שמואל בזק נולד להוריו בצלאל ושושנה בזק (ביז'ינסקי) לאחר עלייתם לארץ ישראל, בראש חדש מנחם אב תרפ״ז, 30 ביולי 1927. סמוך ללידתו נסעה אמו ללדת אותו בבית הוריה אשר בפולין בטומשוב לובלסק.
    סיים את חוק לימודיו בסמינר למורים מזרחי בירושלים ושימש כמה שנים בהוראה בבתי ספר שונים בירושלים. היה מדריך ומרכז שבט בסניף בני עקיבא בירושלים, מפעילי ומייסדי המשמרת הצעירה של הפועל המזרחי. במלחמת השחרור היה בין חיילי ירושלים שפרצו אל הרובע היהודי הנצור דרך שער ציון והצטרפו לכוחות המגינים על הרובע. עם נפילת הרובע וכניעתו נלקח על ידי הלגיון הירדני לשבי במפרק אשר בעבר הירדן שם היה בשבי תשעה חדשים עד לשחרורו. בהיותו בשבי רשם בסתר דפי יומן ובחזרתו פרסם את הספר בעיר דוד ובשבי הלגיון שנדפס בשלש מהדורות.
    כאשר חזר לירושלים המשיך וסיים את חוק לימודיו באוניברסיטה העברית בתואר מוסמך (כלכלה, סוציולוגיה, ספרות עברית). בד בבד החל לעסוק בעתונאות כשהוא מכסה מטעם הצופה בין היתר את ענייני המזרח התיכון. לאחר מכן נכנס לעבוד באגף התקציבים של משרד האוצר. הנסיון והקשרים שרכש בעבודתו זו הביאוהו למשרה שהיתה עיקר פעולתו בחייו – מזכיר וועדת הכספים של הכנסת. רכש עד מהרה את מלוא אמונם והערכתם של חברי הוועדה מכל סיעות הכנסת ושל ראשי משרד האוצר היה אהוב על חברי הכנסת מכל קצווי הקשת הפוליטית והתבלט בכישוריו הכלכליים, בחריצותו ובכושר הארגון שלו. תוך כדי עבודתו בא במגע קרוב וקבוע עם כל צמרת משרדי הממשלה השונים ועם גדולי המפעלים הכלכליים, הממשלתיים והציבוריים במדינה ותרם ברוב חכמה ותושייה לייעול פיקוחה של ועדת הכספים על פעילות גופים אלה. בזק השתתף כנציג מדינת ישראל בכמה כנסים פיסקליים בין לאומיים.
    לאחר תקופה ארוכה בתפקידו כמזכיר ועדת הכספים בכנסת עבר לפעילות כלכלית פרטית בתפקיד רם דרג בחברה הימית להובלת פרי. תפקיד זה הביאו לנסיעות תכופות מאד לחוץ לארץ לשם קשירת חוזים עם חברות ענק בין לאומיות בתחום של בניית מיכליות נפט והחכרתן. גם בתקופה שעיקר עבודתו היתה בלונדון, הקפיד בסוף כל שבוע לחזור ארצה על מנת להיות בשבת עם משפחתו וילדיו; דבר אופיני לאחריותו המשפחתית במשך כל ימי חייו. לבסוף עבר לפעילות כלכלית עצמאית.
    בשנים האחרונות לחייו היה יושב ראש ״מפעל התורה״ ובתפקידו זה העלה את הדרישה להשוות את תמיכת המדינה בישיבות לתמיכתה במוסדות ההשכלה הגבוהה. באותה תקופה ייסד את ״קרן בזק״ לזכר הוריו ר׳ בצלאל ושושנה בזק ז״ל. הקרן מחלקת מידי שנה מלגות לתלמידי ישיבות ולאחר פטירתו הוסבה אף על שמו. היה חבר ההנהלה של בנק המזרחי, תפקיד שגם בו התבלט בתכונתו המיוחדת והאופינית כאיש מקצוע מעולה מחד - וכחבר קרוב ואיש עצה נאמן לסובבים אותו מאידך. באחרית ימיו חלה במחלה קשה. על אף יסוריו הנוראים המשיך להקפיד על הארת פנים לסובבים אותו בכלל ולבני משפחתו בפרט, תוך שמירה על כבוד צלם אלוקים שבו, ״חביב האדם שנברא בצלם״. ביום ו׳ בטבת תשמ״ב, 1 בינואר 1982 נסתלק לבית עולמו והוא במיטב שנותיו - בן חמישים וארבע שנים. הניח אשה (אסתר לבית שרשבסקי) ושמונה ילדים.
    [נכתב על-ידי בנו, דן בזק]
[מקורות: בתוככי ירושלים (תשנ״ב)]

יצירות שמואל בזק בפרויקט בן-יהודה

• בעיר דוד ובשבי הלגיון : פרקי יומן (ירושלים : הוצאת ראובן מס, תש״ט) <שתי מהדורות יצאו לאור בשנת תש״ט, ומהדורה שלישית בתשי״ד>

• בתוככי ירושלים : עטורי עיר מלוכה : לעילוי נשמת ר' שמואל בר' בצלאל בזק ז"ל / נערך על-ידי דן בזק (ירושלים, תשנ"ב 1992)
  אסופת מאמרים בשלושה שערים: בשערי תורה – אוסף מאמרים בנושאי ירושלים וממלכתיות; בשערייך ירושלים – הדפסה חדשה של ספרו בעיר דוד ובשבי הלגיון (כולל צלומי עיתונות, חילופי מכתבים ופרקים מהווי המצור ובעיר העתיקה בתש"ח); בשערי דמותו – על שמואל בזק ומשלו.