יודא אהרן וייס, מדפיס בירושלים, נולד בעיירה סענטדמטר על הנהר קיש־קיקעלי בטרנסילבניה
בז׳ בטבת תרל״ז, 23 בדצמבר 1876. קיבל חינוך מסורתי מאת אביו, ר׳ נפתלי הערץ ווייס
בן משה הלוי ביזביצקי מסלונים. בהיותו ילד הועלה ארצה ע״י אביו בתרמ״ח ונתחנך בירושלים.
בכ״ז בניסן תרנ״ב (24 באפריל 1892), מת עליו אביו (אמו ואחיו נשארו בחו״ל) והוא אומץ
על־ידי ר׳ יחזקאל וויינברגר שדאג למחסורו. בעצת ידידים למד להיות שו״ב [שוחט ובודק].
באלול תרנ״ג נשא לאשה את צפורה רחל, בתו של ר׳ משה וביילה ליליינטהאל, בעל בית דפוס
בבתי מחסה בעיר העתיקה בירושלים. עסק תחילה במסחר (היה בעל חנות מכולת בשכונת בית ישראל
בירושלים) אך לא צלח. לאחר מכן נכנס לעבודה בדפוס חותנו, משה ליליינטל ובדפוס לונץ,
ולבסוף הקים בעזרת שותפים בירושלים בית דפוס משלו (1902). וייס היה מעסקני הישוב הירושלמי
ומוסדותיו ומטעמם יצא כמה פעמים בשליחויות שונות לחוץ־לארץ (בעיקר להונגריה). ב־1910
החל בהוצאה לאור את השבועון
מוריה(פסק להופיע בינואר 1915), ביטאון אורתודוקסי ששם לו למטרה לשמש כפה
לחוגים המתונים מבין החרדים ביישוב הישן. בתש״ט יצא לאור ספרו: ״בשעריך ירושלים,
זכרונות ורשומות״, שבו גם ביבליוגרפיה מכל דברי הדפוס שיצאו מבתי הדפוס של חותנו ושלו,
סדורה וערוכה בידי שושנה הלוי (פרק אחד מהספר על בית ליליינטל בירושלים, יצא לפני כן).
יודא אהרן סג״ל ווייס
נפטר בירושלים בה׳ בטבת תשכ״ה, 10 בדצמבר 1964.
