יורם פרי (פריצקי) נולד בירושלים. בשנים 1962–1965 שירת ככתב ביחידת דובר צה״ל. עשה את חוק לימודיו לתואר הראשון והשני במדע המדינה וסוציולוגיה באוניברסיטה העברית, הגיש את עבודת המאסטר שלו בשנת 1973 בנושא: ״תהליכי גיבוש אליטה אזרחית חדשה - של קצינים בכירים במילואים״. עשה את הדוקטורט שלו בלונדון סקול אוף אקונומיקס, עבודת הדוקטורט עסקה ביחסים שבין צה״ל למערכת הפוליטית. היה דובר מפלגת העבודה בזמן כהונתה של גולדה מאיר כראש הממשלה ובשנות השמונים שימש כנציג המפלגה באירופה. היה יועץ פוליטי ליצחק רבין.
    במשך עשרות שנים היה עתונאי וחבר מערכת בעיתון דבר, בשנים 1990–1995 כיהן כעורך הראשי של העיתון. בעבר לימד באוניברסיטה העברית וכיום משמש כיו״ר המכון ללימודי ישראל באוניברסיטת מרילנד בארצות-הברית. כיהן כנשיא הקרן החדשה לישראל וכיו״ר ועדת עורכי העיתונים בישראל. מכהן כנציג הציבור בנשיאות מועצת העיתונות. בין השנים 2010 ל-2020 שימש כעורך ראשי של כתב העת ISR (Israel Studies Review) של האגודה ללימודי ישראל. ספרו ״יד איש באחיו, רצח רבין ומלחמת התרבות בישראל״, ראה אור ב-2005, ועליו זכה פרי בפרס מטעם המועצה להנצחת זכרם של נשיאי ישראל וראשי ממשלותיה שבמשרד ראש הממשלה. ספרו ״גנרלים בחדר הממשלה: כיצד משפיע צה״ל על קביעת המדיניות בישראל״ ראה אור ב-2006 וזכה לפרס מאת ארגון המו״לים האקדמיים בארצות הברית.
    אחיו הוא הסופר שמעון פרי.

[מקורות: ויקיפדיה]