| הצהרה |
חדשות בן
עזר
מכתב עיתי לֵילִי חינם מאת סופר נידח
גיליון מס' 114
תל אביב, יום חמישי, י"א בשבט תשס"ו, 9 בפברואר 2006
עם הנוסח השלם של "המפיקים" בעברית
אם אינך מוצא ספר לקרוא בו – כתוֹב ספר או קרא ספר ישן
אם אינך מוצא עיתון לטעמך – עשה לך עיתון חדש
העיתון לאנשים חושבים. לא כורתים עצים להדפיסו ואינו מצטבר כִּפסולת
דברינו מגיעים רק לכמה מאות אבל גם בעוד שנים רבות יקראו אותנו עשרות
אם קיבלת אותנו בטעות מבלי שביקשת, פְּנֵה ושמך יוסר: benezer@netvision.net.il
לנוחיות הקריאה מומלץ לפתוח את קובץ הווֹרד שֶׁבַּצְרוּפָה (אֶטָצְ'מֶנְט) למעלה
עוד בגיליון: בעקבות המאבק על בול אסתר ראב נדחתה ההנפקה כולה
אורנה בן-עזר דרורי / יומן אפריקה, היום השביעי והאחרון
דורון גיסין / תפילת החרדונים מיפו
בצרופה תמצאו את הטקסט העברי המלא של "המפיקים"
בתרגום של בן בן-עזר
בשנה הראשונה להצגתו הצלחנו לראות בניו-יורק את המחזמר "המפיקים" ונשבינו בקסמיו. זו היתה אחת ההצגות היפות ביותר שבהן חזינו מעודנו, וכך התרשם גם הבן שלנו, בן, שרכש פריטים רבים של ההצגה, התקליטורים וגם את ספר ההצגה וספר הטקסט המלא. לא מיותר לומר שגם את הסרט המקורי "המפיקים" עם זרו מוסטל וג'ין ויילדר האגדיים ראינו יותר מפעם אחת, ונהנינו כמו משוגעים, וכל זאת שנים רבות לפני המחזמר הנפלא.
היינו בטוחים כי בגלל הפרודיה על הנאצים אין שום אפשרות לתרגם ולהציג בתל-אביב את המחזמר כפי שהוא. לכן גם לא רצנו לראות את ההפקה בתיאטרון "הקאמרי" (שאחרי לונדון היא ההפקה השלישית בעולם מחוץ לניו-יורק, והראשונה בתרגום לשפה אחרת).
האם הצליח הנוסח העברי להתגבר על הנאצים? בביקורתו של יוני כהן-אידוב ב"טיים אאוט" (שתי מילים עבריות למהדרין) קראנו כי "בלטו לרעה גם התרגום של דן אלמגור... לא יכול להיות, עם כל הכבוד, ש"דונט בי סטיופיד / בי א סמארטי / קאם אנד ג'וין / דה נאצי פארטי!" [משפט המוקלט בקול הצרוד ובמיבטא היידישאי של מל ברוקס עצמו] יהפוך בעברית ל"אחת שתיים שלוש ארבע / מגרמניה היטלר בא!"
ובכן, ל"חדשות בן עזר" יש לעיתים פתרונות מפליאים, וכך גם הפעם. חלק ניכר מצופי ההצגה העברית, בתרגומו של אלמגור, ודאי לא קראו וגם לא יקראו את המקור האמריקאי, ויחלפו שבועות אחדים עד שיהיה באפשרותם לראות את המחזמר המקורי בסרט עם תרגום עברי, ולפיכך צירפנו לתועלת קוראינו תרגום עברי מלא של "המפיקים" שעשה להנאתו בננו, בן בן-עזר. אסור להשתמש בתרגום, כי אין לו זכויות המקור, אך גם אם אין לו זכויות המקור, הוא מוגן כשלעצמו ואין מישהו אחר, אפילו זכויות המקור בידו, רשאי להשתמש בו.
"חדשות בן עזר", העורך וכל צוות המערכת
מאחלים יום הולדת שמח
שחל ממש היום
למיסתורית
האם אפשר לקרוא לכך הישג?
בעקבות המאבק על בול אסתר ראב
נדחתה הנפקת בולי משוררות עבריות
מר יצחק גרנות
מנהל תחום הדפסת והנפקת בולים
השירות הבולאי, רשות הדואר
3.1.06
הנושא: בול אסתר ראב
למר יצחק גרנות שלום רב,
בעקבות אי-הכללתה של המשוררת אסתר ראב בסדרת המשוררות העבריות התעורר גל של השתאות ותדהמה, זאת בלשון המעטה, בקהילייה הספרותית בישראל.
אודה לך אם תזמן בהקדם האפשרי פגישה עם נציגי הסופרים כדי לדון באפשרות לתקן מיד את הטעות, כי אליי מגיעות מדי יום תגובות נוספות של סופרים ולא אתפלא אם הנושא גם יעורר עניין ציבורי ותקשורתי.
אבקשך לקרוא בעיון את החומר המצורף כאן. ובאשר לבול עצמו, כל החומר מצוי בידי.
[פרסום חוזר ומורחב של הפניות בנושא]
פנייתן של המשוררת ש. שפרה ופרופ' נורית גוברין
שמעתי מפיו של אהוד בן עזר, כי רשות הדואר בהתייעצות עם אגודת הסופרים מתכוונת להנפיק סדרת בולים ועליהם דיוקן של משוררות עבריות. נדהמתי כשהסתבר לי כי שמה של המשוררת אסתר ראב נפקד מן הרשימה. אסתר ראב היא משוררת נפלאה, המשוררת הארץ-ישראלית הראשונה, ששיריה וסיפוריה מדובבים את קסמי המקום על מראותיו, קולותיו וניחוחותיו. לא יעלה על הדעת שאגודת הסופרים – אם עודנה מכבדת את התואר "העברים" – תיתן יד להשכחתה של אסתר ראב. אומנם שיריה של אסתר ראב הם המשמרים את זיכרונה, ואף על פי כן צדק צריך גם להיראות.
אני מקווה בכל ליבי שעדיין אפשר להעביר את רוע הגזירה, להשיב למשוררת, שבעיניי היא אם השירה העברית הארץ-ישראלית, את עטרתה, ולהוסיף את שמה לראש רשימת הדיוקנאות.
בכבוד רב
ש.שפרה
פרופ' נורית גוברין מצרפת גם היא את שמה למכתב.
פנייתו של המשורר משה דור
רק במאוחר נזדמן לי להיוודע על העדר דיוקן של אסתר ראב בסידרה החדשה של בולי משוררות. איני יודע אם זו תוצאה של בורות או של כסילות, או של אטימות בעלי השררה ומקבלי ההחלטות כלפי התופעה של ספרות שהולדתה ועיצובה בארץ. אך יודע אני, כי העובדה שקרה כדבר הזה היא שערורייה.
אבקש לצרף את שמי לרשימת המוחים.
בברכה
משה דור
דברי הסופר יהושע קנז על העטיפה האחורית
של הכרך "אסתר ראב / כל השירים"
"קריאה בשירים אלה (של אסתר ראב) היא חווייה ארץ-ישראלית, ים-תיכונית, חווייה אמנותית ממדרגה גבוהה שהמשוררת אסתר ראב היא אולי הראשונה אשר נתנה לה ביטוי כה עז וטהור."
הסופר שמאי גולן: "לא ייתכן שמשוררת בשיעור קומתה תיעדר!"
לאהוד בן עזר ידידי שלום רב,
מיד בהיוודע לי כי אסתר ראב לא נכללה בסדרת הבולים של המשוררות העבריות, העומדת להופיע בספטמבר 2006, פניתי, כנציג הסופרים בהנהלת אקו"ם, אל יו"ר אגודת הסופרים העברים מר בלפור חקק, והעמדתי אותו על האבסורד שבדבר. הלא אסתר ראב היא הראשונה במעלה במשוררות הארץ-ישראליות שנולדו בארץ הזאת, שעלה בידה בספר שיריה הראשון "קמשונים" (1930) לתאר ולעצב בשיריה את הנוף הארץ-ישראלי בצורה מקורית ומיוחדת, אף מעצם העובדה שנולדה בנוף זה וגדלה בשפה העברית מאז ינקותה.
שיריה עשו רושם רב על הקוראים, ואף השפיעו על דרך התיאור של נופי הארץ בשירי המשוררים הצעירים ממנה. ולא ייתכן שמשוררת בשיעור קומתה תיעדר מסדרת בולים זו.
לפיכך הצעתי לו לקיים פגישה עם הממונה על הפרוייקט בשירות הבולאי, שבה ישתתפו מספר יוצרים הבקיאים בייחודה ובגדולתה של אסתר ראב בשירה העברית, על מנת לשכנע לצרף אותה לרשימה של המשוררות בסדרת הבולים. במיוחד אף לאור העובדה שהשנה ימלאו בדיוק 25 שנה לפטירתה.
הריני מקווה שהפגישה החשובה אכן תתקיים בקרוב, והשירה העברית תזכה שהעוול יתוקן.
בברכת ידידות,
שמאי גולן
פנייתו של המשורר בלפור חקק, יו"ר אגודת הסופרים העברים
למר יצחק גרנות, מנהל תחום הדפסת והנפקת בולים, השירות הבולאי, רשות הדואר
הנדון: הפקת בול אסתר רַאבּ בספטמבר 2006, במלאת 25 שנה לפטירתה
חשוב לי שתדע שפרסום שמות המשוררות העבריות, שנבחרו להופיע על בולים, באיגרת שלי לחברי אגודת הסופרים העברים, עורר גל של תגובות. בעיקר יש ביקורת על כך שמקומה של המשוררת העברית הארץ-ישראלית ה"צברית" הראשונה – אסתר ראב (1894-1981) נפקד ממנה, מה גם שבספטמבר 2006 תימלאנה 25 שנים לפטירתה.
אני משער שלא קל לפתוח את הרשימות ולהיערך אחרת. אך אני מבקש מאוד כיו"ר אגודת הסופרים העברים לעשות מאמץ ולהוסיף את הבול של אסתר ראב לסידרת המשוררות העבריות, כדי שייצא מתחת ידינו מוצר שנוכל כולנו להשתבח בו. אוכל להעביר לכם כל חומר נוסף על אודותיה הן לשם הדיון בנושא והן לעיצוב הבול עצמו.
נעמי בן-גור, סופרת לילדים ולנוער
בורות, טמטום או אני לא יודעת איך לכנות את ההתעלמות הבולאית מאסתר ראב, משוררת ארצישראלית מופלאה וייחודית. כנראה שההתעלמות עוברת במשפחתכם בגנים. אני מודה לפרופ' רות קרטון-בלום מהאוניברסיטה העברית שבזכותה נאסרתי בנופיה של אסתר ראב. אני מקווה שעל אף הכל הם לא יצליחו to rub her out –
נעמי בן-גור
פרופ' גרשון שקד: מסכים לכל יוזמה לטובת המשוררות החשובות
לאהוד שלום,
אני ודאי מסכים לכל יוזמה שתהיה לטובת הספרות העברית בכלל ולטובת המשוררות החשובות שלה בפרט.
בידידות,
גרשון שקד
המשורר אהרן אמיר: בלב שלם אך מורתח
אהוד יקירי,
בלב שלם אך מורתח אני מצטרף לקהל התובעים את עלבונה של השירה העברית נוכח היעדר דמותה של אסתר ראב מסדרת הבולים האמורה להעלות ולכבד את זכרן של משוררות ארצנו.
אהרן אמיר
המתרגמת והעורכת הלית ישורון: מתקשים לעכל את השועלה הרעבה
אהוד שלום,
כמה סימפטומאטי שמשמיטים את שמה של אסתר ראב משמות המשוררות הגדולות שלנו. כנראה שעד היום מתקשים לעכל את השועלה הרעבה הזאת.
צרף את שמי לרשימת המוחים.
תודה,
הלית ישורון
דבר היו"ר בלפור חקק
אהוד,
חשוב שתדע שאני מאוד מעריך את הנחישות שלך במאבק למען אסתר ראב, ואשמח לתרום ככל שאוכל שאכן המעוות יתוקן.
בברכה,
בלפור חקק
יו"ר אגודת הסופרים העברים
המשורר חיים נגיד: מוזר ומשונה כאחת
לאודי שלום רב,
תוך כדי קריאת התגובות שהתפרסמו במכתב שהואלת לשגר אליי, בעניין אי הכללת דיוקנה של דודתך אסתר ראב בסדרת הבולים של המשוררות העבריות שעומדת להנפיק רשות הדואר, אמרתי לעצמי שאיני מופתע כלל. שהרי כידוע לך וגם לי, בימינו אלה – גילויי בורות בתולדות עמנו בעת החדשה, בשפתה ובתרבותה, ולא רק בתולדות השירה העברית, הם לחם חוקנו יום יום וערב ערב, בתקשורת הכתובה והאלקטרונית, בראש חוצות ובין כתלי בית הספר. למען האמת, כך אמרתי לעצמי תוך כדי קריאה, ייתכן שהייתי מופתע אילו קרה ההיפך, והפקידים הממונים ברשות הדואר היו נועצים בבני סמכא, קודם שקבעו את רשימת המשוררות העבריות שדיוקנן יונצח על בולי מדינת ישראל.
מה רבה הייתה הפתעתי כאשר חזרתי וקראתי את המכתב הראשון, ממנו למדתי כי המנהלים של רשות הדואר אכן נועצו במומחים – פרנסיה של אגודת הסופרים העברים, כאשר ערכו את רשימת המשוררות הנבחרות.
אם אכן תקפים דבריהן של ש. שפרה ופרופ' נורית גוברין, אל לנו להלין על אטימותם של בעלי שררה ומקבלי החלטות ברשות הדואר, כי לא מלפניהם יצאה השגגה. הם הלא פנו אל שומרי החותם של הספרות העברית, ונועצו אף נועצו בהם.
כלא מאמין למראה עיניי, שבתי וקראתי עתה את שאר המכתבים שבמיילך, והנה הגעתי אל איגרתו של יו"ר אגודת הסופרים העברים, הפונה אל הממונה על הדפסת והנפקת בולים ברשות הדואר, וחוצב להבות בדרישתו להנציח את דיוקנה של אסתר ראב, המשוררת הארצישראלית הראשונה, באותה סדרה.
איך כותב חנוך לוין במחזהו "יעקבי ולידנטל"? "מוזר ומשונה כאחת".
בתודה על חומר הקריאה המעניין, ולעתים קרובות המשעשע, שאתה מואיל לשגר אלי,
ובידידות,
ד"ר חיים נגיד
פרופ' ראובן שהם: תמיהה גדולה ומחאה
לאהוד שלומות,
אני מצטרף לתמיהה הגדולה ולמחאה על הוצאתה של אסתר ראב מרשימת המשוררות הזכאיות להנצחה באמצעות בול מיוחד לשמה וליצירתה. מי שאחראי לכך מגלה חוסר התמצאות קיצונית, וזה בלשון המעטה, בהיסטוריה של השירה העברית החדשה. יש לעשות ככל הניתן כדי שטעות מצערת זו תתוקן ודיוקנה של המשוררת העברית הראשונה ייכלל בסדרת בולים זאת.
בברכה,
פרופ' ראובן שהם
ספרות עברית והשוואתית, אוניברסיטת חיפה והמכללה להכשרת מורים, אורנים.
הסופרת רות אלמוג: זה באמת עובר כל גבול
אהוד,
צרף את שמי לכל פטיציה בעניין הבול של אסתר ראב. זה באמת עובר כל גבול.
רות אלמוג
דניאלה ליבר: מצטרפת למחאה
Ehud,
Please add my name to the petition in favor of a stamp honoring Esther Raab, a modern poet who deserves to be read and appreciated by readers of poetry.
Daniela Lieber
המשורר אשר רייך: אווילות שלטונית וממסדית
לאודי, שלום
כל כך מאוחר למדתי על האווילות השילטונית והמימסדית, כולל של פרנסי אגודת הסופרים, ששתקו, והתעוררו רק ביוזמתך להכנת בול של המשוררת אסתר ראב. אם אתה עורך פטיציה או יוזמה כלשהי בעניין, יהיה זה לכבודי אם תצרף את שמי.
אשר רייך
המשורר אורציון ברתנא: מצטרף למחאה
לאהוד שלום,
אני מבקש להצטרף למחאה נגד השירות הבולאי על אי-כלילתו של בול אסתר ראב בסדרת המשוררות העבריות שהם מפיקים השנה.
אורציון ברתנא
פרופ' דוד פישלוב: ביטוי שירי רב-כוח לנופי ארץ-ישראל
אני ספקן גדול בקשר לסיכויי ההצלחה במאבק בטחנות רוח ביורוקרטיות, אבל אם אתה עדיין מנסה לשנות ההחלטה בנוגע לבולי המשוררות, אתה יכול כמובן לצרף גם את שמי לתמיכה בניסיון שלך להנציח את דיוקנה של אסתר ראב על בול: לית מאן דפליג שמדובר במשוררת חשובה, ששיריה נותנים, בין היתר, ביטוי שירי רב כוח, בעל אופי נשי מובהק, לקשר חושי וחושני עמוק עם נופי ארץ ישראל.
המשורר ארז ביטון: אתה יכול לצרף את שמי לכל דברי המחאה על השמטת אסתר ראב מסדרת הבולים של המשוררות העבריות.
תשובת השירות הבולאי מיום 30 בינואר 2006
מר בן עזר הנכבד,
הנדון: בולי משוררות עבריות
הנפקת בולי משוררות עברית נדחתה בשלב זה למועד מאוחר יותר.
כאשר נחליט על הנפקת בולי משוררות עבריות, נערוך מחדש את התחקיר ויתקבלו החלטות על פי מקומן וחשיבותם של היוצרות בתרבות ארץ-ישראל.
על כל התפתחות נודיעך.
בכבוד רב,
יעקב וידס
מ"מ מנהל השירות הבולאי
איך זינג ווי א פייגאלע" (אני שרה כמו ציפור)
אירוע לרגל פרסום הספר "כל שירי פנחס שדה" (בהוצאת שוקן)
ינחה: המשורר יורם ניסינוביץ
ירצה: הסופר אהוד בן עזר, מחבר הספר "להסביר לדגים, עדות על פנחס שדה":
פנחס שדה, כפי שהכרתי אותו
חברי כיתת השירה "מזמור" של קבוצת "משיב הרוח": מחווה לשיריו של פנחס שדה; ילוו בניגונים חסידיים, בפיוטים ובשירה עברית: יאיר הראל - שירה וכלי הקשה, יונתן ניב - צ'לו ושירה
יום שני ט"ו בשבט תשס"ו, 13 בפברואר 2006 בשעה 19:30
בבית עגנון, קלאוזנר 16, תלפיות, ירושלים. טלפקס 02-6738285.
מחיר כניסה: 20 ₪. ספרי פנחס שדה וספרים עליו יימכרו בהנחה
דורון גיסין
תפילת החרדונים
עוד מימים רחוקים וקדומים שכנה לה העיר יפו על גבעה נישאה והשקיפה על הגלים המכים בחופיה. יושביה היו בבואה נאמנה לתושבי הארץ כולה. עשירים ועניים, יושבי קרנות ויודעי ספר, שליטים ונשלטים, סוחרים ובעלי מלאכה, ולכל אחד אמונתו ואלוהיו שאיתם גדל, בגר, הזדקן ומת.
ובאותם ימים החלו שליחיו של הנביא יוצאים מטעמו אל כל קצוות הארץ להביא את בשורת האמונה הנכונה ולגייס מאמינים לשרת את האל היחיד. יום בהיר אחד הגיע וִילִי (קדוש) עטוי בלויי סחבות, רעב ועייף – לשערי העיר. זמן רב סבב בין הסימטאות, מבקש עזרתן של הבריות להעניק לו מזון מעט ומחסה ללילה, ואין מושיע. כולם אצים רצים, טרודים במעשיהם ואין הם שמים לב לתחנוניו של הווילי.
בצר לו ירד הווילי לשפת הים החולית, רחץ את בשרו במי הים, כיבס בהם את בגדיו הקרועים ושקע בתפילה חרישית.
וראה זה פלא – נענתה תפילתו, ונער קטן הביא לו פת לחם וצפחת מים להחיות את נפשו.
עם בוקר הלך הווילי ונעמד על אבן גדולה בשער העיר ונשא דברי תוכחה בקול גדול. קהל רב של יושבי קרנות בא לראותו ולשמוע את דבריו. עד מהרה חסם הקהל את הדרך, ונוטרים נשלחו על ידי השליט לפזר את הנקהלים ולאסור את הווילי המפריע.
ואכן, כאשר שמעו הנוטרים את דבריו הבוטים של הווילי, מיהרו והענישו אותו בעונש של אותם ימים: לקחוהו וגלגלוהו בבוץ ובזבל ובנוצות וכך, אבֵל, מושפל ומוכה – נזרק הווילי אל מעבר לשערי העיר.
נשא הווילי את קולו בתפילה ודרש את נקמת עלבונו.
שמע האל את תפילתו ונענה לבקשתו.
בבוקר המחרת התעוררה העיר יפו משנתה והנה כל תושביה, פרט לנער אחד קטן, הפכו לחרדונים!
כאשר ראו התושבים למה הפכם האל, החלו מתביישים בצורתם והתפזרו כשהם מחפשים להם מקום מסתור בסדקי הקירות ובין אבני החורבות. ואתם, ידידיי ההולכים בדרכים ורואים חרדונים לעת בוקר עומדים על אבני החורבות ומניעים את גופם מעלה מטה, דעו לכם כי את צאצאי הכופרים מיפו רואות עיניכם, והמה עומדים בתפילה אינסופית בבקשם מחילה מאותו וילי ומאלוהיו.
גברת הנדרסון גאה להציג
רוצו, רוצו לראות את הסרט "גברת הנדרסון גאה להציג" עם גו'די דנץ ובוב הופקינס. אחד הסרטים המרגשים, האנושיים והמפליאים שראיתי בשנים האחרונות. אודה ולא אבוש שבתוך כל השנינות והאכסצנטריות הבריטית המצחיקה, היו רגעים רבים וממושכים שהדמעות חנקו את גרוני וגם עיניי התלחלחו. מה לעשות, בכל מה שקשור לתקופת הבליץ, אני עם האנגלים. הקהל מחא כפיים בסוף ההקרנה בהצגת ערב ראשונה רגילה ביום חול.
הרצליה בת 85!
סומליו"ן, ארגון הסופרים והמשוררים לילדים ולנוער בישראל
"חדשות בן עזר", העורך וצוות המערכת
מברכים את חברתנו הסופרת, המשוררת, המחנכת, חוקרת הספרות, ובייחוד הספרות לילדים ולנוער,
הרצליה רז
למלאת לה שמונים וחמש שנים
שתהיינה גם שנותייך הבאות שנות בריאות ויצירה
הושג הסכם היסטורי שֶׁיָשִׂים קץ למהומות ברחבי העולם
בעקבות הקריקטורות של הנביא מוחמד
א. בשום מדינה בעולם, ובייחוד לא במערב אירופה, לא יורשה ללגלג על הנביא מוחמד.
ב. איראן תבטל את תחרות הקריקטורות על אודות ה"שואה".
ג. בשום מדינה בעולם, ובייחוד לא במערב אירופה, לא יורשה להזכיר את ה"שואה".
אורנה בן-עזר דרורי / יומן אפריקה, היום השביעי והאחרון
גילוי אריות
בבוקר לא מצאנו את התנינים במקום רבצם תחת מרפסת המסעדה. תודו שהדבר מעורר תהיות. גשש-בלש היה אומר: "חשוד מאוד!" – ידוע שחיות בעלות דם קר מעדיפות לנוע בשעות החמות – אז איך זה ולמה הן נעלמו הלילה? בדיוק כשהיתה הפסקת חשמל, בדיוק כשהגדר החשמלית הסימלית לא תיפקדה... בררר... בהחלט מעורר מחשבה. במקומם התחרו על שאריות בשר שלוש לטאות מפוספסות, כבדות, דמויות כוח – אבל באמת מרשימות: מעל מטר אורכן, ואנו לא הצלחנו לזהות את מקור הבשר.
שתינו קפה חפוז ומיהרנו לסיור ההתעוררות שלפני ארוחת הבוקר. ראינו עדרים-עדרים הלומי שינה צועדים קילומטרים לאיטם לכיוון הנחל בעבור מים לא כל כך נקיים ובלי אספרסו בצד.
הכדור הפורח התנדנד מעלינו – אך בלעדינו, 385 דולר לשעתיים ומשהו – זו שחיתות, לעניות דעתנו הענייה, וגם אומרים שהמבערים מחרישי אוזניים ולא מאפשרים ליהנות מחווייה שלווה, אבל קינאנו ועוד איך. להתעופף עם ציפורים, חלום.
פגשנו לראשונה את זה שמכל העופות חביב עליי במיוחד, והוא אינו מהמעופפים דווקא – המזכיר. לא הנשר הגדול והמרשים, שבסך הכול הוא אוכל נבלות ואפילו מתקשה להתרומם ולהמריא אחר כך. לא יונת השלום שיודעת להסתכסך ולריב עם זוגתה ושכניה. לא התוכי הצבעוני שלא אומר שום דבר מקורי. לא היען הפמיניסטי, על אף שהוא דוגר על הביצים בתורנות עם הבכירה בנשותיו ודואג לגוזליו, וזה משום שיש לו מוח של ציפור, כך אומרים המשמיצים.
אני אוהדת שרופה של המזכיר: יצור מגוחך שמתנדנד888 גמלוני על רגליו הארוכות, ראשו מוטה וציצת נוצותיו פרועה כמו שכח עפרון מאחורי תנוך האוזן, שאיננו. אני מעריכה אותו על שום הדיאטה שגזר על עצמו – המזכיר מבעֵר נחשים, ואני פוחדת מהם. לפני שנים הזדמנתי להדגמה בגן בפורט אליזבט שבדרום-אפריקה, וחיכיתי בסבלנות כעשר דקות ליד טראריום קטן עד שתתחיל; תמהה אם לא החמצתי את המועד או את המקום היות שלא הבחנתי אפילו בבדל נחשון. והנה קרב האחראי והחל לשלוף מיני נחשים מכל שיח ועץ, מכל קוץ ומאחורי כל אבן ואפילו מהמים שלה כמה, בסך הכול התפתלו ולחשו להם לפחות חמישים, חלקם ארסיים ביותר. מאז עשיתי לי נוהג באפריקה: לא לטייל בסנדלים, לא להרים אבנים, וכן לעקוף שיחים. אותו אחראי אגב עבר להציג בעולם שכולו טוב כחודשיים לאחר מכן, משהוכש על ידי אחד מבני טיפוחיו. תסכימו איתי כי ציפור כמו המזכיר – מזכירה לי נשכחות ולנחשים את סופו המר והמקולל של המפתה המגורש מגן העדן. צילמתי תמונת פורטרט שלו בכדי להודות לו אישית.
שוב ארוחה שף נפלאה – כמו קודמותיה והבאות אחריה, ושוב ספארי. פנינו לבריכת ההיפופוטמים והקרוקודילים שבגבול טנזאניה. בהרבה תנינים לא חזינו, אך גם עדר של 15 היפוס לא השביע את טעמו של דיוויד המדריך. הוא טרח ונסע הלאה עד שהגענו לבריכת נחל בה השתכשכו להנאתם כשישים (!!!) מהשמנים מגושמים הללו, ואנו התווכחנו כמה טון אנו יכולים לראות במבט אחד, והטונות הסתדרו ונעמדו לצילום כדוגמנים מקצועיים ברשת למידות גדולות.
על הגדה הבחין נהגנו גם בכתם לבן, ובניגוד לכל מה שלימד אותנו, הוא ירד בעצמו מהרכב על מנת להיטיב ולראות. תוך דקה הוא רץ בחזרה וטיפס מתנשף למושבו – הכתם התהפך ולבש דמות אריה מגודל שרץ ישר לכיוונו. ואז הגיעה ההפתעה האמיתית, כשכוונתי את המצלמה גיליתי כי במרחק של פחות משלושה מטר מאיתנו שוכב אריה ענק אחר שממש קרץ בעינו והמשיך לעשות את עצמו ישן. הצבעתי עליו ללא מילים ודיוויד הפך ברגע משחור ללבן – זה היה כה קרוב!
לא לחינם קוראים ללודג' שלנו סימבה, או מוטב – סימבות – כל כך הרבה לביאות ואריות סבבונו. פגשנו הרמונות של לביאות וגוריהן, לביאות שוחרות לטרף, לביאות מבצעות וידוא הריגה, אריות עם וללא משפחה וגם שלושה זוגות עושים אהבה.
גילוי אריות: מר לי-און בן-ארי וגברת לביאה בת ליש פורשים מהחברותא כשעונת הייחום הקצרה (כשלוש יממות) תוקפת אותה והיא מתחילה להתנהג מוזר, רוצה/לא-רוצה, ולהחטיף סטירות מכאיבות לזה המכונה אריק לביא, ויעידו פניו השרוטות ומדממות. הוא מצידו מקיף אותה בפסיעותיו ולא מאפשר לה להתרחק עד שמכריע אותה לקרקע וכל העניין נמשך אולי חצי דקה שלאחריה היא נשכבת על גבה, רגליה מורמות ואז שניהם נרדמים מותשים יחד עד הסיבוב הבא בעוד רבע עד חצי שעה. שחקני הסרט הכחול מגלים חוסר עניין בסובב אותם – לרווחת כולנו. אומרים כי תמונה שווה אלף מילים – שפטו בעצמכם.
כשנסענו בחזרה ללודג' גילינו לטאה יפהפייה משתזפת בשמש – אשר במקום ראש כחול הייתה כחולה עד החגורה אך אדומה כאש מעליה, וגם סיעה עצומה של עופות מגודלים מכמה סוגים (נשרים עיטים מאראבו ועוד) שפשטו על פגר והתקוטטו על תורם עד שרק השלד הלבין לו ולא נותר דבר. עדר צפוף של פילים ליד שיטה בודדת חתם את סיורנו.
ראינו יותר חיות בשבעה ימים בקניה מאשר בשבע שנים בדרום-אפריקה, וביום זה בשבע שעות יותר מכל החיות שראינו בכלל. כמו שיכפולי סרטים של נשונל גיאוגרפיק חולפים להם מכל הסוגים והצבעים, זכרים ונקבות גדולים וקטנים, או כמו יוצאים מתיבת נוח שאינה נגמרת. המון גנו פרימיטיביים ביחד עם ראמים מאלה שהיו הציידים הפרה-היסטוריים מעטרים בהם את קירות המערות בהתפללם לציד טוב. אנטילופות לסוגיהן, לפי המגדיר, וגם כאלו שאינן מופיעות בו אבל בועטות במציאות. בופאלוס, זברות מפוספסות, גיראפות ארוכות צוואר ונוגות מבט, צ'יטות עם ראש קטן, תנים דמויי זאב וצבועים גדולים ומכוערים, יענים, נשרים, עיטים, חסידות, אנפות ופניניות ואפילו תרנגול הודו לא אפוי אבל שחור אחד, ומה לא. בהחלט היה שווה ונשאר טעם של עוד.
בשמורות החיות הן הרוב, ואנו מיעוט קטן ומוזר, כמו פעם לפני שהאדם הפסיק לחיות איתן והחל לשלוט בהן ולדחוק אותן ממקומות חיותן. רק לפני מאה ומשהו, ניירובי הייתה יער גשם וביצות ולא כלום, והיום אני מציצה באריות ממרחק שלוה מטר מרכב סאפארי וכבר אין להם לאן ללכת. גם מחוץ לשמורות הרגשתי בת מיעוט, כי האפריקאים הם הרוב, ובארצם למדתי להעריך שוב עד כמה הדברים הבסיסיים המובנים מאליהם עבורנו בארץ הם בעצם נס קטן: מים זורמים. אוכל. חשמל. מים חמים. וגם: הזכות לחיות ולהתקיים בכבוד, בביטחון אישי, ללמוד (30% אצלם אנאלפביתים), לעבוד. ולהבדיל, מותרות: טלפון. טלוויזיה. אינטרנט.
אם תרצו כמונו לחוות סאפארי בתנאים טובים, כולל לינה, ארוחות, רכב ומדריך ודמי כניסה ושהייה, תשלמו כ-220 דולר ליום לאיש, לא כולל טיסות. המחיר ישתנה לפי העונה ולפי מיספר החולקים ברכב ובמדריך. לתרמילאים המעיזים ללון בשטח זה כמובן יעלה פחות – אם יישארו שלמים כדי לשלם. לחווייה עצמה כמובן אין מחיר.
מסיבות של עומס-יתר באי-מייל, שאינו אהוב על קוראינו, לא צירפנו את תמונות המסע של אורנה, ואולם כל המבקש יוכל לקבל אותן מאיתנו באי-מייל או ישירות מאורנה לפי האי-מייל שלה, ומענינות במיוחד התמונות המלכותיות של הזדווגות האריות: be_orna@yahoo.com
אורנה בן-עזר דרורי היא נכדתו של יששכר דב דרורי (פרייר) שנודע בשמו הספרותי בר-דרורא, ערך במשך שנים אחדות את העיתון "דואר היום" וכן הוציא וערך בשנים 1925-1928 את השבועון "היישוב". האלוף אמיר דרורי ז"ל היה אחיה של אורנה, ואילו אבישלום דרורי היה דוד שלה. בתה של אורנה, עדי בן-עזר, כתבה את הרומאן "אפרודיטה 25".
לקוראי "חדשות בן עזר" – מלאו אסמינו ב"ר (בן עזר), ויקבינו יי"ן (יש יהודים נודניקים) – לכן מפאת אורכו של הפרק הבא ברומאן בהמשכים "לשוט בקליפת אבטיח / ספר הגעגועים", יידחה פרסומו לגיליון הבא, ובינתיים אפשר להסתפק בקריאת המחזמר "המפיקים".
©
כל הזכויות שמורות
חינם, 2006
סופר נידח יְאַי-מֵייל לכל דורש את "חדשות בן עזר", כל 50 גיליונות בקובץ אחד, או בודדים לפי מיספר, תאריך או נושא, וכן:
* "פולניה בלי יהודים" (יומן מסע בפולין, 2005)
* "קיצור תולדות פתח-תקווה" (מחקר היסטורי)
* "ג'ני מלכת הנגב" (פרקים ראשונים מרומאן ארוטי ההולך ונכתב)
* "בעתיד הנראה לעין" (אוטופיה רואת-שחורות)
* "חשבון נפש יהודי חילוני" (שיחה בערב יום כיפור, משמר העמק, 1990)
* "על שילובן של האמנות והספרות ביצירתו של נחום גוטמן" (מסת-מחקר על חייו ויצירתו)
* "רקוויאם לרבין" (הנוסח המלא)
* "אלוהים מדבר אלינו בשתי מילים בלבד: אהבה ומוות" אהוד בן עזר מראיין את פנחס שדה, "פנחס מן האדמה", מתוך ספרו של בן עזר על שדה, "להסביר לדגים"
* אורי שולביץ: שלוש הרצאות על עשיית ספרים מצויירים: א. הכתיבה עם תמונות והציור הבלתי-ניראה. ב. כתיבת טקסט לספר מצוייר. ג. המחשת הזמן והפעולה שהושלמה בספר המצוייר. חשוב למאיירים ולסופרי ילדים. מתוך "סדנת הפרוזה" מאת אהוד בן עזר בשיתוף חיים באר, אסטרולוג, 2000.
* "ספר המשחקים של ילדותנו" (רשימה חלקית)
* חומר ספרותי וביוגראפי על ומאת אסתר ראב, כולל כרוניקה ביבליוגראפית מלאה עד שנת 2000 (מדובר בקבצי וורד בודדים באי-מייל ולא בַּתקליטור)
* רשימה מסווגת של נושאי ההרצאות ושמות הספרים של אהוד בן עזר
* חוברת "מפגשים" של סומליו"ן, ארגון הסופרים והמשוררים לילדים ולנוער בישראל, ספריהם, כתובותיהם, נושאי פגישותיהם וקורות-חייהם,
והכול חינם, מיידי, עברי ובאי-מייל!
גם תמונות נדירות של לואידור, אסתר ראב, יהודה ראב, משה כרמי, ברנר, ועוד.
הפועלים בפרדס של מר בן עזר יעטפו, יארזו וישלחו לך חינם את הקבצים
מועצת המערכת: מר סופר נידח, הסופר אלימלך שפירא, מר א. בן עזר, פרופ' אודי ראב,
מר אהוד האופה. מזכירת-המערכת המגּורה והמתרגזת: ד"ר שְׁפיפוֹנָה פּוֹיְזֵן גוּרְלְךָ
המבקש להסירו מרשימת התפוצה יְאַי-מֵייל ל"חדשות בן עזר" וכתובתו תימחק
והמבקש להצטרף חינם, יעשׂ כן גם כן ויכול לצרף גם אי-מיילים של חברים/ות
7 עותקים מהרומאן של עדי בן-עזר "אפרודיטה 25", חינם לכל המקדים לפנות
בעלי אתרים באינטרנט יכולים לקבל חינם לתצוגה כל חומר מוקלד המוצע כאן
בתשלום, 2006
בהזמנה באי-מייל ניתן לקבל את "כל הפרוזה" של אסתר ראב
509 עמ' הכוללים גם שירים שתירגמה לעברית ושירי הילדים שכתבה
תמורת 40 ₪ (כולל דמי משלוח) שיישלחו לאהוד בן עזר
ניתן לקבל את ספר השירים החדש של אהוד בן עזר
"יַעְזְרֶהָ אֱלֹהִים לִפְנוֹת בֹּקֶר"
תמורת 30 ₪ (כולל דמי משלוח והקדשת המחבר) שיישלחו לאהוד בן עזר
Hosni the Dreamer
מאת אהוד בן עזר, צייר: אורי שולביץ
בהוצאת פראר, שטראוס אנד ז'ירו, ניו-יורק, 1997
זכה בציון לשבח כאחד מ-10 הספרים המאויירים המצטיינים לשנת 1997
במישאל מבקרי ה"ניו-יורק טיימס בוק רוויו", ולביקורת חיובית מאוד בעיתון
10 עותקים אחרונים, כולל דמי משלוח, כל עותק 100 ₪
תקליטור 102 הגיליונות הראשונים (2005) של "חדשות בן עזר", 20 ₪
תקליטור יהודה ראב בן עזר מספֵּר בקולו-הוא בשנת 1943 [באיכות בינונית] על מעמד התלם הראשון, במלאת 65 שנה לחריש התלם, ובתקליטור גם אסתר ראב קוראת את שירה "לאב", במלאת 50 שנה לעלותו על אדמת פתח-תקווה. 20 ₪
תקליטור אסתר ראב הכולל פיענוח כל הארכיון שלה – מחברות הטיוטות של "קמשונים", כל המכתבים ועוד חומר רב העומד כולו לרשות המחקר. 500 ₪
מפגשים עם אהוד בן עזר
* העלייה הראשונה בראי ספרותה, והמושבה הראשונה פתח-תקווה
* חייה ויצירתה של המשוררת אסתר ראב
* "פתחתי פה למצויירים", חייו ויצירתו של הסופר והצייר נחום גוטמן
* "להסביר לדגים", פנחס שדה כפי שהיכרתי אותו
וכן מפגשים בבתי-ספר בכל הרמות, פירוט יישלח לפי פנייה באי-מייל
"מכתבים לחבריי במזרחי" מאת מלכיאל גרינוולד – אזל
מודעה
עקב מעברה של הוצאת אסטרולוג למשכנה החדש בפתח-תקווה
ודילול המלאי במחסניה, ניתן להשיג כל אחד מהספרים הבאים של אהוד בן עזר ב-20 שקל העותק, כולל דמי משלוח בדואר
* "המחצבה" (רומאן. מהדורה מחודשת עם אפילוג, "המחצבה, הספר השלם", כולל הפרק הארוטי שצונזר במהדורה הראשונה של "עם עובד").
* "אנשי סדום" (רומאן. מהדורה מחודשת עם אפילוג, "אנשי סדום, הסיפור האמיתי", כולל "אחרית דבר" ובה גם סיפורו של הטייס הגרמני, ששימש מודל לסיפור, ולימים התגייר).
* "לא לגיבורים המלחמה" (רומאן. מהדורה חדשה).
* "שלוש אהבות" (רומאן אהבה פיקאנטי).
* "המושבה שלי" (רומאן מושבה פיקאנטי).
* "סדנת הפרוזה" (המדריך לכתיבה עצמית, בשיתוף חיים באר ואורי שולביץ).
* "ברנר והערבים" (עיון. בצירוף סיפורו "עצבים" בהעתקת אהוד בן עזר).
* "חנות הבשר שלי" (רומאן נקניקים פורנו-פיקאנטי).
* "להסביר לדגים, עדות על פנחס שדה" (עיון, עדות וגם רכילות בנוסח שדה).
לפניות ולהזמנות עם תשלום מראש (הכולל גם דמי משלוח בדואר), הכתובת: אהוד בן עזר, ת.ד. 22135 תל-אביב