יצחק מרדכי (מרקוס) יוסט נולד בברנבורג, גרמניה בי׳ באדר תקנ״ג, 22 בפברואר
1793. למד מ־1803 בביה״ס היהודי בוולפנביטל (יחד עם יו״ט ל. צונץ) ולאחר־מכן בבי״ס
תיכון (מ־1809) ובאוניברסיטאות גטינגן וברלין (מ־1813). עסק בהוראה מ־1816 בברלין ומ־1835
עד ימיו האחרונים בביה״ס היהודי ״פילאנטרופין״ בפרנקפורט על נהר מיין.
היה אבי ההיסטוריוגרפיה היהודית בזמן החדש בסידרת ספרים מרובי־כרכים
על תולדות ישראל מהימים הקדומים עד זמנו וכן פירסם בגרמנית מאמרים ומחקרים בענייני־יום,
תולדות ישראל, בקורת ספרים ועוד. אף ערך בשנים 1839–1841 כתב־עת בגרמנית (Israelitische
Annalen), שבו יוחד מקום נכבד לתולדות ישראל וספרותו במשך הדורות. כתיבתו העברית, אף
שהיתה מועטת, נמשכה כל חייו, אם ב״בכורי העתים״ וב״כוכבי יצחק״ ואם באכסניות אחרות.
אגרותיו לקראים ברוסיה, שבהן ביקש חומר עליהם, נדפסו (ללא ידיעתו) בספר ״פינת יקרת״
(ייבפאטוריה, 1834, בצירוף תרגום לטאטארית). בשנים תר״א–תר״ב הוציא וערך (עם מיכאל קרייצנאך)
את הירחון ״ציון״, שבו השתתף במאמרים בענייני־יום ובדברי־מחקר, כן פירסם שם אוטוביוגרפיה
שלו (חתומה: ״בלשן״). בסוף ימיו, כשהחל לצאת העיתון העברי הראשון ״המגיד״, פירסם בו,
שבועות אחדים לפני מותו, מאמר מקיף על הספרות העברית.
יוסט נפטר בפרנקפורט דמיין בח׳ בכסלו תרכ״א, 22 בנובמבר 1860.