אריה בעהם נולד בסלקאס, פלך קובנה (כיום בתחומי ליטא) בראש־חודש אדר תרל״ז, 14
בפברואר 1877. למד ב״חדר״ ובישיבות וסיים לימודיו באוניברסיטת חרקוב כרופא (1903). עסק ברוסיה
ברפואה, תוך פעילות רבה בתנועה הציונית. עלה ארצה
בתרע״ד (1914) והקים בירושלים מכון פאַסטר, הראשון
והיחיד במינו בארץ־ישראל בימים ההם. היה בין פעילי
ההסתדרות הרפואית בארץ־ישראל וממייסדי בטאונה ״הרפואה״, שבו השתתף. פירסם חוברות פופולאריות
בעניני רפואה ובריאות: ״המלחמה, הבריאות והמחלות
המדבקות בארץ־ישראל״ (תרע״ה), ״על הכלבת״ (תרע״ד), ״על החלירע״ (תרע״ו), ״טיפוס המעיים״ (תרע״ז) ועוד.
אף ערך: ״גליון של מכון פאסטר בארץ־ישראל״, מוקדש
לעניני הבריאות, הרפואה והביולוגיה (א׳–ג׳. תרפ״ט).
בתרצ״ב הקים את האיגוד להשלטת העברית והיה פעיל
בו עד פטירתו. מטעם האיגוד הוציא קונטרסי הסברה
להשלטת העברית. אחיו של יהודה בעהם. נפטר בתל אביב בכ״ב באייר תש״א, 19 במאי
1941. חוברת זכרון לזכרו יצאה לאור במלאת שנה לפטירתו בעריכת נתן גורן (גרינבלט).