שמעון בכרך, סופר ומתרגם עברי, נולד בליפטובסקי סוואטי מיקולש, הונגריה (כיום בתחומי
צפון סלובקיה) בכ׳ בשבט תקפ״ג, 1 בפברואר 1823. למד תחילה בעיר מולדתו בבית המדרש ובישיבה
ומתקצ״ט בישיבות ניקולסבורג, לייפניק ואייזנשטדט ועוד אצל גדולי התורה בימיו. יחד עם
כך הגה בדקדוק ובחקר הלשון. בן י״ט חזר לעיר מולדתו והתחיל עוסק במסחר, בלא להזניח
עיסוקו בתורה ובהשכלה. כאן עסק בענייני חינוך ותרבות וב־1848 נבחר למזכיר הקהילה. ב־1
852 עבר לסוטשאן (הונגריה), בה ישב עשר שנים, תוך עיסוק במסחר ובספרות. לאחר מכן חזר
לעיר מולדתו וב־1863 פנה לחקלאות, שלא הצליח בה ביותר בשל שנות בצורת ומלחמה (1866).
ב־1867 עבר לבודאפשט, בה פירנס את עצמו תחילה מפנקסנות ולאחר מכן (מ־1874) כמזכיר הקהילה
בבודפשט, כהונה שנשא אותה עד מותו.
ראשית נסיונותיו הספרותיים התחילה בנערותו, בתרגומי שירה מגרמנית
לעברית, שהדפיסם רק לאחר־מכן. התחיל בכתבות מעיר מולדתו (בגרמנית) לעתונות היהודית־גרמנית
ובשירים עבריים ובתרגומי שירה מגרמנית לעברית ב״בכורי־העתים״ (1841). מאז היה במשתתפים
הקבועים בשירים ובתרגומים ב״כוכבי יצחק״ (כאן היה בפוריים שבמשתתפים), ״המגיד״׳ ״חבצלת״,
״עברי אנכי״, ״אוצר הספרות״ ועוד. שיריו הם מתחום הליריקה עד לשירי־הזדמנות־ומהלל למאורעות
היום ואישים. תירגם גם מהשירה ההונגארית והגרמנית־יהודית (בעיקר מזו העוסקת בארץ־ישראל
ובנושאים יהודיים). קצת משיריו כינס בספרו ״מוצל מאש, אסיפת שירים שונים״ (בודאפשט,
1879). בחוברות מיוחדות אף יצאו כמה משירי־הזדמנות שלו (לכבוד מלכים בנסיבות חג, פתיחת
בית־המדרש לרבנים בבודאפשט ועוד). תרגומיו כוללים: ״יהויכין״, מחזה לל. פיליפסון (וינה,
תר״ך), ״נתן החכם״ ללסינג (וינה תרכ״ו ואילך), ״זמירות הארץ, אסיפת שירים שונים, הנכתבים
בשפת הונגרית״ (נדפס יחד עם המקור ההונגרי. שיר אחד תורגם בידי בנו בנימין זאב. בודאפשט,
תרכ״ח), ״מלך אביון וספורי שלמה״ לל. א. פרנקל ועוד העתקות אחרות (בודאפשט, תרמ״א.
עיקר הספר נדפס תחילה ב״חבצלת״). לאחר מותו יצא על ידי בנו, בנימין זאב, מבחר כתביו
בשלושה כרכים, בשם: ״שער שמעון״ (א: ״תעלומות לב ושירים אחרים״; ב: ״העתקות שירים״
; ג: מהדורה חדשה של תרגום ״נתן החכם״ ללסינג. וינה, תרנ״ד). בראש הכרך הראשון ביו־ביבליוגרפיה
שלו מאת בנו.
שמעון בכרך נפטר בבודאפשט, אור לי׳ בחשון תרנ״ב, 9 בנובמבר 1891.