הרב ישראל משה חזן נולד באזמיר בשנת תקס״ח 1808. נכדו של ה״ראשון לציון״, ר׳ יוסף רפאל חזן. הועלה על־ידי אביו ירושלימה ב־1811 ונתחנך בישיבת זקנו בירושלים. ב־1842 נתמנה חבר בית־הדין. יצא כמה פעמים בשליחות לאירופה ובאחת מהן הוזמן לכהן ברבנות ברומא (1847), לאחר מכן כיהן ברבנות בקורפו ולאחרונה באלכסנדריה במצרים (1858). נפטר בביירות בטבת תרכ״ג, ינואר 1863, לשם יצא להינפש, ונטמן בצידון.
פתח בדברי פולמוס נגד הריפורמה בקונטרסיו: ״דברי שלום ואמת״ (לונדון, 1845. אנגלית ועברית, בעמודים מקבילים) וב״קנאת ציון״ (בשיתוף עם צ. ה. להרן באמשטרדם). ספריו האחרים, שהלכה וענינים אקטואליים משמשים בהם בעירוב הם : ״תהלות ותשבחות״ (עם עלייתו על כס הרבנות הראשית באלנסנדריה. ליבורנו, 1858); ״קונטרס קדושת יום טוב״ (על יום טוב שני של גלויות); ״נחלה לישראל״ (וינה, תרי״א; אלכסנדריה, תרכ״ב), ״שארית הנחלה״ (נגד שד״ל וספרו : ״ויכוח על חכמת הקבלה״. אלכסנדריה, תרכ״ב); ״כרך של רומי״ (״שאלות ותשובות״) ומהדורת ״תשובות הגאונים״, בצירוף הגהותיו (ליבורנו, תרכ״ט). פזורים בחיבוריו גם עיונים במוסיקה היהודית ומקורותיה.
דברי שלום ואמת : תשובה... על אגרת שנדפס מחדש, חתום ן׳ איש לוי (לונדון : דפוס שמואל מילדולה, תר״ו) <עברית ואנגלית עמוד מול עמוד. עם שער מיוחד לחלק האנגלי: Words of peace & truth : a reply to an "Address to the Israelites of Great Britain, by a Levite.">
נחלה לישראל : פסק ערוך... דברי ריבות בין אנשים אחים... על הירושה ונחלה... (וויען : דפוס אדאלבערט דיללה טוררי, תרי״א 1851)
קונטריס קדושת יום טוב : ... פסק ... המבטל את המעוררין ... על י״ט שני ... (Wien : Adalbert della Torre, 1855)
Perorazione e Salmi ebraici ... letti nel giorno della sua istallazione nella cattedra di rabbino maggiore in Alessandria d'Egitto (Livorno : Salomone Belforte e C., 1858) <״דרשה ותהילות עבריות ... שנשא הרב חזן ביום עלותו על כסא הרבנות הגדולה באלכסנדריה של מצרים. עם פאראפראזה של התהילות בחרוזים איטלקיים וצרפתיים (מאת קרשנציו אלאטרי)״>
ספר נחלה לישראל : פסק ערוך על הירושה להראות העמים והשרים את יופי תוה״ק (נא אמון – אלכסנדריאה של מצרים : דפוס שלמה אוטולינגי, תרכ״ב 1862)
ספר כרך של רומי (ליוורנו : ישראל קושטא וחברו, תרל״ו) <שאלות ותשובות>
הרב ישראל משה חזן נולד באזמיר בשנת תקס״ח 1808. נכדו של ה״ראשון לציון״, ר׳ יוסף רפאל חזן. הועלה על־ידי אביו ירושלימה ב־1811 ונתחנך בישיבת זקנו בירושלים. ב־1842 נתמנה חבר בית־הדין. יצא כמה פעמים בשליחות לאירופה ובאחת מהן הוזמן לכהן ברבנות ברומא (1847), לאחר מכן כיהן ברבנות בקורפו ולאחרונה באלכסנדריה במצרים (1858). נפטר בביירות בטבת תרכ״ג, ינואר 1863, לשם יצא להינפש, ונטמן בצידון.
