חיים יצחק בן חנוך זונדל הכהן בלאָך נולד בכ״א בתשרי תרכ״ה, 21 באוקטובר 1864 בעיר פלונגיאן, פלך קובנה (כיום בתחומי ליטא). בילדותו למד בישיבת גרובין אצל הגאון ר' שמחה זיסל ואחר-כך למד בישיבת וואָלאָזין (תרמ״ג-תר״ן) אצל הגאון ר' חיים מבריסק ז״ל. הוסמך להוראה בשנת תר״ן מרבו הגאון ר' חיים מבריסק ומהגאון ר' אליעזר מטעלז ז״ל. בשנת תרמ״ה נשא לאישה את חנה בת הר' אברהם שמידט מטעלז. בשנת תרנ״ד יסד ישיבה בפלונגיאן ולימד בה עד תרנ״ח. בתרנ״ח נתמנה לרבה של העיר פלאנגה (על חוף הים הבלטי במערב ליטא) וכיהן עד תרס״ב. משם נתקבל לאב״ד בויסק (באוסקה, לטביה) כממלא מקומו של הגרא״י קוק שעלה לארץ-ישראל, עד תרע״ב. בשנות מלחמת העולם הראשונה נדד לרוסיה ובשנת תר״ף חזר לבויסק. בתרפ״ב בא לארה״ב לבקר את בניו וקהילת  ״אגודת שלום״ בג'רזי סיטי בחרה בו לרבה. בלוך כיהן בה עד יום פטירתו, ז' באדר ב' תש״ח, 18 במארס 1948.
    בלוך השתתף בדברי־הלכה, חקרי־יהדות ובעניני־דיומא בעתונות העברית (מ״הצפירה״ עד ״הפרדס״). הוציא ספרי־הלכה משיעוריו בפלאנגה: ספר דברי חיב״ה (ניו־יורק, תש״א) וקובץ כללים (ג׳רזי סיטי, תרצ״ד). הוציא מהדורה מדעית לספר חידושי הריטב״א (יום טוב בן אברהם מאשבילי) עם הערות, תיקונים ומראי־מקומות (בשם דברי חיב״ה) ומבוא מקיף על אישיותו של הריטב״א וחיבוריו (א–ג. ניו־יורק, תרצ״ה–תרצ״ט).
[מקורות: קרסל, תולדות אנשי-שם, ויקיפדיה, Encyclopaedia Judaica]