נידאא ח׳ורי, משוררת, נולדה ב־1 באפריל 1959 בכפר פסוטה שבגליל. בגיל ארבע־עשרה נשלחה לפנימיית מנזר קתולי בנצרת. בעלת תואר ראשון בפילוסופיה ובספרות השוואתית מאוניברסיטת חיפה (1998), ותואר שני בחינוך ובמדעי ההתנהגות מאוניברסיטת לטביה (2000). עסקה בהנחיית מורים בנושא היצירתיות בחינוך (1998–2002). מרצה בכירה בחוג לספרות עברית באוניברסיטת בן־גוריון מ־2005. זכתה בפרס היצירה מטעם משרד החינוך והתרבות (1995), בפרס היצירה לספרות מטעם משרד התרבות, המדע והספורט (2000), ובפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים (2012). השתתפה בכנסים לשירה בארץ ובעולם והייתה ברשימת המועמדים לפרס השירה הבינלאומי ״וורוויק״ (2013).
    פירסמה שמונה קובצי שירה בערבית. ספר שיריה הראשון, בשם ״אכריז לך על שתיקתי״, ראה אור ב־1987 (הוצאת אבו רחמון). פירסמה שני ספרי שירה בעברית, הראשון ״נחל יחף״ (1990) והשני ״גוף אחר״ (2011). בשניהם חלק מהשירים נכתבו במקור בעברית וחלקם תורגמו מערבית.
    סגנון שיריה מודרניסטי וחושני והם ניכרים במוזיקליות שלהם. היא מרבה להשתמש בגוף ראשון יחידה ובכך בוחנת את המורכבויות של נקודת המבט האישית. כמו כן, היא מרבה לפנות לנמען בגוף שני יחיד, לעתים בהתרסה בולטת. שירתה נוטה לחשוף את עולמה הפנימי, הסובייקטיבי והסודי של הדוברת, שהוא לעתים על גבול האידיוסינקרטי. בשירתה תיאורים ארוטיים מפורשים של האהבה ומעשה האהבה, המוצגים כמקור בלתי נדלה לעונג ולסבל עז. האוהבים הנסחפים בלהט התשוקה מדומים ליסודות רבי־עוצמה מן הטבע, כמו הים והברק.
    מנגד, רבים משיריה של ח׳ורי מתמקדים בדיכוי האישה על ידי הגבר ועל ידי החברה והדת. כך עולה, בין השאר, מהשיר ״מרד״: ״מוֹרֶדֶת לִמְחוֹק/ מַפּוֹת הַחוֹמְקוֹת/ מִבֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו/ מוֹרֶדֶת בְּכַפּוֹת יָדָיו/ מַכְנִיעַ אוֹתִי/ מַכְרִיז עָלַי חֵטְא וְאָבָק/ מוֹרֶדֶת [...]/ סוֹגֶדֶת/ לַחֵירוּת שֶׁקָּרָאתִי לָהּ/ שִׁיר״ (גוף אחר, 57). בכתיבתה משולבים מוטיבים מכתבי הקודש של הנצרות ומטקסי הפולחן הנהוגים בכנסייה. אלה משמשים אותה הן לתיאור האווירה האינטימית השוררת בטקסים הנוצריים עצמם, והן לביקורת חריפה על עריצות הממסד הדתי. חלק משיריה אלה עשויים אף להיקרא כשירי מחאה כנגד הכיבוש הישראלי, אם כי הדבר אינו נכתב לעולם במפורש. בנוסף, יש בשירתה יסוד ארס-פואטי מודגש, הנובע ממודעותה ומרגישותה הדקות לכוחן של המילים ולעוצמתה של השירה.

فراج، سلمان. ״الخطاب النسوي في ديوان خواتم الملح للشاعرة نداء خوري״. مرايا في النقد. بيت بيرل: مركز دراسات الأدب العربي. 2000. 206-169; القاسم، نبيه. ״ملامح التميز في إبداع نداء خوري״. المواكب 7-8. 2002. 15-19; مصاروة, شيرين. ״الهم الفردي والهم الجناعي في شعر نداء خوري״. موسوعة أبحاث ودراسات في الأدب الفلسطيني الحديث. باقة الغربية: مجمع القاسمي للغة العربية. 2011. 477-491; אלמוג, רות. ״יום אחד קמתי והתחלתי לרוץ, לרוץ״. הארץ ספרים. 22.4.2011.

נידאא ח׳ורי בספריה הלאומית

יצירות נידאא ח׳ורי בפרויקט בן־יהודה

נכתב על־ידי חנה עמית־כוכבי ואריאל שיטרית עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית 
מקורות נוספים: ויקיפדיה.
[צילום: איריס נשר]

• נחל יחף (ישראל : אשכולות, 1990) <גירסה עברית – רוז׳ה תבור>
• Book of sins = ספר החטאים = كتاب الخطايا (Philipsburg, St. Martin : House of Nehesi Publishers, 2011)
• בגוף אחר : מבחר שירים, 1987–2010 (תל־אביב : הוצאת קשב לשירה, 2011) <תרגמו מערבית – ששון סומך, חנה עמית־כוכבי, נעים עריידי ואחרים>
• לצאת מתודעת המאבק : פריצת דרך בהבנת הסכסוך הישראלי פלסטיני, צירי ההוויה בזמן הנשי (ראש־העין : סטימצקי, 2025)