יהושע בן חיים הלוי סגל, הידוע בשם יהושע מז״ח, סופר, עיתונאי ופובליציסט, נולד בעיירה
שאט, פלך קובנה (כיום בתחומי ליטא) ב־1834. למד הרבה תורה בילדותו וכן ספג לקרבו ספרות
ההשכלה העברית. מאז עמד על דעתו היה נע־ונד בערים ועיירות ברוסיה, החל בצפונה וכלה
בדרומה, לרבות קרים וביסרביה. בכל המקומות האלה עסק בהוראה או במסחר. עשרים וחמש שנותיו
האחרונות חי בווילנה. ולאחרונה בדחקות מופלגת ממכירת ספריו וקונטרסיו ולבסוף הגיע עד
כדי פשיטת יד.
היה בין ראשוני המשתתפים בעיתונות העברית מראשית שנות השישים, בעיקר
בענייני־יום וכתבותיו היו לרוב ריפורטאז׳ה מעורבת בפובליציסטיקה. בייחוד נתפרסמו ״מכתביו״
(בחתימה ״שר של ים״), בהם עורר על ליקויי החיים והחברה ברחוב היהודי. כמעט שלא היתה
אכסניית עברית במחצית השנייה של המאה התשע־עשרה, בה לא השתתף. רק בשלהי שנות התשעים
דעך כוכבו ומאז כמעט ונעלם מעל פני הספרות העברית וכל עיסוקו בחיבור ספרים וספרונים
בײדיש (״מעשה ביכלעך״), שמספרם מגיע לכמה מאות ונתפשטו בשיעור מדהים של טפסים. מכתיבתו
המשופעת כונס בעברית אך מעט מזעיר. חוברותיו בתחום הפובליציסטיקה והביקורת הספרותית:
״האסופות, מכתבים משר של ים״ (וארשה. א: תרמ״ה; ב: תרמ״ו; ג: תרמ״ז; ד: תרמ״ח; ה: תרמ״ט),
״האמונה וההשכלה״, ספרו הראשון, בצורת דו־שיח בין מצדדי שני הזרמים, תוך הבלטת החיוב
והשלילה בכל אחד מהם (וילנה, תרל״ד), ״במת ישחק או משא. גיא חזיון״ (על בעיות התיאטרון
היידי באותם ימים – הספר העברי הראשון בענייני תיאטרון. וארשה, תר״ן) וכן הקונטרס של
יל״ג (בצירוף נופך מפרישמן) נגד עורך ״המליץ״ א. צדרבוים: ״טפח מגולה״ (וארשה, תרמ״ו),
שעליו הוחתם מזח. בתחום הספרות היפה : ״ספורי ישראל ״ (ברדיטשב, תרנ״ב), האסופות: ״האשל״
(א–ב. וארשה, תרנ״ג–תרנ״ד. חלק א גם במהדורה שניה עם הוספות), ״אוצר חדש״ (״או ספר
מלים, לעקסיקאן״, כולל סיפורים, פתגמים ועוד. וילנה, תרנ״ח) והמחזות: ״תומת עבריה או
נפש תחת נפש״ (וילנה, תרס״ד) ו״עלילת שוא או אשת קנאות״ (וילנה, 1908). ממאמריו המרובים
יצאה לחוד בין היתר ביקורתו החריפה על ספרו ההיסטורי של ז. יעבץ בשל זיקתו היתירה לדברי־אגדה
״למען האמת״ (וארשה, תרנ״ג). ריכז את מיטב הסופרים והחכמים העבריים במאספיו: ״גן פרחים״
(א: וילנה, תרמ״ב; ב: תר״ן; ג: תרנ״א, מהדורה ב, תרנ״ג. הרביעי בשם ״פרחים ושושנים״.
ברדיטשב, תרנ״ב). הוציא יחד עם ר. א. ברוידס את העתון ״היהדות״ (״לחדשות ולילדי יום,
לספרות ובקורת״. לבוב, תרמ״ה. יצאו אך 4 גליונות) . בשפע יבולו ביידיש עדיין לא הגיעו
עד כה לאומדן מדוייק, שלא מעט נדפס בעילום שם והרבה הוצא על־ידי מו״לים ללא ידיעת המחבר.