יהושע מאיר גרינץ, חוקר מקרא ותקופת בית שני, מראשוני המרצים באוניברסיטת תל אביב, נולד בראדום, פולין, ב־1911 *. קיבל חינוך מסורתי בבית הוריו. עלה לארץ במאי 1937, התיישב בירושלים, והחל לימודיו באוניברסיטה העברית. למד ידיעת הארץ, מקרא ותולדות ישראל. כמו כן למד בחוג לשפה ולספרות מצרית ובחוג ללימודים קלאסיים, כשהוא מתרכז בראש וראשונה בלימוד השפה היוונית ובספרותה. בכך רכש מקצת הכלים הראשוניים הדרושים לחקר תקופת הבית הראשון והשני. כמו כן החל לעבוד בספרייה הלאומית. בשנת 1943 סיים י.מ. גרינץ את חוק לימודיו וזכה בתואר מ.א. כעבור 13 שנה, בשנת 1956, הוענק לו התואר ד״ר לפילוסופיה על סמך עבודת מחקר על ספר יהודית. מאז 1951 השתתף באופן קבוע באנציקלופדיה העברית במחלקות של מקרא, תולדות המזרח הקדום, תולדות בית ראשון ושני. ב־1959 עבר לתל אביב, והחל ללמד באוניברסיטת תל אביב. ב־1969 נתמנה לפרופסור מן המנין. פרסם מאמרים רבים על מקרא ותקופת בית שני, וכן ספרים רבים על נושאים אלה. יהושע מאיר גרינץ נפטר בא׳ באייר תשל״ו, 1 במאי 1976. * לפי מסמכי ההגירה אותם הגיש לקבלת האזרחות הארץ־ישראלית נולד ב־1909 או לחילופין, ז׳ באייר תר״ע, 16 במאי 1910.
יהושע מאיר גרינץ, חוקר מקרא ותקופת בית שני, מראשוני המרצים באוניברסיטת תל אביב, נולד בראדום, פולין, ב־1911 *. קיבל חינוך מסורתי בבית הוריו. עלה לארץ במאי 1937, התיישב בירושלים, והחל לימודיו באוניברסיטה העברית. למד ידיעת הארץ, מקרא ותולדות ישראל. כמו כן למד בחוג לשפה ולספרות מצרית ובחוג ללימודים קלאסיים, כשהוא מתרכז בראש וראשונה בלימוד השפה היוונית ובספרותה. בכך רכש מקצת הכלים הראשוניים הדרושים לחקר תקופת הבית הראשון והשני. כמו כן החל לעבוד בספרייה הלאומית. בשנת 1943 סיים י.מ. גרינץ את חוק לימודיו וזכה בתואר מ.א. כעבור 13 שנה, בשנת 1956, הוענק לו התואר ד״ר לפילוסופיה על סמך עבודת מחקר על ספר יהודית. מאז 1951 השתתף באופן קבוע באנציקלופדיה העברית במחלקות של מקרא, תולדות המזרח הקדום, תולדות בית ראשון ושני. ב־1959 עבר לתל אביב, והחל ללמד באוניברסיטת תל אביב. ב־1969 נתמנה לפרופסור מן המנין. פרסם מאמרים רבים על מקרא ותקופת בית שני, וכן ספרים רבים על נושאים אלה. 
