אביגדור צ׳ריקובר, היסטוריון, נולד בסט. פטרבורג, רוסיה, בי״ד באלול תרנ״ד, 15 בספטמבר 1894 למשפחת משכילים. למד פילוסופיה והיסטוריה עתיקה באוניברסיטת מוסקווה, והשלים את לימודיו בברלין. בשנת 1925 עלה לארץ־ישראל. היה מראשוני המורים באוניברסיטה העברית בירושלים, ואחר־כך פרופסור להיסטוריה עתיקה וללימודים קלאסיים. ספרו הראשון (בגרמנית) דן ב״יסודות המדינה ההלניסטית מאלכסנדר הגדול עד תקופת הרומאים״ (1927). לאחר מהן הקדיש עצמו לחקר תולדות עם ישראל בא״י ובתפוצות בתקופה היוונית־רומית. ספרו היסודי בתחום זה הוא ״א״י תחת שלטון תלמי״ (1937; באנגלית), ובו השתמש לראשונה בפאפירוסים יווניים לחקר תולדות עם ישראל. בספרו ״היהודים והיוונים בתקופה ההלניסטית״ (אנגלית: Hellenistic Civilization and the Jews 1959 & 1963), תשכ״ג, נתן סקירה מקיפה ובהירה על נושאים אלה, על רקע ההיסטוריה הכללית של התקופה. מספריו האחרים: ״היהודים במצרים בתקופה ההלניסטית והרומית לאור הפאפירולוגיה״ (תש״ה; תשכ״ג; ובאנגלית: 1963) וקובץ מאמריו: ״יהודים בעולם היווני והרומי״, תשכ״א; וקובץ ממצה של כל (כ־600) הפאפירוסים הנוגעים לעניינים יהודיים, ,Corpus Papyrorum Judaicarum, 1957–1964 (עם א. פוקס ומ.שטרן). ב־1974 יצא־לאור ספרו: ״אלף שנות היסטוריה יהודית במצרים״. כמו־כן כתב ספרי לימוד, ״היסטוריה כללית״ (המזרח העתיק, יון, רומי, ימי־הביניים, העת החדשה), מלווים במקורות, מהדורה שניה – 1962–תשל״ג.
    צ׳ריקובר נפטר בירושלים בכ״ד בטבת תשי״ח, 16 בינואר 1958.

אביגדור צ׳ריקובר בספריה הלאומית

יצירות אביגדור צ׳ריקובר בפרויקט בן־יהודה

נכתב עבור האנציקלופדיה העברית
[מקורות נוספים: קרסל, תדהר, ויקיפדיה, Электронная еврейская энциклопедия ]