יעקב אריה חזן, פוליטיקאי, חבר כנסת ומראשי מפ״ם, נולד בבריסק־ליטובסק (כיום בתחומי בלארוס) בכ״ו בסיון תרנ״ט, 4 ביוני 1899. בנו של חיים יהודה חזן (מראשי המדברים בעד אוגנדה ומחבר הקונטרס החריף נגד נחום סוקולוב: ״הסופרים היהודים והטריטוריאליות״. וארשה, 1905). קיבל חינוך יהודי וכללי בוארשה. היה מראשוני ״השומר הצעיר״ ומפעילי התנועה מראשיתה. עלה ארצה ב־1923 ועבר כל הדרך של הקיבוץ בפינות שונות בארץ עד משמר־העמק, בה הוא חבר. נציג ״השומר הצעיר״ במוסדות הישוב, הציונות וההסתדרות וחבר הכנסת.
חזן היה חבר בכנסות הראשונה עד החמישית כנציג מפ״ם ובכנסת השישית והשביעית הוא היה נציג המערך. כחבר כנסת הוא היה חבר בוועדת החוץ והבטחון. בשנת 1989 הוא זכה בפרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולעם בישראל.
חזן כתב מאמרים פובליציסטיים בעתונות השומר הצעיר, מפ״ם ובכתבי־עת שונים. הוציא קונטרסים בעניני היום וכן: ״תנועת הפועלים והמלחמה״ (הכוחות במאבק. 1943) ועם מאיר יערי: ״נגד הזרם – המדיניות הציונית בשעה זו״ (1943).
יעקב חזן נפטר בקיבוצו בכ״א בתמוז תשנ״ב, 22 ביולי 1992.
ברל כצנלסון והשומר הצעיר : דו־שיח בין יעקב חזן לבין פרופ׳ אניטה שפירא (חיפה : אוניברסיטת חיפה, המרכז האוניברסיטאי הקיבוצי, המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי, היחידה למחקר היסטורי, 1983)
ראשית חדשה (תל־אביב : ספרית פועלים, תשמ״ח 1988) <הביא לדפוס – יוסף שמיר>
ילדות ונעורים : פרקים אוטוביוגרפיים (תל־אביב : ספרית פועלים : יד יערי : חבצלת, 1993) <עריכה – שלמה שאלתיאל>
עריכה:
בין מלחמה לשלום : קובץ לשאלות הזמן (מרחביה : הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1945) <בעריכת – ש. אוורבוך, אל. הכהן, ד. הנגבי, י. חזן>