יצחק יעקב ריינס, רבהּ של לידא (כיום בתחומי בלארוס), נולד בקארלין־פינסק בט׳ בחשון ת״ר, 17 באוקטובר 1839. למד תחילה בעירו ואחר בישיבות ולווז׳ין ואיישישוק ואצל גדולי־תורה אחרים. עבר לאחר נישואיו (1859) לבית חותנו, הרב בהורודוק והמשיך לעסוק בתורה. הוסמך לרבנות בגיל צעיר וכן החל כמעט בנערותו בחיבוריו התורניים. מ־1867 ברננות בשוקיאן, פלך קובנה ומ־1869 בשוויניציאן, פלך וילנה. כאן ניסה להקים ישיבה שבה היו גם קצת לימודי־חול. אולם בשל התנגדותם של קנאים נסגרה הישיבה בה בשנה. מתרמ״ו עד ימיו האחרונים רבהּ של לידא. היה, מראשית שנות השמונים, מהרבנים הראשונים שנמשכו לתנועה הלאומית־הציונית. אחר־כך נצטרף להרצל והיה הדמות הבולטת ביותר בחוגי הרבנים בקונגרסים הציוניים (מהשלישי). היה היוזם העיקרי בהקמת תנועת ״המזרחי״ (וילנה, 1902) וראשה עד ימיו האחרונים. בימי פולמוס אוגנדה היה בין מחייבי התכנית. מעשהו הרב השני היה ייסוד ,הישיבה בלידא (1905), שמיזגה לימודי־תורה עם לימודים כלליים (נתקיימה עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה).
    חיבר ספרים תורניים, שחידושם בהכנסת דרך ההגיון בלימוד התלמוד (חותם תכנית, יסודי תורה שבעל־פה, ערכי המושגים וכו׳. א–ב. מאיינץ–פרסבורג, תר״ם–תרמ״א. חלק א במהדורה שניה, ירושלים תרצ״ד; אורים גדולים, על חקרי כללי־הלכות. וילנה, תרמ״ז ועוד), שאלות ותשובות וכן רב היה חידושו בתחום הדרוש. בענייני הציונות נודע ספרו אור חדש על ציון (וילנה, תרס״ב, דפוסי־צילום בניו·יורק) וכן גילה דעתו בענייני חינוך בקונטרסיו על ישיבת לידא (קול יעקב, משכונות יעקב, לידא, תרס״ח, תר״ע ועוד). מרובה היתה פוריותו וספריו הנדפסים מהווים אך חלק מזעיר ממה שנותר אחריו בכתובים (לדברי בנו אבהרם דוב – קרוב למאה כרכים).
    בנו, משה, נפטר בגיל צעיר (20 או 21), היה היסטוריון פורה.
    הרב יצחק יעקב ריינס נפטר בלידא בי׳ באלול תרע״ה, 20 באוגוסט 1915.

יצחק יעקב ריינס בספריה הלאומית ועל ״הרב ריינס ותכנית אוגנדה״

יצירות יצחק יעקב ריינס בפרויקט בן־יהודה

מקורות: קרסל, ויקיפדיה, The YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe, Электронная еврейская энциклопедия, Jewish Encyclopedia, Еврейская энциклопедия Брокгауза и Ефрона
צילום: מתוך ארכיון שבדרון, אוסף התמונות הלאומי ע״ש משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית