שלמה זלמן חיים הלברשטם (שזח״ה), חוקר בחכמת־ישראל ואספן־ספרים, נולד בכ״ב באדר תקצ״ב, 23 בפברואר 1832 בקרקוב. שזח״ה, שלמד תורה מפי אביו, ר׳ יצחק (תלמיד־חכם מובהק ומחברם של חידושים על התורה לפי פרשיות־השבוע בשם ״שיח יצחק״, לבוב, תרמ׳׳ב), ישב בעיר בייליץ ועסק במסחר, שבו הצליח ואף נתעשר. במשך שנים הרבה קנה ספרים נדירים ויקרים וכן כתבי־יד, שהוא עצמו חקר בהם וגם השאיל אותם לחוקרים אחרים (שעמהם עמד בחליפת־מכתבים מסועפת). כדי שאלה יפרסמו את טיבם. בקטלוג של כתבי־היד שבספרייתו, שפירסם שזח׳׳ה (קהילת שלמה, וינה, תר״ן), נרשמו 411 ערכים. הוא היה ממייסדיה של חברת ״מקיצי נרדמים״ ואחד מראשיה, ופירסם בעיתונות היהודית ובקבצי־יובל־וזיכרון שורה של מאמרי־מחקר (מקצת ממאמריו פירסם גם בגרמנית), נוסף על הערות לספרים, שחיברו חוקרים אחרים. כמו־כן פירסם כמה כתבי־יד, שהיו מצויים בספרייתו, בצירוף מבואות והערות. מהם ראוי להזכיר את חידושי הריטב״א על מסכת נידה (וינה, תרכ״ח); ספר העיבור לר׳ אברהם אבן־עזרא (ליק, תרל״ד); תגמולי הנפש לר׳ הלל מוורונה (ליק, תרל״ד); פירוש ספר יצירה לר׳ יהודה בר ברזילי הברצלוני (ברלין, תרמ״ה). אחר מותו של שזח״ה נמכרו רוב כתבי־היד, שהיו בספרייתו, לקולג׳ ע״ש יהודית מונטיפיורי בראמזגיט (אנגליה) ורוב הספרים הנדפסים – לסמינר היהודי התאולוגי בניו־יורק ולאוצר הספרים של קהילת וינה.
    שלמה זלמן חיים הלברשטם נפטר בבייליץ, שלזיה (כיום בתחומי פולין) בכ״ג באדר א׳ תר״ס, 24 במארס 1900.

ארכיון שלמה זלמן חיים הלברשטם בספריה הלאומית

נכתב על־ידי אברהם מאיר הברמן עבור האנציקלופדיה העברית
מקורות נוספים: קרסל,אנציקלופדיה לחכמי גליציה, ב (546–547), ויקיפדיה,  Jewish encyclopedia (1906)