שמואל אלכסנדרוב, רב, נולד בח׳ בטבת תרכ״ו, 26 בדצמבר 1865 בבוריסוב, פלך מינסק (כיום בתחומי בלארוס). נתחנך בעיר הולדתו ובתרמ״ז (1887) בא למינסק ובה עסק בספרות ההשכלה. עם נישואיו (בתרמ״ט) עבר לבוברויסק ושם חי כל ימיו. הוצא להורג עם כניסת הגרמנים בי״ז בחשון תש״ב, 7 בנובמבר 1941.
    השתתף במאמריו הפובליציסטיים והמדעיים (בעיקר בחקרי־תלמוד) וכן במאמרי־בקורת ב״המליץ״, ״המגיד״, ״הצפירה״, ״היום״ ועוד. ספריו: ״מסכת נגעים״ (בקורת על ספרי ״האסיף״ א–ב. וארשה, תרמ״ו), ״אגדת אש מן השמים״ (מאמר בשבעה פרקים עם הערות לכבוד ח. ז. סלונימסקי, ביום מלאת לו 85 שנים. ברדיטשב, תרנ״ה), ״טל תחיה״ (על מסכת אבות, בצירוף ביאור הרבה מאמרי רז״ל. וילנה, תרנ״ז), ״רסיסי טל״ (מאמרים ומחקרים. וילנה, תרס״א), ״מכתבי מחקר ובקורת בשאלות הזמן ובחכמת ישראל העתיקה״ (א : וילנה, תרס״ז; ב: קראקא, תר״ע). בשנות התשעים, עת עורר ח. ז. סלונימסקי סערה במאמרו ב״הצפירה״: מאי חנוכה? בו ביקש להוכיח שלא היה בפך השמן כל נס, יצא אלכסנדרוב להגן עליו במחברתו: ״אגדת פך השמן״ (וארשה, תרנ״ב). ולאחר מכן משיצא דב-בר יהודה־ליב גינזבורג בקונטרסו: ״אמונת חכמים״ להשיב לסלונימסקי ולאלכסנדרוב הוציא אלכסנדרוב מחברת שניה, בשם: ״דברי שמואל״ (וארשה, תרנ״ג. לספר צורף מאמר מהרב פנחס רוזובסקי, המסכים לדעותיהם של סלונימסקי ואלכסנדרוב). לאחר מותו יצא בירושלים קובץ נוסף ממאמריו: ״מכתבי מחקר ובקורת״ (על דבר היהדות והרבנות בזמן האחרון. תרצ״ב). בקובץ האחרון אף ביטוי מאופק למצבה של יהדות רוסיה במשטר הסובייטי. בתשפ״ד (2024) יצא לאור קובץ מאמריו ואיגרותיו בליווי מבוא וביבליוגרפיה מאת יצחק סלייטר במסגרת ספריית דורות של מוסד ביאליק.

שמואל אלכסנדרוב בספריה הלאומית

יצירות שמואל אלכסנדרוב בפרויקט בן־יהודה

מקורות: קרסל, ויקיפדיה