בנימין צביאלי (הרשקוביץ), רב, מחנך, סופר ועורך תכניות רדיו, נולד בקאליש, פולין
בי״ד בתשרי תרע״ט, 20 בספטמבר 1918. למד בצעירותו ב׳חדר׳ ובישיבה והוסמך לרבנות.
ב־1934 השתתף ביסוד תנועת־הנוער ״השומר הדתי״. עלה ארצה בתרצ״ו 1936, סיים את בית
המדרש
למורים של ׳המזרחי׳ בירושלים. למד באוניברסיטה העברית בירושלים והשתלם
בתקשורת־המונים באוניברסיטת ניו־יורק. שנים אחדות עסק בהוראה. ב־1951 ערך את
השבועון ״הצופה לילדים״. ב־1958 נתמנה מנהל המחלקה למסורת וללימודי היהדות
ברשות־השידור. תחילה ב״קול ישראל״ ואחר כך בטלויזיה. חיבר מאות תכניות רדיו
וטלויזיה בנושאי הווי דתי. פירסם מחקרים ומסות על בעיות חינוך, יהדות ותקשורת, וכן סיפורים
ושירים בשבועוני ילדים ונוער, המעוגנים במסורת ישראל.
ספריו: יומנו של גדעון (1958) – שנה בחייו של נער דתי, כפי שתוארה ביומנו ;
רבי ישראל בעל שם־טוב ותנועת החסידות (תש״ך); אנו כולנו (1967) –
׳שיחות מלב אל לב, ששוחחתי עם מאזינים צעירים על־יד המיקרופון׳ ; שיחות במקרא
(1969).
ר׳ בנימין צביאלי נפטר בירושלים בט׳ בשבט תשס״ד, 1 בפברואר
2004.
