| הצהרה |
חדשות בן
עזר
מכתב עיתי לֵילִי חינם מאת סופר נידח
גיליון מס' 41
תל אביב, יום שלישי, כ"ב באייר תשס"ה, 31 במאי 2005
אם אינך מוצא ספר לקרוא בו – כתוֹב ספר או קרא ספר ישן
אם אינך מוצא עיתון לטעמך – עשה לך עיתון חדש
העיתון לאנשים חושבים. לא כורתים עצים להדפיסו ואינו מצטבר כִּפסולת
עוד בגיליון: תגובות נוספות על ספר השירים
על אודות "חדשות בן עזר" – שאלות קוראים ותשובות העורך
יש לי משק די גדול, שתי ביצים ותרנגול!
מהומות בקראקוב: מי יקרא ראשון את יומן פולין של מר סופר נידח?
"הצנזור": מפורנו לריגוש של אהבה
הצגה חדשה בתיאטרון חיפה
מדור ביקורת התיאטרון מאת א. בן עזר
משהו טוב מתרחש בתיאטרון חיפה. לאחר כשלוש עונות של הצגות שחלקן בינוניות ומטה, שגם לא הניבו פרסים רבים (אלא אם כן הופקו בשיתוף תיאטרונים אחרים), ואשר לא פעם גם הורגש רישול בגימור שלהם – הנה זו הצגה שנייה, "הצנזור", לאחר "סוחרי גומי" של חנוך לוין – שמבויימת ומשוחקת כמו שצריך וזוכה להקשבה דרוכה מצד הקהל בזכות תוכנה הפרובוקטיבי והמעודן כאחד, והמשחק המעולה.
המחזה, פרי עטו של המחזאי האירי אנתוני נילסון, עוסק בצנזור של סרטי פורנו, שאותו משחק נהדר שמיל בן-ארי, ובבמאית סרט פורנו צעירה, גב' פונטיין, שאת דמותה משחקת להפליא קרן צור היפה, הבאה עם סרטה לצנזור כדי לקבל ממנו המלצה להציגו בשלמות וללא הגבלות. וישנה גם אשתו של הצנזור, שאותה משחקת קטיה זימבריס, ואשר בגלל תפקידה הצדדי במחזה, שאינו מחזה גדול אבל הוא משוחק היטב – אינה מגיעה לגילוי מלוא יכולתה על הבמה האינטימית של אולם "צוותא 1" בתל-אביב, שמתאימה במאוד למחזה.
עיקר ההצגה, הנמשכת ללא הפסקה כשעה וחצי, מתרחש בעימות הפרובוקטיבי בין הצנזור לגב' פונטיין הצעירה, אשר במאבק קשה, שבו היא מנסה לגרות אותו ולחפור בנבכי נפשו ולהביאו להתגבר על האימפוטנטיות הגופנית והרגשית שבה הוא לוקה – הולכים היחסים הקשוחים והנצלניים-כביכול ביניהם ונעשים לדואט מרגש של אהבה אמיתית. והמיוחד כאן הוא שאין זו אהבה שנסתאבה והביאה כפיצוי לשימוש בפורנו חסר-נשמה – אלא דווקא שיר ההלל לפורנו, לאברי הזיון עצמם, הוא שמעורר בשניים את הרגש האמיתי, את האהבה.
אילו בישראל היה מתרחש המעשה, לא היו לגב' פונטיין שום בעיות, שהרי ידוע ומקובל אצלנו שפורנוגראפיה של יוצרות-נשים היא ארוטיקה לגיטימית, ורק ארוטיקה של יוצרים גברים היא פורנוגראפיה בזוייה ומֶל-שוביניזם. ואולם המחזאי התחכם ושם כאן את ההגנה על הפורנוגראפיה דווקא בפי אישה, בעוד אשר הצנזור, אשר לא שמע כנראה על המגדר השולט באמנות הישראלית, מתעקש להתייחס לסרט עצמו מבלי להביא בחשבון מי יצר או יצרה אותו.
מבחינה זו המחזה אמיץ ושובר מוסכמות פמיניסטיות ודתיות-חרדיות בגנות הפורנו: אי-מוסריותו וניצול הנשים בו, כביכול – ומראה שסרטי פורנו יש בהם, כמו אצל היוונים הקדמונים, שיר הלל לגוף, ליופי ולשלמות, כמו גם דרור לכל הפנטזיות הכי פרועות ומגרות, וכי הדרך מהפורנו יכולה להיות כלפי מעלה, אל הערצת הגוף והיופי ואהבת גבר ואישה בשלמותה, ולא למטה, אל הבהמיות, האונס והפשע, כפי שנוטים לתלות בו, בפורנו, הצבועים והצדקניות.
אמנם, לעיתים מסתבך הדיאלוג במחזה באמירות קצת שחוקות מדי, וגם ההסברים הפסיכולוגיים לא תמיד משכנעים, לאו-דווקא בתחום הפורנו אלא במה שקשור לחפירתה של גב' פונטיין בנבכי נפשו הארוטית המוכה של הצנזור, אבל אין בכל אלה להפחית מההנאה הצרופה של הצפייה בהצגה, ובייחוד במעמדים מביכים-לכאורה, שלא נפרט אותם כאן כדי שלא לקלקל את ההפתעה של הצופה; מעמדים פיסיים רגישים המשוחקים בצורה יוצאת מן הכלל, ללא שמץ של נלעגות או וולגאריות, בידי הצמד קרן צור ושמיל בן-ארי.
גם התרגום והבימוי של נויה לנצט טובים מאוד, והתפאורה והתלבושות של מיכל יעקובי, כמו גם המוסיקה של יגאל מירטנבאום והתאורה של יוסי זוהר; ושני מכשירי וידאו בעלי מסכים כפולים, שעיצבה דנה לוי, כל אלה משלימים את התפאורה החסכונית, שאינה מתחלפת במשך כל ההצגה, ותורמים לה מה שצריכים לתרום כל העוזרים, העזרים והאבזרים להצגה קאמרית מעולה – הם משרתים בצניעות וביעילות את השחקנים ואינם מנסים לגנוב מהם את ההצגה.
8 בסולם בן עזר.
תגובות נוספות על ספר השירים
"יעזרה אלוהים לפנות בוקר"
בהוצאת אסטרולוג
אהוד שלום,
גרמת לי הפתעה כפולה. ראשית, כתוב על העטיפה הקדמית "שירים", ואכן יש בספר שירים. בימינו פותחים לפעמים ספר שכתוב עליו "שירים" ואין בו שירים, נוטלים ספר שכתוב עליו "סיפורים" ומוצאים מלל שאין בו זכר לסיפורים.
שנית, גיליתי משורר שלא היכרתי, ששיריו עוררו בי אסוציאציות חבויות ומרגשות, נוסף ל"בפתח תקווה אחרת" שהכרתי מן העבר וכמעט ידעתי אותו בעל-פה.
יעזור אלוהים לכולנו, לא רק לה, וגם לפנות ערב.
בידידות,
דוד מלמד
*
27.5.05. מתוך מכתב מאת הסופר והמבקר דוד מלמד, בן פתח-תקווה, מבין ספריו "החלום הרביעי" ו"ריח גויאבות".
*
שלום אודי,
קראתי פעם ופעמיים את ספר השירים שלך ואני יותר ממופתע. יש ביניהם שירים מצויינים, מעוררי מחשבה ולא פחות מזה – קינאה על שאתה מצליח לבטא מחשבות ורעיונות בצורה כל כך ציורית ומעמיקה. ייתכן שהיה עליך לבחור באצטלת משורר במקום באצטלת סופר. אני בטוח שכך היית זוכה לכיסוי ולהוקרה הרבה יותר רחבים מאלה שלהם זכית עד כה.
לדעתי, בשער השני של הספר, "יעזרה אלוהים לפנות בוקר", מרוכזים השירים הטובים והמעניינים ביותר בספר, אבל גם שירי הילדים – מה להגיד לך, יכולים להתמודד עם מיטב משוררי הילדים שקמו לנו עד היום.
חבל שספרי שירה נמכרים בעשרות במקום באלפים. קובץ השירים שלך ראוי לקהל קוראים שיודע להעריך שירה.
אמנון בי-רב
*
27.5.05. מתוך מכתב של אמנון בי-רב, סופר, עיתונאי, מו"ל ועורך-לשעבר, במשך שנים רבות, של "מעריב לנוער".
*
לאהוד שבת שלום,
תודה שהבאת את קיצור דבריי [כותב אלישע פ.] במגילה-העפה האחרונה שלך, עם שובך מפולין. שמחתי לראות שדעתי אינה כדעת רוב מקבלי הספר, שרובם שיבחוהו ומצאו בו פנינים כאלו ואחרות. בדבר אחד אני יכול להסכים עם המשבחים, שהשירים על דודתך ועל המשפחה יש בהם באמת איזה ערך מוסף. עדות ישירה ותמה, וחישוף פרטי הווי שרק אתה כנראה, בכל העולם, הוא היחיד שיודע וזוכרם.
כבר כתבתי לך פעם, שאין ערוך לזיכרונותיך ולעדויותיך, הן מאנשי השם והספרות שפגשת במרוצת חייך, פ. שדה למשל, והן מההיסטוריה של משפחתך ושל המושבה פתח-תקווה, שהטמעת אותם בתוכך, הפנמת אותם, ואתה משחרר אותם בכתיבה, מותמרים [?], ערוכים, ומעוררי עניין. גם בשיריך, אותם הואלת לשלוח אליי, הקטעים החזקים הם אלה העוסקים בסיפור משפחתך, מושבתך ופגישותיך.
והנה, ממש כמו שיצרת מעין ז'אנר חדש או מחודש בספרותנו העכשווית, אקרא לו "ז'אנר יומנאי וידויי", שאתה מיטיב לתתו בפרוזה – לא עברו הדברים בשירתך באותה מידה של כוח משיכה ועניין בקריאה, כפי שהדברים מתקבלים מקטעי הסיפורת.
ולבסוף יורשה לי להעיר, שנראה לי שאתה הראשון בספרותנו העכשווית, המשלב סִיפֵּר יומנאי וידויי עם מגילה-עפה, כלומר מרכיב את סיפוריך הווידויים על גבי מרכבת האינטרנט, וה"ניוז לטר" – לרשימת מכותבים שבוודאי כבר תפחה לכמה מאות "מנויים". והרי זה מרשם בדוק לרכיבה נוחה נכונה ומהירה אל הנצח.
בברכה,
אלישע
*
27.5.05. מתוך מכתב של הסופר אלישע פורת. אגב, כדאי למתייחסים לספר לדעת כי שני השירים היחידים ב"יעזרה אלוהים לפנות בוקר" שיש להם נגיעה לאסתר ראב הם "לשווא הן מחכות" ו"בפחדך פן הולכת את". כל שאר השירים לא נכתבו אליה ולא עליה. מר א. בן עזר מעולם לא היה בקשרי אהבה עם דודתו אחות-אביו כפי שהיה עם נשים אחרות שאליהן ועליהן נכתבו שיריו.
*
אהוד יקירי,
מגיליון 40 של חדשות בן עזר אני למד שהגעתם בשלום ואת שעבר עליכם אנו עתידים לקרוא בקרוב מתוך הרשימות שרשמת תוך כדי מסע השורשים.
נחכה לכך בסבלנות, אהוד, ואל נא תיחפז. סדר היום המאיים והמשעבד שאתה עומד להיכנס אליו מתוך בחירה, נשמע לי מפחיד. מדוע לא סחור-סחור, בשובה ונחת? ומה עם המרגעה, המילה היפה הזו שנהניתי למצוא בספר שיריך, ושהזכירה לי את הציטטה "לא לנו המנוחה, לא לנו המרגעה", שאם אינני טועה הביא פעם דוד גורדון עורך "המגיד" כמוטו לאחד ממאמריו הקדם-ציוניים, ולימים הושפע מכך יחיאל מיכל פינס כשכלל בשירו "חושו אחים חושו" את המשפט: "לא לנו המנוחה לא לנו המרגוע".
אז אל נא תיחפז, אהוד. גם אם יתמהמה – נחכה לו בכל יום שיבוא. תודה לך על ספר השירים ששלחת לי ועל הקדשתך החמה. קראתי אותו מתחילתו ועד סופו, ולא קרה לי כדבר הזה עם ספר שירה מזה שנים רבות. תעיד על כך דליה, שלא יכולתי להניחו מידי עד שהגעתי אל סופו. תחילה חשבתי שהסיבה היא הסקרנות שנבעה מהיכרותי האישית איתך. עד מהרה השתחררתי מכך, ומצאתי את עצמי קורא שירים אחדים פעם ועוד פעם, ומגלה בהם טעם ועוד טעם. כשהגעתי אל "חסד אבותיך" ו"בפתח תקווה אחרת" כבר ידעתי שהם ישמשו אותי כאסמכתה לציטוט במפגשים על ימים ראשונים, למרות שאני יודע שבאלה הימים צריך לשים כוכביות ליד מושגים כמו אחוזת קאסאר או נחלת טאיאן, חורזרזור ובחריה, אדמת מיר ואבו קישק, ואפילו ירקונים שבלב, שלא לדבר על "מזרח", ומתחתן – הסברים להדיוטות.
הכרתי אותך ככותב פרוזה, פובליציסטיקה, ביקורת ספרות ולוחם בשער – וזו היתה הפתעה נעימה ומרגשת לחוות את הקריאה בשיריך. מבלי שאחטא בביקורת שירה, שאיננה תפורה על פי מידותיי, אומר רק שמעבר להנאת הקריאה יש בעיניי לקובץ "יעזרה אלוהים לפנות בוקר" ייחוד בכך שאינו מזכיר בתוכנו, בלשונו ובסגנונו כל ספר שירה אחר הרואה אור בימים אלה במקומותינו. וזה רק מקצת שבחך. כל טוב לך, משורר נידח, ודרישת שלום ליהודית,
אליהו הכהן
*
30.5.05. מתוך מכתבו של אליהו הכהן.
*
אֲגָנָה וַגְנֵר
רח' אסתר ראב 87
תל-אביב
31.5.05
מר א. בן עזר
ת.ד. 22135
תל-אביב
מר בן עזר החצוף,
הגיעו לאוזניי שמועות שיש קוראים שחושבים שאני לא אמיתית אלא פיקציה שבה אתה משתמש כדי להגביר עניין בספר שיריך האינצסטִיוּאלִיִים על חרמנותך כלפי ועל בתנו המשותפת בטי, וברשותך וגם שלא ברשותך – אני עומדת על שלך על זכותי להזיז, להזים, להזמים ולהזמיע את השמועות וגם להזהיר כי כל מי שיטיל ספק בקיומי תוגש נגדו גם כן תובענה מצידי לפיצוי כפול ומכופּלץ. אני קיימת, קיימת, קיימת. ושום פירצוצים שלך לא ימחקוני מספר הנשים שתוכן מצצת וקליפתן זרקת!
באי-כבוד רב כלפי שוֹמֶן נחת פרצופך המזדקן, שהדבר האחרון שאפשר לומר עליו שהוא פרצוף של משורר!
אֲגָנָה וַגְנֵר
מוצצת מוסמכת
הסקופ של השנה:
יש לי מֶשֶׁק די גדול, שתי ביצים ותרנגול
מאת סופר נידח
נפרץ מִמְשק המחשבים הממוגן הגדול
של מערכת "חדשות בן עזר"
והתגלו בו שתי ביצים ותרנגול!
על אודות "חדשות בן עזר"
שאלות קוראים ותשובות העורך
שאלה: מדוע אין תמונות וגראפיקה במכתב העיתי?
סופר נידח משיב: "חדשות בן עזר" שם לו למטרה להחזיר לכבודה את המילה הכתובה כפשוטה. ללא חדשנויות גראפיות ההורסות כיום כל חלקה טובה בעיתונות ובהוצאת הספרים כאשר הדבר האחרון שמעניין את המעצבים המגלומניים הוא בהירות ונוחיות הקריאה בטקסט.
סיבה נוספת היא שתמונות לוקחות כמות נכבדה של יחידות זיכרון, ומטרת המכתב העיתי היא לפגוש במחשבו מה שפחות הודעות חוזרות המבשרות שהקובץ לא נקלט מפני שתא הדואר של המקבל התמלא מעל למכסה. בייחוד קורה הדבר בתאי דואר החינם הקטנים של ה"הוט מייל", שעליהם אפשר לומר שמתנת חינם שווה חינם.
שאלה: היש פרסומת סמוייה ב"חדשות בן עזר"?
סופר נידח משיב: הפרסומת אינה סמוייה אלא גלוייה, וכל-כולה מוקדשת להיכרות עם יצירותיו וכתיבתו של מר א. בן עזר, שספריו כמעט שאינם מצויים בשום חנות ספרים בארץ, והקשר הכמעט-יחיד שלו עם הקוראים הוא באמצעות המכתב העיתי. וכן מיועדת הפרסומת להיכרות עם סופרים, ספרים וכתבים אחרים של בני משפחתו, בהם אסתר ראב, יהודה ראב, יצחק ראב, ברוך ראב, עדי בן-עזר וגדי בן-עזר. כל הנושאים המערכתיים האחרים הם רק קַמוֹפְלַאג'.
כל שאר ההודעות, כמו על מופעי אליהו הכהן ואורה זיטנר, מתפרסמות ללא תמורה והן מובאות רק מפני שמר א. בן עזר סבור שהן עשויות לעניין את קהל קוראי המכתב העיתי ו"אל תמנע טוב מבעליו בהיות לאל ידך." (ציטוט מהזיכרון). היוזמה להנחות למופעים לקוראי "חדשות בן עזר" באה מצד "צוותא", וכמובן שנשמח לקבל מידע והָנָחוֹת לקוראינו גם ממקומות אחרים – רק לא מהספרייה העירונית בית אריאלה בתל-אביב, ש"חדשות בן עזר" מתעלם מפעילויותיה התרבותיות – מאחר וכזה הוא בדיוק יחסה במשך עשרות שנים אל מר בן עזר עצמו – אל עשרות ספריו למבוגרים ולנוער, אל כרכי "כל השירים" ו"כל הפרוזה" של דודתו אסתר ראב שיצאו לאור בעריכתו; כל אלה, כולם, אצלה – יוק.
שאלה: מדוע לא מתפרסמים פרקי המשך של הרומאן "ג'ני מלכת הנגב"?
סופר נידח משיב: כי אין המשך. מר א. בן עזר צריך לכתוב את הפרקים הנוספים ולהשלים אותם לכדי רומאן שלם.
שאלה: מה קרה לממזרה השחורה של אסתר ראב, הנזכרת בשיר "בפחדך פן הולכת את"?
סופר נידח משיב: היא נמצאת בארגז הכלים בביתו של מר א. בן עזר ואפשר להשתמש בה (הקפיץ תקין מאוד) גם כיום, ולמרות שהיא בת יותר ממאה שנה לא העלתה שמץ חלודה. סוג מזמרות הפלדה השחורות הללו לא השתנה. בבוא היום יעביר מר בן עזר את המזמרה של אסתר ראב למוזיאון לתולדות המושבה בבית יד לבנים בפתח-תקווה ולתפארת מדינת ישראל.
* * *
"ערב עירוני": מופע הוקרה לנתן אלתרמן במלאת 35 שנה למותו
דבר המפיק: התפאורה היא תל-אביב. עיר צעירה ואביבית, ובה בתי קפה שהם הזירה העיקרית של חיי הספרות והבוהמה, ובמרכז נתן אלתרמן: משורר חד לשון, בעל סגנון פיוטי קסום, עשיר בגוונים ושלם בהבעה, בעל השפעה עצומה על בני דורו. ננסה לבטא בערב זה את כל פניו: את שירתו הלירית והאקטואלית, את מיטב הפזמון וכן קטעים מהמחזה "פונדק הרוחות".
משתתפים: גדעון שמר, אורה זיטנר, אורית פלג, פרופ' זיוה שמיר, ישראל גוריון, תומר שרון, אביטל ליבני, נתן סלור, אורנה כץ, רוני אלטר, נפתלי אלטר, ועוד. עריכה: אורה זיטנר. בימוי: דוד ברגמן. ניהול מוסיקלי: ניב קאופמן. הפקה: צוותא.
התאריך: 14 ביוני 2005, השעה: 21.00.
כרטיסים במחיר מוזל: 75 ש"ח במקום 95 ש"ח, בקופת צוותא טל. 6950156.
לקבלת ההנחה יש להזדהות כ"ידידי בן עזר" או כקוראי "חדשות בן עזר".
מוגש כשירות חינם לציבור קוראי המכתב העיתי
©
כל הזכויות שמורות
סופר נידח יְאַי-מֵייל חינם לכל דורש את הגיליונות הקודמים
כולם בקובץ אחד, או בודדים, או לפי מיספר, תאריך או נושא
וכן את "ג'דע", "קיצור תולדות פתח-תקווה", "חשבון נפש יהודי חילוני"
וחוברת "מפגשים" של סומליון, הסופרים והמשוררים לילדים ולנוער בישראל, ספריהם, כתובותיהם, נושאי פגישותיהם וקורות-חייהם, הכול חינם באי-מייל!
הפועלים בפרדס של מר בן עזר יעטפו, יארזו וישלחו לך חינם את הקבצים
מועצת המערכת: מר סופר נידח, הסופר אלימלך שפירא, מר א. בן עזר, פרופ' אודי ראב,
מר אהוד האופה. מזכירת-המערכת המגּורה והמתרגזת: ד"ר שְׁפיפוֹנָה פּוֹיְזֵן גוּרְלְךָ
המבקש להסירו מרשימת התפוצה יְאַי-מֵייל ל"חדשות בן עזר" וכתובתו תימחק
והמבקש להצטרף חינם יעשׂ כן גם כן ויכול לצרף גם אי-מיילים של חברים/ות
בהזמנה באי-מייל ניתן לקבל את "כל הפרוזה" של אסתר ראב
509 עמ' הכוללים גם שירים שתירגמה לעברית ושירי הילדים שכתבה
תמורת 40 ₪ (כולל דמי משלוח) שישולמו לאחר קבלת הכרך בדואר
בהזמנה באי-מייל ניתן לקבל את ספר השירים החדש של אהוד בן עזר
"יעזרה אלוהים לפנות בוקר"
תמורת 30 ₪ (כולל דמי משלוח והקדשת המחבר)
שישולמו לאחר קבלת הכרך בדואר
או בתשלום מראש לאהוד בן עזר, ת.ד. 22135 תל-אביב
לאחרוני המזמינים חינם את "חנות הבשר שלי" – העותקים בדרך אליכם
המלאי טרם אזל ואפשר להזמין עותקי חינם לכתובת הנמען באמצעות פנייה לאי-מייל:
"מכתבים לחבריי במזרחי" מאת מלכיאל גרינוולד – אזל