משה בן יעקב אברהם אייזמן, פובליציסט, נולד בטיברוב, פודוליה (כיום בתחומי אוקראינה)
בשנת 1847. נתחנך אצל אביו זקנו, הרב, ונתפס לאחר מכן להשכלה. ב־1865 עבר, לרגל
נישואיו לווזניסנסק, שם חי עד ימיו האחרונים.
פעילותו הפובליציסטית בענייני מצב היהודים ברוסיה, החלה בגיל מוקדם,
בשלוש הלשונות: עברית, יידיש ורוסית. היה מהראשונים שהטיף ליישוב ארץ־ישראל לאחר הפרעות
ברוסיה בראשית שנות השמונים. חלק ממאמריו אלה, שפירסם ב״המליץ״, כינס בספרו ״בפרוע
פרעות בישראל״ (וארשה, תרמ״ג). המשך לו הוא ספרו ״עניני היהודים״ (תרמ״ז), שרק חלק
ממנו יצא בדפוס. השאיר אחריו בכתובים כמה חיבורים בשלוש הלשונות ובהם הגהות על משניות
והתלמוד. פירסם הרבה ברוסית בעילום שם (בעיקר פיליטונים). היה במשתתפי ועידת הייסוד
של חובבי־ציון באודיסה (1890).
משה אייזמן נפטר בווזניסנסק, פלך חרסון, בא׳ באייר תרנ״ג, 7 באפריל
1893.