יצחק הרצברג נולד בעיירה קודימה (כיום בתחומי אוקראינה) בו' בשבט תרמ"ח, 19 בינואר
1888. למד בצעירותו ב"חדר" ובישיבה ורכש בכוחות עצמו השכלה כללית. בגיל 18 הגיע
לסטאניסלבוב (גליציה), שם לימד בבית-ספר יהודי והיה פעיל בארגונים ציוניים. בשנת
1914 בא לוינה. שם הוסיף לעסוק בחינוך ובעבודות ספרותיות. פירסם מאמרים ורשימות בהצפירה
ובהעולם. ב-1939 עלה ארצה. היה
מורה פרטי ותירגם ספרי ילדים. הרצברג
נפטר בד' כסלו תש"ט, 6
בדצמבר 1948.
הרצברג ניסה, בכתיבתו המקורית והמתורגמת-מעובדת, להפיח חיים
בדמויות היסוריות ופולקלוריות. הוא פירסם סיפורים ותרגומים בעתוני-ילדים (הבוקר
לילדים, הצופה לילדים). חיבר ספרי
לימוד אחדים ואת ספרי הקריאה: בר מצוה (1932, עם ז. אלטשולר); הרשלי
האוסטרופולי מלך הליצנים, חייו ותעלוליו, מעשיו ובדיחותיו (1946); יוסלה
הגולם ויוצרו מהר"ל מפראג (1947); הלני המלכה (1948) – קורות מלכת חדיב,
שקיבלה על עצמה בשנת 30 את דת ישראל ועלתה לירושלים; מצדה, מסכת גבורת ישראל
(1950). תירגם: יעקב טירדה לפיליפסון (1947), איבנהו לסקוט (1955).
[מקורות: קרסל,
תדהר, לקסיקון אופק לספרות ילדים,
ויקיפדיה]