ישראל איסר גולדבלום נולד בולאדיסלבוב (כיום קודירקוס נאומייסטיס בליטא) בט׳ בתמוז תרכ״ג, 26 ביוני 1863. למד בישיבות איישישוק, וולוז׳ין ולאחר־מכן בפרשבורג ובפוזן. עם כניסתו לעולם ההשכלה החל לעסוק במדעי־היהדות ובא ב־1885 לפאריס. כאן שקד על גנזי אוצרות כתבי־היד העבריים בספריות הגדולות באירופה. תוצאות מחקריו פירסם כמעט בכל העתונים וכתבי־העת העבריים בשליש האחרון למאה הי״ט (לרוב בחתימה: ״יאפ״ז״, ראשי תיבות לשמו: ישראל איסר פרח זהב). בשל מלחמת־העולם הראשונה הפסיק פעלו זה. לאחר המלחמה חי באנטוורפן.
    מאמריו ומחקריו כוללים ידיעות על חכמי ישראל וחיבוריהם הגנוזים בכתובים וכן היה מספק ידיעות כגון אלה בכתב לרוב חכמי ישראל בימיו. מחליפת מכתבים זו פירסם: ״קבוצת מכתבים אשר הריצו חכמי וגדולי דורנו ליאפ״ז״ (לבוב, תרנ״ה). ספריו: ״מגנזי ישראל בפאריס״ (וינה, תרנ״ד), ״מאמר בקורת ספרים״ (ביקורת חריפה על ספרו של יהושע שטינברג ״מערכי לשון עבר״, בצירוף הערכת פעלו המחקרי בלשון העברית של מ. ה. ריכרסון. פאריס, תרמ״ו).
    גולדבלום נפטר בפאריס בו׳ באדר תרפ״ה, 2 במארס 1925.

ישראל איסר גולדבלום בספריה הלאומית

יצירות ישראל איסר גולדבלום בפרויקט בן־יהודה

מקורות: קרסל, ספר זכרון לסופרי ישראל החיים אתנו כיום (1889), Wikipedia
צילום: אוסף שבדרון, הספריה הלאומית