אהרן בלומנפלד, הידוע בשמו הרומני Moise Ronetti-Roman נולד בעיר אוז׳יראן בגליציה (כיום בתחומי מערב אוקראינה) בשנת תר״ז 1847* למשפחה חסידית. בבחורותו עבר למולדביה ועסק בהוראת עברית. ב־1869 עזב לברלין כדי ללמוד רפואה, פילוסופיה ובלשנות אך לא סיים לימודיו האקדמיים. באותה תקופה פירסם רשימות בעברית להמגיד בשם בדוי ״משה רומאן״. כל חייו הסתתר מאחורי שם בדוי ונמנע מלגלות את שמו האמיתי.
    עם שובו לרומניה ב־1874, החליט להיות סופר רומני, ותרם עלונים סאטיריים ומאמרים בנושאים חברתיים לעיתונים בשפה הרומנית. הוא הטביע את חותמו כמשורר בשיר רומנטי ארוך, ראדו (1878); במקביל, כתב לעיתון השמרני Timpul (זמן) בבוקרשט, שם התיידד עם המשורר מיחאי אמינסקו והמחזאי יון לוקה קרגיאלה. יחד הם השתתפו במפגשים של החברה הספרותית היוקרתית ג׳ונימיה.
    בשנת 1878 התקבל לעבודה כמתורגמן בשפה הגרמנית על ידי משרד החוץ. לאחר שהתחתן עם לאונורה הרשקוביץ׳ בשנת 1883, עבר לדווידני, במחוז נעאמץ, כדי לגור באחוזה שחכר חותנו. בשנת 1898 פירסם רונטי־רומן את החיבור Două măsuri (שתי מידות), תוך גישה נועזת ומקורית לסוגיות של מעמד יהודי ברומניה וליחסים בין יהודים ורומנים. היצירה כללה גם מדיטציה מלנכולית על היעלמותו של העולם היהודי המסורתי וערכיו, שהמחבר ראה בהם נשחקים בתהליך המודרניזציה הכללי. התנועה הציונית, שלדעתו היא חזון אוטופי בלבד, לא יכלה בדעתו למנוע את היעלמות היהדות. חיבורו כלל גם ניתוח ביקורתי של מדיניות רומניה כלפי יהודים שלאחר שחרורם, ציפו להיות ״בנים טובים ונאמנים״ למולדתם.
    הנושאים של רונטי־רומן ב־Două măsuri הועברו בדרמה המרשימה שלו מנשה (Manasse (1900; הופקה ב־1901), שביסס את המוניטין שלו כמחזאי רומני מרכזי. הגיבור ביצירה זו הוא מנשה כהן, גבר יהודי מבוגר מעיירה קטנה במולדביה, המגן בקנאות על המסורת הדתית היהודית. בנו, נסים כוהנוביץ׳, הוא סוחר המתגורר בבוקרשט ששומר על קשר שטחי בלבד לקהילה היהודית, הנובע מהלחץ הפסיכולוגי המופעל על ידי דרישותיו של מנשה. לילדיו של נסים, לאזאר ולליה, יש חיים פנימיים אמיתיים יותר מאשר לאביהם, דואגים לסבא שלהם ומכבדים אותו על אמונתו העמוקה, אבל הם אנשים מודרניים המטפחים רעיונות אוניברסליים וסוציאליסטים ומשולבים בצורה מושלמת בסביבה האינטלקטואלית הרומנית. החלטתה של לליה להינשא לעורך דין נוצרי גורמת לזקן סבל אדיר, שבסופו של דבר מוביל למותו.
 העלאת המחזה מנשה ביאשי ואחר כך בבוקרשט, עוררה הרבה מחלוקות ומחאה בחוגים לאומנים ואנטישמיים, בעיקר בעקבות המונולוג המרכזי של מנשה על העוינות של העולם הנוצרי ליהודים וליהדות. יותר מעשור לאחר הצגת הבכורה של המחזה, הפולמוסים הנוגעים לנושא שלו המשיכו להיות עזים ביותר, ואף הובילו להפגנות רחוב ולהתערבויות של ממשלה או בתי משפט כדי לאסור את ביצועיו. ההצגה השפיעה מאוד על דור של סופרים יהודים שהטביעו את חותמם לאחר מלחמת העולם הראשונה, והאנטגוניזם והדילמות הקשורות להשתלבות היהודים בחברה הרומנית נזכרו לעתים קרובות ברמיזות למחזה זה.
    במהלך מרד האיכרים של 1907, ביתו של רונטי־רומן הושחת ונהרס. הוא נפטר ממחלת לב זמן קצר לאחר מכן ביאשי בי״ג בחשון תרס״ט, 7 בנובמבר 1908.
* כך לפי מ.א. טננבלט. לפי מקורת אחרים נולד ב־1853.

יצירות אהרן בלומנפלד בפרויקט בן־יהודה

[מקורות: קרסל, ויקיפדיה, The YIVO encyclopedia of Jews in Eastern Europe] 

• אבות ובנים (מנשה) : מחזה בארבע מערכות (חיפה : פרקים, תשכ״ח 1968) <תרגם – יהושע ירון>