משה דיין נולד להוריו, דבורה ושמואל, בז׳ בסיון תרע״ה, 20 במאי 1915 בדגניה. הוריו היו ממקימי מושב העובדים נהלל, בו גדל והתחנך. בשנים 1936–1939 שירת בכוח המשטרתי היהודי ובפלוגות הלילה המיוחדות של אורד וינגייט. בשלהי שנות השלושים הצטרף ל״הגנה״ והיה לאחד האישים הבולטים בארגון. היה איש משטרת היישובים ​העבריים ונמנה עם מ״ג אסירי ההגנה שנעצרו על ידי הבריטים בספטמבר שנת 1939. היה כלוא בכלא עכו למשך מספר חודשים. עם הקמת הפלמ״ח נמנה עם מפקדי הפלוגות הראשונות. שימש כמפקד פלוגה ב׳ ובמסגרת זו פעל כסייר וכמלווה לכוחות האוסטרליים שפלשו ללבנון בראשית חודש יוני 1941. הוא איבד את עינו השמאלית באזור ראש הנקרה עת היה בתצפית והביט עם המשקפת לעבר הכוחות המתקדמים. כדור שנורה לעברו פגע בעדשת המשקפת וחדר לגולגלתו. הוא אושפז למשך מספר חודשים בבתי חולים ולמעשה איבד את עינו. בשנים שחלפו עד לפרוץ מלחמת העצמאות, עסק בפעולות שונות במסגרת ארגון ה״הגנה״ והסוכנות היהודית. בין השאר היה מפקד של רשת תחנות שידור חשאיות שהיו פרוסות ברחבי הארץ וסייעו לבריטים במאבקם נגד הגרמנים בזירת המזרח התיכון. ערב מלחמת העצמאות ובראשיתה מונה ליועץ לענייני ערבים. במלחמת העצמאות היה מפקד גדוד 89 בחטיבה 8. בקיץ 1948 מונה למפקד ירושלים. בשנת 1950 מונה לאלוף פיקוד הדרום. לאחר מכן שירת כאלוף פיקוד הצפון וכראש אגף מבצעים (אג״מ). בשנים 1953–1958 כיהן כרמטכ״ל ופקד על הצבא בתקופת פעולות התגמול ובמבצע ״קדש״. כמו כן, דיין מילא תפקיד מכריע בפיתוח שיטות לחימה חדשות בצה״ל. בינואר 1958 פרש משירות צבאי ויצא ללימודים ולחיים פוליטיים. משלהי שנת 1959 שימש כחבר כנסת מטעם מפא״י ושר החקלאות. הוא פרש מן הממשלה בשנת 1964 ונבחר כחבר כנסת מטעם מפלגת רפ״י, בשנת 1965. ב-1 ביוני 1967, ערב מלחמת ששת הימים, מונה לשר הביטחון, תפקיד אותו מילא עד יוני 1974. בשנים 1977–1979 כיהן משה דיין כשר חוץ בממשלת הליכוד בראשות מנחם בגין. מילא תפקיד מרכזי בקידום תהליך המשא ומתן על השלום עם מצרים. משה דיין נפטר בי״ח בתשרי תשמ״ב, 16 באוקטובר 1981 ונטמן בבית העלמין של מושב נהלל הצופה אל עמק יזרעאל.

משה דיין כפי שלא ראיתם אותו מעולם בספריה הלאומית ועל משה דיין בווייטנאם

יצירות משה דיין בפרויקט בן-יהודה

מקורות: אתר הפלמ״ח, תדהר, ויקיפדיה, Электронная еврейская энциклопедия  

• יומן מערכת סיני (תל אביב : עם הספר, תשכ״ה 1965)
• מפה חדשה, יחסים אחרים (תל אביב : שקמונה, 1969)
• אבני דרך : אוטוביוגרפיה (ירושלים : עידנים, תשל״ז 1976)
• יומן וייטנאם (תל אביב : דביר, 1977)
• לחיות עם התנ״ך (ירושלים : עידנים, 1978)
• שיחות עם משה דיין / האזינו ושאלו יעקב ארז ואילן כפיר (תל אביב : מסדה, 1981) <ערך והביא לדפוס יעקב ארז>
• הלנצח תאכל חרב : שיחות השלום – רשמים אישיים (ירושלים : עידנים, תשמ״א 1981)
• חרוזים לליקי וליהונתן (ירושלים : דומינו, 1986) <איורים – דודו גרשטיין>
• משה דיין על תהליך השלום ועתידה של ישראל : דברים בכנסי הבמה לברורים מדיניים וחברתיים (1977–1981) (תל אביב : משרד הבטחון, ההוצאה לאור, תשמ״ח 1988) <ערך והקדים – נתן ינאי>
• רותי שלי : מכתבי משה דיין מכלא עכו 1939–1941 (לוד : זמורה-ביתן, תשס״א 2001) <עריכה – ניצה בן-ארי ; הקדמה ודברי קישור – רות דיין ; תחקיר הערות והבאה לדפוס – ריח יורמן>
• מכתבי אהבה (תל אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2016) <ערך והעיר – מרדכי נאור>