יעקב שמואל צורי (שיזק), משפטן וחוקר תלמוד, נולד בפיליצה, פרבר של העיר צ׳נסטוחוב בפולין. לאחר לימודי־קודש שקודים (בעיקר בסוכאצ׳ב הסמוכה) ואצל גדולי הרבנים בפולין יצא למערב ולמד בגרמניה, שווייץ וצרפת. עלה לארץ ב־1912 והורה בבית־המדרש למורים ובגימנסיה העברית בירושלים. בשנות מלחמת־העולם הראשונה גלה למצרים ומשם יצא לאירופה. חזר ארצה ב־1920 ונתמנה למרצה בבית־הספר הממשלתי למשפטים בירושלים. בשלהי שנות העשרים יצא לאירופה ובדרכו לשם נתעכב במצרים והיה שם יועץ הממשל הבריטי למשפט עברי. משם יצא לפאריס (1927) ומ־1931 בלונדון, בה ישב כל השנים.
    עסק כל ימיו בחקר המשפט העברי וכן בחקר תקופת התלמוד ואישיה הבולטים. ספריו בתחום הראשון: ״משפט התלמוד״ (וארשה, תרפ״א–תרפ״ב), ״תולדות המשפט הציבורי העברי״ (פאריס, תרצ״א ואילך), ״תורת המשפט האזרחי העברי״ (לונדון, תרצ״ד–ת״ש) ו״עריכת המשפט העברי״ (לונדון, ת״ש) ; בתחום התלמודי־ביוגרפי: ״תולדות הדרומיים ביnסיהם אל הגלילים״ (בתקופת האמוראים. פאריס, תרע״ד), ״תולדות דרכי הלימוד בישיבות דרום, גליל, סורא ונהרדעא״ (ירושלים, תרע״ד), ״תרבות הדרומיים״ (וארשה, תרפ״ד), ״רבי עקיבא״ (ירושלים, תרפ״ד), ״רב אשי״ (בילגוריי, תרפ״ד), ״רב״ (ירושלים, תרפ״ה), ״יוסי בר חנינא מקיסרין״ (ירושלים, תרפ״ו), ״שלטון ראשות הגולה והישיבות״ (תקופת רב נחמן בר יצחק ראש הכלה וראש הישיבה. תל־אביב, תרצ״ט), ״חוק חברת השותפות״ (לונדון, ת״ש) ועוד. כל אותם העידנים פירסם גם באכסניות מדעיות.
    יעקב שמואל צורי (שיזק) נפטר בלונדון בו׳ באדר א׳ תש״ג, 11 בפברואר 1943.

על יעקב שמואל צורי בספריה הלאומית

יצירות יעקב שמואל צורי בפרויקט בן־יהודה

מקורות: קרסל, ויקיפדיה, Encyclopaedia Judaica