משה צוקר, חוקר ספרות יהודית־ערבית של ימי הביניים, נולד בקופצ׳בקה, פולין (כיום בתחומי
אוקראינה) בו׳ בשבט תרס״ב, 14 בינואר 1902 *. קיבל חינוך
מסורתי. ב־1923 הגיע לוינה ולמד באוניברסיטת וינה ובבית־המדרש לרבנים שם. שימש כרב
בווינה והירצה במחיצתו של א. קמינקא בבית־המדרש ע״ש הרמב״ם בווינה. עם סיפוח אוסטריה
לגרמניה ב־1938 היגר לארצות־הברית. שימש כתשע שנים כרב ונתקבל כפרופסור לתלמוד בבית־המדרש
לרבנים ע״ש שכטר בניו־יורק. פירסם מחקרי־יהדות בעברית ובשאר לשונות ובמיוחד בתחום עיסוקו:
ספרות יהודית־ערבית בימי־הביניים. בתשי״ט הוציא בניו־יורק ספרו ״על תרגום רב סעדיה
גאון לתורה״ (פרשנות, הלכה ופולמיקה בתרגום התורה של רס״ג). הוציא השגותיו של מבשר
בן ניסי הלוי מבגדד על סעדיה גאון בצירוף מבוא, הערות ותרגום עברי (ניו־יורק, תשט״ו).
בנוסף על ספריו פירסם מאמרים בכתבי־עת ובספרי־יובל על יחסים ספרותיים בין היהדות והאיסלאם.
משה צוקר נפטר בפלורידה, ארצות־הברית בי״ב באב תשמ״ז, 7 באוגוסט
1987 ונטמן בהר־הזיתים בירושלים.
* - לפי קרסל, ובעקבותיו ה־Encyclopaedia Judaica,
נולד בי״ט בשבט תרס״ד, 5 בפברואר 1904, אולם לפי מסמכי הגירה בווינה (אוסטריה)
וממשלת ארצות־הברית נולד ב־1902.