פליכס (ברוך) ולטש, עיתונאי, סופר וספרן, נולד בפראג בי״ז בתשרי תרמ״ה, 6 באוקטובר 1884. למד פילוסופיה ומשפטים באוניברסיטת הגרמנית בפראג ועבד כספרן באוניברסיטה. היה מקורב לחוגים הציונים והיה העורך של ביטאון התנועה הציונית בשפה הגרמנית Die Selbstwehr. בין חבריו נמנו מקס ברוד ופרנץ קפקא. זמן קצר לפני סיפוח צ׳כוסלבקיה לגרמניה הנאצית, הצליח ולטש להימלט מהמדינה יחד עם משפחתו ועם מקס ברוד. ולטש השתקע בירושלים ומ-1940 נמנה עם סגל הספרנים בית הספרים האוניברסיטאי. פירסומיו של ולטש הם בעיקרם מחקרים פילוסופיים. ב-1913 פירסם יחד עם ידידו מקס ברוד שני כרכים של מסות בשם השקפה ומושג (Anschauung und Begriff); ב-1957 פירסם מחקר על חייו ויצירתו של פרנץ קפקא בשפה הגרמנית וב-1959 המחקר תורגם לעברית.
    פליכס ולטש נפטר בירושלים בד׳ בכסלו תשכ״ה, 9 בנובמבר 1964.

[מקורות: ויקיפדיה] 

• טבע, מוסר ומדיניות : רמת החיים ומלחמת נצח (ירושלים : מוסד ביאליק, 1950)
• Religion und Humor im Leben und Werk Franz Kafkas (Berlin : Grunewald : F.A. Herbig, 1957) <תורגם לעברית>
• פראנץ קאפקא : דתיות והומור בחייו וביצירתו (ירושלים : מוסד ביאליק, תשי״ט 1959)
• חסד וחירות :  לחקר בעיית הרצון היוצר בדת ובמוסר (ירושלים : מוסד ביאליק והמכון על שם ליאו בק, 1968) <בלווית מבוא מאת מאכס בראד ; ואחרית־דבר מאת ש.ה. ברגמן ; תרגם מגרמנית – שמואל שיחור>

• פראג וירושלים : ספר לזכר ליאו הרמן (ירושלים : הלשכה הראשית של קרן היסוד, המגבית המאוחדת לישראל, 1954)