יחיאל מיכל הכהן גוטמן, חוקר הספרות התלמודית, נולד בקישקונפלג׳האזה, בדרום־מזרח הונגריה,
בכ״ז בשבט תרל״ב, 6 בפברואר 1872. נתחנך על ברכי התורה והישיבות בהונגריה – בן היתר
בפרסבורג [ברטיסלבה]. לאחר מכן סיים לימודיו בבית־המדרש לרבנים ובאוניברסיטת בודפשט.
כיהן תחילה ברבנות בטשונגראד שבהונגריה (1903–1907) ומ־1907 הורה תלמוד בבית־המדרש
לרבנים בבודפשט. מ־1921 שימש בכהונה זו בבית־המדרש לרבנים בברסלאו. ב־1925 היה אחד
משלושת הפרופסורים העברים הראשונים של המכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית בירושלים
ובמשך השנה הראשונה לאוניברסיטה העברית הרצה על התלמוד. חזר לאחר שנה לברסלאו ועשה
שם עד התמנותו ב־1933 לראש בית־המדרש לרבנים בבודפשט (במקומו של י״ל בלאו) וקיים כהונה
זו עד ימיו האחרונים.
גוטמן פירסם רוב מחקריו בתחום התלמוד בעברית ומיעוטם בגרמנית, הונגרית,
אנגלית ועוד. השתתף כמעט בכל האנציקלופדיות היהודיות שיצאו במחצית הראשונה של
המאה העשרים. ספרו העיקרי, שלו הקדיש עמל־חיים היה: מפתח התלמוד, היא אנציקלופדיה
מדעית לתלמוד וכל עניניו, שנועד להכיל כרכים מרובים, אולם נדפסו ממנו חלקים חלקים,
המגיעים רק עד סופה של אות א (תרס״ו–תר״ץ. הערך ״ארץ־ישראל״ הוא כדי ספר שלם ואף יצא
לחוד בשם ארץ ישראל במדרש ובתלמוד, תר״ץ, נדפס תחילה כנספח לספר ב׳ של
כרך ג׳. קצת פרקים ממנו נדפסו בספר היובל של בית־המדרש בברסלאו, 1929). שאר החומר היה
מוכן בידו בשלמות ואבד בתקופת הכיבוש הגרמני. מחיבוריו בתחום המחקר התלמודי ראויים
לציון: Zur Einleitung in die Halacha, 1909–1913; אסמכתא, 1924;
בחינת המצוות לפי מנינן, סידורן והתחלקותן, 1928; בחינת קיום המצוות בהשוואת
הניגודים שבין היהדות המסורתית ובין הכיתות שנפרדו ממנה סמוך לחורבן הבית ולאחריו,
1931. גוטמן הקדיש גם מחקרים אחדים להגנת היהדות והתלמוד מפני התקפות אנטישמיות. חיבורו:
Das Judentum und seine Umweit (1927) הוא כולו אפולוגטי; חלק
ממנו נדפס גם בעברית במחקרים בהכמת ישראל לזכרונו של פרופ׳ י. מ. גוטמן, בודפשט
תש״ו. בקובץ זה נמצאת גם ביבליוגראפיה של כתביו. בנוסף לכתביו, ההדיר גוטמן את חיבור
המשיחה והתשבורת לאברהם בר חייא (1903) וכן היה מעורכי כתבי־העת למדעי היהדות בהונגריה:
הצופה מארץ הגר, הסוקר, ועוד, וספרי היובל לצדוק הוושי (תרצ״ד), חיים צבי קיש
(ת״ש) ואברהם הופר (ת״ש).
יחיאל מיכל הכהן גוטמן
נפטר בבודפשט בכ״ז בחשון
תש״ג, 7 בנובמבר 1942.