אהרן דורנצווייג, משורר עברי, נולד בלבוב (כיום בתחומי אוקראינה) בג׳ בסיון תר״ז, 18
במאי 1847. היה בין המשתתפים השקודים בעיתונות העברית וכתבי-העת משנות השישים ואילך
של המאה התשע-עשרה (כוכבי יצחק, המגיד, הכרמל, המליץ, הלבנון והשחר) בייחוד הירבה
להשתתף בחבצלת הירושלמית בסיפורים, שירים ותרגומים.
ימים רבים התעתד להוציא לכסיקון ביו־ביבליוגרפי לספרות העברית בדורות האחרונים ואף הוציא על כך קול-קורא
(חבצלת, ח׳ גל׳ 41), אלא שקידמו המוות בגיל
צעיר. הספיק להוציא שתי אסופות שירים: שירי
תהילה (לבוב, 1868) ונבל וכנור (הופיעה רק מחברת
ראשונה. הרמנשטדט, תרל״ג 1873).
אהרן דורנצווייג נפטר בעיר הולדתו בי״ט באייר תרל״ה, 24 במאי
1875.