דוד קלעי (גולד), סופר ועורך, נולד בשצ׳קוצ׳ין, פולין בכ״ט בשבט תרנ״ח, 21 בפברואר 1898. קיבל חינוך מסורתי ולמד בבית ספר תיכוני בוארשה. בעודו ילד נשתקעה המשפחה ברדומסק העיר. בגיל 13 יצא ללמוד בישיבת הרבי מגור. נעשה ספרן הישיבה. שולח מפרי עטו לעתון החרדי הפלס של הרב מפולטבה. מפרסם בעתון היומי דער מאָמענט על חיי הישיבה והנוער העירוני. בגלל חטא כתיבת מאמר ביקורת, הוצא מן הישיבה. התחיל לומד בכוחות עצמו ועבר בחינות של חמש מחלקות גימנסיה רוסית־פולנית ברדומסק. ניסה כוחו גם בתרגומים. בהשפעת אחיו נחמן וביחד אתו, צעד את ראשית צעדיו בשדה עבודה תרבותית־חינוכית. בהיותו בן 17 נעשה לעסקן פעיל, לספרן ומרצה קבוע בחוגי אגודת ״קולטורה״ ברדומסק, כעבור שנה, כבר היה ממייסדיה של ההסתדרות הציונית בעיר, מזכירה וספרנהּ, ואף ממייסדיה ובין ראשי מדריכיה של אגודת ״השומר״ (שקדם ל״השומר הצעיר״) בעיר. ב-1918 עבר לוארשה, כאן הוא שומע שעורי פסיכולוגיה וסוציולוגיה במכון ט.ק.נ. כובש לו מקום בחוגי החברה היהודית ובקרב הנוער הציוני והיה בין מייסדי ״צעירי ציון״. נכנס בראשו ורובו לעבודת ארגונה וביצורה של תנועת ״צעירי ציון״ בפולין ונבחר בה לועד המרכזי הראשון ולמזכירות ובו בזמן החל לכתוב מאמרים פובליציסטיים בעתונות ועובד במערכת בעפריַיאונג, שבועון המפלגה. בעיקר בשאלות ציוניות לאור השקפות מפלגתו, ובמשך כחצי שנה עבד בהצפירה.
    קלעי עלה ארצה ב-1920 ונכנס לפעילות ב״אחדות העבודה״. כתב בקביעות כחבר המערכת בקונטרס ואחר־כך בדבר. היה ממזכירי אספת הנבחרים הראשונה וממכיני ועידת היסוד של הסתדרות העובדים הכללית. ניהל את הוצאת הספרים של ״אחדות העבודה״, בה הוציא במהדורה ראשונה ב-1922 את תרגומו להמניפסט הקומוניסטי של קארל מארכס. באותה שנה היה מפעילי שכונת בורוכוב, שבנה בה את ביתו. היה בין ראשוני מיסדיה ומחברי התקנון שלה ועסקן פעיל בה כל השנים.
    בשנים 1924–1929 היה מנהל הספריה המרכזית והוצאת הספרים של ועדת התרבות המרכזית של ההסתדרות, בה היה חבר בשנים 1927–1929. המשיך בעבודה פובליציסטית בעיתונות ובעבודה ספרותית. תרגם את הספרים פרוגרמה של פועלים לפרדיננד לאסאל ותולדות הסוציאליות והמלחמות החברתיות, למ. באר שנדפסו בהוצאת ״אחדות העבודה״, בה יצא גם ספרו הקטן הראשון למאי. יסד וניהל את הוצאת הספרים על שם חברו זאב ברזילי, בה יצא תרגומו להמניפסט במהדורה שנייה. אחר־כך ייסד את הוצאת הספרים ״חברה״, בה הופיעו עשרות ספרים במדעי החברה והמדינה ובשבילה תרגם את קאפיטאליזם וסוציאליזם לאוטו באואר ומלחמת האזרחים בצרפת למארכס (בגלל ביטול הוצאת ״חברה״ יצא ספר זה כעבור שנים בהוצאת הקיבוץ המאוחד). בתרפ״ח התחיל לתרגם את ההקאפיטאל למארכס, אך הפסיק באמצע משום שהמו״ל חדל מלהתקיים. ב-1928 ערך יחד עם מ. פרובסט את התערוכה הראשונה של העתונות בארץ וחוברת על תולדותיה והתפתחותה. בשנים 1929–1934 עבד בעריכת ספרי הוצאת שטיבל, ולאחר מכן שימש כמרכז העריכה של האנציקלופדיה הכללית ואנציקלופדיה נעורים ועורך ספר האישים מטעם הוצאת ״מסדה״. בשנותיו האחרונות שימש כמנהל הארכיון והמוזיאון של תנועת העבודה. בתפקידו זה שקד במסירות על איסוף החומר והעשרת האוצר. ארגון תערוכות מקומיות ונודדות, כדי להחיות את הזכרונות שבכתב בתודעת המוני הציבור. קלעי התעמק בחקירת החומר שבארכיון ובעיבודו וחיבר ופרסם את הספרים העליה השניה, 40 שנות אחד במאי בארץ ואיך נוסדה ההסתדרות׳, שהועיד אותם להיות חלקים של ספר גדול שהתכונן לחבר על תנועת הפועלים בארץ. כן התחיל לחבר ספר על העליה השלישית, אנציקלופדיה של תנועת העבודה וספר הערוך ההסתדרותי.
    בעתון דבר ובמוספיו פרסם מאמרים מדיניים־ישוביים, בעניני המפלגות וההסתדרות, עליה והתישבות, הערות בעניני ספרות, אישי הסוציאליזם ותנועת העבודה בארץ, עניני חינוך ותרבות ורשימות על חזיונות חיי יום־יום במדור ״אגב״ בקונטרס ו״בשולי דברים״ בדבר. תוך עבודתו כמחבר וכעורך יצר הרבה חידושים לשוניים (במיוחד במדעי החברה ובכלכלה) ובעניני כתיב.
    דוד קלעי נפטר בשכונת בורוכוב, בח׳ בחשון תש״ט, 10 בנובמבר 1948. ליום השנה הראשון למותו הופיע, קובץ לזכרו ובו דברי הערכה עליו ואוסף גדול ממאמריו, מסותיו ואגרותיו בעניני תרבות, ספרות, חברה, כלכלה, התישבות ועוד, ובה גם ביבליוגרפיה מלאה של ספריו, תרגומיו ומאמריו וכו׳ שחוברה על־ידי שמואל לחובר.

יצירות דוד קלעי בפרויקט בן־יהודה

מקורות: קרסל, תדהר, ויקיפדיה