חיים אריה חזן,סופר ומחנך עברי, נולד בעיירה אמדור, פלך גרודנו (כיום בתחומי בלארוס) בז׳ בתמוז תרכ״ג, 24 ביוני 1863.
למד ב״חדר״ ובישיבת גרודנה ובעיקר בעצמו, לימודי קודש וחול. גילה בגיל צעיר נטייה למתימטיקה ולחקר הלשון, מגיל 16 בהוראה, תחילה בכפרים ואחר בוארשה (מ־1885) לשם עבר במגמת־לימודים באוניברסיטה – ולא נתקבל. נבחן והוסמך להוראה ומ־1900 בהוראה
בגרודנה ב״חדר מתוקן״ ומ־1912 בוילנה, בה הורה במוסדות־חינוך עבריים שונים. נרצח בוילנה, כשהוא עטוף טלית ותפילין, זמן קצר לאחר כיבוש וילנה על־ידי הגרמנים.
בגיל בר־מצווה הוציא עיתון בכתב־יד בשם: ״החוזה״. לאחר־מכן באה לו תקופה של כתיבת שירים וסיפורים. בהשפעת הספרות הרוסית הריאליסטית פנה למדעים
מדוייקים, מדעי הטבע והתכונה ואף חיבר ספר לימוד למתימטיקה, שלא זכה להוציאו. עם פירסום מחקרו הראשון ״צעד לפנים להרחיב שפת עבר״ (״הצפירה״
1890), נעשה במשתתפי ״הצפירה״, ״השלוח״, ״העולם״, עתוני־וילנה העבריים ועוד. אף החל אז בתרגומי ספרות מדעית־טכנית. ממחקרי לשון עבר לחקר המקרא ופירסם
סידרת מחקרים (ב״השלוח״) על בקורת המקרא. הקדיש רוב שקידה לתיקונם של ספרי הלימוד ביחוד בתחום המתימטיקה.
ספריו : ״נגינות״ (קובץ שירים. א: שירי
בית־ספר; ב: שירי עם; ג: שירי־בימה, ״העברו מלשונות
אחרות״. וילנה, תרפ״א), ״קוסמוגרפיאה״ (תרפ״ח), ״תורת
החיבור והסידור״ (סינטכסיס של הלשון העברית, וילנה, תר״ץ), ״שם המספר״ (״מחברת לתיקון הלשון העברית״.
פרק מספרו שבכתובים: ״דקדוק על ידי עבודה״. וילנה,
תרצ״ו). תירגם: ״נפלאות ארצות הצפון״ ליוג׳ין לבזל (וארשה,
תרס״א), ״הקוקיאה״ לקרל אוולד (וילנה, תרפ״א), ״חיות
הבר״ לא. ת. סיטון (פרנקפורט, תרפ״ד). שמו נקרא
גם על כמה ספרי לימוד לחשבון, אלגברה וגיאומטריה,
שהוציא ש. סטרניך בוילנה (תרפ״ד-תרפ״ז ואילך), אולם חלקו בספרים אלה, לדבריו, מועט ונצטמצם בעריכה לשונית בלבד.