| הצהרה |
חדשות בן
עזר
מכתב עיתי לֵילִי חינם מאת סופר נידח
עודכן 10.12.08
שירי המשורר חיימקה שפינוזה
לוטש מילים
המלביה"ד: אהוד בן עזר
77 עמודים
סדר השירים
לא ייאמן כי יארע, חלום נורא שֶׁבְּאוּנָן קרה
אני דוגמנית והוא צייר, על פי ז'אק פרוור
מדוע היהודים תמיד אשמים? שיר בעקבות העיתונים
קריקטורה על בני העם הדני האמיץ
פרץ כבר קורא אנגלית מהכתב אבל לא מדבר
אני שונא את עצמי מפני שאני לא פלסטיני צודק
חדוות הסירוס, שיר מוסרי
היונה הצחורה עפה מערבה, שיר חדש מאת המשורר הפלסטיני דָרווּשׁ מָחמִיד
שָׁאהִיד אִל-אַטְפָל, שיר חדש מאת המשוררת הפלסטינית מָשְׂע'וּלָה אִל-גָ'מִילָה
מצד שני, שיר פרידה מנשיא
במשפחת עצירוּתִי בּוּקָה וּמְבוּלָקָה
נצחיות החורבן היא ניצחון לַרוחניות שביהדות
הַאדַא בּוֹיַארְגִ'י מַסְכִּין מִן סַאיְדַא
המלחמה הבאה תוכרע בנפיחות של עורכי דין
חיימקה שפינוזה, איזון לַאיזון העדין
יותר מדי מתים מככבים בחלומותיי
כנס תומכים שותקים במנזר השתקנים
היתה לי חברה ספרותית עם חור שחור בתחת
ברכות לחתן פרס נובל שונא ישראל הרולד פינטר
המשורר חיימקה שפינוזה מדווח לנו על פסטיבל המשוררים במטולה
גם אני רציתי להחליף אישה באמצע החיים
גברים אינם רוחצים את כפות הרגליים
ברוך החוזר לחיפה מחמוּד דרוויש
כשאני רואה זוג שדיים מה זה גדולים
שלושה שירים קצרים לגיליון ה-300 של "חדשות בן עזר"
שַׁעַר מִן טִיז אִל חַנְזִיר – בָּרָכֶּה
יש לי שלושה זוגות גרבי צמר של טייסים
ללעוס ליונים, שיר מאת שֶׁלִי הַנֶּחֶד, קותב לבד
יושבת ופותחת ת'רגליים מול הווינטלטור
שיר לזכר הילדה רוז פיזאם בת הארבע וחצי שסבה האמיתי שהיה גם אביה החורג רוני רון הרג אותה במזוודה
שכחתם אותי בפאריס עם מוצץ ופומפייה
לא ייאמן כי יארע
חלום נורא שֶׁבְּאוּנָן קרה
גבר נשוי מהכולל "קח",
שגר בעיירה קריית קחקח קח
גָמָ"ח לַנצרך מהקרן לקח,
והשאיר את אשתו עם שבעה ילדים,
לחגוג לבדם בלי ממון בחגים
וּלְאוּנָן בדולרים את עצמו הוא שלח –
והמטוס מלא גוברין יהודאין,
שמחה וששון בכל המעברים,
אלה באלה נוגעים אברים,
והגבר דנן היה טיפוס נָשִׁי,
וקצת מעורער באופן נפשי,
וגם אוקראינית מדבר הוא חופשי
ובהגיעו לאוּנָן ואין איש מכירו –
לבש רק בגדים של נשים לעורו,
וַיֵצא להחטיא בּוֹעלים בסימטה,
והמה צדיקים חסידים של מיטה
אך לא מצד סדום – וַיְדָעוּהוּ בִּבְעתה:
"לוּ לפחות אוקראינית היתה!
שיקסע, חטָאה וּטְמאה אך ניקבָּה לה, פּוֹתה!
והיתה לנו זו לִנְחמה פורתא!"
תְצִילֶנָה אוזניים מסַפֵּר תועבות
והשאר ייכתב במסכת אובות.
2005
אני דוגמנית והוא צייר
על פי ז'אק פרוור
הוא אמר לי להתפשט ולעמוד ליד החלון המואר
ואני התפשטתי ועמדתי כי אני דוגמנית והוא צייר
הוא אמר לי לשכב ערומה על הספה ולהרים רגל אחת
ואני שכבתי והרמתי רגל אחת כי אני דוגמנית והוא צייר
הוא אמר לי להחזיק את שדיי בידיי ולהסתכל אליו
ואני זקרתי פיטמותיי מולו כי אני דוגמנית והוא צייר
הוא שיפשף לי את הערווה כשסידר את הפוזה
ואני השתופפתי גם שופשפתי כי אני דוגמנית והוא צייר
הוא אמר לי להסתובב להרים ולפתוח את התחת
ואני הסתובבתי והרמתי ובשתי ידיי את עצמי פתחתי
הוא אמר שהוא צריך למדוד את החור כדי לגמור
את הציור והוא חדר והסכמתי כי אני דוגמנית והוא צייר
והוא הוציא את המכחול והכניס לי אצבע
ואני הסכמתי שיכניס כי אני דוגמנית והוא צייר
והוא הוציא את האצבע והכניס את הַפַּרְמַשְתַּק
ואני נבעלתי בלי לפקפק-כלל כי אני דוגמנית והוא צייר
וכלל לא עלה על דעתי להתלבש ולברוח
הגם שדלתו לא היתה נעולה כי אני דוגמנית והוא צייר
ורק שנה אחר כך הבנתי שאני הייתי זוּגְמָנִית והוא היה זָיָיר
ורק שנתיים אחרי הַזִיוּר התלוננתי שאנס אותי המנוול
שבכלל לא צִיֵיר אותי ערומה רק פִּשְׁפֵּשׁ לי בנרתיקיים
באחד גנב כסף ובשני חרש פַּרְמַשְתַּקוֹ בְּכּוֹמַזִי פעמיים
ענש אותו השופט חמש שנים בכלא
ואני כַּשפופרת כבר מתגעגעת למכחול שלו איזה פלא!
2005
מדוע היהודים תמיד אשמים?
שיר בעקבות העיתונים
העיתונאית מלאני פיליפס דיברה על
העוינות לישראל בתקשורת הבריטית
כחלק ממשבר כולל בחברה הבריטית
משבר של ביטחון עצמי בגלל
תחושת החרטה הפוסט-קולוניאליסטית
והמלחמה הקרה שגרמו להתמוססות ערכה
של עצם ההזדהות הלאומית והתוצאה היא
אווירה הדומה לימי ויימאר והתכחשות
לסכנה האורבת למערב במאורעות 1936-
1939 הקימו הבריטים משטרת רכבות אשר
אנשיה הגנו על המסילות מפני מחבלים
ערבים אברהם כהן (1919-2006) נקרא
להדריכם במורס ובאיתות-ראייה הוא
התרשם אז משיטת הבריטים להרתיע
מחבלים: שניים מנכבדי כפר סמוך למסילה
היו נקשרים אל קדמת הקטר.
2006
קריקטורה על בני העם הדני האמיץ
לבני העם הדני האמיץ
עיתונאים פוליטיקאים וסתם אזרחים
הפלאתם להשמיץ אותנו בשיא
האינתיפאדה כדי לשאת חן בעיני
אזרחיכם המוסלמים ההולכים ומתרבים
ולמנוע טרור מארצכם הנוצרית השקטה
והדמוקרטית עכשיו תלמדו מה זה טרור
מוסלמי של הרוח המתכוון לכבוש את
אירופה המערבית (במזרחית בינתיים
החיים פחות טובים) ותוכלו לחרבן עכשיו
על כל העולם ובייחוד עלינו הישראלים
אבל אוי לכם אם תלגלגו על קודשי
האסלאם כי אז בצדק יהרגו אתכם בכל
מקום בעולם כי דנמרק איננה עזה או טהרן
אבל היא תהיה בקרוב ושני מתאבדים
יָצאו לדרך יעשו לכם גן עדן עכשיו
בִּים בָּם בּוֹם.
2006
פרץ כבר קורא אנגלית מהכתב אבל לא מדבר
אנחנו חוזרים על מה שכבר
אמרנו יש יחס ישיר בין קיצור
שפמו של יו"ר העבודה פרץ
וגזיזת תלתליו ויישור שערותיו
לבין ירידת המנדאטים של העבודה
בסקרי דעת הקהל ובכלל
עם פָּטרון כפרופסור אבישי ברוורמן
פרץ כבר לא צריך אויבים כקולט
אביטל וכמו הוא-עצמו
מה לעשות מה לעשות
מריחים כבר את ליל הסכינים
הארוכות אבל בגלוּת ירוחם ירוחם
2006
אני שונא את עצמי מפני שאני לא פלסטיני צודק
שיר מאת חיימקה שפינוזה
שלא הספיק להידפס ב"תרבות וספרות" של "הארץ" בערב חג הפסח
מפני ששירים ברמה ובתוכן דומה של נתן זך כבר תפסו את מקום הכבוד
אני שונא את עצמי מפני שאני יהודי ולא פלסטיני צודק
על ראש הגבעה עומדת פרה ומחרבנת עליי אֶק מֶק
עץ הזית לא נזכר אפילו פעם אחת בתנ"ך המצ'וקמק
אלוהים, איך הצדק מכל הצבא הישראלי המנוול חמק?
אלוהים, אני משורר חשוב, נביא זעם אני, לא שמוק
אנא פָּזֵר את עם ישראל ממולדת הפלסטינים רחוק-רחוק
אני בכלל שונא זיתים כי יש להם טעם מריר ולא מתוק
אָלְזוֹ, מי שאומר שהם ניטעו פוליטית צריך לקבור אותו עמוק
כי אין חשיבות למשורר ישראלי בלי לנשק לפלסטינים את התחת
וככה הוא נמצא תמיד בצד הנכון של פרוסת התרבות הנמרחת
אלזו, כבר נמאס לי מזו אָרֶץ מְכסָה על הדם של ילדים ונידחת
אתם אומרים: "יקה נשאר יקה גם אם המציאות על פניו טופחת – "
אתם פּוֹץ! – בבקשה תראו לי את הדרך הביתה...
2006
חדוות הסירוס, שיר מוסרי
לחנן גולדבלט השיר לא מוקדש
פתאום עלה בליבי החשש
שנית אפגוש באדון מָּשָׁאשׁ
שעל ברכיו אותי נקש
בטרם את אימי נטש
מאז לי העכוז מוּקָש
שום עלם שמה לא ניגש
גם פי טבעת לא מוּשָׁש
כל גבר לי גורם חשש
ושום זיון בי לא מוּמש
אך עוד תראה אדון משאש
סכין שלי אליך חש
אפילו מכשירךָ כבר תש
אמשוך אותו מן הפִּשׁפָּשׁ
סוף-סוף זנאי גם נענש
אחתוך לך, וכל ברנש
ישכיב אותי כעל מגש
כי הנקמה תמתק כִּדבש
יִרְפָּא בי כל אשר יָבָש
לא עוד בתולה, בובה של קש
ירחב חיקי לי כַּמִגְרש
2006
יש לי רק שני אבאים
אני אין לי אימא
יש לי רק שני אבאים
שיושנים יחד במיטה אחת
ואומרים שחסידה הביאה להם אותי
להיות הילד שלהם.
אבא שמעון הוא אדריכל ואוהב לבשל
אבא שִׁימָלֶ'ה הוא עורך דין ואוהב לנקות
אנחנו הולכים יחד לעשות את הקניות בשוק
ובלילה כשאני מפחד אני יושן ביניהם
הם אוהבים להפליץ ביחד וצוחקים
אני לא יודע מה זה אימא
אבל יש לי שני אבאים ושתי סבתות
ושני סבאים –
בפסח אני שואל את הקושיות
ראיתי פעם ילד יונק מציצי של אישה
שאלתי אם גם להם יש חלב בציצים
ואמרו לי שאני ינקתי מבקבוק,
ואם מישהו מרגיז אותי אז שייזהר
כי יש לי שני אבאים!
2006
מי שלא שכב איתי – שיקום
אני הייתי ילדה מזדיינת
שלחו אותי לשיקום
עכשיו אני רק מאוננת
ומי שלא שכב איתי – שיקום
אני הייתי ילדה מזיינת
ממש כמו בחור שאוהב לדפוק
מה איכפת לכם במה אני מתעניינת
אתם אלופי הביצועים של השמוק!
אני לא מופרעת ולא מתחננת
רק חושבת שסקס זה כמו לחם ומים
ואני בכלל לא אחת שנותנת
אני רק לוקחת לוקחת לוקחת
כי אני מדגדג לי מהפות עד התחת
2006
כלבים הם שדכנים טובים
הכלב החוּם הקטן שלי
ביקש לזיין בשדרות ח"ן
את כלבתך הלבנה הגדולה
מרוב תאווה ונישוקים
בשמונה רגליים
הסתבכו הרצועות
וכשהתרנו אותן הסתבכו
הידיים שלנו בנגיעות
והרגשנו שגם אנחנו בני אדם
קשרנו את הכלבים בשני חדרי מדרגות
שונים ועלינו לדירה שלי
אתה קפצת עליי כמו הכלב
החום הקטן שלי
על כלבתך הלבנה הגדולה
רק ששלך גדול יותר
והיה לנו כיף של כלבים
ונשארנו חברים טובים מאחור
ומה-זה התחתנו מלפנים
שברנו יחד שתי כוסות
אימי האלרגית היתה מאושרת
ורק שהכלב החום הקטן שלי
עוד מנסה לטפס מאחור
על כלבתך הלבנה הגדולה
ולא מצליח להגיע לפוסי שלה
שניהם מכשכשים בזנבות
2006
נכתב על ספסל בפנקס בשדרות ח"ן בתל-אביב למראה שמתואר בשורות הראשונות.
ברכות לאבא, רוצח רבין
ברכות לאבא, רוצח רבין, ולזוגתו האוהבת
על אישור ההזרעה מטעם העליון
מי ייתן וירבו רוצחים בדמותו ובדמות בת-זוגו הביזארית
מסיכת פניה חיוורת ושטנית
אם ילכו צאצאיהם ללמוד הלכה בישיבות
אנחנו נזוּן ונפרנס גם אותם
יאללה זרעוני-סרק, צאו כבר מהאקדח המאונן
אל נרתיק טרימְבּוֹבּוֹלְדָה הלחה
אבא שלכם יורה אתכם אליה בלי משתיק
רק עם החיוך שלו המזדיין
שראוי להירשם בשיא החצופים אצל גינֶס
ולמצהלות תינוקיו שלא חטאו נחנֵך דור צעיר –
אלה הנכדים הקטנים של יצחק רבין!
2006
היונה הצחורה עפה מערבה
שיר חדש מאת המשורר הפלסטיני דָרווּשׁ מָחמִיד
מערבית: המשורר חיימקה שפינוזה, לוטש מילים
היונה הצחורה עפה מערבה מעל האדמה החרֵבה
מחרבּנת על היהודים
מזבֶּלֶת את התקווה שהכוח לא ינצח
גם לא הצדק שגורש גם לא החֶרב
על הר שגבעול אחד נובט הבקיע בו סדק
היונה הצחורה של השלום עפה
אל בתי הספר של היהודים
נכנסת למקראות שלהם ומחרבנת עליהם
מלקקים לָשְׁלֶשֶׁת אומרים אַת כמו ביאליק
שלום רב שובך יונה של צדק
אל מערכת לימודים עברית מתרפסת
בטרם אל ארצות הקור של אירופה תשלחִינוּ
להתחמם בכבשנים
היונה הצחורה עפה אל אהובתי היָפָה
ומחרבנת על פניה
כי היפָה היא אדמתי הגזולה וככה יאה לה
אני רואה את השמיים שם, בהישג יד
כנף יונה לבנה נושאת אותי אל הילדוּת
ונושאת לכם פספורט אל הלא-נודע
לכו תשתו את הים, בני-דודים!
נכתב ב-17.6.06 בעקבות שיר הגותי ארוך וכאילו מבולבל בשם "ציור קיר", מאת מחמוד דרוויש, רמאללה, שפורסם ב"ידיעות", 16.6.06, עיתון שלא הסכים לפרסם אפילו שיר אחד מ"יעזרה אלוהים לפנות בוקר". אומרים כי מחמוד דרוויש מועמד לפרס נובל יחד עם סופר ישראלי ידוע שהשתתף בחיבור הפואמה המודעתית "האף תספה צדיק עם רשע?" ("הארץ", 15.6.06).
שָׁאהִיד אִל-אַטְפָל
שיר חדש מאת המשוררת הפלסטינית
מָשְׂע'וּלָה אִל-גָ'מִילָה
מערבית: המשורר חיימקה שפינוזה, לוטש מילים
אתה החייל הַסָּהָיוּנִי הבא לרצוח את בני עמי
על אדמתי הגזולה
חגורת התחמושת על אזור חלצֶיךָ הַכְּבִּיר
שטרם ידע אישה
מחזיק בנשק אוטומאטי בּוֹלט כדורים כמו זֶרע אתה
חייל גלמוד סָהָיוֹנִי אִל-מוֹסְקוֹבִּי משבִּיך סְבֵּרְמָה בחשיכה
קליעיךָ מְחבְּשִׂים ילדוֹת פלסטיניות עם קרוּם
בַּסּוּבֶּרמארקט סאלח א-דין בע'זה הרעבה
שֶׁיוֹנִים סָהָיוֹנִיוֹת עִבְּרַאנִיוֹת מחרבנות עליה בְּצָצוֹת
מִן אִל-מָזְלַט אל-מַלְעוּן אִילִי טס עַלַא אַרְד פלסטין
מרחמת אני על נעוריך שָׁאהיד אִל-אַטְפָל
כמה תהרוג בנו, כמה תחלל כבוד בנותינו
אנחנו רבִּים ממך, אנחנו בּוֹרִיִים ממך
ואתה המאונן בחשיכה תיהרג מבלי להוליד
ממכת אבן של פלסטינית קטנה ובוכייה במצחך
אתה חייל סהיוני גלמוד הבא לרצוח את בני עמי
אתה הַשָּׁאהיד הַזִּ'יהִיד התמים שלימדו אותו להרוג
אתה הנער שלעולם לא יהיו לך ילדים
אולי רק בשמיים תפגוש
את שאהידה (חוריה*) אגנס מירושלים
לבושה בַּחגורת הנפץ וּבִרעלה שחורה
ואם אללה יחבּוֹץ
שאהידה (חוריה) תהיה הבתולה השבעים
שתמצוץ לך בַּבֶּה את הבּוֹץ
עם בָּבְּרִיקָה מִבּוּדָבֶּשְׂט!
*
חוריה, בתולת גן העדן, הממתינה לשאהיד
2006
יש לי אימא מקועקעת
יש לי אימא מקועקעת
וגם אבא שלי מקועקע
נחש כחול על הבטן שלה גדל
אני לא יודע
הולך להיות לי אח
או סתם משמינה עם פרח על התחת
פרפר על הציצי
מרשה לי ללטף
וכשאני רוצה קקה אומרים לי
אתה עוד קטן!
אבל אני לא אומר קעקוע
אני אומר יש לי קקה
הם שומעים רק קעקוע כל הזמן
כי הם מקועקעים גם בראש
ככה כשאני רוצה קקאו
קרטושקע ממדורה בחצר
אבא יודע לעשות שרירים
אישה ערומה ורגליים דג
נוגעת באיש עטלף
לאימא יש עוד קעקוע
שאיפה אסור להגיד
הילדים מקנאים בי
שיש לי הורים מקועקעים
אבל אני מסתפק בקקאו וקרטושקעס
חושב שהוריי קצת קוּקוּאים
וצריך לדאוג להם שלא יישבו על
המדרכה ויבקשו נדבות
2006
מצד שני
שיר פרידה מנשיא
כתב בשמנו חיימקה שפינוזה, לוטש נשים
אי אפשר שלא לחוש רחמים
למראה אדם שהיה מורם מעם ופתאום
הוא כאסקופה נדרסת לכל זב ומצורע
אשם או לא אשם? – בינתיים
הצביעות חוגגת בן-האדם אינו אלא
שק חבטות וכבר אין צורך לסקול אותו
באבנים ממש הכול שׂשים למישבתו
איך נפלת משמיים הילל בן-שחר
(ישעיהו פרק י"ד פסוק 12
לא קרוב-משפחה של פרופ' פלוץ
מאוניברסיטת בת-שלמה רבתי)
ושהדנו במרומים שהיינו מתעלמים כליל
מפרשת הסחיטה שהיתה או לא היתה
אלמלא אנו היינו הראשונים
להשמיט מקָצב את התואר נשיא
בכל גיליונותינו
מאז סירב לכנות בתואר רב
רבנים רפורמים וקונסרווטיביים,
ולדעתנו על כך בלבד
היה עליו לפרושׁ ולשחרר אותנו
מנטל אופקיו הרוחניים המצומצמים
ויש רק לקוות שלא ייבחר אחריו נשיא
אשר לשם שינוי אינו לוחץ ידי נשים
בינתיים פרצה מלחמה גם בצפון
שמונה חיילים שלנו נהרגו ושניים נשבו
שכחנו לגמרי את ה---- קצב
אפילו שכחנו מה שכחנו עליו
2006
במשפחת עצירוּתִי בּוּקָה וּמְבוּלָקָה
במשפחת עצירותִי בוקה ומבולקה
בתור לעשות קקה יש דחיפוּת וּצעקה
לכן הם עברו לדירת עשירים
שמה בית כיסא יש לכל אחד ההורים
בית כיסא של אבא
אמר לבית כיסא של אימא
אנחנו צריכים להוליד גם בית כיסא של ילד
אחרת איפה יחרבן
עלה בית כיסא של אבא
על בית כיסא של אימא
וכעבור תשעה חודשים
נולד בית כיסא של ילד
ואחרי כשנה לעצירוּתִים נולדה
גם בית כיסא של אסלה מתאימה לַילדה
ועכשיו במשפחה כולם מאושרים
יושבים ארבעתם בו-בזמן על חורים
העולם מתקדם המחרבנים עשירים
יש מִקדשים כבר גם לִטחורים
כמו שהיו בתקופת התנ"ך
ובתי הכיסא מתרבים והולכים
שגם הנכדים יתפנו לצרכים
והאסלה היא תלוייה והתחת הוא נח
הבה נזרוקה ספרינו לַחוץ
יען עוד בית כיסא פה אצלנו נחוץ
לטובת השיפוץ
2008
יש מחלה קוראים לה זוּבִּיטִיס
יש מחלה קוראים לה זוביטיס
חולים בה גברים שעלו לגדולה
בנשים הם רואים רק תחת וציציס
ותופסים באקראי כל בליטה עגולה
להם נשיקה היא מצגת של חסד
מגבר דגול לנקבה נחותה
שכל מרכולתה מוצגה במרפסת
ואליה תשוקה את ידו מנחיתה
למורם מן העם מתרומם גם הזובי
המיעוט הנורמאלי עודו חושק בנשים
צריכה להגיד היא תודה לחבובי
שמחמיא לה בטקט של צייד תשמישים
כי בבית האבות, קקמייקה נרגנת
רק סנילי יתפוס את שדך הנכמש
אז הגידי תודה לנבזות מהוגנת
והעמידי פנים שאין בה ממש
מול מה שזקוף בך עומד גם אצלו
כי את אשמה שהסקס משתפך בך
אך אל לך להיות עצובה בגללו
כי בבית המשפט חירותו תילקח
איך משמיים נפלת הילל בן שחר
בגלל נשיקה, מציצה או מזמוז
כל פקידה היא מלכודת מלפנים ומתחת
ומי שחכם לעולם לא יזוז
פוליטיקאי זהיר יאונן במקלחת
אחרת יגיע אל מני מזוז
כי אין ארוחות של חינם על התחת
ואין ביטוחים מול סחיטה על הכוּס
2006
נצחיות החורבן היא ניצחון לַרוחניות שביהדות
קינה לתשעה באב מאת חיימקה שפינוזה, לוטש מילים
אני מעדיף – קינות תשעה באב
של יהודים חרדים היודעים כי
המקדש והשכינה ישכנו לנצח
רק בירושלים של מעלה ואילו
בַּדלתתא החורבן הוא לעדי עד ותודָה
לאל ההיכל הגשמי לא ייבנה לעולם –
מאשר את ראשית צמיחת גאולתנו
מבית מדרשם של גוש אמונים
משיחיסטים צביקים ופסיכים
המאמינים שהם ניצוצות הקדושה שיש
להעלותה מן הקליפות שהן אנחנו
בני אדם, ציונים, חופשיים, ולא גלגול
גאולה כוזבת של גשמיות אלילית –
אז כבר יותר טוב זכר החורבן מהול
באוויר הרים צלול כיין וריח אורנים
הכותב לא שומע הרצאות בעלמא
ולא מלמד קבלה לִפתאים וּלְרמאים
2006
הַאדַא בּוֹיַארְגִ'י מַסְכִּין מִן סַאיְדַא
שיר אנטי-מלחמתי מאת חיימקה שפינוזה, לוטש מילים
בויארג'י מצידון או מצור
על חמור או אופניים מדי יום
משרך דרכו לפרדס הירוק
קושר תחת עץ חמורו אופניו חוצה
חופת הדרים סוככה עליו מגיע
לעצי קטיושות פזורות לעשרות בְּעשב
ליד גזעים לוקח קטיושה לחה
מרכיבה על חצובה מפעילה דרומה
לפעמים יש מנגנון השהייה
מה טוב חוצה שוב את
הפרדס ויוצא על חמור
או אופניים חזרה לצור או צידון
רואים למעלה במזל"ט אידיליה כפרית
לפעמים מתיישב ואוכל פיתה
ממולאה באורז לפעמים מחרבן
מטוס ישראלי מפציץ מקום יציאה
ריק נפלו כמה תפוזים ירוקים
חוזר חלילה מה קרה מה קרה
אללה אַכְּבַּר חיזבאללה
יום אחד עשה טעות אותו
בויארג'י מצידון או צור קשר
את החמור ליד קטיושה אולי
על גבו נשא בולט גם כַּן שיגור או
חצובה ולאור יום נקלט הוא במזל"ט
בום נרצח בויארג'י מִן לוּבְּנַאן
אחד ממאות תמימי דרך עמלים
קשֵׁי יום קטיושאים פרדסאים
נשארה פיתה עם אורז בלי פֶּה
פשע מלחמה פשע מלחמה
פשע מלחמה פשע מלחמה
יִמְכֵּן הַאדַא זָאלָמֶה מִן אִלְקַטְיוּשָׁה?
לַא! הַאדַא כּוּלוּ כִּיזֶבּ מִן אִישְׂרַאִיל!
הַאדַא בּוֹיַארְגִ'י הוּוֶ מַסְכִּין מִן סַאיְדַא
אַלְלָה יִרְחָמוֹ
3 באוגוסט 2006
המלחמה הבאה תוכרע בנפיחות של עורכי דין
מיפנה דרמטי בפיקוד הישראלי חל
במהלך המלחמה הבאה
היא לא תנוהל בידי רמטכ"ל וראש הממשלה
בסיוע סביל של שר ביטחון
היא לא תנוהל בידי עיתון "הארץ"
והעיתונאי המוסרי יואב יצחק
לא, אלא היא תנוהל
בידי עורכי דין בכירים
מבקר המדינה והיועץ המשפטי
יקבעו את האסטרטגיה
שופטים בדימוס יהיו בוררים
מטרות לגיטימיות להתקפה
ואילו על קציני ומפקדי צה"ל
שחירפו נפשם להגנת המדינה
ייגזר לצעוד ולהלקות עצמם בפומבי
עד זוב דם בנוסח השִׁיעָה
ואם לא יהיו די קוּרְבָּאצִ'ים מזיבי דם
להלקאה עצמית בצבא
תוקם מיד עוד ועדת חקירה
ועוד ועדת חקירה
ועוד ועדת חקירה
ועוד ועדת חקירה
עד לא די לה!
ומי יצא זכאי מכל אלה ללא רבב?
השיח' חסן נסראללה!
2006
טאהא מוחמד עלי
איזון עדין
בשנת 48
היה לנו שוֹר
אציל
ולו קרניים
כשאר השוורים.
להם היה טרקטור
רגיל
עם שרשרת
כשאר הטרקטורים.
מערבית: ששון סומך
[ידיעות אחרונות, ספרות, 15.9.06]
חיימקה שפינוזה
איזון לַאיזון העדין
בשנת 48
היו לנו שש מאות וחמישים אלף
יישוב עברי
עם קרניים
כשאר היהודים.
להם היו שבע מדינות
של צבא רגיל
עם שרשראות וטנקים
כשאר הזורקים את היהודים לים
מה ההבדל?
את טאהא מוחמד עלי
מדפיסים ב"ידיעות אחרונות"
אותנו לא
כי לנו אף אחד לא מלקק את התחת.
גילוי נאות: לקראת צאתו לאור, וכשיצא לאור ספר השירים של סופר נידח אהוד בן עזר "יעזרה אלוהים לפנות בוקר" – לא נמצא אף לא שיר אחד ממנו ראוי להידפס במוסף הספרות של "ידיעות אחרונות".
2006
כל החשבון עוד לא נגמר
"כל החשבון עוד לא נגמר," כתב ברנר
כי היה מאוד חרא כאן בארץ
עוד לפני שהוא נרצח ב-21'
וגם הרבה אחר כך
חיים אנחנו היום בגן עדן
לעומת החיים שהיו אז
ואם אתם מתגעגעים למשהו
אז היו אז גם הרבה שנאת אחים
הלשנות וויכוחים מרים בצל הבריטים
"שוק שחור" בצנע ועוד קודם
במלחמת השחרור הרבה משתמטים
לא אין אל מה להתגעגע
כי הפערים אז היו לא פחות גדולים
וכאשר האוהלים במעברות דלפו
היו בוץ וגם רפש שאפשר להשתגע
ותראו לי אחד שכיום מתגעגע
לשנאה בין יריבים פוליטיים
"בלי חרות ומק"י," ושיטת הפתקים
וחושיסטאן ורצח קסטנר ו"עסק הביש"
ו"הפרשה" והוצאת בן-גוריון ממפא"י
ו"סמארקץ'!" בכנסת ושביתת הימאים
תאמינו לי היו כאן ימים נוראים
אפלייה על גבי אפלייה ולא אהבת אחים
וכלכלה דפוקה שנושעה מאמריקה ובשילומים
ולמבקר המדינה הראשון זיגפריד מוזס אמרו
"לא תחסום שור בדישו!" [אם אינני טועה בציטוט]
הכול היה כמעט אותו דבר רק שאצל מיליון אזרחים
היו הרבה פחות תאונות דרכים, גניבות, מקרי רצח
ושחיתות מאשר במדינה שמתקרבת לשבעה מיליונים
והיתה פחות תקשורת כתובה ומשודרת וגם ממוסחרת
אבל יותר עיתונים מפלגתיים ויותר מוספים ספרותיים
ולסופר צעיר היה היכן לפרסם סיפורים ושירים
2006
לא ז. מוזס אלא א. שמורק
למשורר חיימקה שפינוזה, לוטש מילים, שלום,
בשירך המעניין "כל החשבון עוד לא נגמר" אתה כותב:
ולמבקר המדינה [או הסוכנות] הראשון זיגפריד
מוזס אמר לוי בן דבורה אשכול:"לא תחסום
שור בדישו!" [אם אינני טועה בציטוט]
ובכן, אתה טועה. מדובר במה שאמר לוי אשכול למבקר הסוכנות דאז, ד"ר א. שמורק. בראשית ימיה של המדינה, בסוף 1950, החלה חקירה בסוכנות היהודית ביחס לתשלומים ששילמה גזברות הסוכנות בז'נבה לפקידים בכירים בסוכנות היהודית בירושלים. כמו כן, נטען אז כי במסגרת ציוד שרכשה הסוכנות עבור משרדיה בקפריסין, נכללו גם מוצרים – תנורים חשמליים, בגדים ומגבות! – שהגיעו לידיהם של פקידים בכירים בסוכנות. הסוכנות היהודית מינתה את גרינבוים כבודק בפרשה, ולאחר שהוא לא מצא דבר, החלה בדיקת מבקר הסוכנות ד"ר א. שמורק, בנושא. ד"ר שמורק דווקא הגיע למימצאים חמורים, אך גזבר הסוכנות דאז, לוי אשכול, ניסה למנוע את פירסום דו"ח הביקורת, ואז כנראה השתמש בפסוק: "לא תחסום שור בדישו."
פרטים נוספים אפשר למצוא בעיתוני התקופה, בעיקר בתחילת אוגוסט 1951. [המידע על פי אתר "פוליטיקה עכשיו"].
בכבוד רב
סופר נידח
12 באוקטובר 2006
יותר מדי מתים מככבים בחלומותיי
יותר מדי מתים מככבים בחלומותיי
חלקם מעניינים, אין מה לומר
אפילו מנסים קצת לעזור
אבל יותר מדי
הם מחזירים אותי אחורה
כאילו החיים סביבי כיום פחותים מהם
פתאום אני הולך ערום ומפחיד
פקידות בשירותִי במשרד צה"לי
ושום מכנס צבאי אינו עולה עליי
ואני צוחק ומנסה להסתיר
חברי הטוב זאב ק. ז"ל לוקח אותי למשרד
חרב-למחצה ששם אוכל לכתוב
לאור פנס כחלחל בחשכה
ושאימי ז"ל תהיה מרוצה
איזה שטויות למה כל כך מעניין
אצל המתים שמככבים בחלומותיי
למה שאני אתן להם הֶרֶף קט לחְיות
בלילות עתיקים כמו אידיוט
הם כל כך מוחשיים שמעירים אותי
לכתוב עליהם זיכרונות שלא היו
שעליהם ישלמו לי בלירות מארץ רפאים
פטורות ממס
התעוררתי כתבתי וחזרתי לישון
2006
העולם הזה מסוכן מאוד
העולם הזה מסוכן מאוד
ואין לנו עולם אחר מסוכן פחות
מה אני יכול לעשות
כמה זמן נשאר לי לחיות
כל שנה אני עולה קילו
עד מאה ועשרים
החיים האלה קודש הם
ואין לנו רשות לבזבז אותם
אלא למזמזן בלבד
כי הנשים צריכות להיות מלכּוֹת
לחרבן בשקט ולא לצעוק
לא ללכלך ידיים ולא לנקות
לנצור את הגזים בבטן עמוק
כל המלאכות שיעשו אחרים
ורק את ישבניהן שלבדן תקנחנה
פולסקה בתולתא ארמלתא ומטרכתא*
* פולנייה בתולה אלמנה וגרושה
2006
שימני כחותם על ליבך
שיר אהבה קבלי מאת חיימקה שפינוזה, לוטש מילים
שימני כחותם על ליבך
ותפסיק לדחוף לי אצבעות בתחת
כשאני שוכבת עליך
אִם הציפורניים שלי שורטות אותך
פתח רגליך
הפִּיזָה שלך לא יתמוטט מזה
שאוויר חדרים חמוץ כיין
נושב בעכוזי הפעור לרווחה
רוכבת אני על במתי הזין
של היסוד הזיכרי
הפוּך אצלנו השפע מִמלכוּת השכינה
לא נוקבא דתהומה רבּא מִתחת אלא
ספירת הנקבה מזיינת משמיים
והזכָר טִיף אִין דְרֵער עמוק באדמה
ובשְׁנֵי הגבות החלחולות יוצרות קשר
שלךָ למחילות סמאל שלי למלאכיות עליון
כי העולם נוסד בידי אישה
מן העלייה הראשונה
יִדְל יִדְל וַה פַה מַה
יבוא דודי לגנו ויקטוף פרי מגדיו
כי עזה כמוות אהבה
קוּצֶ'נְיוּ פּוּצֶ'נְיוּ מוּצֶ'נְיוּ
שַׁק לי בתחת נראה אם תוכל
2006
ברבור שחט מוסלמי בלונדון
משטרת לונדון עצרה ברבור של המלכה ששחט מוסלמי בגן
משטרת לונדון עצרה מוסלמי של המלכה ששחט ברבור בגן
משטרת לונדון עצרה מוסלמי ששחט ברבור של המלכה בגן
משטרת לונדון עצרה ברבור ששחט מוסלמי של המלכה בגן
מוסלמי ששחט ברבור של המלכה משטרת לונדון עצרה בגן
ברבור של המלכה ששחט מוסלמי עצרה משטרת לונדון בגן
מוסלמי שעצרה משטרת לונדון שחט ברבור של המלכה בגן
מוסלמי שמשטרת לונדון עצרה ברבור של המלכה שחט בגן
ברבור שחט מוסלמי שמשטרת לונדון של המלכה עצרה בגן
מוסלמי שחט ברבור שחט מוסלמי שחט ברבור שחט מוסלמי שחט ברבור בגן
וכן הלאה וכן הלאה להוסיף על זה נוּכָלה
2006
ברבור שחט מוסלמי בלונדון
שיר מאת חיימקה שפינוזה, לוטש מילים מהעיתונים
משטרת לונדון עצרה ברבור של המלכה ששחט מוסלמי בגן
משטרת לונדון עצרה מוסלמי של המלכה ששחט ברבור בגן
[- - -] וכן הלאה וכן הלאה להוסיף על זה נוּכָלה
לידיעת הקוראים שלא עמדו על טיבו: שיר זה, שהבאנו במלואו בגיליון 195, מבוסס מילה במילה על קטע מתוך ידיעה שהתפרסמה בעיתון "הארץ" ביום רביעי או חמישי שעבר; וכתמיד אנו אסירי תודה לאהוד שמפרסם את שירינו בדפי מכתבו העיתי ואינו מצנזר בהם אף לא מילה גם אם הם ניראים לעיתים מוזרים בעיני מי שאמון, למשל, על שירי המשוררת הלאומית שלנו אגי משעול, שעל יצירותיה הגאוניות, כך שמענו, אפשר כבר להיבחן לבגרות. חיים נחמן פָּסֶה.
חיימקה הלוטש
2006
כנס תומכים שותקים במנזר השתקנים
שיר מאת חיימקה שפינוזה, לוטש מילים מִפּוֹצִים
במנזר השתקנים בלטרון נערך כנס אינטלקטואלים
יוצרים משוררים סופרים
שמאל
שותקים
שמאל
שותקים
בתחילת מלחמת לבנון השנייה דווקא תמכו בפומבי
לדבריהם במלחמה שאין צודקת הימנה
אבל לאחר שחסן נסראללה התקשורת הישראלית
שיכנעו אותם שחיזבאללה ניצח במלחמה
וכי הנהגתה המדינית הצבאית של ישראל
חרא
נאלמו הם דום אפילו חדלו לשיר
את שירי ארץ-ישראל
לנוכח הזוועות שחולל הצבא הישראלי
בלבנון לאזרחי חיזבאללה
יוֹשְׁבֵי על פצצות תלולות מסלול
לשמוע שריקות מטוסים
כי אחרי השואה אפשר ואפשר להמשיך לכתוב יהודים
סיפורים שירים לעשות בהם קריירה לא רעה
בישראל בגולה בגויים
אבל אחרי הזוועות שהמיטה ישראל על לבנוןI
אמר הגורו צריך לשתוק צריך לשתוק צריך לשתוק
אי אפשר עוד לשיר את שירי ארץ-ישראל
הטהורים מכמירי הלב
כי אנחנו חארות כמו המנהיגים שלנו
אנחנו רוצחים
ג'נוסיידֵרִים
פּוֹצִים
2006
שיר ארס עזתי
שיר מאת חיימקה שפינוזה, לוטש מילים מפצצות
לסבתא פאטמה
שלושים נכדים
שלושים נכדים
חגורות הם חוגרים
ובכל חגורה
הס פן תעיר
ישֵׁנה לה פצצה
ליהודים להחדיר! –
2006
תורת היחסות בתחת
שיר מאת חיימקה שפינוזה, לוטש תְחַתוֹת
שני גברים דוחפים זה לזה אצבעות בַּתחת
זה בסדר גמור
שתי נשים דוחפות זו לזו אצבעות בתחת
זה בסדר גמור מאוד
ואפילו מגרה סטרייטים
אישה דוחפת לגבר אצבע בתחת
"מה פתאום שאני אעשה לְךָ את זה?"
גבר דוחף לאישה אצבע בתחת
"אולי תפסיק כבר? סוטה!"
2006
החבר שלי בקבוק חם
שיר מאת חיימקה שפינוזה, לוטש מילים לבן עזר תמורת שמוטי
לפני חמישים שנה
היתה לי בעלת בית בירושלים
שמה בקיצור היה בָּנִי
בניכר סיל אלמנתו של המוסיקאי סידני סיל
בתו של המורה יצחק אפשטין
כל ליל חורף היתה עוברת
בהול הגדול שבין המיטבח לחדרהּ
בבית הערבי בן הקומה האחת
ברחוב עקיבא 4 בירושלים
ואומרת לנו הסטודנטים
גבי ג'וני מוֹץ ומיכה
זה החבר שלי
קוראים לו בקבוק חם
כל לילה הוא מחמם לי את כפות הרגליים
הקופאות
צחקנו אז צחקנו
היום קר לנו מאוד ברגליים
גם בקבוק חם לא עוזר
אין מה לעשות
אבא של אשתי היה אומר
זה הכול מְהַקָּלֶנְדֶר
2007
היתה לי חברה ספרותית עם חור שחור בתחת
פעם לפני הרבה שנים היתה לי חברה ספרותית
לא קבועה
קצת מבוגרת ממני
עם חור שחור בתחת וצמא גדול לזיונים
שהיתה מתנפלת עליי כל ביקור כחונה בנווה מידבר
וגומרת עליי שתיים-שלוש פעמים
אני הייתי אז במצב נפשי עמוּדי מאוד
על גבי על גבה מה שבא ליד
מגורה מכל פתחיה
וממה שהיא מרשה
אבל יפה היא לא היתה
וככה יכולתי להמשיך איתה עוד ועוד
כשאנחנו מתווכחים על שירה בהפסקות
אלה היו ימים יפים של פלחי התחת עם החור השחור
מתרוממים באוויר
את מיטת הרווקים תרמתי למוזיאון המושבה
אולי יום אחד היא תתחיל לספר
לתלמידים שיבואו לבקר
2007
ברכות לחתן פרס נובל שונא ישראל
הרולד פינטר
עם ייסוד האגודה היהודית הפרו-פלסטינית בלונדון
לשם הוקעת זוועות הכיבוש הישראלי
שהוא כידוע אבי אבות הטומאה בפלסטין הכבושה
המשתרעת מירדן לים
והחטא הקדמון הגורם לצרות במזרח התיכון כולו
וגם מציק למוסריות של יהודֵי "מה יפית" בלונדון המוסלמית
אנחנו זוכרים לךָ כיצד אסרת על הצגת מחזותיך בישראל
למעט "מנהל הבית" שהועלה בהסכמתך בתיאטרון חיפה
מעובד להצגה שעוסקת בנישול הפלסטינים מבתיהם
ואנחנו זוכרים כיצד הלכת בראש ההפגנות בלונדון
בעד סדאם חוסיין והפלסטינים
ואנחנו מאחלים לך שתמשיך ללכת
לעזאזל –
כתב חיימקה שפינוזה
לוטש מילים עבריות
נ.ב.
אני יודע שבריאותך רעועה מאוד
ואין בכוונתי לפגוע בך אישית
אבל אולי הגיע הזמן שתבקש מאיתנו סליחה
בטרם יהיה לך מאוחר מדי
ובייחוד שכבר קיבלת את פרס נובל
ואין יותר צורך שתתחנף לגויים
2007
שיעורים בתודעה יהודית
נגעתי לה בַּכַּרְכָּשְׁתָא
נגעתי לה בַּקִישְׁקֵעס
נגעתי לה בָּחלְחוֹלֶת
נגעתי לה בַּפּוּפִּיק
נגעתי לה בַּפִּיסְקָלֶה
נגעתי לה בַּפִּישִׁיק
נגעתי לה בַּגֶּרְגָלֶה
נגעתי לה בַּהֶלְזָלֶה
נגעתי לה בַּשְׁוִיסָקִים
נגעתי לה בּמַּנוּשׁ
נגעתי לה בַּפּוּלְקַלָאךְ
נגעתי לה בַּקְּנֵיְדַלָאךְ
נגעתי לה בַּצִּיצְקָלַאך
נגעתי לה בַּתּוּסִיקְלָאךְ
נגעתי לה בִּתְהוֹם דְנוּקְבָא רָבָּא
נגעתי לה בַּאוּשְׁקִי בּוּשְׁקִי
נגעתי לה בַּקְּלִיט*
נגעתי לה בַּבְּלוֹנְד
נגעתי לה בַּפּוּשְׁקִי
ופתאום אמרה לי שהיא ערלית
אִיחְס עֲלֵיכִּי
הלוך הלכו לאיבוד השיעורים שהכנתי
בתודעה יהודית
* בדגדגן
2007
שיר אופטימי על המתים החיים
המתים עודם חיים
רק שהם פשוט לא מדברים אלינו יותר
גם לא מטלפנים
אולי עסוקים מאוד
אולי כועסים
אולי לא אוהבים לכתוב מכתבים
גם לא אי מיילים
זה שאין לנו קשר עימם
לא אומר שהם לא קיימים
עם רוב האנשים בעולם אין לנו קשר
רק בטלוויזיה רואים אותם לפעמים
ובכל זאת הם קיימים
מאות על מאות מיליונים
מצד שני הרבה אנשים חיים שאנחנו מכירים
חשובים בעינינו כמתים
אנחנו מגלים שהיו חיים רק כשהם מתים
במודעות האבל בעיתונים
אלה שלא ביקרו אותנו הרבה זמן
גם אנחנו אותם לא הרבה מבקרים כשהם חיים
מצד שני אנחנו יכולים לדבר איתם במחשבותינו
לראותם בחלומותינו
בין אם הם חיים ובין אם הם מתים
לפעמים הרבה יותר טוב כך מאשר כשהם חיים
לכן כדאי מאוד לראות מה שפחות אנשים
שאז לא כל כך חבל לך אם הם חיים או מתים
2007
תחזקנה ידיה
תחזקנה ידיה של שרת החינוך
פרופ' יולי תמיר
שאינה מסיימת את יום עבודתה
דווקא עם כניסת השבת
ואינה נכנעת לצביעות של החרדים
שגם בונים בבית שמש קניון
שהכניסה בו לחילונים אסורה
וַישמן ישורון החרדי
ויבעט לנו בפרצוף
ובנֵינו ולא הקב"ה מגינים עליו
בשרתם בצבא ובמילואים
ואילו הקב"ה רק דואג לספק לחרדים
את פרנסתם מן המיסים שלנו
ואם ח"ו הם יִפרו וירבו
עד כי יהיו הרוב ואנחנו המיעוט המנוצל
לא תהיה מדינה והם יחיו בחסד הערבים
אם יחיו
כי מעולם לא היתה יראת שמיים כוזבת
כְּזו שאנו עדים לה בחרדים
2007
כאשר העורבים יהיו גדולים
כאשר העורבים יהיו גדולים
הם יאכלו אותנו
קְרַע קרע קרע
עורבים אוהבים יהודים
שבשרם אדמדם ועורם לבן
מנתרים מארץ לארץ
עם פנקס מילואים דרכון פולני
פספורט ישראלי
קרע קרע קרע
ובליבם איבת עולם לעורבים
על כי גדלו שמנו דחקו
כל ציפורי הארץ
על כי מדינת כל בעלי-כנפיים
היתה לעורבים בלבד
ויהודים מנתרים
ויהודים עפים
מחוף לחוף בשמיים כמו
בציורים של שאגאל
קרע קרע קרע
כאשר העורבים יהיו גדולים
יכבשו ארץ ושמיים
של כל שאר הציפורים
ואנחנו לאן מעופפים
ואנה אנו באים
2007
יש לנו במשפחה צמד שדיים כבדים
שיר מאת חיימקה שפינוזה, לוטש מילים ושפשפן טיטי
יש לנו במשפחה צמד שדיים כבדים
פטמות עבות ועיגולים חומים
שיהיה לאבא מה למצוץ ולנגוס
ללוש למולל וגם קן שפשופים
בין שד לשד יטייל לו השמוק
ושיהיה לתינוקי הרעב מה לינוק
ואִם בעלת פטמותיים תסכים
תתקע אותן לאבא בעוד כמה מקומות
כי בזכות טיטיהָ הענקיים כולנו
תַּחְתְ צוּרְמַאיתַה חיים כל ימינו
משפחתנו מאוחדת סביב תפארת ציצים
אם צריך חלב לקפה ולתה
יש זילוף אימהי לבנבן אל הַכּוֹס
ובלילות אבא מקליח לבן בין צְוַיי הציצים
כמה שנאמר דִי לְבוּנֶה שַׁיינְט
דִי שְׁטֶרְן בְּלִיצֶן
דֵער פּוֹץ שְׁטַייט
אוּן דִי אַיֵיר שְׁוִיצְן
כי לא בהרבה משפחות יש
שדיים שהם אוצר שופע
בנויים על יסודות איתנים למדיי
גבעות של בשר וחלב ולישה ומזמוזים
פטמות מזדקרות כזרגים קטנטנים
לאבא יש מה למצוץ ולנגוס
לתינוקי בפה מלא מה לינוק
וגם לשכנים ולילדים בגן ובבית הספר
וגם לחיילים ולחברי כנסת
אימא תפרנס את כל העולם
ישררו שלום ושובע עלי אדמות
סוכת שלומים מולכת עלינו
בזכות שדי נשים ועטיני בהמות
גדושים חלב חם ונשיקות
2007
המשורר חיימקה שפינוזה מדווח לנו
על פסטיבל המשוררים במטולה
אהוד שלום,
רציתי לספר לך על פסטיבל המשוררים במטולה. האוריינטציה של הפסטיבל היא מאוד שמאלנית, כשהאורחים המובילים היו בעבר יצחק לאור ואהרון שבתאי וכמובן עם השנים גם דליה רביקוביץ ז"ל עם השירים הפרו-פלשתינים שלה, וכל המשוררות והמשוררים הדומים לה.
השנה אמנם, תודה לאל, לא היו שבתאי ולאור אך זה עדיין היה שמאל גם אם רך ושקט. ערב הנסיעה למטולה נהרגה אישה מפגיעת טיל קסאם בשדרות וארבעה נפצעו, חלקם קשה. בנסיעה למטולה תהיתי אם המשוררים יזכירו את שדרות ואת הסבל של האנשים שגרים בסמוך לעזה. ולא טעיתי, במשך שלושה ימים ישבו עשרות משוררים מדושני עונג על חשבון משלם המיסים – ובגדול!!!! – [אני הבאתי שק-שינה] – הם אפילו קיבלו שכר על שהותם במטולה. ולא הזכירו אפילו פעם אחת!!! – פעם אחת!!!! – את שדרות. שום אמפתיה, שום הזדהות עם קבוצת האנשים שסובלת, עם אזרחי המדינה שלהם הנמצאים בקו ראשון של המערכה – אך כמובן היו מחיאות כפיים רמות כשמישהו קרא הימנון אלטרנטיבי, ואתה יכול לשער את תוכנו.
סיפרו לי שנשמעו אותה שעה גם מחיאות כפיים רבות מעבר לגדר הטובה, ששם מכין החיזבּוּלָה את הליווי המוסיקלי לקונצרט הקיץ (או הסתיו) של ההימנון האלטרנטיבי.
אכן, שדרות הוזכרה פעם אחת על-ידי יגאל עמדי, סגן ראש עיריית ירושלים, שהיה אורח הפסטיבל (נידמה לי שהעירייה תומכת בפסטיבל, או שהוא היה נציג מפעל הפיס) אבל עמדי הוא סתם פוליטיקאי מוניציפלי ולא משורר עברי חשוב ואפילו לא פאלי.
חזרתי ממטולה עם תחושת גועל ואכזבה מרמתם ומעומקם של עמיתיי המשוררים והאינטלקטואלים בארץ שלנו! וכמו שאמר אחד הטייסים, שהשתתפו בתקיפת הכור בעיראק, בראיון בסרט המדהים של ניר טויב ששודר לא מכבר – שהוא מרגיש שהישראלים כבר לא יהודים. הניכור של חלק מהישראלים מהסבל היהודי ממש מכאיב.
וכמובן שלי כלל לא קראו לקרוא משיריי במטולה. הם אמרו – אלה שירים גסים וגם עושים צחוק ממשוררים לאומיים כמו מחמוד דרוויש, אגי משעול, יצחק לאור ואהרן שבתאי, והם לא מזכירים כלל את מועקת תושבי שדרות ואת העוני הנורא ואת הצרצר משורר הדלות ואת הרעב המושל בָּרחובות ואת מצוקת הסטודנטים שאין להם די מגרשים לחניית מכוניות.
הלכתי אפוא קצת צפונה, ליד הגדר הטובה, שם סוף-סוף השתנתי גם שלפתי את גיליונות "חדשות בן עזר" ומתוכם צעקתי לרוח את שיריי – ומעבר לגדר צעקו עליי בחזרה הג'חשִׁים המזדיינים של החִיזבּוּלָה:
"חרא עלֵיכּוֹם!"
2007
יוצאים פניניהָ מן הכד
גם כשהמשוררת מחרבנת
יוצאים פניניהָ מן הכד
אחד אחד
כְּמו מִתוּסִיק של עז אשכנזית לבנה
ובעזרת יחסי ציבור טובים
הם נעשים חלק בלתי נפרד
מן הספרות העברית.
2007
אני חולם על נערה לא מגולחת
אני חולם על נערה לא מגולחת
של ארץ-ישראל היפה והנשכחת
של אהבות נעורינו שחלפו לבלי שוב –
עם זרי שיער טרי צומחים לה בבתי-השחי
שריח טוב להם, ריח נשיות, ריח של ערווה
נקי ונעורים, ריח חקלאי של חלוצה, קיבוץ,
לפני קציר, של חציר חדש לטמון אפך
בתוך בתי-שחייה הזקנקניים, שיער שחור
שיער צהוב, גם ג'ינג'י (רק שלא יסריח),
שיער חלק, שיער מתולתל, כל מה
שאפשר להריח, לנשק, לגרום לה
להרטיב וגם לגמור רק מלנשוף לה
שם מתחת לזרועה הצעירה, החלקה,
לדגדג אותה עד שתצחק, לנבור בה
כמו כלב שבדשא מזורר וגם נושם הוא בכבדות,
לפחות לי תני סיבוב על מה שלךְ צומח
בטרם תגלחי, מה, גם את ערוותך?
קוס-אמכ! איכזבת אותי,
רק זונות ושחקניות של פורנו
ערוותיהן גלוח תגלחנה
ואני גן נעול רק על שיער טבעי
גם אם היה צומח לך בתחת...
כי חולם, חולם אני, על נערה לא מגולחת
2007
גם אני רציתי להחליף אישה באמצע החיים
כמו אהוד ברק
גם אני רציתי להחליף אישה באמצע החיים
רק מה
לא יודע איך אהוד בתבשילים
אצלי
המיבחן הוא דגים ממולאים
הוצאתי מכרז חשאי על גפילטע פיש
לכל נקבה דבעי
באו אשכנזיות ובאו מרוקאיות
באו זקנות וגם צעירות
באו פולניות וגם תימניות
כּוּסיות וגם סירנות
גסות וגם עדינות
טוחנות עם העור ובלי
טוחנות עם עצמות ובלי
טוחנות פעמיים עם גזר
דופקות לַקַּרְפּ את הראש עם הַקְמֶסֶר
או קונות דג טחון
שמות יותר סוכר
שמות יותר פלפל
עוטפות הגפילטע בפרוסת עור
לא שוכחות את עיגולי הגזר
נישנשתי אותן באופן פרטי
לכל טוחנת הייתי לעזר
אכלתי מהר וגם באופן איטי
עם החלה החזרת הציר והגזר
בסוף החלטתי אני לא אהוד
אני נשאר עם הדגים של אישתי
שווה לךָ לשעבד לגפילטע פיש את כל החיים
אנשים שאלו אותי
לא הייתם מדברים כך אילו טעמתם
את הדגים הממולאים של האישה שאיתי
עניתי
2007
גברים אינם רוחצים את כפות הרגליים
אני חושב שיש משהו שערורייתי בכך
שגברים אינם רוחצים את כפות הרגליים
עושים טובה שמקציפים בסבון את שער הערווה
אזור הסיבון הגברי המועדף
יורדים קצת לעבר הברכיים השוקיים
אבל לא נוגעים בכפות הרגליים
הן מחוץ לתחום הסיבון כי
גברים לא מתכופפים במקלחת
סומכים על זרם המים מעל ומתחת
וכמובן אחרי בריכה או ים הגוף הגברי נקי
כמו תחת של תינוק אחרי אמבטיה
אבל אישה
חסר לה שכפות רגליה תהיינה מלוכלכות
מטונפת יכנו אותה וגסת אצבעות ומגעילה
איך אפשר להתאהב במוזנחת שלא רוחצת
את כפות רגליה עם ספוג במקלחת
אבל לגברים יש מזל כי גברים יעני
אוהבים אותם גם כשהם מסריחים
ביום ההוא יחזיקו שבע נשים בגבר אחד
יאמרו לו שמלה לך קצין תהיה לנו
אנא אדונִי אנא בכוח
השחילני מלפנים הזריעני מתחת
שהרי לא נאמר בתנ"ך שצריך קודם לשטוף
רגליים ולהתרחץ כדי להפיג
זיעת סוסים וניחוח
תבשיל שעועית אפוייה בקלחת
על מדורת בוקרים בַּסרט של מל ברוקס
אוכפים לוהטים
2007
ברוך החוזר לחיפה מחמוּד דרוויש
ברוך החוזר לחיפה מחמוּד דרוויש
איחלת לנו בשיריך שניזרק כולנו לים
מלאתָ שינאה ונקם כלפינו "שודדי" מולדתך
ואילו אנחנו עורכים ערב חגיגי לכבודך בחיפה
בשעה שבני עמך טובחים אלה באלה
ואין להם עתיד כי הפלסטינים אחֶיךָ
שוחטים תמיד את העתיד שלהם
אבל אנחנו אין גבול לסובלנותנו
לא נעיפך באוויר מחמוּד גם אם תרצה
לא נטבילך בים ליד החכות המיותמות
של אמיל חבִּיבִּי גם אם תרצה
ולא נפוצץ אותך מחמוּד כמו את ע'אסן כנאפני
בביירות אלא נחייך ונחבק אותך
בַּצביעות הדמוקראטית שלנו בברכת ברוך הבא
כי באמת דפקנו אותך מחמוּד
מיליון מאיתנו בהם גם ערביי ישראל ימריאו
הקיץ מעל הים לטייל ברחבי עולם
זו התשובה שלנו לנבואות הזעם בשיריך
לעומת הצלחתה של ישראל אתה חגב מחמוּד
הפסדת את עולמך כאשר נפרדת מאיתנו
ומן העברית והדו-קיום, זוכר מחמוּד?
והצטרפת לרוצחים שכיום רוצחים
אלה את אלה ואיכפת להם משיריך
כמו שאיכפת להם לזרוק את בני עמם
מחלונות בניינים גבוהים בעזה ולרוצץ
את גולגולותיהם על המרצפות הקדושות
של פלסטין מולדת פיוטי השנאה שלך
2007
ואני לא האמנתי למראה עיניי
שיר פיפי מאת חיימקה שפינוזה, לוטש מילים
החברה הכי טובה שלי היתה רותי ג.
כחולת עיניים וזהובת שיער
מותק של ילדה
היינו בני שלוש או ארבע
טרם גורשנו מגן עדן
טרם למדנו להבחין בין טוב לרע
ובין זכר לנקבה
שיחקנו לבד בחצר הגדולה
בין עץ הזית ללול התרנגולות
שהיו לנות מדי לילה על מוט
ברופא וחולָה ואולי באבא ואימא
קודם אני הורדתי את
מכנסי ההתעמלות הקצרים
וראו שיש לי פִּיפִּי קטן
כמעט כמו שיש לי היום
כדי שנשחק בלמדוד את החום
אחר כך רותי הורידה בבת אחת
שנראה את הפיפי שלה
עמדה ופתאום אין לה פיפי
רק רמז דק של חריץ בגוף למטה
כמו תחת קטנטן לבן וחלק
ואני לא האמנתי למראה עיניי
הלב הקטן שלי פירפר בהפתעה
אוי אוי אוי אוי אוי
הלא לכל ילד יש פיפי
איך אפשר להיות בן אדם בלי פיפי
הלא אין הבדל בין ילד לילדה
והנה הבדל בכל זאת יש
ככה זה אצלנו הבנות
התנצלה רותי כחולת העיניים
וזהובת השיער כאילו ממש בזה הרגע
איבדה את הפיפי שלה אבל היא כבר
לא היתה חברה שלי מפני שידעתי
שאין לה אבל טרם ידעתי שכל חיי
אתגעגע להגיע לַאֵין לה של רותי
ולחריץ של כל האין להן פיפי האחרות.
2007
כשאני רואה זוג שדיים מה זה גדולים
כשאני רואה זוג שדיים מה זה גדולים
ענקמונים אצל אישה צעירה ואפילו רזה
אני לא יכול להפסיק להסתכל אני
מסוגל להשפיך רק מלהסתכל עליה
אבל אז אני אומר לעצמי כמה מסכנה
האישה הדדנית שצריכה לסחוב
כל חייה זוג עטינים מתנדנדים אם
אין עליהם חזייה, וכמה גדולות החזיות
וגם יקרות וכמה משפיל שאת כל כך
מגרה בסרח העודף שלך ובעצם אומללה
ואני רוצה לגשת אליה ולעזור לה
להחזיק אותם כדי שלא תלך בגב כפוף
מכובד משקלם – ומה אני חוטף אחרי
הרגע הקצר שהחזקתי בהם – סטירת
לחי כן סטירת לחי על כך שניסיתי לעזור לאישה
אומללה לשאת בנטל שהחיים מינו לה במנה גדושה
די. גמרתי. עכשיו אני הולך בשקט בשקט
להחליף מכנסיים.
2007
אוטובוס כשר למהדרין
עליתי לְאוטובוס בְּקו מהדרין
וישבתי מלפנים כַּחוק
אז ניגשו אליי שלושה אברכים חרדנים
ובצעקות אותי ניסו לדחוק
אל אחורי אוטובּוּסָם הכשר למהדרין
לפסח שמיטה שביעית גם פורים
כי מאחור תֵעטפנה נשים בִּסתרים
שלא לעורר אבר קשה בַּגברים
התנגדתי לַטרנספר ביקשתי למחות
בעטו בי כְּסוס ובלי שום היסוס
שלפוני לאחורי אותו אוטובוס
שמה נחֲתי שבורת אברים
ליד אישה שלחשה לי בסוד כמוס
אך בקול קצת עבה משהייתם משערים
לשים ידי בין ירכיה וגם להרים
קצות אצבעותיי ולפרום בַּתפרים
ובעודי מעולפת בּוֹשָׁה ונשבעת לזעוק
עד בית המשפט זכותי לשבת כחוק
והנה טפטוף ובידי מחזיקה אני – שמוק!
2007
שלושה שירים קצרים לגיליון ה-300 של "חדשות בן עזר"
מאת המשורר חיימקה שפינוזה, לוטש מילים
א.
גם בחורות יפות צריכות לעבוד
צריכות הכנסה קבועה
ולא במובן שיכניסו להן
אלא שעל שדיים זקופים
אין מקבלים בונוס ואין פרנסה
אפילו תזקורנה פטמות כל היום
הנרות הללו קודש הם ואין
לנו רשות להשתמש בהם אלא
לראותם בלבד לכן לא רק
המכוערות גם היפות צריכות לעבוד
צריכות הכנסה קבועה
וחוזר חלילה.
ב.
אֶלגומה אשתכרה מכל כד
יין אמצוצה כל דד
זקוּר שעשוע לינוק ובלבד
שלעולם לא אהיה משורר מכובד!
ג.
יש לי משק די גדול
שתי ביצים ותרנגול!
[ויש גם מנגינה]
פורסם בגיליון 300
2007
השקדיה פורחת ושמש פז זורחת
שיר לחג האילנות מאת המשורר חיימקה שפינוזה, לוטש מילים
השקדיה פורחת
ושנת שמיטה מִתחת
רבנים מראש כל גג
מחרבנים על יום החג –
ט"ו בשבט הגיע
לא לילדים
ט"ו בשבט הגיע
לִסְפְּקוּלַנְטִים חרדים
השקדיה מוזנחת
פרייה שווה לַתחת
בְּתלמידים חסרי ליבה
הטמטום אלינו בא –
ט"ו בשבט הגיע
לא ליהודים
ט"ו בשבט הגיע
חגא לעבדים!
השקדיה פורחת
להיטלר יש קדחת
לוּ כולם אכן השמיד
שנת שמיטה היתה תמיד –
ט"ו בשבט הגיע
רע ליהודים
ט"ו בשבט הגיע
ניצְחוּ החרדים
2008
שַׁעַר מִן טִיז אִל חַנְזִיר – בָּרָכֶּה
זיכרונות מאת המשורר חיימקה שפינוזה, לוטש מילים
אחרי שפרץ השלום
ישבנו במשכנות שאננים
לשמוע אל אחינו הערבים
ויאמר סמיח אל-קאסם
מה נעשה עכשיו
עם שירי המחאה שכתבנו
כל השנים ואני חשבתי
מה אען לו באיוולתו
רק אל תדחוף אותם בתחת
סמיח אל תדחוף
שזה בעברית צֶחָה אל תכתת
חרבות שיריך לאתים
יען כי עוד תשתמש בהם רבות
בַּשלום ובאין שלום כי לא יהיה שלום
וגם אין במחאה הפוליטית שירה
לא בערבית לא בעברית לא בכל שפה
יען כי שיר אמת מתפרץ ללא נושא
הוא הפסקה בין שתיקות
הוא פרא משורר
לא יוצרו שולט בו
לא המפלגה
שיר מתפרץ כסכין
מתוך הנפש הענייה
אפילו למרוט שערה
מישבן של חזיר
זו ברכה
שַׁעַר מִן טִיז אִל חַנְזִיר בָּרָכֶּה
סמיח אתה לא
תישאר משורר בלי פרנסה
2008
שיר פרסומת לשמוטי אמיתי
בא לי לחבק את עץ השמוטי הזקן
המפיק עדיין תפוחי-זהב נפלאים כל כך
באדמת כפר מעש של פתח תקווה
ולומר לו: "התמהמה נא
יפית כל כך!"
עד כדי כך –
במשק גולדשטיין
רחוב השלושה 76
כפר מעש בדרום המושבה
כל חורף
כאשר עולים נעוריי בתפוזים
פֶּלח, ציפה ריח קליפות
נודף מאצבעותיי פלא
זמן עומד מלכת
עם שמוטי אמיתי
בפה
2008
יש לי שלושה זוגות גרבי צמר של טייסים
לְפֶּדְרוֹ
יש לי שלושה זוגות גרבי צמר דקים
בצבע כחול עמוק
שנתן לי מתנה לפני כעשרים שנה
מהמדים שלו באל על
חבר טייס שנפל בשבי המצרי
והכחול לא מתאים לי לבגדים
אבל כאשר אני גורב אותן חם לי
בכפות הרגליים הקרות
ובמקום ללכת אני ממריא
מדבר ברמקול אל הנוסעים
בארבע שפות רהוטות
מרחף על מדרכות של עננים
עם שלושה זוגות גרבי פלא
בצבע טייסים שנפלו בשבי המצרי
לפני שלושים וחמש שנים
יש בהם אנרגיה של מנועי סילון
חלומות רולס רויס של קשישים
יָא בָּא יֶה ממש חשתי סחרחורת כחולה בשחקים
יַחְרַבְּ-בֵּיתוֹ בעל הכלב שחירבן במדרכה
2008
בוקר שאין בו פיגוע אני מתוח
בוקר שאין בו פיגוע אני מתוח
כצופה מול במה ריקה של תיאטרון
שטרם התרחש בה מאומה
העצבים שלי מגורים מאוד
השקט החלול דופק לי את המוח
אני צריך ריגוש כדי להתקיים
מפיצוץ לפיצוץ
והכי טוב של אוטובוס
כי קסאמים כבר לא עושים לי את זה
אם היה אפשר לאונן פיגועים
הייתי משפיך אותם כל היום
כדי להגיע לסיפוק עצמי להרגיע
את עצביי המגורים
אולי רעש אדמה עז
עם נפגעים רבים
יביא לי אורגזמה ישראלית
2008
סוּסְקָה* המוצצת שלי ברוסית
סוּסְקָה המוצצת שלי ברוסית
יבורך פיך יבורך לועך תבורך לשונך
תבורכנה שפתייך בתנועתן הקצבית
ותבורכנה שיני זהב הנוצצות לך בפה
שואבת את אותי ואני לך מניק כאימי
זיכרונה לברכה היתה צדקת גמורה
ואני ארשום את הבית על שמך
וגם את המוצצים שאת תוקעת לי בפה
לבל אצווח כשאת מנסה להעמיד לי
אבר בן שבעים ותשע
סוסקה המוצצת ברוסית המוכשרת שלי
אני ארשום את כל תכולת הבית על שמך
אבל קצבת האלמנות של הביטוח הלאומי
תוכלי לקבל כבר בלי למצוץ לי
כי שמה כבר יאכלוני תולעים
סוסקה היפה הסוסקת לי אם תצליחי
גם חשבון הבנק שלי מחר על שמך
וקופות הגמל ומפתח הכספת
ולעזאזל הילדים הנכדים והקרובים
החמדנים של אשתי המנוחה
כל זמן שאני מזיין אותך בפה
ואת גם מרשה לי לדחוף לך אצבע בתחת
ולצבוט בפטמות שדייך הרוסיים הצחים כשלג
שלג שלג משמיים
כל היום טיפות המים
טיף טיף טף, טיף טיף...
סידרת לטף של לוין קיפניס
ראשית קריאה שלי בגיל שש...
וחצי...
מה את עושה פה, קוּרְבֶה?
מי אני?
למה את משתינה אותי?
* סוסקה – מוצצת ברוסית
2008
אני רגיש מאוד לסירחון
אני רגיש מאוד לסירחון
ולכן אני דורש מכל הבא לבקר בביתי
לשטוף את התחת
(כי אני לא סומך על הנייר הרך ביותר
שגם נקרע על האצבע
פעם היו מנגבים בעיתונים
זה היה נייר חזק אך לא גמיש)
ואני דורש שיעביר מסרק סמיך בשערו
כל הבא בצל קורת ביתי
שאם יפלו קשקשים
יילך לחפוף ראשו באמבטיה
לפני שהם נושרים עליי
ושגם יטול ציפורניו כי אני לא סובל שחור
ואם מסריח לו מהפה
יעבור בבקשה קודם ניקוי חניכיים
אצל שיננית או רופא
ואני לא מדבר על הפלצוֹת
ולא איכפת לי שאין אדם חש
בסירחון של עצמו
אבל לא אצלי בבית
מי שרוצה לבקר שיעשה את הגרפצים
בחוץ בדרך אל החתולים
ואל מי שזו תהיה אפילו פמלה אנדרסון
אני לא אכניס אותה אליי מזיעה
כפות רגליים מלוכלכות בסנדלים
בלי דיאודוראנט ועם בובקעס באוזניים
וגם באף כי אורחים תמיד מסריחים
בייחוד אם הם צריכים להיפנות אצלך
אני מתקלח בקיץ פעמיים ביום
בחורף פעם אחת ואילו האורח מתקלח
פעם בשבוע ומעשה שטן דווקא
שבוע לפני שבא לבקר
ואני רגיש מאוד לסירחון
כי אני משתין מיץ תפוזים
והתחת שלי עשוי זהב
2008
אחרי מותי סיפדו לי ככה
אחרי מותי סיפדו לי ככה
אין עוד איש בישראל
שמתגלח כל בוקר בסבון-גילוח בּוּטְס
שֶׁוִינְג סְטִיק לבן בגליל שחור חלול
צריך לנסוע ללונדון כדי לקנותו
פעם היה מתגלח בִּסְטִיק יָרְדְלִי
לָוֶנְדֶר שלמרבה הצער אזל לגמרי
מורח סבון-גילוח קשה על לחייו
הרטובות וממש מעסה אותן
אחר כך מקציף היטב במברשת-גילוח
עד היות לו מראה זָקָן לבן של סנטה קלאוס
כמו אביו מדי בוקר בסבון גילוח "שמן"
והיה לו דוד גרשון שהתגלח
בתער בלבד משחיזו על רצועת עור
ובשתי ידיים וזרת זקורה והטיית ראש עובר
על לחייו בזהירות של ימי המנדט
לילה אחד בילדותם בלודז' דוד גרשון ודוד
יחיאל חיסלו קופסה גדולה מאוד נסתרת
של חיילי שוקולד מתנה לכל המשפחה
עכשיו המוספד משתמש בידית גילוח חדישה
צועד עם הזמן ולא כמו בבחרותו ובצבא
בידית כפולה שהיתה נסגרת בהברגה על להב
גילוח אוקבה בואכה ראשל"צ או נאסט
מרוכל לוחש בתחנה המרכזית תל אביב
נאסט נאסט שם גם קנה קנדונים לבתוליו
היום יש לו מכשיר מאך 3 ג'ילט רב-להבים
מתאים-עצמו פטנט כובש עולם כל בוקר
יש זמן לסבן בנחת להקציף לגלח
אז גם באים הרעיונות הטובים ביותר
ועם חצי פרצוף מרוח לבן
הוא רץ למקלדת השחורה נופלים עליה
פירורי קצף גילוח שכבר יבָש
והוא כותב שיר חדש כמו
אחרי מותי סיפדו לי ככה
2008
הערה: בניגוד לנאמר בשיר האחרון של חיימקה שפינוזה "אני רגיש מאוד לסירחון", שנדפס בגיליון 327 מיום 20 במרס 2008 (האיש הוא קצת לא נורמאלי ואין להתייחס ברצינות לדבריו) – המערכת מבקשת להדגיש שאנחנו אוהבים מאוד אורחים ולו רק מן הסיבה שעם בואם, כמו אצל רוב משפחות היהודים הפולניים, ההורים מפסיקים לריב. וגם האירוח שלנו משתפר והולך, בייחוד מהבחינה הקולינארית. אז בבקשה לא לפחד לבוא אלינו, אם וכאשר תוזמנו, כמובן.
2008
באר חפרנו
כל פעם שאני שוטף את התחת
יורד מפלס הכנרת באלפית מילימטר
אני רדוף רגשי אשמה אני
הבזבזן הגדול של המשאב הלאומי
שלא לדבר על הורדת המים ועמידה
תחת הטוש וכוסות המים והקולה
והתה והקפה שאני מערה אל בטני
הגדולה מדי יום כדי לשמור על הלחות
הפנימית וגם אילו היו המים
אוויר שאני נושם כבר הייתם נחנקים
ולא בגלל ההפלצות אלא כמוני צורכים
מים קרוב לעשרה מיליוני הולכי
על שתיים ועל ארבע בין הים לירדן
הריק שלא לדבר על החקלאות העברית
והבצורת והלא סבא חפר את הבאר
הראשונה ומי התהום היו גבוהים אז
והארץ היתה זבת מים וגשמים
לא חלב ודבש ובני אדם היו רק קומץ
והיום איזה אסון איזה אסון
התייבש ברל כצנלסון
2008
שימי שדייך בחזייה מרופדת
שימי שדייך בחזייה מרופדת
ובלבלי את הגברים
כי עכשיו את הולכת לשמוע
דברים ברורים
אם כל הערבים יעזבו את ישראל
היא לא תתמוטט
אם כל החרדים יעזבו את ישראל
היא לא תתמוטט
אם כל הש"סניקים יעזבו את ישראל
היא לא תתמוטט
אם כל המזרחיים יעזבו את ישראל
היא לא תתמוטט
אם כל הג'ינג'ים יעזבו את ישראל
היא לא תתמוטט
אבל אם כל בוגרי בתי הספר התיכוניים לדורותיהם
יעזבו את ישראל
היא לא תתקיים אפילו חודש אחד
ובתוך זמן לא רב היא תיראה
כמו החממות של גוש קטיף
אחרי ההתנתקות
ועכשיו אתם יכולים להמשיך לקטר ולהשמיץ אותנו
את בוגרי בתי הספר התיכוניים
2008
חדשות מעניינות
כל לילה מסתיימת אינתיפאדה
כל בוקר נפתחת אינתיפאדה
המלחמה המלוכלכת נמשכת
רק שעלינו היא כבר לא עושה רושם
כי אנחנו רוצים שקט ושלום
ויש לנו הרבה פרשיות שחיתות לעסוק בהן
ועוד הרבה חדשות שמעניינות
את המונדיבושקעס שלי
2008
פתחה הדמוקרטיה את התחת
רק בסכנת הסכין לצווארה יהודייה גלותית נאנסת
ובסירחון סוסים וַבכי פותחת את הקוס לַהַאידַמָק
ואילו הדמוקרטיה הישראלית מרצונה היא מתמוססת
ופותחת את התחת בפני ארקאדי גאידמק
2008
ללעוס ליונים
שיר מאת שֶׁלִי הַנֶּחֶד, קותב לבד
עם אכי הטינוק צביקה עיניים
שמדבר בעיניים החִי כמודות מהעגלה
לפעמים בבוקר אבא לוקח ברגל
לקיקר העיר שמה מאחילים יונים
מתרוצצות לנו סביב סביב
ולא מפכדות ולא מפכדות בכלל
אבא נותן לי פרוסת לכם
אני מכניס לפה ולועס
ולועס ופורררר... יורק פירורים
שיהיה ליונים קל יותר לאכול
כי מה כבר אפשר לעסות כשיש
רק מקור וקנפיים
לא סקין לא מזלג לא ידיים
והיונים מכירות אוטי
גם את אכי הטינוק צביקה עיניים
והן עוסות בּוּלְבולבולבולבולבול
בולבולבולבולבולבולבולבולבול
בולבולבולבולבולבולבולבלבול
בולבולבולבולבולבולבולבולבול
בולבולבולבולבולבולבולבלבּוּל
צריך ללעוס ליונים וככה מבינים
מה שהן מדברוט!
תפסיקו לנקר לי את האצבעות יונות
מחר כבר לא תיראו אוטי בסנדלים
ותפסיקו לדגדג לי מתחת
כי מחר תהיינה רעבוט...
2008
יושבת ופותחת ת'רגליים מול הווינטלטור
כל כך חם לי
שאני יושבת ופותחת ת'רגליים
מול הווינטלטור
חולמת על גיד שלוף
גליד של קרח
חודר ומקרר אותי
עד לגרון
ובינתיים אני מעשנת
ושותה קולה
מעשנת
ושותה קולה
מעשנת
ושותה קולה
עד שהחיים שלי יסתדרו
ומי שמזיין אותי
גם בלילות החמים
יסכים להתחתן איתי
ויחד נעשן ונשתה קולה
נעשן ונשתה קולה
אחרי כל מיספר
עד הילד הראשון
2008
מזמור לפָחִי טָלִימָה
זכרייה זביידי הגיבור שלך זונה
כדברייך
וכדי לתקן את הקרנית בעין
וד"ר טיכו כבר מת
יזיינו אותו הרופאים בקרנית חדשה
רופאים מגדוד חללי אל אקצה בג'נין
שבראשו עמד לו
כאשר תינה עימך אהבים בפלסטין
ואולי גם הסגיר אותך לשב"כ
כי הוא לא סובל נשים דעתניות
מתרגמות ממושקפות ללא רעלה
שבטח לא אוהבות שיעורים בתחת
בחורות שמלמדות אותו מהו כיבוש
והקנאות שלהן לככב בכותרות חשודה
כי הן מקבלות אביונה פוליטית
מתקשורת ישראלית אוהדת
והכוס שלהן מרטט במחאה פלסטינית
ועכשיו היחסים מתערערים
והזונה הזה גורם לך לחזור לאלמוניות
שמשם באת בטרם נעשית לאישיות
בזכות גבריותו המזויינת והדו-פרצופית
ליבך במזרח ואת בסוף מערב
הו ילדה מסכנה מעדות המזרח
אולי אגי משעול היתה כותבת עלייך שיר טוב ממני
אילו היית ערבייה
2008
שיר הגירושין של הוריי
כשההורים שלי החליטו להתגרש
הם רק נפרדו
והמשיכו לגור יחד
בדירה אחת
כמו ירושלים
וככה הם ממשיכים לגור
משפחה אחת
2008
התחת עִברי אַת?
מאת המשורר חיימקה שפינוזה, לוטש מילים
אני קורא את התנ"ך במקור
ואני מנשק לָך את התחת
ואני מרגיש נהדר בשניהם
כי כמה אנשים בעולם
קוראים את התנ"ך במקור
ועוד הרבה פחות
מנשקים לָך את התחת
אהובתי
רק אני
תוּסִיקֵך
תוּסִיקִי
תוּסִיקֵנוּ
תני לי אות
תני לי פּוּק מדאורייתא
ואקרא עלייך
יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע
בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה
הַרְאִינִי אֶת-מַרְאַיִךְ
הַשְׁמִיעִנִי אֶת-קוֹלֵךְ
כִּי-קוֹלֵךְ עָרֵב
וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה
כי אני לאחורייךְ
ואחורייךְ לי
כי רק אני מנשק וקורא אותך
בשפת המקור
2008
מנהרת הכרמל בבתוליה
שיר חיפואי
אהבתי את הפופיק הנקי של אהובתי
יצקתי בו דבש ליקקתי עור משי עד בוא
יער מתולתל צהבהב בשיפולי גבעה
(מטעם הממונה על המקומות הקדושים)
הבן-אדם הקטן שלי גלש
משני מגדלי תאומים
עם פנסים אדומי פטמות
כדובדבני אהבה
עד מנהרת הכרמל
שטרם הסתיימה חפירתה
הבן-אדם הקטן שלי
עקף כרמל עד צ'ק פוסט
(ראה בדרך את אֶמִיל חבִּיבִּי צד דגים)
הרטיב מאחור את צ'ק פוסט בדבש לבן
(מטעם הממונה על המקומות הקדושים)
וחזר לַפופיק המתוק של אהובתי
מֵזִינו בדבש החיים
כבימים כשהרתה אותה אימהּ
יושב על דופן בריכת הפופיק
משכשך עטרתו בדבש האוהבים
עייף מיערות וממנהרות
חיכה תשעה חודשים
אבל אהובתי נותרה בתולה
בכרמל שלה סתימות
הכרייה טרם הסתיימה
מכשיר הקידוח שלו חלש
(ראה בדרך את אמיל חבּיבּי צד דגים)
מנהרת הכרמל טרם נחדרה
צריך אבא חושי ופלוגות הפועל
אלה יודעים להכּוֹת
2008
שיר לזכר הילדה רוז פיזאם בת הארבע וחצי שסבה האמיתי שהיה גם אביה החורג
רוני רון הרג אותה במזוודה
עכשיו, שרצח ילדים בידי הוריהם
נעשה אופנה מנתניה עד ראשון
אולי נעביר חוק בכנסת שיתיר
רצח הורים בידי ילדיהם
בייחוד כאשר מדובר במקרים
של אונס קטינות בתוך המשפחה
וברור שמקור כל הרֶשע
גם לדעת עיתונאים חסרי פניות
הוא בראש הממשלה המושחת אהוד אולמרט
רק ניפטר ממנו
ושוב לא יתרחשו אצלנו
מקרים מזוויעים כאלה
כי הבאים אחריו יתנו דוגמה מוסרית לעם ישראל
כמו בתקופת הנביאים
שכידוע היו נביאי שקר
שהרי לא ייתכן שעם ישראל
היה כזה חרא
גם בתקופת התנ"ך
רק שלא היו אז מזוודות
וּבְיַלְדֵי נָכְרִים יַשְׂפִּיקוּ*
הקטנה לא היתה יהודייה
2008
* ישעיהו פרק ב' פסוק ו': כִּי נָטַשְׁתָּה עַמְּךָ בֵּית יַעֲקֹב כִּי מָלְאוּ מִקֶּדֶם וְעֹנְנִים כַּפְּלִשְׁתִּים וּבְיַלְדֵי נָכְרִים יַשְׂפִּיקוּ.
יש לי בעיניים מד חזה
משנה לשנה נעשה לי יותר קשה
ללכת ברחוב
כי יש לי בעיניים מד חזה
אומד כל שד של הבאה מולי
כאילו ערום וערייה היא לפניךָ
בוראי!
ומן המצב הפרדיסי
נעשה לי די קשה באופן פיסי
ולהרגיע את מחשבותיי הפרועות
אני אומר לעצמי כי
מנקודת המבט של הג'ורה
כל המסעדות הן אותו דבר
ואז אני נופל על המדרכה
בגלל אופניים שפגעו לי בגב
יימח שמם של הרוכבים
יתקע להם אלוהים
את המושבים בתחת
2008
הפסיכולוגית אמרה
הפסיכולוגית אמרה
שזוגות הבאים אליה עם אהבה בוערת
שבים אחרי שבעה חודשים ומתגרשים
ואיפה האהבה הגדולה
הם אהבו רק בחלק מעצמם
ובכל שאר החלקים לא התאימו
ואמרתי לפסיכולוגית שפְרֵחַה אפשר
להכיר בקיץ לפי כף הרגל
לא רק צפון-אפריקאית יש גם פולניות פְרֵחוֹת
אבל בחול שעל חוף הים רואים פחות טוב
את האצבעות הגסות של הפרֵחה
את ציפורניה הדורסניות כִּטפרים
כי בולטים בעיקר חלקיה האחרים
והווּלגאריוּת מעוררת את הביצים
אז אולי תסבירו לי מדוע אני כל הזמן לומד
ולא יודע כלום
2008
יש לי אקדח שעוזר לי בחלומות
יש לי אקדח שעוזר לי בחלומות
לפני שאני הולך לישון אני
עובר עליו בפלנלית כדי
שריח שמן הרובים ידבק באצבעותיי
ויגן עליי בלילה
מדריך-הירי אמר לי
גם אם תהיה במקום שיש בו סכנה
אל תשלוף את האקדח לירות
כי אתה תהיה הראשון שיירו בו
אבל האקדח עוזר לי בחלומות
כל פעם שיש לי סיוטים
שרודפים אותי שרוצים להרוג אותי
אני לופת אותו קר מתכת ומרגיש ביטחון
ואם צריך אני שולף אותו
וגם יורה
ותמיד חושש שלא טענתי די כדורים
בשתי המחסניות
כדי לנהל קרב ממושך
כי לפעמים
בחלומות הכדורים במחסניות חסרים
אבל אז אני מתעורר
רק קצת מזיע
ותודה לאל ניצלתי
כי לפני שאני הולך לישון אני
עובר על האקדח בפלנלית כדי
שריח שמן הרובים ידבק באצבעותיי
ואנשום אותו בלילה
2008
מחקר מכנסיים בפאריס
צירפוני למערכת המכתב העיתי
במשלחת לבדוק אם פאריס
עדיין עומדת על תִלהּ
והוטל עליי לחקור את
מצב המכנסיים בעיר
ובכן תשעים וחמישה
אחוזים מהנשים גם
זקנות גם שמנות לובשות
מכנסיים אין שמלות
בקושי רואים פה ושם חצאית
וגם אז מקרוב מתברר שזו
מכנסיים קצרים שנראים כמו
חצאית במטרו עמדה
בחורה צהובת שיער ורזה עם
החבר שלה והחצאית הקצרצרה
שלה נראתה כמו מכנסיים
עשרה סנטימטר מהמותן
וכשבקרון היתה תזוזה חזקה
תחב החבר את כף-ידו
לכיס בחצאית הג'ינס שלה
מאחור ונשען עליה עד
הסדק ואם הסיבוב היה חזק יותר
היה מפשיט אותה או רק
גולש מלמטה לרקטום ולקוס
זה מצב החצאיות בפריס
פלוס שלוש שלבשו גברים
אחד אשכנזי שמן קרח בשמלת נזיר
בודהיסטי כתומה וצמה ואחד סקוטי
צעיר בחצאית צבעונית מבד משבצות
סקוטי ואחד חג' מוסלמי גדול במטרו
בשמלה חומה בהירה עם שרוולים וכיפה
גדולה סרוגה לבנה לראשו אפשר
לשער שעשרה אחוז מלובשי
החצאיות בפאריס הם
גברים וכך גם אחוז היפהפיות השחורות
כפחם שאי אפשר לחלום אותן ערומות
כי הן חושך נשארים רק הבגדים
שלהן והייתי יכול להמשיך במחקר
אבל עיניי כבר עששות מלהביט
בחורות יפות יש בפאריס
בחורות עוד יותר יפות יש
בתל אביב ועכשיו אני
צריך להשתין
קר ויקר בפאריס
בקושי עמד לי המטרו
פאריס, 27.10.08
שיר לאהובותיי המתות
האהובות המתות שלי
עדיין מגרות אותי
כאילו רק אתמול
מוללתי את פטמות
שדיהן המושלמים
והדובדבנים שלהם
תפחו בפי כמו מותק
כמו מותק מאוד
עומד לי כשאני חושב על
האהובות המתות שלי
והלא הן כבר רק
שלדים ואין בשר על
חלקת חזן הצח
שהיה משאת נפשי
יקרו לי זיכרונות שדיכן
אהובותיי המתות
משיָקרו לי רגבי עפרכן
באדמת מולדת
ובחלומותיי אני ממשיך
לזיין אתכן ואתן
חיות ואני מאושר
ורק יודע שאם
זה היה להיפך
אתן לא הייתן נזכרות
בי כלל. כוּסיות.
20.11.08, בבוקר, בקפה "אקסודוס" לשעבר,
על כוס קפה בחוץ
שכחתם אותי בפאריס עם מוצץ ופומפייה
שכחתם אותי בפאריס
עם מוצץ ופומפייה
ואיך אברככם לגיליון ה-400
כאשר קר לי קר לי
וגם הביצים קופאות לי
איך שכחתם אותי בפאריס
ויאבדו כלי מלחמה
כמה תערוכות אפשר לראות
ולאכול על ספסל בשדרה
עוד מנה של קרפ חמה
עם קרם ערמונים
בשאנז אליזה
שנוזל לי על הבגדים
קר לי קר לי בשלפוחית
שילחו לי כרטיס טיסה
מה אברך כשקר לי קר לי
כי שכחתם אותי בפאריס
אולי אפנה לנציב או"ם
לזכויות אדם בג'נבה
אגיד נולדתי בפלשתינה-א"י
עם מוצץ ופומפייה
פורסם ב-11.12.08
בגיליון ה-400
©
כל הזכויות שמורות
למשורר חיימקה שפינוזה
ולמלביה"ד אהוד בן עזר