יצחק־אייזיק הלוי רבינוביץ, עסקן והיסטוריון, נולד באיוונץ (כיום בתחומי בלרוס) בי״א בתשרי תר״ח, 20 בספטמבר 1847. היה מצד אביו ממשפחת רבנים נודעת ומצד אמו בן משפחתו של א. א. קובנר (אבי אמו היה אחי אביו של א. א. קובנר). גודל ונתחנך אצל סבו מרדכי אליעזר קובנר ואחר־כך למד בישיבת וולוז׳ין, ולאחר נישואיו עסק במסחר בווילנה ואף הגיע לאמידות. היה מראשי ״הגבאים״ (המנהלים) של ישיבת וולוז׳ן וכן היה פעיל במאבק עם רוחות ההשכלה לצידם של הרבנים. בימי פולמוס התיקונים בדת של ראשית שנות השבעים היה מפרסם מאמרים ב״הלבנון״ (בעילום שמו) להגנת המסורה. לאחר כישלון עסקיו יצא לחו״ל (1898) והיה במשך כמה שנים בערים שונות באירופה (פרסבורג, פאריס, יאסי) ולבסוף התיישב בהמבורג. נעשה במשפיעים הגדולים על חוגי האורתרדוכסיה במערב והם אף הקימו חברה להוצאת ספרים ברוח שמרנית וכן היה ביוזמי הקמתה של ״אגודת ישראל״.
    פתח בחקרי־חלמוד שלו בכתב־העת ״בן־עמי״ של י. ל. קנטור ועסק במשך שנים רבות בספרו הגדול ״דודות הראשונים״, שבו פיתח תיאוריה משלו על תורה שבעל־פה במגמה להסיר מעליה היסוד ההתפתחותי, שהודגש בעיקר מהותי על־ידי כל החוקרים עד ימיו, בהניחו, שהכל היה נתון לפני כן. לשם כך התקיף את כל החכמים שעסקו לפניו בתחום זה (וייט, גרץ, ז. פרנקל, רנ״ק ועוד) ובנעימה חריפה ביותר. החלקים מספר מונומנטלי זה, שיצאו עד כה (סדר ההופעה אינו תואם את הסדר הכרונולוגי) הם : חלק ג, (מן חתימת התלמוד עד סוף ימי הגאונים. פרסבורג, תרנ״ז [צ״ל, תרנ״ח] 1898), חלק ב (מן סוף ימי המשנה עד אחר חתימת התלמוד. פרנקפורט דמאין, תרס״א), חלק א כרך ג (מסוף ימי החשמונאים עד ימי נציבי רומא. פרנקפורט, תרס״ו), חלק א כרך ה (מאחר החורבן עד חתימת המשנה. הובא לדפוס על־ידי עצמו עד עמ׳ 208 והיתר ע״י ש. מ. במברגר. פרנקפורט, תרע״ח. מהדורות מצולמות לאחר מכן), תקופת המקרא (הובא לדפוס ע״י ב.מ. לוין, בצירוף הקדמה מי.ל. מימון. ירושלים, תרצ״ט), חלק א כרך ד (התקופה האחרונה של הבית השני, זמן נציבי רומא והמלחמה. הובא לדפוס ע״י מ. אוירבאך. תשכ״ד).
    יצחק־אייזיק הלוי רבינוביץ נפטר בהמבורג בכ׳ באייר תרע״ד, 16 במאי 1914.

ארכיון יצחק־אייזיק הלוי רבינוביץ בספריה הלאומית

יצירות יצחק־אייזיק הלוי בפרויקט בן־יהודה

מקורות: קרסל, ויקיפדיה