)

    שמעון פדרבוש נולד בעיר נארול, גליציה המזרחית (כיום בתחומי פולין), בי״ז בשבט תרנ״ב, 15 בפברואר 1892. למד לימודי קודש בעירו וברווא רוסקא והוסמך לרבנות על-ידי גדולי הרבנים בגליציה (1919). במלחמת העולם הראשונה יצא עם הוריו לווינה ולמד לימודים כלליים בסיימו לאחר מכן לימודיו באוניברסיטת וינה (1923) וכן למד בבית המדרש לרבנים שם. בווינה החל פעילותו הציבורית בתחום תנועת ״המזרחי״, ״צעירי המזרחי״. עם שובו לגליציה היה מראשי התנועה וראשה בשנים 1924–1930 וכן היה ציר ה״סיים״ הפולני בשנים 1923–1928. מ-1931 כיהן כרב ראשי בפינלאנד וב-1940 היגר לארצות הברית. אף כאן עסק בפעילות ציבורית ענפה בהסתדרות הפועל המזרחי (ב-1941 נשיאה) ראשה של ישיבה בברונקס, ניו יורק, בתנועה הציונית (חבר הוועד הפועל), התנועה העברית בארצות הברית, הקונגרס היהודי העולמי ועוד.
    החל בכתיבתו ב״השחר״ של ויזנפלד ואחר-כך בעיתונות ובפריודיקה העברית בפולין, ארץ-ישראל, ארה״ב ועוד. סוגי כתיבתו: פובליציסטיקה, עיונים פילוסופיים וחקרי־יהדות. ספריו: ״שלמות היהדות״ (תרפ״ז), ״עיונים״ (וארשה, תרפ״ט. כאן נכלל חיבור־הדוקטור שלו ״התפתחות מידת האמת לאור המוסר הסוציולוגי, בשימת לב מיוחדת לספרות־ישראל העתיקה״), ״חקרי תלמוד״ (תרצ״ח), ״המוסר והמשפט בישראל״ (ניו־יורק, תש״ד, ירושלים, תש״ח), ״משפט המלוכה בישראל״ (תשי״ב), ״בנתיבות התלמוד״ (תשי״ז) ו״חקרי־יהדות״ (תשכ״ו). ערך את הספרים: ״הרמב״ם, תורתו ואישיותו״ (ניו־יורק, תשט״ז), ״רש״י, תורתו ואישיותו״ (ניו־יורק, תשי״ח), הסידרה בת שלושת הספרים: ״חזון תורה וציון״ (קובץ לתולדות הרעיון הציוני־הדתי. תנ״ך), ״תורה ומלוכה״ (תשכ״א) ו״החסידות וציון״ (תשכ״ג) וכן את הסידרה האחרת: ״חכמת ישראל במערב אירופה״ (א–ב. .תשי״ט–תשכ״ג) ו״חכמת ישראל באירופה״ (תשכ״ה). ערך עיתונים, קבצים ובטאונים שונים בעברית, יידיש ואנגלית. וכן כתב הקדמה לשאלות ותשובות ״הרי בשמים״ לרב אריה ליבוש הורוביץ (תשי״ח. על כך מצוי קונטרס פולמוסי מחיים בלוך בשם ״משא פדרבוש״. ניו־יורק, תשי״ט). הרב שמעון פדרבוש נפטר בניו יורק בז' באלול תשכ״ט, 20 באוגוסט 1969 ונטמן בירושלים.
[מקורות: קרסל, תדהר, תולדות אנשי שם (תש״י), לעקסיקאָן פון דער נייער יידישער ליטעראטור, Yiddish leksikon, ויקיפדיה]