משה מוסלר נולד בטרנסילבניה (כיום בתחומי רומניה) בכ״ח בתשרי תרנ״ו, 16 באוקטובר 1895. בשנות העשרים של המאה ה-20 היגר לבלגיה וחי באנטוורפן. במלחמת העולם השניה שהה בצרפת. לאחר המלחמה, עם בואו ארצה, עסק בהוראה בצפת ותירגם ספרות ילדים מהולנדית ופלמית לעברית. פעילותו הספרותית החלה בהשתתפות בעיתונות העברית הארץ-ישראלית והאירופאית (׳דאר היום׳, ׳הצפירה׳, ׳הארץ׳, ׳דבר׳).  נפטר בכ״א בכסלו תשל״א 19 בדצמבר 1970 ונטמן בשדה אליהו בעמק בית שאן.
[מקורות: ארכיון גצל קרסל בספריה הלאומית בירושלים]

• פשתוני / ארנסט קלאס (תל אביב : עם עובד, תשי״ג) <עריכה – יעקב אליאב> <מהדורה שניה יצאה לאור בתשכ״ד>
• ספר יהויקים איש בבל : המכיל את הספור האמיתי של חייו וחיי רעיתו המהוללה שושנה, שנתגלה לפני זמן מה, בחפירות נט-טח-נם / מרניקס גיסן (י״א גוריס) ; מתורגם בדייקנות לראשונה, והוצא לאור על ידי חובב עתיקות  (תל אביב : המתמיד, תשי״ט)
• תעלולי פיט בל / ק. ו. אבקאודה (תל אביב : עם עובד,  תשכ״ה) <ציורים – שמעון צבר>
• הרפתקאות חדשות של פיט בל / כ. ון אבקאודה (תל-אביב : עם עובד, תשל״ב 1971) <ציורים ועטיפה מאת לידיה דבקוביץ>‫ 

• מכתבים מטרנסלבניה.  דאר היום, כ״ט בחשוון תרפ״ב, 30 בנובמבר 1921, עמ׳ 2 <רשימה מטירגו-מורש על מצב היהודים בטרנסילבניה לאחר ניתוק האיזור מהונגריה וסיפוחו לרומניה>
• מכתבים מטרנסילבניה.  דאר היום, כ״ז באדר תרפ״ב, 27 במארס 1922, עמ׳ 4 <בוגדים • מנוי רב חדש בקלוזנברג • אחדות אשכנזים וספרדים • המצב המדיני>
• מכתבים מטרנסלבניה : הרב הקלוזנבורגי.  דאר היום, ג׳ בתמוז תרפ״ב, 29 ביוני 1922, עמ׳ 2 <על הרב משה שמואל גלזנר שתמך בתנועה הציונית ובתנועת המזרחי>
• מכתבים מטרנסלבניה : מלחמת השפות.  דאר היום, ט״ז באב תרפ״ב, 10 באוגוסט 1922, עמ׳ 2 <על היהודים ומלחמת השפות בטרנסילבניה – הונגרית–רומנית, עברית–יידיש>
• מכתבים מטרנסילבניה.  דאר היום, ה׳ בחשוון תרפ״ג, 27 באוקטובר 1922, עמ׳ 2 <ועידת ציוני טרנסילבניה השלישית • אשור הממונות • שאלת בתי הספר>
• שאלת המתלמדים היהודים ברומניה.  דאר היום, כ״ד בטבת תרפ״ג,  12 בינואר 1923, עמ׳ 4.
• מכתבים מטרנסלבניה.  דאר היום, א׳ באדר א׳ תרפ״ד, 6 בפברואר 1924, עמ׳ 4 <הקהלה הציונית והאגודתיים • מפלגת נוסבום • הנצחון • ״קנאי המולדת״ • הממשלה וזכויות היהודים • קבוצת תירים לא״י>


• העבודה הלאומית בבלגיה.  דאר היום, ו׳ בתשרי תרפ״ו, 24 בספטמבר 1925, עמ׳ 4 <החנוך העברי • חובות בלגיה • עונות תיירים • מדוע לא נועדה הכנסיה הציונית בבלגיה?>
• יציבותו של הפרנק הבלגי.  דאר היום, כ״ט בכסלו תרפ״ז, 2 בדצמבר 1926, עמ׳ 3.
• יובל לחנוך העברי בבלגיה.  העולם, שנה 17, גל׳ מ״ט (י״ט בחשוון תר״ץ, 22 בנובמבר 1929), עמ׳ 958.
• אחרי מטתו של יונה (זשאן) פישר ז״ל.  העולם, שנה 18, גל׳ א׳ (ג׳ בטבת תר״ץ, 3 בינואר 1930), עמ׳ 15.   
• ד״ר עזריאל גינציג ז״ל.  העולם, שנה 19, גל׳ ל״ד (י״ט באלול תרצ״א, 1 בספטמבר 1931), עמ׳ 683–684.
• תפלתו האחרונה : פרק מזכרונותי מזמן המלחמה.  העולם, שנה 19, גל׳ ל״ז (י״א בתשרי תרצ״ב, 22 בספטמבר 1931), עמ׳ 730–732.
• נוספות ל״מקור הרעה״.  העולם, שנה 19, גל׳ מ״א (ט׳ בחשוון תרצ״ב, 20 באוקטובר 1931), עמ׳ 812 <תגובה לרשימתו של מ.ר. סלודקי ״מקור הרעה״ (העולם, שנה 19, גל׳ ל״ד (י״ט באלול תרצ״א, 1 בספטמבר 1931), עמ׳ 674–675 על הוראת העברית בעת ההיא>
• שבוע הקרן הקימת בבלגיה.  העולם, שנה 19, גל׳ נ׳ (י״ב בטבת תרצ״ב, 22 בדצמבר 1931), עמ׳ 1001–1002.
• ביאליק בבלגיה.  העולם, שנה 20, גל׳ ח׳ (י״ח באדר א׳ תרצ״ב, 25 בפברואר 1932), עמ׳ 126.