ישראל שפירא, בנו של הסופר ט״ף שפירא, ספרן וסופר נולד בסייני, פלך סובאלק, פולין בכ״ד בכסלו תרמ״ג, 5 בדצמבר 1882. למד בישיבות ויצא לחו״ל וסיים לימודיו בלשונות המזרח באוניברסיטת שטראסבורג (1906). בשנים 1907–1910 הורה בבית המדרש למורים בירושלים ומ־1911 בארצות־הברית וניהל בשנים 1913–1944 את המחלקה השמית בספריית הקונגרס בוואשינגטון. מ־1950 בחולון. פירסם משלהי המאה התשע־עשרה (ב״גן שעשועים״ בעריכת אברהם מרדכי פיורקו) סיפורים, רשימות, מאמרים ומחקרים בתולדות ישראל וביבליוגרפיה בעתוני־הארץ העבריים מימי העליה השניה, אירופה וארצות־הברית וכן רשימות ביבליוגרפיות לתרגומים עבריים מהספרות האנגלית, הגרמנית, משילר וגיתה, פרשני רש״י על התורה ועוד. היה מעורכי ״הדרור״ (עם ראובן בריינין וק. לוויאס. ניו־יורק, 1911). אף הוציא ספריו האחרונים של אביו. כתב גם יידיש ובייחוד הירבה לכתוב באנגלית על ספרות עברית.
    ישראל שפירא נפטר בחולון בג׳ בסיון תשי״ז, 2 ביוני 1957.

מקורות: קרסל, ויקיפדיה
צילום: ארכיון שבדרון בספריה הלאומית של ישראל.