יהודה רוזנטל, ספרן וחוקר מקרא, נולד במאקוב, פולין בד׳ בשבט תרס״ד, 21
בינואר 1904. למד בווארשה ואחר באוניברסיטאות גרמניה (ברלין ולייפציג) וכן
בבית־המדרש העליון למדעי־היהדות בברלין. ב־1939 היגר לארצות־הברית. קיבל את תוארו האקדמי מדרופסי קולג׳
(1942). מ־1944 פרופסור לפרשנות התנ״ך וספרות במדרשה למדעי־היהדות בשיקאגו. פירסם מחקרי־יהדות בעברית, גרמנית, יידיש, אנגלית ועוד. בעיקר עסק בשנותיו
האחרונות בספרות־הפולמוס של ימי־הביניים הן בתחומי
היהודים בינם לבין עצמם, והן בין היהדות והנצרות
והשתתף באכסניות המדעיות בארה״ב ובארץ. ב־1969 עלה ארצה והתגורר בירושלים. מהדורותיו
בעניינים אלה בצירוף מבואות ומנגנון מדעי: חרב פיפיות ליאיר בן שבתי מקוריו (תשי״ח) וספר מלחמות השם ליעקב בן
ראובן (תשכ״ג). הכין רשימה
ביבליוגרפית לכתבי ש. י. פיגין (שיקגו, תשי״ב). יהודה רוזנטל נפטר בירושלים בי״ב
בשבט תשל״ו, 14 בינואר 1976.
