זאב (וולף־בר) וורבה, מורה וסופר, נולד בקובל, עיר־מחוז בחבל ווהלין (כיום בצפון־מערב אוקראינה) בט״ז בכסלו תרל״ט, 12 בדצמבר 1878*. גודל וחונך באוירה חסידית מזה ומשכילית מזה. בן 21 יצא לוארשה והחל לעסוק בהוראה עברית. עם הקמת רשת ה״חדרים המתוקנים״ בראשית המאה הוזמן ע״י נח פינס להורות ב״חדר המתוקן״ שלו בלובלין. כן לימד והשתלם במדעי חול ובייחוד בפדגוגיה. משנסגר מוסדו של פינס פתח בלובלין בית־ספר משלו, שהתקיים עד מלחמת העולם הראשונה. כמו כן היה מפעילי העברית והציונות בלובלין. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נתקע בגרמניה לשם יצא לנופש, ונשאר בה עד 1939, תוך עיסוק בהוראה. ב־1939 הגיע לארצות־הברית והורה בבית־המדרש למורות בישיבת יצחק אלחנן בניו־יורק.
    החל כתיבתו בכתבות ל״הצפירה״ היומית ב־1905, ומאז עד סוף ימיו היה במשתתפים השקודים של העתונים וכתבי־העת העבריים, אם בכתבות ואם במסות ביוגרפיות על סופרים וחכמים עברים. היה סופרם הקבוע של כמה וכמה עתונים עברים בתקופת ברלין שלו (ביחוד רב היה רישום סידרת כתבותיו מגרמניה הנאצית, שנתפרסמה ב״הדואר״ בחתימות בדויות). יבולו השופע במשך עשרות בשנים לא כונס עד כה. וורבה אף תירגם מספרות נוער וילדים מגרמנית לעברית.
    זאב וורבה נפטר בניו־יורק בט׳ באב תשט״ו, 28 ביולי 1955.
* כך לפי מאגרי מידע ממשלתיים של ארצות־הברית. על־פי קרסל, נולד בי״ב בטבת תרל״ח, 17 בדצמבר 1877.

מקורות: קרסל 

• ממציאים ואמצאות / אלברט נויבורגר (תל־אביב : אמנות, תרפ״ו 1926)