מרדכי נרקיס (פוטאש), חוקר־אמנות ומנהל מוזיאון בצלאל, נולד בסקאלה, גליציה (כיום בתחומי פולין) בכ״ו בכסלו תרנ״ח, 21 בדצמבר 1897 *. למד בוולברום הסמוכה לעיירת הולדתו ומגיל צעיר גילה נטייה לאמנות הפלסטית. כל השנים בוולברום בלימודים והשכלה עצמית ומ־1917 בקראקא, בה למד אמנות באוניברסיטה. עלה ארצה ב־1920. למד ב״בצלאל״ ונעשה יד ימינו של בוריס שץ וסייעו בהקמת הספרייה והמוזיאון ובהיעדרו של שץ ניהל את המוזיאון ומאז פטירתו של בוריס שץ (1932), מנהל מוזיאון ״בצלאל״. לאחר מלחמת העולם השניה רכש אוספים גדולים באירופה למען המוזיאון. יזם רעיון המוזיאון הלאומי בירושלים, שלא זכה לראות בהגשמתו.
    פירסם מ־1921 מאמרים, מסות ומחקרים בענייני אמנות ואף התמחה בנומיסמאטיקה עתיקה. ספריו: ״מטבעות ארץ־ישראל״ (א. מטבעות היהודים ; ב. מטבעות הנכרים. תרצ״ו–תרצ״ט); ״מנורת החנוכה״ (ת״ש) ; ״מילון למונחי הגרפיקה״ (תרצ״ז) ; ״מלאכת האמנות של יהודי תימן״ (תש״א), ועוד. אף הוציא מדבריהם של אמנים יהודיים בצירוף מבואות: ב. שץ (תרפ״ד, תרפ״ה) ; מ. אנטוקולסקי (תש״י. זכרונות וצרור מכתבים) ; מ. ליברמן (תש״ה. על הדמיון בציור) ; י. ישראל׳ס (מסות ומסעות. תשי״ג) ; מ. גוטליב (איגרות ודברי־יומן, תשט״ז) ; וי. אפשטיין (יהי פיסול. תש״ח). פירסם ערכים מרובים בענייני אמנות באנציקלופדיות עבריות ולועזיות וכן נתפרסמו מדבריו בכמה לשונות אחרות.
    מרדכי נרקיס נפטר בירושלים בכ״ג באדר ב׳ תשי״ז, 26 במארס 1957.
* – לפי מספר מקורות נולד ב־1898.

מרדכי נרקיס בספריה הלאומית