אלכסנדר מנור (מנצ׳ינסקי), סופר ועורך עברי, נולד בגרודנה (כיום בתחומי בלארוס) בכ״ו בתשרי תרע״א, 29 באוקטובר 1910 לאביו יהודה מנצ׳ינסקי ולאמו אסתר בת ישעיהו לוטורינצ׳יק. ב־1930 סיים את בית־הספר התיכון ״תרבות״ בגרודנה. בתנועת ״השומר הצעיר״ ומטעמה בהכשרה ומ־1932 בהנהגה הראשית של ״השומר הצעיר״ בווארשה ומערכת עיתונה וכן עבד בעיתון היומי ביידיש ״דאָס וואָרט״. בדצמבר 1933 עלה ארצה. תחילה בעבודה חקלאית בנס־ציונה ואחר־כך היה ממייסדי המשק הקיבוצי מסילות בעמק בית־שאן. ב־1943 נטש את המשק ותנועת ״השומר הצעיר״ ומ־1944 נמנה על עובדי מועצת פועלי תל־אביב בתחום הנחלת הלשון, בית־הספר הגבוה לפועלים, ועוד.
    החל פירסומו באספרנטו (1930), ידייש (באותה שנה) ובעברית בעיתון ״השומר הצעיר״ (1931). מאז, ובמיוחד מזמן עלייתו ארצה, כתיבתו, היא עברית בנושאים אקטואליים, מדיניים, סוציאליסטיים ועוד. ספריו: ״הפאשיזם, מהותו הכלכלית והפוליטית״ (וארשה, 1934); ״הסוציאליזם ובעיית האדם בימינו״ (תש״ח); ״מהות ההסתדרות״ (1956 ואילך); ״קורות עיירה אחת״ (על סופוטקין. תש״ך); ״הסוציאליזם הדימוקראטי״ (תשכ״א. בסטנסל); ״זלמן שזר, ייחודו ויצירתו״ (תשכ״א); ״יעקב לשצ׳ינסקי, ההוגה  והחוקר״ (תשכ״ב); ״אריה טרטקובר, הסוציולוג היהודי״ (תשכ״ג); ״דיוקנו של רב־חובל עברי״ (דמותו ופעלו של אליעזר חודורוב, חלוץ הימאות העברית. תשכ״ד) ו״יצחק קנב, המתכנן הסוציאלי״ (תשכ״ה). ערך את הקבצים: ״במערכה״ (מבחר סיפורים בעברית קלה, עם נ. חיניץ. תש״י); קובץ מוקדש לחיים ארלוזורוב (קטעים מכתביו וילקוט דברי־הערכה. 1953); ״פרקים לבירור דרכה של תנועת הפועלים בארץ״ (1956); ״עשור למבצעי צה״ל״ (חומר מתוך ״במחנה״. תשי״ח); ״עלי תמר״ (לזכר תמר מהרשק, כפר מנחם. חשכ״ב) ועוד. וכן הסידרה של ״אמרות״ מאת האישים: ב. כצנלסון (1950), ז. שזר (תשכ״ה) ול. אשכול (תשכ״ו). תירגם ספרו של ב. שרמן: ״יהדות ארצות הברית״ (תשט״ו).
    אלכסנדר מנור נפטר בכ״ח בכסלו תשס״ד, 22 בדצמבר 2003.

מקורות: קרסל, ארכיון גצל קרסל בספריה הלאומית בירושלים, תדהר