אביתר (זיגפריד) פריזל, היסטוריון, נולד בקמניץ, גרמניה, בכ״ט בְּתַמּוּז תר״ץ, 25 ביולי 1930. ב-1939 היגרה המשפחה לברזיל והתיישבה בריו דה-ז'נירו. פריזל הצטרף לתנועת דרור ובמסגרתה עלה ארצה ב-1953. הקבוצה הצטרפה לקיבוץ ברור-חיל בצפון הנגב. ב-1956 פריזל החל לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1962 הוענק לו תואר מוסמך על עבודתו דרכה ודמותה של התנועה הציונית האמריקאית 1918–1920 וב-1970 תואר דוקטור על עבודתו ראשית דרכו של וייצמן בהנהגת התנועה הציונית 1917–1921.
    ב-1969 הצטרף פריזל לסגל האקדמי של אוניברסיטת הנגב (לימים אוניברסיטת בן-גוריון בנגב) ולימד שם עד 1977. בשנים 1972 עד 1995 לימד באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1992 מונה כמנהל גנזך המדינה (לימים ארכיון המדינה), תפקיד בו החזיק עד ל-2001 עת שפרש לגמלאות. במשך השנים היה גם פרופסור אורח באוניברסיטאות שונות בצפון אמריקה ובדרומה, בדרום אפריקה ובאירופה. תחום מחקרו העיקרי: מגמות רעיוניות ביהדות המודרנית עם דגש על תולדות הציונות והלאומיות היהודית; היסטוריה יהודית אמריקאית; היסטוריה יהודית גרמנית; דמוגרפיה יהודית; שנאת-יהודים בימינו.

[מקורות: Wikipedia, The Dinur Center for Rerearch in Jewish History, The Hebrew University of Jerusalem]