יוסף מנחם (יוסי) מרגלית, סופר ועורך, נולד בכפר־מל״ל בכ״ה באלול תרפ״ה, 14 בספטמבר 1925 להורים חקלאים ממייסדי המושב. גדל ונתחנך בכפר הולדתו, בו סיים 10 שנות לימוד והמשיך בלימוד אקסטרני בביתו. במלחמת העצמאות לחם בהרי ירושלים. למד בבית־המדרש למורים בבית־הכרם בירושלים. תחילה שימש בהוראה בסג׳רה ואחר־כך סיים לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים (תש״י). השתתף בעריכת עתון הנוער העובד ״במעלה״ (בו נדפסו שיריו הראשונים). כתב טורים על טבע וחקלאות בעתוני ילדים וערך שנים רבות את הירחון החקלאי ״השדה״, כל השנים הוסיף גם לעבד את משקו אשר בכפר־מל״ל.
סיפוריו ושיריו של יוסי מרגלית, חתן פרס־יציב תשכ״ו, מעוגנים בהווי חייהם של ילדי הכפר – יחסם לטבע, לחי ולצומח, עבודתם במשק, משחקיהם והרפתקאותיהם הדמיוניות. ״מתי נולדים הסיפורים אצלי?״ סיפר, ״הם נולדים בשעת עבודה במשק, בשדה או בפרדס. אני עובד לי לבדי, מהרהר על דברים שונים, ופתאום – והנה נולד רעיון לסיפור. את שירי וסיפורי אני כותב בשעות הלילה המוקדמות, כותב אותם לאט, כתב־יד צפוף, כמעט ללא מחיקות.״ יצירתו אפופה אוירת כפר אידילית וסגנונו בהיר, מנופה, רווי הומור מעודן. ספריו: ״המערה״ (1954) – קורות שני ילדים, שהתקינו לעצמם מערה ועברו בה הרפתקאות דמיוניות; ״כזה גיבור״ (1957) – 10 סיפורים מהווי חייהם של ילדי מושב; ״אש בחורשה״ (1959) – 3 סיפורים מתקופת המנדט הבריטי; ״עד צאת הכוכבים״ (1962) – 7 סיפורי כפר כתובים בגוף ראשון; ״השליט מדונגא־דונגא״ (1967) – ׳צבר׳ בן 12 מספר בגוף ראשון כיצד הגיע לארץ אפריקנית נידחת ונעשה שליטה; ״למי אבד דבר?״ (1972) – 8 סיפורים מהווי בית־הספר; "איך מצילים חתלתול״ (1973) – סיפורי הווי; ״הפחדן״ (1975. מהדורת ניסוי); ״בלעם לא נכנע״ (1976) – מעשה בכלב שיצא לחופשה ומעשה בחמור שלחם במסתננים. בנוסף לעריכות הנזכרות ערך ספרים שונים בספריית ״השדה״: ״מדריך למשקי עזר״ (תשי״ג), ״נטיעת הדרים״ (תשי״ד), ״גידול פירות״ (תשכ״ב), ועוד.
מאז תשי״ז בעל הפינה ״עברית של יום יום״ ברדיו, בענייני לשון. כמו־כן ערך מדורים לענייני לשון בכתבי־עת שונים (״דבר הפועלת״, ״אורים להורים״ ״מעריב לנוער״).
יוסי מרגלית נפטר בא׳ באייר תשס״ח, 6 במאי 2008.
יוסף מנחם (יוסי) מרגלית, סופר ועורך, נולד בכפר־מל״ל בכ״ה באלול תרפ״ה, 14 בספטמבר 1925 להורים חקלאים ממייסדי המושב. גדל ונתחנך בכפר הולדתו, בו סיים 10 שנות לימוד והמשיך בלימוד אקסטרני בביתו. במלחמת העצמאות לחם בהרי ירושלים. למד בבית־המדרש למורים בבית־הכרם בירושלים. תחילה שימש בהוראה בסג׳רה ואחר־כך סיים לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים (תש״י). השתתף בעריכת עתון הנוער העובד ״במעלה״ (בו נדפסו שיריו הראשונים). כתב טורים על טבע וחקלאות בעתוני ילדים וערך שנים רבות את הירחון החקלאי ״השדה״, כל השנים הוסיף גם לעבד את משקו אשר בכפר־מל״ל.
