אהרן
צפנת, שמו הספרותי של אהרן פרידנשטיין, סופר עברי ויידי, נולד בקארטוז־ברזה (כיום
Бяроза, בתחומי בלארוס) בד׳ בתמוז תר״ס, 1 ביולי 1900*. קיבל חינוך מסורתי. ב־1919
סיים לימודיו בסמינר למורים במינסק ועסק במשך שנים בהוראה בבתי ספר יהודיים שונים.
ב־1921 החל לכתוב וב־1922 פירסם שירים ליריים ב׳פאָלקסצייטונג׳ בווראשה. באוקטובר
1924 החל לפרסם מדור הומוריסטי ב׳אונזער פאָלקסצייטונג׳ בשם ״דער רויטער געלעכטער״
בחתימת ״צפנת פענח״. כמו־כן השתתף במדור ההומוריסטי ״דער קרומער שפיגעל״ בעריכת
יוסף טונקל (״דער טונקלער״) בעיתון ״דער מאָמענט״ בווארשה. עם היווסד
העיתון היומי ״היום״ (1925) עבר אליו ובו היה לו טור קבוע להומור ״פרק שירה
לרוח היום״, שהיה מעין חידוש
בעיתונות העברית מבחינת הרציפות והתוכן גם יחד ולמעשה היה אבי טור־הפזמון המחורז
בעיתונות העברית, שצמח בארץ רק שנים לאחר מכן. ב״היום״ היה לו גם מדור בשם ״שפת
חכמים״ בחתימת ״בן הא הא״. ב־1929 צפנת אסף מקצת
מפזמוניו ההומוריסטיים והסאטיריים בספרו ״לרוח היום״ (וארשה, תרפ״ט) בחתימת ״בעל
הטורים״. כתב בעיתונים העבריים עד להפסקת
הופעתם בפולין (קצת לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה) וכן בעיתון הידיי ״היינט״.
ב־1939 נדד מזרחה לברית־המועצות ועשה את שנות המלחמה בה. לאחר המלחמה חזר
לפולין ועבד בעיתונות היידית. ב־1949 עבר לפאריס
ואף בה בעיתונות היידית. באותה שנה עלה ארצה והתיישב בירושלים. עבד במדוד היידי של
״קול ציון לגולה״ של ״קול ישראל״. בשנים תשי״ז–תשי״ח פירסם מדור
סיפורי־גיאוגרפי ב״דבר לילדים״ בשם ״בקורקינט על פני המדינה״. ב־1958 יצא לאור
ספרו לילדים ״שלושים ביער ארנבים״ הכולל סיפורים ושירים עלילתיים חייכנים. צפנת
תירגם ליידיש את ״מאה ילדים שלי״ מאת לנה קיכלר־זילברמן (1958); ולעברית ״באביב
ישראל״ מאת יוסף שיינהייט (1956), ״נוה חתולים״ ו״מעשה בתיש פיקח״ לסמואיל מרשק
(בתוך ״הבה נציגה״ בעריכת משה גורלי, 1962), משירי יוליאן טובים ומסיפורי י״י זינגר.
אהרן צפנת נפטר בירושלים, בי׳ בחשון תשכ״ו, 5 בנובמבר 1965
ונטמן בהר המנוחות.
* לפי לקסיקון
הספרות העברית בדורות האחרונים לג. קרסל, נולד ב־1893, אולם על־פי
לעקסיקאָן פֿון דער נייער יידישער ליטעראטור, לקסיקון אופק לספרות ילדים
ולפי עיתונות התקופה, אהרן צפנת היה בן 65 בעת פטירתו.