עפרה שונית (שמה הספרותי של עפרה פרלמוטר לבית סמוליאנוב), משוררת ומורה, נולדה בג׳ בשבט תרצ״ז, 15 בינואר 1937. עפרה היתה מורה לציור ועבדה בגנזך מכון ויצמן ברחובות. שונית החלה לפרסם משיריה בעיתונות בסוף שנות החמישים. בגיל מאוחר, לאחר הוצאת ספרה הראשון, למדה ספרות אנגלית באוניברסיטת בר־אילן לתואר השני. בשנת 1994 כתבה עבודת תזה בנושא ״השפה העברית באוניברסיטאות אנגליה במאה ה־18״. עפרה השתתפה בערבי קריאת שירה עם מיטב הסופרים של התקופה. בספרה ״הקומקום הסגול״ עסקה שונית בסימבוליזם וידויי בתחושות של בדידות, ניכור וחריגות. כמו כן בדומה לחברתה המשוררת דליה הרץ עסקה בשירים אחדים בבעיות של מוסר כללי אל מול מוסר אישי (הסוביקטיביות של המוסר), ובשאלה האם כדי להיות אדם טוב יותר יש להתרחק מחברת אנשים.
ב־1960 נישאה לעורך ומייסד כתב העת ״עכשיו״ גבריאל מוקד. לאחר גירושיהם נישאה למורה הגיטרה הקלאסית אברהם פרלמוטר. נולדו להם שתי בנות, איריס והזמרת ענבל פרלמוטר. לאחר שהתאלמנה מבעלה השני, ושנים לאחר מות בתה ענבל בתאונת דרכים בשנת 1997, נפטרה בי״ג בתמוז תש״ס, 16 ביולי 2000.