שולמית אלמוג, פרופסור למשפטים באוניברסיטת חיפה, נולדה בחיפה ב־1958, בת לד״ר לאון וסר ולאסתר וסר (מבית דוידוביץ׳). עד גיל 12 גדלה בעכו, ולאחר מכן בחיפה. היא בוגרת בית הספר הריאלי העברי.  בוגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. את התואר השני ותואר דוקטור קיבלה בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה.
    בין השנים 2000–2007 שימשה כעורכת ראשית של הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה. כמו כן שימשה עורכת של כתבי העת משפט וממשל ודין ודברים וכעורכת אורחת של כתב העת מחקרי משפט. בשנים 2006–2007 הייתה עורכת ראשית של הערוץ האקדמי של אוניברסיטת חיפה.
    פרופ׳ אלמוג היא מייסדת חקר התחום של משפט וספרות בישראל. טרילוגיית הספרים שכתבה - משפט וספרות (2000); משפט וספרות בעידן דיגיטלי (2007) ומשפט וקולנוע (2012), כולם בהוצאת נבו - עוררה שיח בינתחומי ער ומסתעף הנמשך אף היום, הן בפקולטות למשפטים והן במחלקות לספרות, ונכתבו עליהם סקירות וביקורות בכתבי עת אקדמיים בארץ ובעולם. היא כתבה וערכה עשרה ספרים ופרסמה עשרות מאמרים בכתבי עת בישראל ומחוצה לה. מחקריה עוסקים בקשרים שבין משפט וספרות, משפט וקולנוע ומשפט ותרבות דיגיטלית, ובזכויות נשים וילדים.
    כתבה מספר ספרי ילדים ונוער ובהם גן ורדים (יחד עם אלה שגיא, ספרית פועלים, 1989); באמצע היער (מסדה, 1994) ומירנדלה ללא ארץ (מסדה, 1995). בשנת 2021 הוציאה לאור בהוצאת כרמל בשיתוף עם יאיר אלדן את הספר משהו רוחני זורם כביכול. הספר הוא דיאלוג בין גבר לאישה, העובר בין תחנות שונות בחייהם, ועוסק במגוון של נושאים כמגדר וזהות מגדרית, תקינות פוליטית, ומעשה הכתיבה עצמו.
    בנוסף פרסמה עשרות מאמרים בכתבי עת בישראל ומחוצה לה. מחקריה עוסקים בקשרים שבין משפט וספרות, משפט וקולנוע ומשפט ותרבות דיגיטלית, ובזכויות נשים וילדים. בשנת 2002 ראה אור ספרה עיר, משפט, סיפור (הוצאת שוקן), המהווה דיון ראשון ביצירת ש״י עגנון מפרספקטיבה של משפט וספרות. ספרה נשים מופקרות (משרד הביטחון–ההוצאה לאור, 2008) יצא לאור בעקבות סדרת הרצאות בשם זה במסגרת ״אוניברסיטה משודרת״ בגלי צה״ל. הספר בוחן את הזנות כתופעה חברתית ותרבותית ומבקר את ההתייחסות המשפטית כלפיה. הוא דן בהיבטים שונים, הקשורים למציאות חייהן של נשים העוסקות בזנות, ובייצוגים של זנות בספרות, בתיאטרון, בקולנוע, בפסיקה ובחקיקה, ומציע רפורמה משפטית, שתתמקד בהטלת אחריות פלילית על לקוחות של נשים בזנות.
    שולמית אלמוג נשואה ואם לשניים.

מקורות: ויקיפדיה
 

• גן ורדים (תל־אביב : ספרית פועלים, תשמ״ט 1989) <בשיתוף אלה שגיא ; איורים – אבי כץ>
• הסיפור של אורן (ראשון לציון : מסדה, 1993) <בשיתוף אלה שגיא>
• באמצע היער (ראשון לציון : מסדה ילדים, 1994) <איורים – טטיאנה קופיאן>
• המדריך לעובד : המדריך השימושי לזכויות העובד בישראל : דיני עבודה, מבנה השכר ... : ביטוח פנסיוני : ביטוח לאומי (תל־אביב : הוצאת ועדים, 1994) <בשיתוף לינדה עפרוני ודן שפרינצק ; עריכה – יעקב אלוש>
• מירנדלה ללא ארץ (ראשון לציון : מסדה ילדים, 1995) <איורים – טטיאנה קופיאן>
• זה קרה בין ט׳ לי׳ (ראשון לציון : מסדה, 1995) <בשיתוף אלה שגיא>
• התפיסה של זכויות האדם במחזותיו של ויליאם שקספיר : הסוחר מונציה ומדה כנגד מדה (חיפה, 1996) <עבודת גמר לתואר שני>
• זכויות של ילדים (ירושלים : תל אביב : הוצאת שוקן, 1997)
• מקום המשפט ב״עיר ומלואה״ של ש״י עגנון (חיפה, 1999) <דיסרטציה>
• משפט וספרות (ירושלים : נבו, 2000)
• עיר, משפט, סיפור : מקום המשפט בעיר ומלואה של ש״י עגנון (ירושלים : הוצאת שוקן, תשס״ב, 2002)
• משפט וספרות בעידן דיגיטלי (שריגים : נבו, תשס״ז 2007)
• The poetics of the legal system in the digital age : contemporary challenges to traditional concepts of justice (Lewiston, N.Y. : Edwin Mellen Press, 2007)
• נשים מופקרות (תל־אביב : משרד הבטחון–ההוצאה לאור : ספריית אוניברסיטה משודרת, תשס״ח 2008)
• משפט וקולנוע (שריגים : נבו, 2012)
• קריאת כבוד : ארגון ופרט, סיפור ומשפט (ירושלים : המכון הישראלי לדמוקרטיה, תשע״ד 2014)
• משהו רוחני זורם כביכול (ירושלים : כרמל, תשפ״א 2021) <בשיתוף יאיר אלדן>
• The origins of the law in Homer (Berlin ; Boston : De Gruyter, 2022)

• רכילות (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 1993) <בהשתתפות אהרן בן־זאב ואבינועם בן־זאב>
• ספר דליה דורנר (שריגים : נבו, 2009) <בהשתתפות דורית ביניש ויעד רותם>