עמי (עמינדב) שמיר, סופר, עתונאי ועורך עברי, נולד בלודז/ (פולין) בט"ו בטבת תרפ"ד, 23 בדצמבר 1923 לאביו המורה, דוד שמיר (שטיינברגר). את ראשית חינוכו קיבל בעיירה הסמוכה ז'יחלין. בגיל 10 עלה עם הוריו לארץ-ישראל. סיים את הגימנסיה 'אהל שם' ברמת גן ולמד עתונאות באוניברסיטת תל-אביב. במלחמת העולם השניה שירת בחטיבה היהודית הלוחמת. אחרי שחרורו היה חבר משמר העמק. בתום מלחמת העצמאות התגייס לצבא הקבע, היה קצין-חינוך וסגן עורך שבועון צה"ל במחנה. אחרי שחרורו עבד ככתב ועורך בעתונים שונים, ביניהם הארץ, דבר-השבוע ודבר לילדים, בו פירסם רשימות וסיפורים מתורגמים בהמשכים. בשנים 1974–1976 היה יועץ עתונות של הנשיא אפרים קציר. כתבותיו זיכוהו בפרס אילת ופרס לב לעתונות.
    כתיבתו של שמיר התפרשה על תחומי בלטריסטיקה, עתונאות ומדע פופלארי לילדים, ובכל אחד מן התחומים הגיע להישגים בולטים. מספריו: נעלים מארץ ישראל (1974, פרס זאב) – סיפור בעל רקע אוטוביוגרפי על ילד שאביו עלה לארץ-ישראל כדי להיות חלוץ והשאיר את אשתו ובנו בעיירה, והוא רומן משובח לנוער על מלחמת-קיום וגעגועים צובטים ואמונה בטוב, כתוב בשפה עשירה, מלוטשת ורהוטה; הרפתקאות בישראל (1980) – כרך בסדרה "מעולם החי והטבע", אותה תירגם וערך; חיל הנדסה (1981. כרך בסדרה 'צה"ל בחילו'); פלאי גוף האדם (1982). תירגם: הגרזן והחץ לבושס (1960); האדם הקדמון לדימנט (1979); סוד הטילים וכיבוש החלל לגטלנד (1980). תירגם וערך, עם אשתו אילנה שמיר, את הסדרות: ספרית מדע לילד (1978) – 16 ספרונים; 'דבורים', 'פרחים', 'פרפרים', 'סלעים', 'אניות', 'שעונים' וכו'; תצפית, ארצות תבל, ניסוי ודעת (1978) – 20 חוברות בכל סדרה, כן היה מעורכי אנציקלופדיה אביב לילדים.
    עמי שמיר  נפטר בד' באב תשס"ט, 25 ביולי 2009 ונטמן בבית העלמין ברחובות.
[מקורות: לקסיקון אופק לספרות ילדים, ויקיפדיה]