יצחק פרץ (אייזיק פרציקוביץ), בלשן, נולד ביזנה (כיום בתחומי ליטא), בכ״ח באייר תרנ״ט, 8 במאי 1899. למד בישיבת סלובודקה ואחר בגימנסיות רומני וקובנה. סיים לימודיו בבלשנות שמית באוניברסיטת מינכן (1930). עסק בהוראה במקומות לימודיו בגרמניה (נירנברג, מינכן ועוד). עלה לארץ ב־1934 ועסק בהוראה בסמינר למורות ולגננות ע״ש לוינסקי בתל־אביב עד 1958. לימד באוניברסיטת תל־אביב מ־1955 ,ועמד בראש החוג ללשון העברית.
    פירסם משנות העשרים מאמרים ומחקרים בענייני לשון בעיתונות העברית בפולין, ליטא ומאז עלייתו בעיתוני הארץ (בכלל זה מדורים קבועים בענייני לשון ב״דבר״ וב״אומר״).
    ספריו: תחביר הלשון העברית (תש״ג. מהדורות מרובות), עיקרי התחביר העברי (תש״ד. מהדורות מרובות), עברית כהלכה (תשי״ג–תשי״ח. כמה מהדורות. מתשכ״א בכרך אחד), תורת החיבור (1957), דיוקי סגנון (תשי״ז. כמה מהדורות), עברית חיה (תשכ״ב), המחשה והפשטה (תשכ״ד, בסידרה ״לשוננו לעם״), וכמה ספרי־לימוד (הראשון בגרמניה ואחריו בארץ: יסודות עם אחרים ופרקים עם ז. שפירא. כל אלה בכמה מהדורות). ההדיר מחברות איתיאל לאל־nרירי בתרגומו של י. אלחריזי בצירוף מבוא, הערות ומפתח (תשי״א). אף הוציא אורות מארץ השמש (חכמת חיים באמרות יפן, בליקוטו ובתרגומו. תשכ״ה. בחתימת  איז׳יוקו).
    פרופסור יצחק פרץ נפטר בתל־אביב בכ״ז באדר ב׳ תשכ״ז, 8 באפריל 1967.   

מקורות: קרסל, ויקיפדיה

• אורות מארץ השמש : חכמת חיים באמרות יפן / לקט ותרגם איז׳יוקו (תל־אביב : יבנה, תשכ״ה 1964) <ציורים לפי מקור יפני מאת חוה נתן>