פעמיים בשבוע

גיליון מס' 2008

יום ארבע מאות עשרים ושניים למלחמה מול חמאס, חיזבאללה, איראן, הטרור בגדה והחות'ים בתימן – ימ"ש כולם!

נשלח ל-2185 נמענים

[שנה תשע-עשרה למכתב העיתי, שהחל להופיע ב-12 בפברואר 2005]

תל-אביב כְּרַך תענוגות והזיות, יום שני, א' בכסלו תשפ"ה. 2.12.2024.

עם הצרופות: 1. דוד בן-קיקי ביום עיון במכללת אחווה, 2002. 2. חברי סומליו"ן באחווה. דוד בשורה ראשונה, שני משמאל. 2002.

אם אינך מוצא ספר לקרוא בו – כתוֹב ספר או קרא ספר ישן

אם אינך מוצא עיתון לטעמך – עשה לך עיתון חדש

העיתון לאנשים שבאמת חושבים. לא כורתים עצים להדפיסו ואינו מצטבר כִּפסולת

דברינו מגיעים רק לכמה אלפי קוראים אבל גם בעוד שנים רבות יקראו אותנו מאות

משה סמילנסקי: "אם חקלאות כאן, מולדת כאן!"

 דוד בן גוריון: "ישראל לא קמה יש מאין. מסד המדינה הונח לא בהכרזה אלא במפעל התיישבותם של שלושה דורות של חלוצים מייסוד פתח-תקווה ואילך! אני מכיר העקשנות של שטמפפר וראב. לולא הם לא היתה מתחילה ההתיישבות בארץ. ושנצליח להמשיך המסורת המפוארת אשר גילו חלוצינו מימי פתח-תקווה ועד היום הזה."

אהוד בן עזר:  "למדינה פלסטינית מפורזת, לעולם לא יסכימו הפלסטינים,

 למדינה פלסטינית מזויינת, לעולם לא תסכים ישראל!"

From the desert to the sea – Israel will be free!

אם קיבלת אותנו בטעות מבלי שביקשת, פְּנֵה ושמך יוסר: news@ben-ezer.com

לנוחות הקריאה אנא פִּתחו את קובץ וורד שֶׁבַּצְרוּפָה (אֶטָצְ'מֶנְט) למעלה

"חדשות בן עזר" איננו רק אתר באינטרנט אלא ניתן להתקשר אליו ולקבלו לפי כתובת

 האי-מייל, כי הוא בוחר ישירות את קוראיו וקוראיו בוחרים לקבלו ישירות

האמת כואבת. השקר מרגיע. אצלנו מתקנים שגיאות. אותנו יִלְמדוּ הדורות הבאים!

הסופר העל-זמני אלימלך שפירא: "השימוש בְּ'נַרַטיב' ["פֵייק ניוּז]" הוא מקלטו של השקרן!"

עוד בגיליון: אסתר ראב: אֵין בְּלַאי  –  לָרְגָשׁוֹת. // ד"ר רון בריימן: הסדרה = הפקרה. // איליה בר זאב: שני שירים. // פרופ' חובב תלפז: הנשיא טראמפ: 20 לינואר 2025 – צעד גדול לאמריקה, צעד ענק לישראל? // חזי רפופורט: ב-5 בנובמבר תיפקד העם האמריקני כחבר מושבעים. // אורי הייטנר: צרור הערות 1.12.24. // מוּקִי אֶלְדָּד: אוֹר. // עקיבא נוף: 1 בְּדֵצֶמְבֶּר, יוֹם הֻלֶּדֶת. // עדינה בר-אל: דוד בן-קיקי ז"ל – צעיר נצחי. // נעמן כהן: מה השתנה בהסכם עם חיזבאללה בין 2006 ל-2024? חופש פעולה לחיל האוויר. // ממקורות הש"י.

* * *

שִׁירֵי אֶסְתֵּר רַאבּ

שִׁירִים מִבֵּין הַזְּמַנִּים

*

אֵין בְּלַאי  –  לָרְגָשׁוֹת

כְּמוֹ יַהֲלוֹמִים  –

הֵם נִשְׁלָפִים

מִקִּרְבְּךָ

וְאַתָּה אֵינְךָ

מוּדָע לָהֶם

הֵם נוֹצְצִים

וּמְאִירִים

וּמְמַלְאִים עֵינֶיךָ

דִּמְעוֹת-שִׂמְחָה

וַאֲפִלּו גַּאֲוָה.

•

• פירוש הסימן – שיר מן העיזבון שפורסם לאחר מותה. העיזבון הועבר למכון "גנזים". השיר נמצא גם בכרך "אסתר ראב / כל השירים", 1988, שאזל, ונשלח חינם בקובץ וורד לכל מבקש.

* * *

ד"ר רון בריימן

הסדרה = הפקרה

פורסם לראשונה בחדשות-1 מיום 27.11.24

השיחות המתנהלות בין ישראל לבין ארצות הברית תחת שרביטו של עמוס הוכשטיין הבלתי-נלאה עשויות, אולי, להביא להפסקת אש בין שתי מדינות אלה. הן אינן מחייבות את חיזבאללה. הן אפילו אינן מחייבות את ממשלת "לבנון". "לבנון" – האם היא מדינה? – אינה נלחמת בישראל, וגם ישראל אינה נלחמת בה. אבל, כמו מול החמאס, ארצות הברית מגיעה לסיכומים עם ישראל והמתווך האמריקאי התורן רץ עם הסיכומים אל ארגון הטרור – חמאס ו/או חיזבאללה – כדי לשמוע ממנו "כן, אבל." עם תשובה מפורטת זו הוא שב לישראל כדי לסחוט ממנה ויתורים נוספים. ארגון הטרור – חמאס ו/או חיזבאללה – מחכך ידיו בהנאה: הוא לא זז מעמדת המוצא שלו, בעוד ישראל מתגמשת בכל סבב דילוגים של האמריקאי התורן.

ובישראל כמו בישראל. אין התקדמות לקראת פשרה, כי ארגון הטרור – חמאס ו/או חיזבאללה – אינו זז מעמדתו ואינו מתגמש. אבל, אז ראש ממשלת ישראל מותקף מבית באמצעות עלילה כאילו אינו חושב על "היום שאחרי" וכאילו אינו מעוניין בשחרור החטופים. לעלילה זו שותפים רוב התקשורת, אלופים במילואים שבמקום פרשנות צבאית מציגים את מאווייהם הפוליטיים (מדינה פלשתינאית בלב ארץ ישראל המערבית), ולמרבה הצער והכאב – גם חלק ממשפחות החטופים. וכך, ראש הממשלה נדחק להפסקת אש מוקדמת מדי, שברירית מאוד, ומסוכנת עד מאוד, אשר תתפוצץ בפנינו. זעמם של ראשי הרשויות בצפון מובן בהחלט, ומובן גם אי-רצונם של תושבי הצפון לבתיהם בתנאים אלה. למעשה, המטרה של השבת תושבי הצפון לבתיהם בביטחה לא הושגה.

ה"הסדרה" הנרקמת אינה אלא הפקרה, הפקרת צפון מדינת ישראל והפקרת כמאה אלף פליטים בארצם, שלא יוכלו לשוב לבתיהם ההרוסים בכל טווח זמן נראה לעין. במקום יצירת אדמה חרוכה בין גבול ישראל לבין נהר הליטני (ומצפון לברך הליטני גם מערבה לנהר), ישראל עומדת לאפשר את חזרתם של כפריים לבנוניים, לוחמי חיזבאללה ללא מדים, תחת "השגחתו" של צבא "לבנון", צבא שמחבלי חיזבאללה ממלאים את שורותיו. למעשה, ישראל המנצחת (?) היא זו שלוחצת להסדרה מוקדמת, למרות שהיא הצד שהותקף, והצד שהיכה את אויביו מכה קשה.

החמור ביותר הוא שהשיחות מתמקדות בחופש הפעולה של ישראל כאשר תופר ההסדרה, והכל יודעים שההפרה היא רק עניין של זמן קצר. נושא זה כלל אינו צריך להיות נתון למתן ומתן, והשיקול כיצד לטפל בהפרה צריך להיות של צה"ל בלבד, ללא שום מנגנון/שמנגנון, קל וחומר לא של צרפת התוחבת את אפה ואת שיקוליה הזרים לכל מה שקורה בלבנון. הקמת "ועדת פיקוח" בינלאומית מעמיד בסימן שאלה את הישגי המלחמה.

עירוב צרפת בשיחות היום ובהפרות מחר הוא חרפה. מדובר באותה "מעצמה" אנטישמית שיורקת בפרצופנו, שהתחייבה לכבד את החלטות "בית הדין" האנטישמי בהאג, שמונעת את השתתפות התעשיות הביטחוניות הישראליות בתערוכות על אדמתה.

על התנהגות כמו זו היה צ'רצ'יל אומר לנו: "חרפה בחרתם מפחד מלחמה, הרי לכם חרפה ומלחמה גם יחד."

מוזר שראש ממשלת ישראל, שצרפת מתכוונת לפעול וליישם את החלטות האג לגביו אישית, מוכן להושיט לה את הלחי השנייה של ישראל, ולהסביר לעם היושב בציון שמדובר בגשם ולא ברוק. מי שמוביל למצב של גם חרפה גם מלחמה, נראה שלא הפיק את הלקחים הראויים ממלחמת שמחת תורה.

ד"ר רון בריימן היה יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי.

* * *

פרופ' חובב טלפז

הנשיא טראמפ: 20 לינואר 2025 – 

צעד גדול לאמריקה, צעד ענק לישראל?

נובמבר 27, 2024

מקום המדינה לא חשנו צורך כה חיוני לדייק ביום הכניסה של נשיא ארה"ב לבית הלבן לקראת קדנציה נשיאותית שניה של 4 שנים תמימות. רק ברגע האחרון מחקתי את השעה מהכותרת: 12:00 בצהרים. כל זאת מכיוון שתקופת הזמן מסגירת הקלפיות ב-5 לנובמבר בערב עד עזיבת הנשיא היוצא מותירה בידיו יותר מחודשיים לבצע פעולות כשהוא משוחרר מרשימת מגבלות קריטיות.

ברק חוסיין אובמה, הנשיא היוצא ב-2016, בחר דוקא  את "זמן הפציעות"  הזה, שתוכנן בקפידה רבה במהלך ועידת ייסוד החוקה (1787) למטרות החלפה סדורה של השלטון,  להורות  לנציגת ארה"ב באו"ם – סמנתה פאואר, להימנע מהטלת ווטו על החלטה קשה נגדנו (2334) במועצת הבטחון!  אז לך תדע מה יהין בנפשו הנשיא היוצא ביידן לעשות כשהוא מתוסכל מכל הכיוונים. אם "לא נלך על קצות האצבעות" בשלבים הכה קריטיים במלחמת הקוממיות השנייה שלנו ונעז להפר את כללי ההגנה המעוגנים בלבדית בהגדרת ה-Defense המותרים לנו ע"י ידידתנו הגדולה גם כאשר אנו נלחמים זה למעלה משנה במלחמה קיומית – באופן סימולטני – בשבע חזיתות, תחת תנאי פתיחה קשים של מאות חטופים וחטופות, המוחזקים כבני ערובה, במעבה הקרקע ברשת רבת-גבהים של עשרות ק"מ מנהרות.

לקראת ה-5 בנובמבר 2024, מועד הבחירות בארה"ב, ניצנץ כמגדלור בגוונים שונים הנובעים מסקרים שמכלולן מורה בדאגה רבה על שיוויון שהשתרר בחודשיים האחרונים כתוצאה מהחלפתו של הנשיא ביידן בסגניתו האריס. אישית, קיוויתי מאוד שביידן לא יוחלף ע"י האריס כי כל הסקרים היו מאוחדים על הפסדו הבטוח בהפרשים גדולים. אבל החלפתו בהאריס נראתה כטעות איסטרטגית של הדמוקרטים מסיבות שאסביר למטה.

ואז, כנגד כל הסיכויים והתחזיות שקבעו בפסקנות: תיקו! –  דונלד טראמפ כבש את ליבה של ארה"ב בסערה שקטה.  הוואשינגטון פוסט "הפרוגרסיבי" היה הראשון שפירסם את תמונת הניצחון בסיגנון החיצים.

"תמונה שווה אלף מילים" ? לא כאן, פה היא שווה מיליון מילים... לפחות.

איור 1: הכיוון ועוצמת נהירת הבוחרים ב-2024 לעומת 2020 לפי אזורי הבחירה (Counties)

מפאת מגבלת מקום ניתנת כאן המפה בכמחצית מגודלה המקורי. מיקרא חלקי:  חץ אדום מציג תזוזת בוחרים ימינה לכיוון הרפובליקני/טראמפ בקלפיות אזור הבחירות. חץ כחול – מתאר תזוזה זהת ממדים לכיוון הפוך – הדמוקרטי/האריס. ככל שזווית החץ קטנה כך גדלה עוצמת התזוזה. אורכו של החץ הוא פונקציה של מספר מועדי בחירות (כולל הנוכחי) שהיו במחוז הבחירה  עם תזוזה באותו הכיוון.

התמונה הזו מזכירה את גדולתו של בטהובן שכתב והשלים כמעט ביחד את שתי הסימפוניות: החמישית העוצמתית מול השישית ה"פסטוראלית" כשהוא מדלג בין וינה העיר לבין הטבע – אותו כה אהב –השורר באזורים הכפריים. הוא נהג לספר לשומעיו שהוא אישית מחבב יותר את השישית "הפאסטוראלית" השקטה מול החמישית הסוערת וציין: "...כל מי שדמיין אי פעם את חיי הכפר לא צריך כותרות כדי להבין את כוונותיו של המלחין." (ויקיפדיה).

טראמפ שינה מכל וכל את אסטרטגיית מופעי הבחירות שלו. במקום ללכת על איצטדיונים גדולים הוא בחר בהרבה מאד קטנים ובינוניים – בס"ה כ-900 מופעים! – רובם הרחק מערי הענק (כשעת נסיעה). זה הצליח בענק.  מעט ראיונות בתקשורת והרבה מופעים באיצטדיונים של ערי השדה. רעיון איסטרטגי מבריק ובוהק.

"הסערה", בעוצמה משתנית גבוהה, בכיוונו המובהק לטראמפ, התרחשה, כפי שמשתקף במפה, בשני-שליש המזרחי של ארה"ב. בשליש הנותר – המערבי – עוצמת הסערה היתה פחותה אבל אפילו שם – שתי מדינות מפתח – אריזונה ונבאדה הפכו את עורן והעבירו את כל האלקטורים שלהן לחיקו של טראמפ, כמשתקף באיור 1.

איור 2: תוצאת הבחירות לנשיאות: טראמפ - הנשיא ה-47! בכל סטייט – קוד ומספר האלקטורים.

טראמפ רשם עלייה משמעותית בכוחו לעומת 2020 כמעט בכל מחוזות הבחירה, במיוחד בערים הקטנות ובאזורים הכפריים. עוד ידובר רבות על תכנון המיקום ותיזמון מופעי הבחירות שלו. חתנו קושנר ועמיתו החדש-ישן אילון מאסק (העשיר ביותר בארה"ב) תיכננו את המסלול ע"פ מערכת סקרים – עצמאית, מכוונת מטרות, ומגוונת.

תיכנון מסעי הבחירות ע"פ הסקרים בשיטות מבוססות חקר-ביצועים ותורת המשחקים היה לא פחות ממושלם.

כמה דוגמאות הנובעות מאיור 1.

טקסאס: מימשל ביידן "קלט" מיליוני מהגרים בלתי-חוקיים (בלשון הדמוקרטים: "חסרי-דוקומנטים"???) רובם דוברי ספרדית. "רק" 9 מיליון... חצו לטקסאס את נהר הריו גרנדה – הגבול בין ארה"ב ומקסיקו.

"יציאת מצרים מקסיקו" נערכה בתקווה לחבור לגולי מקסיקו הוותיקים שהם כבר מזמן אמריקנים – ששכחו מזמן מתי התאזרחו במהלך 3 דורות. אלה שהגיעו ממקסיקו, עסקו "בשקט" בחקלאות נדרשת במשך שתי הקדנציות של אובמה-ביידן (2016-2008), קיבלו אזרחות או מעמד לאזרחות (גרין קארד),וחששם המבוסס הוא שחסרי-הדוקומנטים החדשים יעכבו את השתלבותם כאזרחים. אות הזינוק להכפלת שטף חוצי הנהר ניתן ביציאה המבישה, שלא לומר "מנוסת בריחה" של בעלי גרין קארד ניתלים על כנפי מטוסי הרקולס, שבה נטשה ארה"ב את אפגניסטן בבושת פנים (2021). ה-9 מיליון של הגירה בלתי-חוקית, שנזקפת לחובתם של ביידן והאריס היא הגורם מספר אחד, לנהירה ימינה הפעם, שמצטרפת לנהירה דומה לפני 4 שנים (החיצים הכפולים ב-2 ואפילו ב-3 באיור 1).  נהירה מקבילה בצפיפות פחותה ניכרת היטב  במדינות: ניו מקסיקו, קולורדו, אריזונה, נבאדה, ובמפתיע – קליפורניה בעוצמה עילית. בפלורידה לנהירה החזקה ימינה יש שתי סיבות מעניינות ביותר: האחת היא נטישה היסטורית של היהודים את המפלגה הדמוקרטית – כנראה באל-חזור!!!  השנייה היא השלמת המעבר של ההיספנים – יוצאי קובה – לחיקם של הרפובליקנים. המעבר הזה וגם זה של היהודים נזקף במידה רבה לזכותו של סנטור מרקו רוביו שהוא בין-השאר תומך ישראל מושבע (נחזור אליו בהמשך).

כמה הערות נוספות המשתמעות מאיור 1. 

* כמעט כל כינוסי הבחירות (900) של טראמפ בוצעו באיצטדיונים קטנים ללא גג, בערי שדה ובפרברים הרחוקים בין חצי שעה לשעתיים נסיעה ממרכזי ערים גדולות. זה הבטיח לו קהל שומעים באופן בלבדי לטובתו, כאלה שלא יחששו מלהריע לו בקימה ובהתלהבות.  

לדוגמה, האיצטדיון בו ירו לו באוזן באמצע הנאום המתלהב – התרחש בשבת קייצית בבאטלר פנסילבניה – עיר שדה במרחק שעה נסיעה מפיטסבורג ושעתיים מקליבלנד אוהיו. הצופים מילאו איצטדיון של כ-10,000 איש עם תושבי פנסילבניה המחנים את רכבם ליד רכבים עם לוחיות מאוהיו – הם לא לבד. הסיקור בטלוויזיה הוא של Fox News בלבד... שזכו לסקר – בלעדית – את הירייה ההיסטורית במועמד המוביל לנשיאות.

במקרה, שהיתי באותה תקופה בארה"ב ואת הסרט של 5 הדקות הראו במיחזור כל הרשתות בארה"ב  במשך כל היום ולמחרת "באדיבותה" של רשת Fox News . אילון מאסק דאג לפרסם את תמונת האוזן המדממת ברחבי ארה"ב  והעולם לכל, או כמעט לכל, בעלי חשבון X (טוויטר לשעבר). חוקי? דמוקרטי ? קרוב לוודאי שלא. עד לפני יום הבחירות כבר היו לא פחות מ-8 ספרים למכירה באמזון בסיגנון "מי ירה בטראמפ" – שני ספרים ברשימה כבר חצו את קו ה-"בסט סלר".

* להאריס היה חשוב, שלא לומר ברמה קריטית, להמחיש שהיא דווקא מסוגלת למלא איצטדיונים גדולים, בבחינת – "לא סתם בחרו בי !"

האם הצליחה – אולי? הטלוויזיה הראתה אותה כמעט רק על רקע הקהל מאחוריה. הרקע היה מלא והיתה מוזיקה רועשת. האם הצליחה האסטרטגיה הזו? ובכן ע"פ איור מספר 1 היתה לה הצלחה מרעישה רק באטלנטה עם 11 חיצים כחולים, בשרלוט צפון קרולינה עם 3 כחולים, באינדיאנופוליס אינדיאנה ובמדינת קולורדו – האחרונה, כנראה בהיותה מרכז שיווקי חוקי ומוכר של קאנאביס. וזהו!

* אף לא חץ כחול בודד לרפואה להאריס בסטייט שלה – קליפורניה! – שהניבה לא מעט חיצים חומים דווקא!

* בכל הצגה חשובה יש מערכה אחת בסגנון: "... והשאלה היהודית." הבחירה בהאריס סיפקה "שתי ציפורים ביריה אחת": נשיאה ראשונה ואת בן זוגה  היהודי דאגלס אמהוף – האדון הראשון – בחדר הסגלגל! חשיבות מכופלת היתה לנדבך השני לאור הישגיו הייחודיים והמשמעותיים של טראמפ בקדנציה הראשונה: הכרה בירושלים כבירת ישראל; העברת שגרירות ארה"ב לירושלים ובכך מחיקתה של הקונסוליה האמריקנית בירושלים שסיפקה מענה לצרכים ואינטרסים פלשתינאים; הסכמי אברהם; ריבונות ישראל מוכרת על רמת הגולן. "ועל כל אלה..." מבטיח טראמפ להרחיב משמעותית את הסכמי אברהם ולעשות הכול לקראת שלום במזרח התיכון! לא פחות. 

מול הרקורד העשיר בביצועים של טראמפ הוצב המתיימר להיות – "האדון הראשון", לרוב עם כיפה על ראשו, מול המערך התקשורתי שסיקר את ריצתה של האריס עם משפט המפתח: "איך בכלל יכול יהודי אמריקני באשר הוא שלא להצביע להאריס?" קצר, קולע, כל המוסיף גורע! חסר למי מסוללת הכתבים המסקרים את האריס שלא יזניק את המשפט הקולע הזה לשולחיו או קהל מכותביו. אלא מה ? לא סיפרו (שכחו?) להם שכבר במסע הבחירות הראשון של טראמפ  ב-2016 הוא, טראמפ, כבר חיבר את המשפט הזה למעט שינוי פעוט ערך במילה האחרונה: "לטראמפ" במקום "להאריס"!

* איך??? איך לא חשבו במפלגה הדמוקרטית להציב מועמד חליפי לביידן דוקא מפנסילבניה  – בה נולד, שמתגורר בדלאוור – בס"ה גשר אחד מפילדלפיה – הגדולה בערי פנסילבניה שבה נערכה ב-1787 ועידת החוקה ומאז בירתה המעשית של ארה"ב  עד נובמבר 1800 (עם השלמת בנייתו של הבית הלבן והעתקת הבירה הרשמית לווושינגטון DC).

האריס, כסגניתו של ביידן, אמורה היתה להיות בת-אמונו המוחלטת של הנשיא!!! אלא שדווקא היא, לאור מצלמות הטלוויזיה עם חיוכה הענק – מקבלת את הזכות הבלבדית לשאת את אלונקת הנשיא – במקומו של... ביידן???  מה חשבו מוליכי המפלגה? שביידן לא יפנה, באצילות מופגנת, לצאן מרעיתו בסטייט, בה נולד וגדל, ויבקש מהם משהו דומה ל"רק אל תצביעו להאריס שבגדה בי... ועוד בחיוכה הידוע???"

השגיאה הזו לבדה עלתה לדמוקרטים ב-19 כפול 2 = 38 אלקטורים מהמדינה המתנדנדת עם הכי הרבה אלקטורים !!

מדוע מכפילים ב-2? במערכת [דו-קוטבית תחת עיקרון המנצח בסטייט-לוקח-הכול] האלקטורים שנוטשים מפלגה מצטרפים כולם כאחד אוטומטית ליריב. רק הסטייטס מיין ונברסקה יוצאות מן הכלל ומחלקות את האלקטורים כפי שנראה באיור 1.

למתענינים בנושא: 

https://www.youtube.com/watch?v=QJYWcRz1Nwg&fmt=22

לתשומת ליבנו:  בשתי מערכות חברתיות קריטיות בארה"ב: השלטון והספורט, מחקו את האפשרות של מצבי תיקו – במקומם שולטת החובה הבלבדית – ניצחון מוחלט וחד משמעי של אחד משני הצדדים.

המילה "תיקו" – פסולת חיתון.

הישגי הניצחון ההיסטורי

קשה להגזים בשורת ההישגים של טראמפ ואין בכוונתי לסקור יותר מאשר כמה בולטים. לא רק מכיוון שהתוצאות עדיין לא-סופיות – "קולות החיילים" – קרוב לשני מיליון אמריקנים פזורים בחו"ל. לכל אזרח אמריקני  בחו"ל יש זכות להצביע ורבים עושים זאת (בישראל הצביעו הפעם כ-300 אלף! – כפול מהקודמת). טראמפ (והרפובליקנים) ניצח בכל 4 החזיתות!  (ספירת קולות  החיילים ותושבי חו"ל נמשכת).

לנשיאות (312: 226) אלקטורים. המספר מימין שייך לרפובליקנים; משמאל – לדמוקרטים.

לסנאט בקונגרס (47:53) + 1 של סגן הנשיא – במקרה של הצבעת תיקו בלעדיו.

בית הנציגים בקונגרס (220:213) כאשר 2 מחוזות עדיין נספרים, באחד מהם יש לו יתרון חשוב.

מניין הקולות הכללי ביתרון של כ- 2.5 מיליון קולות.

בבחירות  2016 טראמפ הפסיד בשתיים מתוך ה-4 החזיתות הנ"ל: בחזית בית הנציגים, ובמניין הקולות הכללי לנשיאות. הוא זכה בבית הלבן אך ורק הודות לשיטת האלקטרו-קולג'.

הפעם טראמפ זכה ב- Trifecta – מצב שבו מפלגת הנשיא הנבחר זכתה גם בסנאט וגם בבית הנציגים!

יתרה מזאת, הוא זכה ברוב מוצק של כ-2.5 מיליון קולות במניין הכללי.

הקרם על העוגה נמצא בבית המשפט העליון שבו מתקיים רוב שמרני מוצק (5 מול 4) כאשר שלושה מהשופטים השמרנים מונו על ידו בהצלחה בקדנציה הראשונה שלו מתוך סה"כ של  9 שופטים!

בנקודה הזו חשוב ביותר להזכיר שביידן – עם היבחרו ב-2020 שקל עם ראשי הדמוקרטים להציף את "העליון" ב- 6 שופטים ליברלים (החוקה מאפשרת מקסימום של 15 שופטים! ). הוא קיבל המון אזהרות להימנע מכך! בין היתר הציעו לו לבדוק את "הצלחת המהלך" – אצלנו?... לא נראה שבדק.  הוא ירד מהרעיון די מהר – אז. עם היבחרו של טראמפ שלח לו ביידן הצעה ידידותית מול כתבים (בלי מרכאות): אל תציף את העליון!

הניצחון במניין הקולות הכללי מבטיח יציבות שלטונית ומכבה כל ניסיון לרפורמה משטרית שאת מחירה אצלנו אנחנו משלמים בדם ובדמים באופן קשה וחמור מאין כמוהו.

המצב החלומי שבו נמצא טראמפ מבטיח ביצוע אפשרי של מירב תוכניותיו לפחות במשך שנתיים –  עד "בחירות האמצע" בנובמבר 2026 וקרוב לוודאי גם עד נובמבר 2028.

הפסדו החלקי הנ"ל של הנשיא טראמפ  ב-2016 הביס את מרבית תוכניותיו בתחומי הכלכלה, הביטחון וביטחון הפנים, הביא לחקירות אינסופיות ולשני משפטי Impeachments הגם שנכשלו –להדיחו מהנשיאות מנעו את יכולתו לממש תוכניות עוצמתיות שארה"ב והעולם כולו אמור היה לצפות להן.

לשבחו ניתן לומר שטראמפ עשה "שיעורי בית" אמיתיים, אסף עוזרים עתירי יכולת כמו אילון מאסק, רוברט קנדי ג'וניור, את חתנו המוכשר והמצליחן – קושנר, ורבים נוספים שביחד מבטיחים ניצול הצלחה מירבי לרבים בעולמנו המסוכסך במלחמות אזוריות קשות. האם חלקן נמצאות על סף גלישה למלחמת עולם 3.0!

אם טראמפ יצליח לממש תוכניותיו – סביר להניח שיהיה לנו חלק בהן.

כמה תובנות עיקריות

1. מי שחושב שניתן יהיה לנצח בבחירות לנשיאות בארה"ב ללא הפעלה עכשיווית של מערכות חישוב עצימות את כללי "תורת המשחקים" תוך שימוש מלא של אינפורמציה הנאגרת מיד אחרי פירסום תוצאת הבחירות – שיחשוב שנית. זהו תנאי הכרחי (לאו דוקא מספיק).

2. האבות המייסדים" מדיסון והמילטון שניסחו  ב-1787 ובנוסף, וילסון כמה שנים אח"כ, את ההכרח הכה החיוני בשיטת האלקטורל-קולג' הנהוגה בלבדית בארה"ב, זוכים כאן למדליות זהב ענקיות.

3. וילסון הציע ותרם את שיטת המנצח-לוקח-הכול שהביאה  לתוצאה מהירה וחד משמעית (תוך פחות מ-12 שעות) את ההחלטה החד משמעית על ניצחונו הסוחף, לא ב-Landslide, של טראמפ כאשר, כמעט 3 שבועות אחרי, עדיין נמשכת הספירה עבור שני חברי בית הנציגים האחרונים: בקליפורניה ובאיובה.

4. הישג ה-Trifecta מעניק לטראמפ שלל אפשרויות בגדר חלום שיכול להתגשם. בראש וראשונה בתחומי יחסי חוץ בעולם שבו מתרחשות כרגע שתי מלחמות אזוריות עצימות, אחת מהן שלנו מול 7 חזיתות. חלום חייו של טראמפ הוא להזניק את כלכלת ארה"ב תוך איזון בגרעון ביחסי הסחר במיוחד מול סין. מיספר תחומים נוספים נמצאים אצלו במונחי הזנק – הפיתוח והייצור התעשייתי על גווניו, היי-טק, ולאו-טק. תשתיות תחבורה חדשניות, והגברת כוחה הצבאי של ארה"ב בים, יבשה, אוויר ובחלל.

5. האם Trifecta מבטיחה "הצלחה"? כן בשיעורי סיכוי גבוהים כל עוד לא מסלקים את המרכאות הכפולות. לאו-דווקא כאשר מגדירים הצלחה בלי מרכאות. אחת הדוגמאות הקלאסיות התרחשה במצב Trifecta בבעלות הדמוקרטים (הספיקר בבית הנציגים ובסינאט) שהובילו לפיחות כלכלי על מלא ב-13 מתוך כלל 14 המקרים שארה"ב חוותה מהיווסדה ועד היום. שעור "הצלחה" =  כישלון של 93%!!! ספר מומלץ ביותר:

The Great Devaluation by Adam Baratta; #1 Best Seller of WSJ

הציון 1#  הנ"ל ניתן לספר עוד לפני תחילת מערכת הבחירות. מעניין איזה ציון ניתן לתת  לו כאשר דוכני המכירה שלו הוצבו בכניסות/יציאות לאיצטדיונים ב-900 המופעים הנ"ל של טראמפ, וכנראה בהנחה?

1. מיזעורה של הדיפ-סטייט היא אחת המשימות הקריטיות שתוטלנה באופן ישיר על אילון מאסק. זה כולל פיטורים המוניים של בעלי תפקידים ממשלתיים חסרי-תועלת שיגיעו לידי העלמת מחלקות ואגפים "בלתי נחוצים". מדובר על חיסכון תקציבי ענק. מה שיותר חשוב הוא העלמת מה שיותר נושאי תפקידים שלא מתחלפים עם החלפת השלטון ממפלגה אחת לשנייה.

מי ייתן ויסכים לעשות אצלנו "שבתון" בתפקיד רשמי.

מצפים לטראמפ

מה זה מצפים? כוססים ציפורנים, מי לשבט ומי לחסד – אין נייטרלים. מחכים לאירוע הפתיחה ב-6 לינואר 2025 שבו יתכנס הקונגרס על שני בתיו להשבעת הנציגים ב"בית" והסנאטורים בסנאט. לכולם זיכרון כואב לאשר אירע שם בדיוק לפני 4 שנים כתוצאה מהפסדו של טראמפ לפני 4 שנים. הפעם קיימת ציפייה שהאירוע הזה יעבור בשלום!

ה-אירוע, יתקיים בצהרי ה- 20 לינואר 2025 עם השבעתו של טראמפ לקדנציה השנייה.

המשימה הראשונה שלו – להביא לקיצן של שתי מלחמות אזוריות שמתרחשות במקביל. שלנו ובאוקראינה.

המשימה השנייה שלו היא להציב את נבחרת "החלומות" שלו במקום המימשל הקודם במינימום חפיפה!  ובזמן מינימלי אפשרי! ביצוע מושלם ומהיר נמדד ביחידות של מניעת אובדן חיי אדם! וטראמפ מבהיר לכל שומעיו ב-4 עיניים או במיליוני עיניים ואוזניים: "אני שונא מלחמות." אשר לנו הוא הוסיף משפט חרוט בסלע בן 3 מילים שהוא שונה רק במילה אחת ממשפט שהגדיר קודמו: תפסיקו את המלחמה –לעומת טראמפ: תשלימו את המלחמה!  על מילת ההבדל הגורלי הזה טראמפ הזמין את רוה"מ שלנו ורעייתו לאחוזתו הענקית המרשימה בפלורידה אחרי הנאום בפני שני בתי הקונגרס בוואשינגטון בסתיו האחרון. הפגישה שהוכנה בקפידה יתירה בדילוגיו של השר רון דרמר הוכתרה (כנראה) בהצלחה מעוררת תקוות.

הקבינט שטראמפ בחר לממש את ביצוע מטרותיו הוא חלומי – לא פחות!  כמה מכוכביו מזדקרים: סנאטור מרקו רוביו – מזכיר המדינה; האגסט – מזכיר הביטחון (צעיר נמרץ ורהוט – מוכר לצופי פוקס ניוז)  שמתאים ביותר למלא כלשונן, מפורשת חד-משמעית,  את פקודותיו של הצ'יף קומנדר – טראמפ. ישירות אלינו טראמפ מייעד כשגריר את מייק האקאבי מושל ארקנסו לשעבר – מאןד נמרץ לממש את "תוכנית אלון", שנולדה אצל יגאל אלון ב-11 ליוני 1967 וממנה הוא מציב כמטרה ראשונה – ריבונות על בקעת הירדן, שנייה בתור – הרחבת הסכמי אברהם בכיכובה של ערב הסעודית וכיו"ב. כנציג האוונגליסטים (יש כ-700 מיליון בעולם מהם כ-90 מיליון בארה"ב) הם מאמינים שהברית החדשה די מיותרת – זו שנכרתה עם אברהם – הראשונה שרירה וקיימת! הוא מתכנן להוביל תיירים לטיולים ביהודה ושומרון במקום "הגדה המערבית" שלא קיימת במפות שלו. הוא גם הבטיח שלא יתקיים מחסור בתיירים... רשימה חלקית.

לאילון מאסק מיועדת משימה  מיוחדת – צימצום או ביטול,  ואו איחוד משרות ממשלתיות ברמה של בעלי תפקידים מחלקות ואגפים שלמים ואפילו משרדים עתירי מורשת על המזכירים (השרים) שבראשם. למשימה הזו מטרה נוספת וחשובה ברמה קריטית. היות והערך המוסף של עבודת הפקידים האלה ירד פלאים עם הזמן, נוצר מצב שנשיא חדש ובמיוחד ממפלגה שונה מקודמו לא היה חייב להחליפם בחדשים – שמא לא יבצעו את הוראותיו, הרי "ששכחו" על קיומם והם התרבו ללא מפריע עם הזמן (גילוי נאות: אני נשבע שפרצתי בצחוק עם מיקרא הדברים בנושא הזה שהיזכירו את הבדיחות על בית ההסתדרות ברחוב ארלוזורוב ת"א שלנו...). איפה הם מתגוררים? למאסק אין שום בעייה לאתר אותם – ע"פ חשבונות X (טוויטר לשעבר) מקבלים את מקום מגוריהם ומעשיהם בשעות העבודה! ובכן רובם ככולם בסטייטס הכחולים בפינה הצפון-מזרחית באיור 1. הצבע הכחול מצביע חד משמעית – דמוקרטים. מה שמבטיח שביצוע הפעולה הזו חייב להתבצע תוך פחות מ-4 שנים! אפשרי? כנראה שכן – אחרי שנאס"א נכשלה להחזיר שני אסטרונאוטים אמריקאים מהמעבדה בחלל, הרימו לו טלפון והוא שלח חללית שלו שהחזירה אותם בריאים ושלמים.

נסיים בתפקיד שטראמפ מייעד לסגנו ואנס. היות שטראמפ עצמו אינו יכול להיבחר לקדנציה נוספת (מחסום חוקתי לא מאפשר להיבחר לנשיאות יותר מפעמים), המטרה היא להכשירו כמיועד להיבחר לנשיא כבר בעוד 4 שנים ולהשלים 4 שנים נוספות אח"כ. חלומו של טראמפ מסתכם בסיסמת הבחירות הנפוצה שלו  Make America Great – יש לו תריסר שנים להשיג זאת.

הצלחתו – הצלחתנו. רק שלא נפריע.

פרופ' חובב טלפז

* * *

איליה בר-זאב

במעלה מחמל נפשי – מכתש רמון

בְּטֶרֶם אָבִיב, כְּשֶׁהַשִּׁבֳּלִים עוֹדָן יְרֻקּוֹת, אֲנִי נָע בְּאִטִּיּוּת,

כַּזוֹחֲלִים בַּגַּיְא.

עֶפְרוֹנִי הַמִּדְבָּר מַסְוֶה צְעָדֵַי מֵחֲשָׁשׁ פֶּן אֶרְמֹס

גֶּלְלֵי יְעֵלִים,

אוֹ אֶקְטֹל נִצָּנֵי רִבָּס* רְחַב הֶעָלִים.   

לוּ הָיוּ לִי שָׁלוֹשׁ עֵינַיִם –

הָאַחַת תִּתְבּוֹנֵן אֶל פִּסְגוֹת הֶהָרִים, אֶל מְעוֹף צִפֳּרֵי הַטֶּרֶף

בְּנוֹפִים דְּמוּיֵי יָרֵחַ.

הָאַחֶרֶת תִּבְחַן אֶת טִיב הַמִּשְׁעוֹל הַצַּר בְּצִדֵּי הַמָּצוּק.

הַשְּׁלִישִׁית תִּפְזֹל אֵלַיִךְ רַק כְּדֵי לוֹמַר לְעַצְמִי, אִם אַת יְכוֹלָה גַּם אֲנִי מְסֻגָּל.

אִם הָיוּ לִי שָׁלוֹשׁ יָדַיִם –

הָאַחַת תֹּאחַז בְּמַקֵּל הַהֲלִיכָה בִּמְיֻמָּנוּת שֶׁל וָתִיקִים,

הָאַחֶרֶת תִּצָּמֵד לְזִיזֵי הַסְּלָעִים. הַשְּׁלִישִׁית תְּבַקֵּשׁ לְלַטֵּף, לְנַגֵּב אֶת הַזֵּעָה,

לְנוֹפֵף לְשָׁלוֹם לְעוֹבֵר אֹרַח.

לִקְרַאת עֶרֶב מְטוֹסֵי קְרָב חֲדִישִׁים פּוֹרְצִים בְּרַעַם אֶת

 מְהִירוּת הַקּוֹל, 

גַּלֵּי הֶלֶם בְּלֵב הַמַּכְתֵּשׁ חוֹמְדִים אֶת

מְהִירוּת הָאוֹר.

* ריבס המדבר – צמח רב שנתי ממשפחת הארכוביתיים. עליו הם הגדולים מבין כל צמחי הארץ.

ספקנית מצויה

מכתש רמון

הַבִינִי אֶת תַּאֲוָתִי לַעֲלוֹת בֶּהָרִים נִדָּחִים

לָרֶדֶת אֶל תְּהוֹמוֹת בְּהַתְאָמָה מְבֹהֶלֶת לְכָל צַעַד,

לְהֵחָבֵא בְּצֵל כַּרְבֹּלֶת

חֲרֵרִים.

בְּמַחְזוֹרִיּוּת שֶׁיֵּשׁ לְקַנֵּא בָּהּ, צִמְחֵי הַבַּר

מְקַשְּׁטִים אֶת דַּרְכִּי.

מַשֶּׁהוּ יָרֹק מֵעֵבֶר לַצּוּקִים,

רוּחַ חֲרִישִׁית

עַל פָּנַי.

פורסם לראשונה ב"מקומות שהיינו בהם" – קשב לשירה-2016.

* * *

חזי רפופורט

ב-5 בנובמבר תיפקד העם האמריקני כחבר מושבעים

אהוד מכובדי,

אני חולק עימך את תחושותיי לאחר הבחירות לנשיאות בארה"ב במכתב (גלוי, אם תרצה) ולא ע"י כתיבת מאמר (יומרני מדי לטעמי). במקום להיות עץ ביער קל לי יותר להשקיף על היער מבחוץ, ומה שאני רואה בגדול  הוא אמריקה ברברס. אם עד כה, כדברי מארק טוויין, היה "השקר יכול לעשות את דרכו סביב חצי עולם בעוד האמת טרם סיימה לקשור את שרוכי הנעליים," הרי עתה שבה ארה"ב לתקופה של עובדות חפות מפוליטיקה. זו פשוט תהיה מדינה אחרת.

ביום הבחירות ב-5 בנובמבר תיפקד העם האמריקני כחבר מושבעים שהחליט לזכות את דונאלד טראמפ משלל האישומים שהטיח בו הממשל כדי לנשלו מרכושו, מכספו, מחרותו ומהחיים עצמם. היה זה פסק-דין גורף מחוף אל חוף. שים לב שגם במעוזי המפלגה הדמוקרטית בניו-יורק ובקליפורניה הרוב הדמוקרטי התכווץ משמעותית!

המערכה נגד טראמפ התנהלה בעלות מטורפת של 90 מיליון דולר בניצוחו של תובע-מיוחד בשם ג'ק סמית אשר מונה לתפקידו (שלא כחוק) ע"י משרד המשפטים. זה נגמר. בעתיד רק תובע שאושר ע"י הסנאט יוכל לתבוע. אני מאוד מקווה שעל מעלליו יבואו חשבון עימו ועם שאר הפרקליטים הפוליטיים "למען ישמעו ויראו."

רפורמות נוספות אותן אני צופה:

תיקון שיטת הבחירות. לא יעלה על הדעת שכדי לעלות על מטוס אתה חייב להזדהות אבל בבואך לקלפי אסור לבקש ממך תעודה מזהה.

הרפובליקנים עברו את מחסום הפחד מבחירות מוקדמות. בבחירות האחרונות השקיעו 100 מיליון דולר בנושא ובכך "גנבו" את ההצגה מהמפלגה הדמוקרטית שהתמחתה בנושא הזה.

הפסקת הפארסה ששמה FISA שאפשרה לממשל להאזין לשיחות של אזרחים גם אם שהו בחו"ל.

סגירת הגבולות פיזית ואדמיניסטרטיבית להגירה לא חוקית. שים לב שקנדה ומכסיקו כבר מיהרו לסתום את הפה הגדול שלהן והצהירו על כוונתן לשתף פעולה עם ממשל טראמפ.

עידוד מהגרים לא חוקיים לעזוב מרצון תוך 90 יום. אם כך יעשו יוכלו לשוב באופן חוקי בהליך מסודר, ולא, תישלל זכותם לשוב לארה"ב למשך 20 שנה.

איתור וגירוש מהגרים לא-חוקיים עם דגש על גורמים פליליים בעליל, גירוש שייזכר כגדול בעולם.

מלחמת חורמה פדרלית ב"ערי המקלט" במדינות "כחולות" (קרי: דמוקרטיות). שוטרים מקומיים שיפריעו לנציגי החוק הפדרליים פשוט ייעצרו. (אני לא חושב שזה יגיע עד כדי כך כי השוטרים בסתר ליבם שלמים עם המהלכים המתוכננים).

שיחרור חשודים ממעצר עד משפטם רק תמורת ערבות נאותה (כיום הפושעים יוצאים החוצה דרך דלת מסתובבת).

הפיכת משק האנרגיה למנוע צמיחה לאומי ובין-לאומי.

בניין 10 כורים אטומיים לאספקת חשמל עבור התעשייה המתפתחת של בינה מלאכותית. הרשת הקיימת פשוט אינה מספקת.

אני מעריך כי הנשיא הנכנס טראמפ יחון חלקית את האנטר ביידן (אחרי שייתן לו "לטעום" כמה חודשים בכלא), אבל את ההרשעה עצמה ישאיר רשמית לדראון.

את מפגיני ה-6 בינואר יחון במשורה על בסיס בדיקת כל מקרה לגופו. אלה שלא היו מעורבים פיזית יקבלו חנינה. הוא הדין בעצורים שהפגינו נגד הפלות.

הפרדה ברורה בכל ענפי הספורט בין גברים לנשים. מין המתחרים יקבע על סמך הרישום בתעודות הלידה הרלוונטיות.

צימצום הממשלה ותקציביה. לצורך זה מינה שניים מתומכיו, שניהם מיליארדרים "עם תעודות", אלון מאסק ולצידו ויואק ראמאסראמי (שהתנדבו למשימה ללא שכר).

ייבוש ביצת השחיתות בוושינגטון. כאן, אהוד, ברצוני לשתף אותך בסיפור תקשורתי שבינתיים עבר כאן מתחת לרדאר. המדובר בפרקליט בשם בוריס אפשטיין. האיש הוכיח את עצמו כ"קוסם" בצוות ההגנה של טראמפ וגאל את שולחו לפחות ארבע פעמים ממצבים משפטיים מביכים. אין תימח שטראמפ מינה אותו לבכיר בצוות ההכנה לכניסתו מחדש לכס הנשיאות. בין השאר הוטל על צוות זה לבחון ולהמליץ בפני הנשיא הנכנס על מועמדים ראויים לקבינט שלו. מסתבר שאותו אפשטיין פנה למועמדים שונים בפוטנציה ו"רמז" להם כי סיכוייהם יגברו אם ישכרו אותו לעורך דינם (תמורת שכר-טרחה שמן). כמה וכמה מהמועמדים אמנם הלכו בדרך זו. עד שאפשטיין פגש ב-SCOTT BESSENT – אחד המועמדים המובילים למשרת שר האוצר. גם כאן הציע את עצמו כ"מאכער", אלא שהמועמד פנה בזעם ישירות לטראמפ, חשף את הקנוניה ודרש להתחיל בייבוש ביצת השחיתות הוושינגטונית בבית פנימה במאר-א-לאגו (בית החורף של טראמפ בפלורידה). טראמפ הדיח את אפשטיין ומינה את סקוט לשר האוצר. בהשקט ובבטחה!

מדיניות חוץ. בשנת 2012 אמר שר ההגנה לשעבר רוברט גייטס שג'ו ביידן שגה בכל דבר שנגע בו (ולא רק במדיניות בינ"ל). ואכן, בעוד שלביידן היו קווים ורודים הרי לטראמפ  ישנם קווים אדומים בוהקים:

איראן ניסתה להרוג אותו והוא יחסל אותה כלכלית (ואולי גם צבאית). אני צופה שינוי משטר באיראן או לפחות להחלשתו בצורה דרמטית בתוך השנתיים הקרובות.

עצירת שטף הסמים מסין (דרך מכסיקו) תוך שימוש באמצעים כלכליים ופוליטיים קיצוניים.

מלחמה בטיק טוק. זו אפליקציה שזורעת הרס וארס בקרב הדור הצעיר בארה"ב.

מציאת פתרון למלחמת רוסיה-אוקראינה. לא ביום הראשון לכהונתו כפי שהבטיח במערכת הבחירות, אבל ללא ספק בהמשך.

סגירת הפער בייצור טילים היפר סוניים!

שיתוף פעולה עם ממשל ביידן לסיום מלחמת ישראל בלבנון. דומני שנושא זה עלה בשיחתם בת השעתיים בבית-הלבן.

מינוי מייק האקאבי לשגריר ארה"ב בישראל הוא מהלך מבריק בעוצמה תנ"כית!

לסיכום, יש לדונאלד טראמפ 4 שנים להחזיר עטרה ליושנה. גם אם בבחירות הביניים ב-2026 יזכו הדמוקרטים ברוב בבית הנבחרים – עדיין תהיה בידו זכות הוטו.

מטוטלת ההיסטוריה שבה למנעד הנורמלי. בשורות טובות.

נאמנך,

חזי רפופורט

בוקה ראטון, פלורידה

* * *

אורי הייטנר

צרור הערות 1.12.24

* מחיר הדשדוש – בחודשיים וחצי האחרונים, מאז "עיד אל ביפר", נהנינו מרצף של הצלחות משמעותיות במלחמה בלבנון, שבהן הנחתנו מכה קשה על חיזבאללה, חיסלנו את נסראללה ואת רוב שידרת הפיקוד של הארגון, גרענו את מרבית יכולותיו, כולל 80% מכוחו הטילי והרקטי, וניקינו את הרצועה הקרובה לגבול מכפרי חיזבאללה.

ודווקא עכשיו, כאשר חיזבאללה על סף שבירה, אחרי שהוא ויתר על הלינקג' עם עזה, שהיה עילת תוקפנותו נגדנו, ויתרנו על הכרעה והעדפנו על פניה שקט, כמו בסבבים בעזה שהביאו ל-7 באוקטובר.

למה? למה אם השמדנו 80% מכוח השיגורים, עצרנו בלי להשמיד עוד 20%? למה חזרנו כמו אישה מוכה לגבר האלים, להסדר שהוא העתק-הדבק של סיום מלחמת לבנון השנייה, ולא להסדר הכולל את מימוש החלטת מועצת הביטחון 1559 על פירוק חיזבאללה מנשקו? למה לא התעקשנו – אם לא על רצועת ביטחון של צה"ל, לפחות על אזור חיץ ריק מאויב לאורך הגבול עם לבנון? למה?

התגובות שאני מקבל על הדברים שאני כותב נגד ההסדרה, נותנות את התשובה לשאלות הללו. "מה אתה רוצה? מלחמת נצח?"

לא. איני רוצה מלחמת נצח. אני רוצה מלחמת ניצחון. אני רוצה הכרעה. מי ששואל אם אני רוצה מלחמת נצח, איבד את האמונה שניתן לנצח, וחושב על המלחמה בתבנית של מלחמת התשה בלבד.

מהשאלה על אודות מלחמת נצח, אני למד מה קרה. התעייפנו. ראש הממשלה עייף. הממשלה עייפה. החברה הישראלית עייפה. צה"ל עייף. המילואימניקים שחוקים אחרי מאות ימי מילואים. ולכן המטרה חוזרת להיות שקט. שקט בצפון ולהערכתי מהר מאוד גם בדרום. 

הבעייה העיקרית היא האופן שבו המלחמה התנהלה מלכתחילה. זוהי מלחמת הדשדוש. למה את המתקפה שפתחנו בה ב-17 בספטמבר (וכנראה במקרה, מחשש לחשיפה של הביפרים הממולכדים) לא פתחנו בדצמבר 2023? למה במשך שנה ניהלנו מלחמת חפירות, עקרנו את היישובים והקמנו רצועת ביטחון בצד שלנו?

אילו התחלנו בזמן, כבר מזמן המלחמה הייתה מאחורינו. וכשאני טוען שהיה עלינו לפעול בדצמבר כפי שפעלנו בספטמבר, אין כוונתי לומר שכל מה שעשינו כעת, עשינו בדרך הנכונה. כמו ברצועת עזה, התמרון הקרקעי התקדם בקצב צב, עקב בצד אגודל, במקום פריצה בסערה עד הליטני והיכן שצריך גם מצפון לו, כיתור חיזבאללה בדרום לבנון והתחלת ניקיון השטח מצפון לדרום.

אחד ממרכיבי תורת הביטחון הישראלית היה מלחמות בזק. במקום מלחמת בזק, בחרנו במלחמת דשדוש בדרום ובצפון. וכך, השעון המדיני השיג אותנו והכניס אותנו בשלב מוקדם מאוד ללחצים בינלאומיים, בידוד בינלאומי ואמברגו. צבא המבוסס על מילואים, אינו בנוי למלחמות ארוכות. נכון, צה"ל ובעיקר הכוח הלוחם קטן מדי, וגם את זה נהיה חייבים לתקן ביום שאחרי. אך גם לחזור לתפיסה של מלחמות בזק.

* כפרי רדואן – הפרת ההסכם מצד חיזבאללה מובנית בתוך ההסכם. על פי ההסכם, אסור לחיזבאללה לרדת לדרום לבנון. על פי ההסכם, הכפרים השיעיים החולשים על יישובי הגליל יכולים לחזור.

מיהם אותם כפריים? אנשי חיזבאללה.

בעזה ובביירות, ארגוני הטרור משתמשים בתושבים כמגן אנושי. בכפרים הללו, התושבים הם המחבלים. הכפרים הללו הם כפרי רדואן.

ההסדרה עמוסה בכשלים. החמור ביותר היא הוויתור על הדרישה לפרימטר; רצועת חיץ ברוחב של קילומטרים אחדים לאורך הגבול, שמי שייכנס אליה – דמו בראשו. את הכפרים השיעיים הללו צריך להקים מחדש מצפון לליטני.

אז מהי ההסדרה הזאת? 1701#2.

לאלברט איינשטיין מיוחסת האמירה: "טיפשות היא לחזור על אותה הפעולה, וכל פעם לצפות לתוצאה אחרת."

* שיטת מפסיד – המחדל הגדול שהיה הקדימון למחדל מלחמת יום הכיפורים, היה באוגוסט 1970. בחודש זה נכנסה לתוקפה הפסקת האש אחרי מלחמת ההתשה. מיד עם כניסת הפסקת האש לתוקפה, נשיא מצרים נאצר הפר אותה וקירב סוללות טילי נ"מ לשפת תעלת סואץ. ישראל החליטה, בלחץ אמריקאי, להבליג. במלחמת יום הכיפורים שילמנו על כך מחיר כבד בחיי טייסינו, במטוסינו ובאובדן העליונות האווירית בתחילת המלחמה.

למה נאצר הרשה לעצמו את הפרובוקציה הזאת? הרי מצרים ספגה אבדות רבות הרבה יותר מישראל, והיתה זקוקה להפסקת האש הזאת כאוויר לנשימה. למה הוא סיכן את הפסקת האש?

כי הוא מכיר את נפש הישראלים. מה, אחרי שנים קשות כל כך, עם תמונות במסגרת שחורה בעמודי העיתונים מדי יום, כשסוף סוף הגענו לשקט המיוחל – נחדש את האש? הוא לקח סיכון מחושב, וצדק.

זו השיטה של הערבים בהפסקות האש איתנו. אחרי הפסקת האש הם מתחילים להפר אותה בהדרגה, בקטן, ב"שיטת מצליח". ישראל מבליגה? זה הצליח, אז נמשיך הלאה, לאט לאט, בשיטת הסלאמי. כך היה עם ההבנות עם חיזבאללה אחרי מבצע "דין וחשבון" (1993) ומבצע "ענבי זעם" (1996), כך היה עם הסכמי אוסלו, כך היה עם הבנות "צוק איתן". וכמובן שכך היה עם החלטת מועה"ב 1701 לאחר מלחמת לבנון השנייה.

וכך הם עושים גם היום, כבר מיום כניסת הפסקת האש לתוקף. אני מקווה שישראל פוסט 7 באוקטובר תשנה את דרכה, ותהפוך את "שיטת מצליח" של חיזבאללה ל"שיטת מפסיד". כוונתי להפסד בלתי פרופורציונלי. הוברח קלצ'ניקוב דרומה לליטני – יירד בנין רב קומות בדאחיה.

* השופט הצרפתי – ועדת הפיקוח על ההסדרה בלבנון, לא נועדה רק לפקח על יישומה בידי חיזבאללה, אלא גם להיות השופטת בין חיזבאללה לבינינו במקרה של הפרה.

מדוע אם כן ישראל הסכימה להשתתפותה של צרפת העוינת בוועדה? אם צרפת שוללת את זכותה של ישראל להגנה עצמית אחרי הטבח ההמוני הברברי של 7 באוקטובר, היא תסכים לזכות ההגנה העצמית של ישראל בעקבות התחמשות חיזבאללה?

מסתבר שישראל הסכימה להשתתפות צרפת, תמורת מתן חסינות לנתניהו וגלנט מפני ביצוע הצווים של הטריבונל האנטישמי. בעיניי, זו עסקה טובה. יש לקוות שצרפת תהיה אבן הדומינו הראשונה שתקריס את הצווים.

* נתניהו צודק – נתניהו צודק בכל מה שהיה אומר על ההסכם הזה, אם לפיד או גנץ היו חותמים עליו. כפי שהוא צדק בדברים שאמר, כראש האופוזיציה, על אותו הסכם בדיוק, בתום מלחמת לבנון השנייה.

* אני רק שאלה – האם העובדה שנעים קאסם עדיין חי, אינה הפרה של הפסקת האש?

* לא אוטומט – אני נגד הסכם ההסדרה. איני מאמין בהסדרה הזו. יש בי כעס על כל אחד מן השרים שתמכו בהסכם.

אך דווקא בתמיכה של סמוטריץ' אני רואה צד חיובי. מתחילת המלחמה היו שתי הכרעות מדיניות – עסקת החטופים וההסדרה בצפון. בשני המקרים הוא לא היה אוטומט של הכי ימין, הכי נץ, הכי מיליטריסטי, לא התחרה עם בן גביר, אלא הפעיל שיקול דעת פרגמטי.

בעסקת החטופים, שיקול הדעת הביא אותו להחלטה נכונה. בהסדרה, שיקול הדעת הביא אותו להחלטה שגויה. אבל טוב שאינו אוטומט.

אין זה מן הנמנע שהוא יתמוך גם בעסקת חטופים נוספת.

* כפסע – מהו הניצחון המוחלט? הרגע שבו נתניהו יחליט להפסיק את המלחמה. כך זה בצפון וכך יהיה בדרום. הוא יטען שזה הניצחון המוחלט. כפסע.

* בדרך לעסקת חטופים – להערכתי, לאחר ההסדרה בצפון, נתניהו יחתור לעסקת חטופים והפסקת המלחמה בדרום. על מה אני מבסס את ההערכה?

א. מה שהוביל להסדרה בצפון הם העייפות והשחיקה, והם יובילו גם לעסקה בדרום.

ב. רצונו של טראמפ בסיום במלחמה, הפחד של נתניהו מטראמפ והרצון לרצות אותו.

ג. ההערכה של נתניהו, שכעת, לאחר הפסקת האש עם חיזבאללה, בגיבוי איראן, חמאס נשאר מבודד, ולכן יירד מהעץ ויסכים לפשרות. הרי הגורם לכך שעד היום אין הסכם הוא חמאס.

ד. תחושת בטן.

האם פירוש הדבר שהעסקה בדרך? ספק. למה? כי לא בטוח שההנחה בדבר התגמשות חמאס תתממש.

* נס שבעה באוקטובר – שבעה באוקטובר 2023 הוא היום הנורא, המר והנמהר, בתולדות המדינה, ובתולדות העם היהודי אחרי השואה. אבל ביום הזה היה גם נס גדול. הנס הוא החלטתו של סינוואר למדר את נסראללה ולא לתאם מתקפה משולבת מצפון ודרום. לא אכנס להשערות למה הוא נהג כך, אך הוא לבטח האמין שחיזבאללה יצטרף מיד. אך כנראה, כיוון שחיזבאללה הופתע, והיה זקוק להתרעה של 24 שעות כדי לתקוף, וכיוון שאיבד את אלמנט ההפתעה, וצה"ל מיהר להיערך בצפון, זה לא קרה.

אילו בשבעה באוקטובר היינו מותקפים מדרום ומצפון, ויתכן מאוד שמבצע מתוכנן כזה היה מלווה במתקפת טילים איראנית, כשאיננו מוכנים לה, וחיזבאללה היה מפעיל בגדול את ארסנל הטילים שלו, כולל הטילים המדויקים, על מרכז הארץ, כחיפוי לביצוע תוכנית כיבוש הגליל, שהיה מלווה בטבח המוני הרבה יותר מאשר בדרום, מדינת ישראל היתה בסכנה קיומית.

נס נוסף במלחמה הזאת, הוא העובדה שהגיע מידע, שעורר חשש שמבצע הביפרים עומד להיחשף. עד אותו הרגע, ראש הממשלה, שר הביטחון, מערכת הביטחון והפרשנים באולפנים – כולם דיברו על הסדרה בצפון כאופציה הרצויה ועל מתקפה ישראלית בעדיפות שנייה. המידע הזה הביא את מערכת הביטחון ללחוץ על הדרג המדיני לצאת לפעולה. משראש הממשלה השתכנע ונתן את האות, יצאה לפועל המתקפה המוצלחת כל כך – הביפרים ומכשירי הקשר, ההתקפה האווירית להשמדת רוב ארסנל הטילים של חיזבאללה, חיסול בכירי חיזבאללה ובראשם נסראללה והתמרון הקרקעי בדרום לבנון. אלמלא ההשתלשלות הזאת, סביר להניח שישראל הייתה מורתעת מפחד חיזבאללה, והמלחמה עלולה הייתה להיגמר כשחיזבאללה במלוא כוחו, ממתין לשעת הכושר לבצע את זממו.

* תוקף מוסרי – לוועדת חקירה אזרחית אין יכולות וסמכויות המתקרבות לאלו של ועדת חקירה ממלכתית. לכן, התייחסתי להקמתה כאל גימיק. אבל בדיעבד, אני חושב שיש תוקף מוסרי לוועדה ולמסקנותיה.

מסקנות הוועדה נכונות וראויות. בראש ובראשונה האמירה, שצריכה להיות מובנת מאליה, שהעומד בראש הוא האחראי, ולכן האחראי הראשי הוא נתניהו, ואחריו בנט ולפיד שהיו זמן קצר בתפקיד.

המסר השני והוא חשוב ביותר, הוא שצריך היה לצאת למתקפת נגד מקדימה, ושלוז המחדל הוא ההימנעות מכך.

המסר השלישי הוא נגד תפיסת ההתמכרות לשקט בדרג המדיני והצבאי.

המסר הרביעי הוא נגד מימון חמאס על פי העיקרון של "כסף תמורת שקט", ושיבוש המלחמה הכלכלית, שהמוסד ניהל נגד הטרור.

מילים כדורבנות.

ועוד דבר חשוב, הוא מה אין במסקנות. אין כל אישוש לקונספירציה על הרצון לחזק את חמאס כדי להחליש את רש"פ. אין לכך שחר. המחדל הוא החולשה ולא פנטזיות קונספירטיביות.

* חצי שעה אחרי נתניהו – האם זה סביר שרמטכ"ל שאחראי למחדל 7 באוקטובר ימנה את מפקדי צה"ל? לא.

אבל אין כל ברירה – חייבים לאייש את התפקידים. אז מה עושים?

יש לכך פתרון – התפטרות הרמטכ"ל.

אבל הדבר ייצור אנומליה אבסורדית אף יותר – שמי שאחראי למחדל לאין ערוך יותר מהרמטכ"ל, ראש הממשלה הכושל, מר מחדל בנימין נתניהו, ימנה את הרמטכ"ל הבא.

אז מה הפתרון? התפטרות של הרצי הלוי חצי שעה אחרי התפטרותו של נתניהו. ועד אז עליו למלא את חובותיו כרמטכ"ל, כולל מינוי המפקדים.

* לא בוגד, פייסן – חוה ליבוביץ' חוטאת לאמת ההיסטורית, כאשר היא מגדירה את צ'מברליין "בוגד".

צ'מברליין לא בגד. הוא פטריוט בריטי שעשה את מה שהבין כאינטרס הלאומי של ארצו. הוא פייסן, שפייס את היטלר מתוך תקווה שהדבר ימנע מלחמה ויביא "שלום בדורנו".

כשאני מגדיר את נתניהו צ'מברליין, בשום אופן איני מגדיר אותו בוגד. מי שמכנה את נתניהו "בוגד" הוא מסית ומתיר דם.

לא כיניתי אותו קוויזלינג או פטן, אלא צ'מברליין, כלומר פייסן. כפי שצ'מברליין נקט מדיניות פייסנית כלפי היטלר, כך נתניהו – כלפי חמאס וחיזבאללה.

כך ספד צ'רצ'יל ליריבו הגדול וחברו למפלגה ולשולחן הממשלה צ'מברליין: "נפל בחלקו של נוויל צ'מברליין, באחד המשברים העילאיים בעולמנו, שדעותיו תיסתרנה על ידי המאורעות, שתקוותיו תתאכזבנה, והוא יהיה מרומה ונגזל על ידי איש זדון. אך מה היו תקוות אלו שמהן התאכזב? מה היו שאיפות אלו שמהן התייאש? מה היתה אמונתו אותה ניצלו לרעה? הרי היו אלו בין הרגשות הנאצלים והמיטיבים של לב האדם – אהבת השלום, השאיפה לשלום והחתירה לשלום, אפילו במחיר סיכון גדול וודאי במחיר אישי."

אני מאמין שגם מדיניותו הפייסנית של נתניהו נובעת ממניעים טובים – הרצון לחסוך בחיי חיילינו ולמנוע מלחמה. הבעיה היא, שמדיניות זו אולי משתלמת לטווח הקצר, אך לטווח הארוך אנו משלמים עליה בריבית דריבית, כפי שנוכחנו ב-7 באוקטובר.

* התחרפן – דברי הבלע של בוגי יעלון נגד מדינת ישראל וצה"ל, שבהם האשים את צה"ל בביצוע טיהור אתני בעזה, הם שקריים, מכפישים, חסרי אחריות ופוגעים במדינת ישראל.

האיש התחרפן לגמרי.

הייתי עם בוגי יעלון בתלם. הוא היה אז אדם אחר עם דעות אחרות. ביום שבו הוא הסכים להקמת ממשלה התלויה ברצונה הרע של הרשימה המשותפת, פרשתי מתלם. מאז זה רק הידרדר.

מה נשאר ממנו?

כלום.

[אהוד: אם אינני טועה אתה ראית בשעתו בהתלהבות רבה בבוגי יעלון המבולבל והמזיק כיום את האיש המתאים ביותר להיות ראש הממשלה שלנו במקום "הסמרטוט" נתניהו!]

* לגיטימציה לטריבונל – הגשת הערעור על צווי המעצר לנתניהו וגלנט שגויה. היא מעניקה לגיטימציה לטריבונל האנטישמי, כאילו החלטתו נגועה בענייניות.

להערכתי, הסיכוי שהערעור יתקבל – קלוש. עם זאת, משהוגש הערעור, אני מקווה שיצליח.

* שופר הטריבונל – פשקוויל אוטו-אנטישמי שוקניסטי נורא ואיום של עפרי אילני במוסף "הארץ". אילני תומך בהתלהבות בצווי המעצר של הטריבונל האנטישמי בהאג, ורואה בטריבונל את אלת הצדק של "משפט העמים וצווי התבונה" – "אחד המוסדות הנישאים ביותר שכוננה האנושות." את ראש ממשלת ישראל הוא מגדיר "מבוקש על רצח," שאחראי ל"חורבן של ערים שלמות, מוות של רבבות." הפנטזיה של אילני היא שנתניהו וגלנט "עשויים להיזרק זה לצד זה לאותו תא מעצר."

הוא מזועזע מכך שבכיתות בבתי הספר תלויה תמונה של רוצח המונים, מה שמעיד על כך שלא רק נתניהו רוצח אלא עם ישראל הוא עם של רוצחים. ולכן הוא תוקף גם את האופוזיציה על כך שהיא יצאה נגד צווי הטריבונל האנטישמי וכמובן את "תקשורת המיינסטרים" כפי שהשמאלימין הקנאי הרדיקלי מכנה את כל כלי התקשורת שאינם ערוץ 14 / "הארץ".

ואיך אנשים "הגונים" צריכים לשמור על שפיות. הוא ממליץ על ספר, שרעיונותיו יכולים לסייע להתמודד עם הרוע. הספר נקרא "פרשנות פסיכולוגית של הנאציזם לסוגיה". כלומר, ישראל היא מדינה נאצית והספר יכול לסייע, באמצעות כתביו של אריך נוימן, שחווה את גרמניה הנאצית, בכלים איך להתמודד עם "האמת הכואבת שאנו חיים בתוך הרשע." כלומר, אילני הוא גם מכחיש שואה, כמו כל בן עוולה שמשווה את ישראל לנאצים.

אך לא רק את השואה הוא מכחיש. נחשו איזה עוד אירוע הוא לא מזכיר? צדקתם. את 7 באוקטובר. שכן הוא כתב על הרוע הנאצי ולא על פעולה לגיטימית של לוחמי חירות.

* מותרות – רוגל אלפר משתלח במתקפה ארסית בתושבי הצפון – מגזר שרוצה לשעבד מדינה שלמה ולא אכפת לו שעוד מאות חיילים סתם ימותו בשבילו. והוא מגדיר את תושבי הצפון כבן גבירים.

מבחינתו, אין מחויבות למדינה להגן על תושבי הגליל, וקיומה של ההתיישבות הישראלית בגליל אינה מצדיקה מחיר דמים. מבחינתו, אין שום בעייה בכך שהיישובים לא יהיו קיימים. גליל ישראלי הוא מותרות.

* ארבעה אתגרים לאומיים – להערכתי, הפסקת האש בצפון מסמנת את ההתכנסות לקראת סיום המלחמה.

עומדים בפנינו בשנים הקרובות ארבעה אתגרים לאומיים כבירים.

האחד, הוא תקומת הגליל והנגב המערבי. איני מדבר על שיקום. שיקום הוא החזרת המצב לקדמותו. אני מדבר על תקומה, שהיא הרבה הרבה יותר מכך. מדובר על מחיקת המושג פריפריה, והפיכת אזורי הסְפָר לאזורים מובילים, באמצעות שדרוג רבתי של מערכות החינוך, ההשכלה הגבוהה, המדע, התרבות, הבריאות, התחבורה והתעסוקה, ובאמצעות קפיצת מדרגה דמוגרפית על ידי הגדלה משמעותית של ההתיישבות הכפרית והעירונית בספר, והקמת יישובים חדשים לאורך הגבולות.

השני, ריענון תפיסת הביטחון של ישראל ובנייה מחדש של צה"ל כדי להתאימו לתפיסה החדשה. על צה"ל להיות צבא גדול, חכם, חזק והתקפי, שהאוריינטציה שלו היא על הכרעה וניצחון במלחמות בזק, ועל פעולה יזומה לסיכול איומים על ישראל, כולל באמצעות מתקפות-נגד מקדימות.

השלישי, הוא סיכול התגרענותה של איראן. הזמן אוזל, ואם לא נפעל בקרוב, אנו עלולים לאחר את המועד, ולמצוא את עצמנו תחת איום קיומי ממשי. עלינו לנסות לרתום את ארה"ב למשימה, אולם הנחת העבודה שלנו צריכה להיות שבמשימה הזאת אנו לבד, ואין לנו ברירה אלא לעשות זאת לבד. אם אין לנו יכולת – יש ליצור את היכולת, אך בינתיים לממש את היכולות שיש לנו להסיג כמה שנים אחורה את המיזם.

הרביעי, הוא עלייה גדולה של מיליוני יהודים. המטרה הקרובה צריכה להיות שרוב העם היהודי יחיה בארץ.

כל אתגר כזה בפני עצמו הוא משימת ענק. ארבעה אתגרים כאלה הם קוממיות מחדש של המדינה. לשם כך, יש צורך בהנהגה לאומית בעלת מעוף וכושר ביצוע, המסוגלת לאחד את העם ולהנהיגו לאתגרים הללו.

ובמה מתעסקת ההנהגה שלנו? בעיצומה של המלחמה, הם מתעסקים בלפלג את העם ולשסע אותו, במהפכות משטריות הקורעות את העם, בניסיון להחליש את מוסדות המדינה, בחוקים להשתלטות על התקשורת והפיכתה לתקשורת מטעם בתת-רמה של ערוץ 14, במזימות לפיטורי היועמ"שית, ראש השב"כ והרמטכ"ל, בהפיכת משטרת ישראל למיליציה פשיסטית פרטית של ראש הכנופייה, בצונאמי של הטרלות חוק לכרסום במדינת החוק. איזה פער תהומי בין גודל האתגרים וגודל השעה לבין קטנות המנהיגות ועליבותה.

* חומות או גשרים – אישה מקריית שמונה שהתראיינה לרדיו, הסבירה מדוע היא חוזרת לקריית שמונה: "אני חוזרת, זה הבית שלי, אף אחד לא יוציא אותי מפה." נפלא! ואז היא הוסיפה: "כל עוד ביבי בשלטון אין לי מה לדאוג."

זה מחרפן. אחרי 7 באוקטובר אין לה מה לדאוג כשביבי בשלטון?! לך תבנה מדינה.

ואף על פי כן, אם עליי לבחור בין מי שאומר זאת, למי שאומר: "אני לא חוזר, אין עתיד, לא אסכן את חיי בשביל אדמה... רק לא ביבי," אני קרוב יותר לראשונה. אִתה יש יותר עתיד מאשר עם השני. אתה יש יותר עם מי לבנות מדינה.

האוריינטציה שלי היא על גשרים, לא על חומות. ואני מחפש יותר את המשותף מאשר את המפריד. כשאני חולם על תקומת הצפון, לא שיקום הצפון, כלומר שהצפון יהיה טוב יותר, חזק יותר, גדול יותר מכפי שהיה לפני המלחמה, אחד החסמים החשובים ביותר בעיניי לתקומה, הוא המחיצות בין הקיבוצים לקריית שמונה, בין ראש פינה לחצור הגלילית. תנאי להצלחה היא הסרת המחיצות, וגיבושנו כאזור אחד. ההסתגרות וההשתבללות של כל חברה בתוכה, עם אוזן קשבת אך ורק לתיבת התהודה שלה, יוצרת מציאות שאין בה עתיד. אם יחד נרקום ונגשים עתיד משותף, אין לי ספק שהוא לא יהיה שבטי ביביסטי, אך גם לא שבטי רל"ביסטי.

* אסיפת עם הרבעון הרביעי – קרוב למאתיים איש מהגליל המזרחי והגולן התכנסו בראש פינה לאסיפת עם של תנועת הרבעון הרביעי. לרובם זו החשיפה הראשונה לתנועה. כולם באו מתוך דאגה ממצב המדינה לצד תקווה שניתן לתקן ורצון להיות חלק מן הפתרון.

המפגש שילב בין התכנים הארציים הקבועים של הרבעון הרביעי – הצורך לשנות את פוליטיקת ההכנעה המסוכנת ולאמץ פוליטיקה של הסכמות לאומיות, לבין תכנים של אתגרי אזור הצפון אחרי המלחמה וכיצד אנו יכולים לתרום.

המפגש כלל הרצאות במליאה ודיונים בקבוצות דיון. את אחת הקבוצות אני הנחיתי.

* הדיכוטומיה השבטית – יאיר שלג נמנה עם החוגים שבהם אני גם אני נמצא – החוגים שמתעקשים לא להיות מתויגים באחד שני המחנות השבטיים, אלא להציג תפיסה עצמאית, מורכבת, ולקדם מיינסטרים ציוני ממלכתי שישבור את הגמוניית שני המחנות והדיכוטומיה ביניהם, וימיר את ההקצנה ביצירת הסכמות.

האזנתי לשיח בין גדי טאוב ליאיר שלג. טאוב התעקש שמולו נמצא הנציג של "השמאלנים". מי הם השמאלנים? מי שמתנגדים לנתניהו. הוא הקפיד לפנות אליו ב"אתם". וככל שיאיר הסביר, למשל, שהוא התנגד באופן נחרץ לסרבנות ואף כתב זאת, טאוב התעקש ולא ויתר: "אתה מתחמק מאחריות," כלומר, כיוון שיאיר שלג נגד נתניהו, הוא חלק מהסרבנים והוא נושא באחריות לסרבנותם. או כאשר יאיר שלג הסביר שהוא מתנגד למהפכה המשטרית אולם הוא שותף שנים רבות קודם לכן לביקורת על מערכת המשפט, למשל בנושא זכות העמידה, טאוב נאטם לשמוע את המורכבות. בסופו של דבר זו היתה ההצעה – ואתה נגדה. כלומר, כל מי שנגד המהפכה, הוא אוטומטית מזדהה עם מערכת המשפט ללא ביקורתיות והוא חלק ממחאת קפלן, כולל הסרבנות. וכן הלאה וכן הלאה.

טאוב עצמו הקפיד כל הזמן לדבר בלשון "אנחנו," כלומר "המחנה שלנו," וכשיאיר שאל אותו, מה זה "אנחנו" אין לך דעה עצמאית משלך? הוא הסביר שהוא מייצג מחנה ונותן קול ל"מושתקים."

ערב קודם לכן, הפעיל החברתי יאיא פינק הרצה באורטל, והיה ממש תמונת ראי של גדי טאוב. "הם" ו"אנחנו", "המחנה הליברלי" ו"המחנה השמרני", והכול בדיכוטומיה מוחלטת, לאורך כל ההרצאה, בלי שום הטלת ספק שמא יש עוד אופציות. יאיא הציג את האיום של ממשלת נתניהו, ואני מסכים עם חלק גדול מביקורתו, אבל הוא לא הבחין שהוא ומה שהוא מייצג אינו הפתרון אלא חלק מן הבעייה.

* המבוגר האחראי – ראשי האוניברסיטה העברית יזמו הענקת תואר דוקטור לשם כבוד לנשיא המדינה הרצוג. קם קול זעקה בקרב מרצים רבים המתנגדים למהלך. טרם התקבלה החלטה סופית.

על מה ולמה ההתנגדות? על כך שהרצוג לא יצא נגד המהפכה המשטרית ובכך היה, כביכול, לחלק ממנה.

כנראה שהם מצפים מנשיא המדינה לרדת לכביש ולצווח: "בושה! בושה!" אולי ציפו שיסית לסרבנות.

האמת היא שהרצוג עשה פעולות קונסטרוקטיביות נגד המהפכה, בהצגת חלופה אחראית. הוא הציע שתי הצעות פשרה לרפורמה קונסטרוקטיבית, שיכולה ללכד סביבה את רוב העם, שנותנת מענה לבעיות האמתיות במערכת המשפט, אבל במטרה לתקן אותה ולא להרוס אותה ואת החברה הישראלית. היוזמה החשובה ביותר שלו הייתה פתיחת בית הנשיא להידברות על רפורמה בהסכמה. הצדדים הגיעו בה להסכמה על 90% מהנושאים והיו בדרך לתיקון היסטורי. הבעייה היא ששני הצדדים השתפנו והתקרנפו בכל פעם כשיצאו את מפתן בית הנשיא ועמדו מול הבייס הקנאי שלהם.

הרצוג לא הצליח, לאסוננו, אבל הוא היה המבוגר האחראי, המבוגר הממלכתי, ופעל בכל מאודו לעצור את ההידרדרות במורד. וזה תפקידו של נשיא המדינה.

לא תמכתי במועמדות של הרצוג לנשיאות המדינה, הן בשל הכתם על עברו – השמירה על זכות השתיקה בחקירות על העמותות המושחתות של אהוד ברק, ובעיקר כי תמכתי במרים פרץ. אבל היום הייתי תומך בו, כי הוא נשיא טוב מאוד, המנסה לקדם אחדות בימים קשים של קרע. המרצים רוצים שהוא יוסיף שמן למדורת הקרע. הם דורשים ממנו למעול בתפקידו.

איני יודע מה יוחלט באוניברסיטה. אולי הם אינם ראויים למתן התואר המכובד לנשיא המדינה.

* בהצלחה לשני הצדדים – סוריה היא אויב מר של ישראל. שושלת אסד היא שושלת אנטי ישראלית קיצונית במיוחד. סוריה היא חולייה משמעותית ביותר בציר הרשע האיראני, מאז המהפכה החומייניסטית באיראן ב-1979. סוריה היא בעלת בריתו של חיזבאללה מאז הקמתו של הארגון. היא סייעה ומסייעת לו לאורך השנים בנשק ותחמושת. במלחמת האזרחים, חיזבאללה השתתף באופן פעיל לצד שלטון אסד. גם איראן סייעה לאסד ושיגרה לוחמים איראניים לעזרתו. אסד תלוי באיראן ולכן הוא מאפשר לה יד חופשית בהעברת אמל"ח דרך סוריה לחיזבאללה והקמת מיליציות פרו-איראניות בסוריה, שנועדו להיות חלק מחגורת האש סביב ישראל.

אויבו של אויבי הוא ידידי, ולכן, על פניו, עלינו לאהוד את המורדים באסד שיצאו למתקפה קשה על חלב, העיר השנייה בגודלה ובחשיבותה בסוריה. אלא שכאן צפויה לנו הפתעה לא נעימה. המורדים הם קנאים ג'יהאדיסטים סונים, כמו חמאס, אל-קאעידה ודאעש, והם נתמכים בידי הרודן הטורקי ארדואן.

במלחמת איראן-עיראק, בין איראן החומיינסטית לעיראק של סדאם חוסיין, איחל ראש הממשלה מנחם בגין "בהצלחה לשני הצדדים."

* חשבון ההשתמטות – מה לגולדקנופף ולהתיישבות ברצועת עזה? מה לו ולהתיישבות? ממתי היא מעניינת את המשתמטים? מה אכפת לו?

הכול הוא חשבון ההשתמטות. גולדקנופף מודע להתעוררות העממית הגדולה בחברה הדתית ציונית נגד ההשתמטות וחוקי ההשתמטות. הוא חושש שהגל הזה יביא את מפלגת הקיצוניות הדתית להתחשב בציבור, ששלח אותו, ולטרפד את חוקי ההשתמטות. ולכן הוא מקדם מהלכים לחיזוק הברית בין הסמוטריצ'יות וההשתמטות.

* תשלחו את הילדים שלכם – תגובה שכתבתי למישהו שכתב, בהקשר של רעיון ההתיישבות בעזה, ש"אם תקימו יישובים, תשלחו את הילדים שלכם להגן עליהם":

איני תומך בהתיישבות בעזה, אבל יש דברים גרועים ומסוכנים לאין ערוך. למשל, נסיגה מיהודה ושומרון והקמת מדינה פלשתינאית. קשה להאמין, אבל יש משיחיים שתומכים בזה ומטיפים לזה. אני מצהיר מראש, שאם תהיה פעם ממשלה מופקרת ומטורפת, שתקדם מהלך כזה, לא יעלה על דעתי להוציא תחת ידי משפט ממאיר כמו: "אם אתה רוצה להקים מדינה פלשתינאית, שלח את הילדים שלך להגן על כבשת הרש שתישאר ממדינת ישראל." ההיפך הוא הנכון – כיוון שצעד כזה יסכן את קיומה של מדינת ישראל, ביתר שאת אחנך את ילדיי להיות המבוגרים האחראיים ולהגן על המולדת, שתהיה בסכנה.

* הצעתה המופקרת של המופקרת – אפילו בכנסת הנוכחית, הירודה בכנסות, ותחת הקואליציה הנוכחית, המושחתת שבקואליציות, סומרות השערות מכך שכמעט עלתה להצבעה ונהנתה מתמיכת הקואליציה הצעתה של הח"כית המופקרת טלי גוטליב, להרחיב את חסינות הח"כים לחסינות מוחלטת. על פי הצעתה המופקרת של המופקרת, יידרש רוב של 90% כדי לפתוח בחקירה (!) נגד ח"כ. כלומר, לעולם לא ייחקר ח"כ, גם אם יהיה פושע מסוכן. גם כך החסינות בעייתית למדי, אבל על פי הצעתה, הכנסת תהפוך לעיר מקלט בלתי מותנית לפושעים.

* לא סאטירה – יש סוגים שונים של חיקויים.

יש חיקויים, שגדולתם – ההעתקה המדויקת. כאלו היו החיקויים של גדול החקיינים, טוביה צפיר. הוא הצליח לגלם בדיוק מדהים את מושאי החיקוי – אותו קול, אותה אינטונציה, אותן הבעות פנים, אותה שפת גוף. גם הטקסטים היו לרוב טובים ומצחיקים.

החיקוי של נתניהו בביצוע מריאנו אידלמן ב"ארץ נהדרת" אינו מוצלח מן הבחינה הזאת. אבל זהו חיקוי מדויק מבחינת הנכחת הדמות. מריאנו קלט את הטיפוס ומיטיב להציג אותו, עד שהחיקוי עולה על המקור, כלומר מריאנו מצליח להיות יותר ביבי מביבי.  

אלי פיניש מיטיב לחקות את דודי אמסלם, גם מבחינת ההעתקה הפיזית וגם מבחינת העברת הדמות.

ירון ברלד מאופר באופן שהופך אותו דומה מאוד לישראל כ"ץ. הוא מיטיב לחקות את שפת הגוף שלו ובעיקר את תנועות הידיים. אבל אין שום קשר בין הדמות שהוא מגלם למקור. ישראל כ"ץ בגרסת ברלד הוא אהבל גמור וילד עלוב, שבוכה על כך שנקלע לתפקיד שר הביטחון. ישראל כ"ץ אינו קשור בשום אופן לדמות שברלד מציג. לכן, אין בדמות הזאת שום סאטירה. סתם הלעגה ותו –לא.

החיקוי הזה מזכיר דמויות מהחרצופים כמו דן "מיצי מיצי" מרידור ודוד "מופלטה" לוי. זו לא היתה סאטירה אלא רשעות. ובמקרה של דוד לוי – גזענות.

החיקוי של ישראל כ"ץ אינו מוסיף כבוד ל"ארץ נהדרת", שבדרך כלל היא תוכנית מצוינת.

[אהוד: מאז ה-7 באוקטובר אני לא מסוגל לראות סאטירה בטלוויזיה!]

* לעזור למי שרוצה לתת – בן אורטל, שכמו כל בני אורטל רצה להיות לוחם קרבי, קיבל פרופיל רפואי נמוך, בשל בעייה בילדות שכבר אינה רלוונטית, ושובץ לחיל חינוך. הדבר חרה לו מאוד, במיוחד לנוכח המלחמה. כל ניסיונותיו להעלות פרופיל נתקלו בחומת ביורוקרטיה אטומה ובדחיות חוזרות ונשנות ב"תלך-תבוא." על מנת לסייע לו, פניתי לחברי עוזי דיין, סגן הרמטכ"ל לשעבר. עוזי לעולם לא יסייע למי שמבקש להוריד פרופיל או לעבור ליחידה נוחה יותר, אך תמיד מסייע למי שרוצה להתגייס ולא נותנים לו, או למי שרוצה להיות לוחם והדבר נמנע ממנו.

השבוע הבחור התקבל להיות לוחם ב"גולני". כבוד!

* לא בגלל השואה – דף הפייסבוק "מורשת הרב זקס" מעלה טקסטים רבים שלו, הנוגעים בפרשת השבוע או באקטואליה.

בדרך כלל אני מזדהה עם דבריו החכמים.

לקראת כ"ט בנובמבר, עלה הציטוט הבא שלו: "הטרגדיה הנוראה מכולן במונחים אנושיים, השואה, הובילה אל האישור הגדול ביותר לרצונו הקולקטיבי של העם היהודי להתקיים: לידתה של מדינת ישראל."

זה לא נכון. המדינה לא קמה הודות לשואה, אלא למרות השואה. היא קמה בזכות המעשה הציוני בארץ ישראל, שיצר את המציאות שהביאה להקמת המדינה. במאות עמודי דו"ח אונסקו"פ, ועדת החקירה שהמליצה על תכנית החלוקה, אין כמעט אזכור לשואה כנימוק. כך גם בנאומים של ויצמן, בן גוריון, שרת, גולדה ואבא אבן במסע השכנוע לקראת ההצבעה. כך גם בנאומים של נציגי המדינות בעצרת האו"ם. גם במגילת העצמאות השואה מוזכרת רק בסעיף השביעי.

* עגל הזהב – בלק פריידי – חג העבודה הזרה. חגו של עגל הזהב.

* ביד הלשון: קוגן – הרב צבי קוגן, שליח חב"ד באמירויות, נחטף ונרצח בידי מחבלים. יהי זכרו ברוך!

הפינה מוקדשת לזכרו.

השם קוגן הוא גלגול של השם כהן.

ברוסית האות ה"א נהגית כגימ"ל.

אורי הייטנר

לתגובות: uriheitner@gmail.com

* * *

מוּקִי אֶלְדָּד

אוֹר

זוֹכֵר אֵיךְ נָשְׂאוּ אוֹתְךָ

עַל יָדָם

חֲבֵרֶיךָ הַלּוֹחֲמִים.

גֶּשֶׁם יָרַד,

הִבִּיטוּ בְּךָ

הִתְפַּלְּלוּ לִשְׁלוֹמְךָ.

לֹא הִתְעַיְּפוּ.

אוֹתוֹ רֶגַע נִכְנַס הָרוֹפֵא

מַדִּיף רֵיחַ טוֹב

שֶׁחָדַר לָאַף

וְהֶעֱלָה חִיּוּךְ עַל פָּנֶיךָ,

חִיּוּךְ זוֹהֵר.

הַחִיּוּךְ עוֹדֶנּוּ

שָׁלֵם

אָצֹר בַּזִּכָּרוֹן.

אַתָּה כְּבָר אֵינְךָ

וְכֻלְּךָ אוֹר.

* * *

עקיבא נוף

1 בְּדֵצֶמְבֶּר, יוֹם הֻלֶּדֶת

קַמְתִּי בַּבֹּקֶר, הַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה,

רוּחַ דֵּצֶמְבֶּר בָּרְחוֹב הִתְהַלְּכָה,

הַכֹּל מִתְנַהֵל בְּשִׁגְרָה נִנּוֹחָה,

פָּשׁוּט וְרָגִיל עַד כְּדֵי מְבוּכָה.

הַיּוֹם, יוֹם הֻלֶּדֶת, רָאוּי לְהַרְגִּישׁ

דְּבַר מָה קְצָת אַחֵר, אוֹ שִׁנּוּי הַמַּלְבִּישׁ

עַל רוֹם רֹב-שְׁנוֹתַי הִרְהוּר עַל עָתִיד,

אַךְ, כְּלוּם לֹא קָרָה וְהַכֹּל כְּתָמִיד.

וְאוּלַי כָּךְ רָאוּי, וְאוּלַי זוֹ בְּרָכָה

שֶׁהַכֹּל שִׁגַּרְתִּי בְּבַגְרוּת נִנּוֹחָה,

וְאֵין כָּל מִפְנֶה שֶׁל חִלּוּף וּתְמוּרָה

וְיֵשׁ מַתָּנָה בְּזוֹ הַשִּׁגְרָה.

וַהֲגַם שֶׁסָּבִיב קְרָבוֹת וּסְעָרָה,

מַמְשִׁיךְ בְּשַׁלְוָה לַהֲדֹף אֶת הָרַע,

וְגַם בְּגִילִי – עוֹד נוֹשֵׂא הַתִּקְוָה

וּמוֹסִיף לְקַדֵּשׁ בִּטּוּיֵי אַהֲבָה.

מוֹסִיף לְקַדֵּשׁ, אוֹ מוֹסִיף לְקוֹשֵׁשׁ

וְעֶדְנַת הַחַיִּים אֵינֶנִּי נוֹטֵשׁ,

כּוֹתֵב עוֹד חָרוּז וּמוֹסִיף עוֹד חָבֵר

וְלָלֶכֶת מִכָּאן – אֵינִי מְמַהֵר.

* * *

חברי סומליו"ן

סופרים ומשוררים לילדים ונוער

אבלים על לכתו של חברם

הסופר ממקור טברייני

דוד בן-קיקי

ושולחים תנחומיהם למשפחתו

* * *

עדינה בר-אל

דוד בן-קיקי ז"ל – צעיר נצחי

הסופר דוד בן-קיקי נולד בשנת 1934. הוא היה פעיל מאוד באגודת "סומליון" – סופרים ומשוררים לילדים ולנוער. באחד מימי העיון שערכתי במכללת "אחווה" הוא סיפר: "אני יליד טבריה, בן למשפחה  שמוצאה בטולדו ואשר חיתה שם עד לגירוש היהודים מספרד." בשנת 1992 יצא לאור בהוצאת "תמוז" ספרו "המפתח של בני רקת", [רקת הוא השם הקדום של טבריה, לדבריו]. בספר הוא מגולל את קורותיה של משפחה יהודית שהחלו בטבריה בשנות 50 לספירה והמשיכו ברומא בשנת 68 לספירה, בטולדו בשנת 1490, באמסטרדם בשנת 1939, באושוויץ בשנת 1941 ובטבריה בשנת 1945.

ברשימת ספריו ניתן למצוא גם ספרי ילדים וגם ספרי נוער בנושאים שונים. ובצד הספר המוזכר לעיל, הוא כתב גם את "הבטיחי לי שאת בתולה: סיפורים אֵרוטיים שובבים" (תמוז, 2004).

דוד היה שובב באופיו ובמראהו. נראה צעיר מכפי גילו, עם רעמת שיער מתנופפת  וחיוך תמידי על פניו. הוא היה אדם ידידותי, איש שיחה מעניין, איש משפחה – קשור לבניו ולנכדיו.

הוא תמיד התנדב ברצון לפעול למען "סומליון", היה גזבר האגודה, והיה לי שותף פעיל בתכנון ימי העיון והמפגשים. אני מרשה לעצמי להעיד, שהוא חיבב את שמן הזית שלנו. וכיוון שהיה גם חובב פתגמים, הוא היה מזכיר לי לעיתים קרובות: "פַּת לֶחֶם בְּשֶׁמֶן זַיִת – בַּיִת."

כאשר מלאו לו שבעים שנה הוא סיפר לי בשמחה, שהוא הכין לעצמו מתנה – ספרון מאויר עם פתגמים והגיגים שלו, שכותרו הוא: "כשאני מתעורר – מתחילים החלומות" (תמוז, 2004). מובן שבספרון נכלל גם המשפט הנ"ל על שמן הזית ועוד משפטים, ביניהם: " לוּ נִתָּן – הָיִיתִי חַי בֵּין יַלְדֵי הַגַּן"; "אֵין הַפֶּרַח מַכִּיר בְּיָפְיוֹ"; "מִטָּה זוּגִית מְקָרֶבֶת וּמַרְחִיקָה." וגם טקסט ארוך יותר שכאילו נכתב עכשיו:

אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל –

אֶרֶץ זַיִת, תָּמָר, רִמּוֹן

וְרִמּוֹן!

אֶרֶץ

הֶחָרוּב וְהַחֶרֶב

אֶרֶץ

נִיחוֹחַ הֲדָרִים

וְצַחֲנַת פְּגָרִים

אֶרֶץ תְּאֵנָה וְתַאֲנִיָּה,

אֶרֶץ

זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ וָדָם.

אֶרֶץ

זַיִת וְזַיִן.

דוד בן-קיקי, חבר יקר, יהי זכרך ברוך!

עדינה

* * *

נעמן כהן

מה השתנה בהסכם עם חיזבאללה

בין 2006 ל-2024?

חופש פעולה לחיל האוויר

אפשר כבר לעשות סיכום:

מלחמת לבנון השנייה: (12 יולי 2006 – 14 באוגוסט 2006 ) נהרגו 121 חיילים ו-44 אזרחים.

מלחמת לבנון השלישית: (8 לאוקטובר 2023 – 27 נובמבר 2024) נהרגו 73 חיילים ו-42 אזרחים.

הסכם הפסקת האש עם לבנון (כלומר עם חיזבאללה) שנחתם עתה זהה לחלוטין להסכם 1701 שנחתם ב-12 אוגוסט 2006 כולל אזכור חסר משמעות שהוא כולל את 1559 הקורא לפרק את כל המיליציות החמושות בלבנון. 

וכך נכתב אז:

איך השתנו ''מטרות הלחימה'' בלבנון

הממשלה אישרה אתמול ברוב גדול את הסכם הפסקת האש שגיבשה מועצת הביטחון. באישור ההסכם תמכו 24 שרים. שר התחבורה שהרם מופזזקר-שאול מופז היה היחיד שנמנע והטיח ביקורת חריפה על כך שראש הממשלה (אולמרט) לא עמד על כך שהמחויבות להחזרת החטופים תהיה חלק אינטגרלי מההסכם. ראש אמ"ן הזהיר את השרים מעימות עתידי צפוי עם חיזבאללה.

שרת החוץ ציפורה מלכה בז'ז'וביץ-לבני-שפיצר אמרה כי הפעולה הצבאית לא הייתה מסוגלת להשיג את מרבית היעדים שישראל קבעה לעצמה, אלא רק "להחליש את כוחו של החיזבאללה ולהכין את הרקע לתהליכים המדיניים." לדבריה, החלטת מועצת הביטחון 1701 היא הצעה טובה וכי "יש סיכוי שההחלטה הזו תגרום לשינוי בלבנון ובלבד שהקהילה הבינלאומית לא תסתפק בה ולא תשאיר אותה כפי שהיא"

ראש הממשלה אהוד אולמרט אמר כי החלטת מועצת הביטחון יוצרת תנאים ממשיים ליישום ההחלטה 1559 של המועצה הקוראת לפירוק החיזבאללה מנשקו. הוא הוסיף כי החיזבאללה לא ימשיך להיות מדינה בתוך מדינה וממשלת לבנון הופכת להיות הכתובת מול ישראל.

שר הביטחון ארמנד-עמיר פרץ אמר כי השאלה המרכזית בהחלטה היא כיצד יישם אותה החיזבאללה. לדבריו ישראל נערכת לכל תגובה אפשרית, בין אם יכבדו את ההסכם ובין אם לאו. לדבריו המלחמה חשפה נושאים רבים גם בלחימה וגם בעורף שמחייבים בחינה והסקת מסקנות אך אין זו העת לעסוק בכך.

שר התחבורה שהרם מופזזקר-שאול מופז היה תקיף בדבריו. "אני בעד הפסקת האש אך ההסכם הזה רחוק מלספק. אין בו שום אמירה מפורשת לפירוק החזיבאללה מנשקו ולכן הוא גם לא יפורק. (...) אני שואל כאן: איך יפרקו את החיזבאללה מנשקו ומי יבצע זאת? יוניפ"ל? הם לא יודעים מי זה חיזבאללה," אמר. מופז ביקר בחריפות את העובדה שהממשלה איננה ממלאת את מחויבותה להחזיר ללא תנאי את שני החיילים החטופים.

ראש אמ"ן האלוף עמוס ידלין, אמר לשרים כי "אנחנו צופים בסבירות גבוהה ביותר עימות עתידי נוסף עם ארגון חיזבאללה." האלוף ציין כי להערכתו איראן תנסה לשקם את החיזבאללה לקראת העימות הבא והאירגון יתוגבר גם בעתיד בנשק מסוריה ומאיראן. להערכת האלוף ידלין החיזבאללה ינסה לגבש עתה כללי משחק דומים לאלה שהושגו לאחר מבצע "ענבי זעם". הם יתירו לאנשיהם לפגוע בחיילי צה"ל ואם צה"ל יגיב בפגיעה בחיזבאללה, הארגון יורשה לחזור לירי קטיושות.

במסיבת העיתונאים טענה לבני כי ההישג העיקרי של ההחלטה הוא בפריסת כוחות צבא לבנון – דבר שישראל דרשה אותו מאז נסיגתה מלבנון ב-2000 – ובתוספת כוח בינלאומי משמעותי. לבני ציינה כהישג את הטלת אמברגו הנשק על החיזבאללה. הישג נוסף לדבריה הוא בכך שההחלטה מאפשרת לישראל לפנות את כוחותיה מלבנון במקביל לפריסת כוחות צבא לבנון והכוח הבינלאומי. היא ציינה כי ההחלטה מאפשרת להוסיף כוח גדול ואפקטיווי יותר במידה שיתברר כי הכוח שנקבע אינו יעיל מספיק.

לבני ציינה כי במישור הדקלרטיווי השיגה ההחלטה הכרה בכך כי "פרובוקציה של חיזבאללה" הביאה לפרוץ המלחמה ומצד שני לא נעשתה כריכה בין החיילים הישראלים החטופים והאסירים הלבנונים הכלואים בישראל ונושא חוות שבעא נדחק לשולי ההחלטה.

"להעביר נשק ולשקמו," "הפעולה הצבאית לא היתה מסוגלת להשיג את מרבית היעדים; ההישג העיקרי בהחלטת מועה"ב הוא בפריסת צבא לבנון בדרום."

(עמירם ברקת וגדעון אלון, "הממשלה אישרה ההסכם: הפסקת אש מ-8 בבוקר", "אל-ארצ'", 14.8.2006).

https://www.haaretz.co.il/misc/2006-08-14/ty-article/0000017f-e81b-d62c-a1ff-fc7b63300000

הניצחון על חיזבאללה במלחמה הנוכחית גדול לאין שיעור מהמערכה ב-2006, למרות זאת, ההסכם נשאר זהה. לא נקבע פירוק חיזבאללה מנשקו, ולא הוקם פרימטר ביטחוני שיגן על יישובי הגבול. את ההכרזות שישראל תגיב על כל הפרה שמענו כבר מאז אוסלו (ביילין: "מבחן הדם") מאז הנסיגה מרצועת הביטחון מלבנון (אהוד ברוג-ברק: "נגיב על כל הפרה בכוח", וכמובן מאז מלחמת לבנון השנייה ב- 2006).

ההבדל היחידי המהותי בין שני ההסכמים שעשוי אולי לשנות את העתיד הוא שלפי ההסכם החדש בהסכמת ארה"ב יש לישראל חופש פעולה אווירי מוחלט בשמי לבנון (מלבד האיסור לעשות בומים) חופש פעולה מוחלט זה שלא היה קודם, יאפשר לצה"ל להגיב מהר ויעיל על כל הפרה. עכשיו הכול תלוי בדרג המדיני.

הדיל עם צרפת

שעות אחרי הפסקת האש – צרפת בהודעה רשמית: נתניהו וגלנט זכאים לחסינות מפני צו המעצר של בית הדין בהאג ״ישראל היא לא צד לבית הדין.״ 

https://rotter.net/forum/scoops1/879250.shtml

כמובן שמוכי מחלת הנפש "הביביפוביה" מיד הודיעו כי נתניהו חתם על הסכם הפסד רק להציל את עורו ממאסר בהאג. אם היה מתנגד לחתימת הסכם היו כמובן מאשימים אותו באותה האשמה.

בהיפוך מהם מגנים אותו גם מוכי מחלת הנפש "הביביפיליה". אבוי עלינו.

אנחנו יוצאים להילחם אתכם להילחם אתכם

ומי מאתנו יצא הגיבור? יוסף ביילין או גלנט?

כשהיינו ילדים וזה היה מזמן, (שנים רבות אחרי יוסי בנאי, מואיז, וסימון הקטן) היה לנו משחק ממקור אנגלי שנקרא "אנחנו יוצאים להילחם אתכם להילחם אתכם." שתי קבוצות הבוחרות שני ילדים על רגל אחת והמטרה להפיל אחד את השני. הנופל מפסיד.

הנה המנגינה מאתר זמרשת:

אֲנַחְנוּ יוֹצְאִים לְהִלָּחֵם אִתְּכֶם

מִי מִכֶּם יֵצֵא הָרִאשׁוֹן

מֵאִתָּנוּ יֵצֵא יוסי הַגִּבּוֹר יוסי הַגִּבּוֹר...

https://www.zemereshet.co.il/m/song.asp?id=2743

 והנה יוסף ביילין הגיבור שולח למלחמה את יואב גלנט: "גלנט, קח את הסיכון ותתייצב בבית הדין הבינלאומי!" וכך הוא כותב:

"דווקא עכשיו, כשהוא כבר לא חלק מהממשלה, מצא עצמו שר הביטחון לשעבר תחת צו מעצר יחד עם ראש הממשלה נתניהו עליו להתייצב על הדוכן ולהגיד את האמת על המערכה מהצד הישראלי.

"המראות המוצגים בתקשורת העולמית הם של תינוקות פלשתינים נשרפים בעזה, ובתי חולים המופצצים על ידינו, ואילו ההסברים הנשמעים מפי הגורמים הישראליים, הרשמיים והלא רשמיים, הם, בדרך כלל, פתטיים. לזה נוספים דברי רהב של שרים ישראלים המעלים הצעות גזעניות, אכזריות, המנוגדות בעליל לדין הבינלאומי, הצובעים את כולנו בצבעי אפרטהייד. ראש הממשלה כבר מזמן אינו מנסה להתמודד עם ההידרדרות המהירה. הוא נמצא בעיצומם של מאמציו לדחות את הבשורה, בשורת משפטו.

"גלנט, אתה מוצא עצמך לצידו של נתניהו, שנוא נפשך, מנוע מלנוע ברוב מדינות העולם כל עוד צווי בית הדין הבינלאומי הפלילי בתוקף. אבל אין מדובר רק בך. מדינה שראש ממשלתה ושר הביטחון שלה מקבלים צווי מעצר המגבילים את תנועתם, מאבדת לא מעט מיוקרתה במועדון הבינלאומי שאנחנו משתייכים אליו, ואשר אנחנו רוצים להמשיך להיות חברים בו. רק בשנה האחרונה ירדנו בשבעה מקומות באינדקס השנתי של המדינות הדמוקרטיות, והחלטת ה־ICC תדרדר אותנו מטה, מבלי שיש בידינו הכלים להסביר, להבהיר או אפילו להתנצל על דיבורים מיותרים ומפלילים (לצערי, גם מפיך, בעיקר תחת ההלם המיידי של אירועי 7 באוקטובר).

"לכן אני מציע לך לשקול ברצינות את האפשרות להתייצב מרצונך וביוזמתך בפני בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג. אני יודע שיש בכך סיכון, אבל כבר הוכחת יכולת לקחת סיכונים במהלך חייך. התייצבות שלך, כשלעצמה, תעניק לך נקודות יתרון, וזאת בתנאי שהמדינה תעמיד לרשותך את הסיוע הנדרש להגנתך המשפטית ולהגנת כולנו. זו תהא הזדמנות נדירה להציג בפני העולם את הטיעון הישראלי במלואו. במקום להתחמק ממנו, חשוב שנעמוד בו בקומה זקופה וננצל את הבמה הזו כדי לספר את הסיפור האמיתי, כולל טעויותינו. ייתכן שלא תהיה לנו במה יעילה מזו."

יוסי ביילין, "גלנט, קח את הסיכון ותתייצב בבית הדין הבינלאומי", ישראל היום, 28.11*

https://www.israelhayom.co.il/magazine/hashavua/article/16865924?amp=1

הבנתם? יוסף ביילין הגיבור שהצהיר לאחר הסכם אוסלו שאותו הגה, שמבחנו יהיה "מבחן הדם", ונגיב בעוצמה על הפרתו, מה שלא מנע ממנו מאבק נגד כל תגובה להפרתו, מנדב עתה בגבורתו את יואב גלנט שיסגיר עצמו למאסר בידי בית דין מוסלמי אנטישמי.

איזו גבורה!

יוסף ביילין, גם אתה חייב לקחת אחריות על מעשיך ולא לדרוש לקיחת אחריות רק מאחרים.

היהודים אינם אסון העולם והתנ"ך ספר נפלא

ראשית אני מתנצל בכל הלב אם פגעתי במשהו בד"ר משה גרנות. ("חדשות בן עזר", 2007)

אני מעריץ את הידע הפנומנלי שלו בתנ"ך, ואני שותף לכל דברי ביקורתו על החרדים, בייחוד על ההשתמטות משירות צבאי (המנוגד לתורה) חבל רק שהוא כלל לא התייחס לשתי הטענות שהבאתי.

קביעתו שעם ישראל נטש את אדמתו בזמן הכיבוש הערבי-מוסלמי במאה השביעית בגלל חוקי התורה שהתקבלו 1400 שנה קודם לכן. קביעה שפשוט אינה נכונה מבחינה עובדתית. עם ישראל נטש את האדמה לאחר הכיבוש הערבי-מוסלמי בגלל חוקי ההשפלה הגזעניים של האיסלם של "בני החסות" לפיהם חויבו היהודים לשלם מס גולגולת ג'יזיה, ובעיקר חראז' מס על אדמה מה שהפך את עיסוק היהודים בחקלאות לבלתי אפשרי.

קביעתו כי היהודים הרמאים "בהונאה הגדולה" שלהם הביאו אסון לעולם. זו קביעה קלסית של הספרות האנטישמית לדורותיה.

אני שמח לקרוא (ולא היה לי ספק בכך) שד"ר גרנות חש כדבריו "אהבה עמוקה לעם ישראל" ושהוא "אוהב את סיפורי שאול ודויד, שהם ברמה שייקספירית ממש. אוהב את שיר הטבע והארוס – שיר השירים. ומעריץ את המאבק המוסרי-סוציאלי של הנביאים". ("חדשות בן עזר", 2007) נשמח לקרוא על כך.

ודוק: יש להיזהר שהתנגדות פוליטית מוצדקת לחרדים לא תיהפך למפגן שנאה לתנ"ך וליהדות, וכלי ניגוח בידי האנטישמים בעולם. הרי בלי התנ"ך אין יהדות וגם אין ציונות.

(הערה לעורך, אהוד בן עזר, לא כתבתי קודם את שתי הערותיי אלו).

ולבסוף הערה מתודולוגית. אם דוד המלך לא קיים את מצוות התורה זה לא סימן או הוכחה שלא היו בזמנו מצוות כאלו, בדיוק כפי שאם אריה מכלוף דרעי לא מקיים את מצוות התורה זו לא הוכחה שאין כאלה, או אם החרדים לא מתגייסים לצבא, זו לא הוכחה שאין מצוות גיוס בתורה.

British Bullshit Corporation

Sir Tatton Benvenuto Mark Sykes, 6th Baronet and Philistines flag

עובדי רשות השידור הבריטית BBC (British Bullshit Corporation) קיבלו הוראה להתלבש בצבעי פלסטין ולחבוש כאפייה.

לפי ידיעה שעלתה ב-Jewish News, צוות של רשת החדשות קיבל הוראה להתלבש בצבעי הדגל הפלסטיני ולחבוש כאפייה כחלק מאירוע למען פלסטין, שלאחריה פרשו מהאיגוד. ״האיגוד הפך לסביבה עוינת ליהודים, ואני לא יכולה להיות חלק מזה,״ כתבה עיתונאית. איגוד העובדים הבהיר כי מדובר בהבעת ״סולידריות ברשת החברתית,״ ולא במקום העבודה

איגוד העיתונאים הלאומי הבריטי אישר כי כמה מעיתונאי BBC פרשו מהאיגוד לאחר שקיבלו הוראה ללבוש בגדים בצבעים פלסטיניים, או לחבוש כאפייה, כחלק מיום פעולה למען פלסטין. כך דיווח העיתון היהודי הבריטי Jewish News.

לפי הדיווח, איגודי העובדים (TUC) בבריטניה, פדרציה של איגודים מקצועיים המייצגים את רוב העובדים המאוגדים באנגליה ובוויילס (בדומה להסתדרות בישראל), קראו להפסקת אש קבועה בעזה – "הפסקת האלימות בעזה ושחרור כל החטופים," אבל המליצו על לבוש פלסטיני כחלק מאירוע למען פלסטין, שאמור להתקיים מחר (חמישי). כמה עיתונאים שחברים באיגוד העיתונאים ועובדים ב-BBC הרגישו שהאיחוד חצה גבול.

אחד מעובדי BBC אמר שהבקשה היא הפרה ברורה של הכללים של רשת החדשות לדיווח אובייקטיבי, ואמר ל"טיימס" הלונדוני: "עיתונאים מ-BBC, שמתגאים בחוסר משוא פנים ואשר נלחמו כדי לשמור על איגוד העיתונאים נקי מפוליטיקה, נמצאים תחת לחץ לתמוך במטרה פוליטית." עוד הם הוסיפו כי הם שוקלים מחדש את חברותם באיגוד העיתונאים לאחר הפעולה "הצבועה והאנטישמית."

יהודים שעובדים ב-BBC אמרו שנייג'ל לואיס, מנהל משאבי אנוש של חברת השידור, התריע על המצב ושוחח לגבי המצב עם מחלקת משאבי אנוש בתאגיד. העיתון דיווח כי באיגוד נבהלו מהתגובה ומההתפטרות. ככל הנראה יש עוד לפחות 12 אנשים שיגישו את התפטרותם מאיגוד העיתונאים.

שרלוט הנרי, עיתונאית עצמאית שהתפטרה אף היא מהאיגוד, כתבה בניוזלטר שלה The Addition: "אני בדרך כלל לא נוהגת לפרסם עליי בניוזלטר, אבל היום אני חייבת. התפטרתי מאיגוד העיתונאים הלאומי. זה הפך לסביבה עוינת ליהודים, ואני כבר לא יכולה להיות חלק מזה. למרבה הצער, זו לא הפעם הראשונה שנאלצתי לעזוב."

העיתון היהודי Jewish News מדווח כי איגוד העובדים לא ביקש מעובדים אי פעם ללבוש צבעים לאומיים של צד זה או אחר במהלך סכסוך. האיגוד מעולם לא ביקש מהחברים ללבוש בגדים בצבע אוקראינה בגלל המלחמה עם רוסיה.

איגוד העובדים מסר בתגובה: "בכל הנוגע לעניין הפלסטיני, האיגוד אינו מבקש ללבוש משהו אדום, ירוק, שחור או כאפייה פלסטינית במקום עבודתם, אלא 'להראות סולידריות באופן גלוי על ידי פרסום תמונות שלהם בלבוש כזה במדיה החברתית'."

https://www.ynet.co.il/entertainment/article/bk7t3cnq1l?utm_source=Taboola_internal

ובאמת בלי קשר לבולשיט של רשות השידור הבריטית, הדגל הפיליסטיני כשלעצמו הוא המצאת הבריטים.

אדום, שחור, לבן וירוק הנחשבים ל"צבעי הלאומיות הכלל-ערבית" עוצבו על ידי הדיפלומט הבריטי סר טאטון בנוונוטו מארק סייקס, הברון השישי מסלֶדמֶר.

הצבעים מסמלים תקופות שונות בהיסטוריה של האימפריאליזם והקולוניאליזם הערבי-מוסלמי מימי מוחמד נביאם וימי הח'ליפות המוסלמית: הלבן את בית אומיה, השחור את הדגל השחור וראשידון ומאוחר יותר אומץ על ידי בית עבאס, הירוק את השושלת הפאטמית והאדום את השושלת ההאשמית והח'וארג'.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%91%D7%A2%D7%99_%D7%94%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9C-%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%AA

דגל סייקס המשומש ע"י הפיליסטינים מסמל בצבעי החליפויות המוסלמיות את האימפריאליזם והקולוניאליזם הערבי-מוסלמי, דגל שבקרוב מאוד יחליף גם דגל "היוניון ג'ק" הבריטי. רק שהפיליסטינים הבריטים טרם הבינו זאת (מלבד דגלאס מארי).

אירלנד – האנטישמיות ממשיכה

במהלך טקס זיכרון לחיילים שנפלו במלחמות העולם השנייה, שנערך בדבלין, (מלחמה בה תמכה אירלנד בגרמניה הנאצית, והטקס היה גם לזכרם של חיילי הוארמכט והס.ס.) נשא כומר אירלנדי אנטישמי נאום ארסי מחריד נגד היהודים. הכומר קאנון דיוויד אוקסלי טען שישראל פועלת לחיסול אחרים "כי הם לא נחשבים." בטקס השתתף בין היתר נשיא אירלנד, מייקל היגינס, שאינו מתומכי ישראל.

שגרירות ישראל באירלנד גינתה את הדברים, השגרירות הגיבה בחשבון ה-X כי דבריו של הכומר אוקסלי הם "עלילה נגד מדינת ישראל" והאשימה אותו ב"חטיפת טקס הזיכרון החגיגי," מהשגרירות נמסר כי הכומר "התעלם במזיד מהמורכבות של המזרח התיכון."

הכומר אוקסלי טען שלישראלים וליהודים יש "אידיאולוגיה של עליונות". אוקסלי טען כי חיילים שהונצחו "היו אכזריים וגם גיבורים" ו"מלחמות היו מכוערות." הוא טען כי צה"ל ביצע מעשים אלימים, והוסיף כי היתה "מדיניות של התמקדות בבתי ספר ובתי חולים ומסגדים" בעזה. בנוסף הוא טען שישראל מרעיבה בכוונה את העזתים.

"לחזור שוב ושוב להפציץ אנשים שכבר בלי בית וכל השאר – האם יש צורך באכזריות כזו?" שאל הכומר את הקהל. הוא אמר שישראל סירבה באופן עקבי לקחת אחריות על מעשיה וטען כי צה"ל מאשים את חמאס. "אבל הידיים של הישראלים הן שלחצו על ההדק," אמר. הכומר ציין שהמתקפה ב-7 באוקטובר שביצע חמאס הייתה "אכזריות מכוונת," אך הוא גם שאל: "האם זה בלתי נמנע שהקורבנות יהפכו למתעללים?"

מלשכתו של הנשיא האירי נמסר לתקשורת בארצו: "באירוע הזה משתתף נשיא אירלנד מדי שנה. הנשיא מניח זר לזכר כל אלה שמתו במלחמה. נוכחותו של הנשיא באירוע השנתי הזה היא בעלת חשיבות מיוחדת בהקשר של המסורות הפוליטיות השונות באירלנד."

הכומר אוקסלי הגיב על דבריו האנטי-ישראלים לעיתון היהודי הבריטי "ג'ואיש כרוניקל": "בנאום שלי, אני מדבר רק בשם עצמי. אני לא מדבר בשם הכנסייה של אירלנד, או של קתדרלת סנט פטריק, זה בהחלט מתקבל על הדעת שאני טועה. אף אחד לא חייב להסכים איתי. עם זאת, אני מוכן לעמוד על דבריי. לא היתה שנאה בדרשה שלי, מלבד שנאה לכל התיאוריות שהופכות קבוצה אחת של אנשים ליותר ערכיים מאחרים, ועם שנאה ואכזריות חסרת רחמים, בלי קשר למי שעושה את זה."

הדברים עוררו זעם רב בקהילה היהודית באירלנד. רבה הראשי של אירלנד, הרב יוני וידר, שלח מכתב לכומר, שבו נכתב: "הרגשתי חובה לכתוב לך בעקבות הדרשה שלך. מצאתי שהרבה ממה שאמרת לא רק גס, לא מדויק ומטעה, אבל גם מתלהם ופוגעני בצורה יוצאת דופן. העלית האשמה מזעזעת, במונחים מחרידים, שישראל מאמינה שהיא 'הגזע העליון', ולכן היא 'בעלת ערך מהותי מכל קבוצה אחרת של אנשים'."

הרב וידר הוסיף: "הגישה הזו, אמרת, היא שמובילה את ישראל ל'חיסול של אחרים.' הדברים מתעלמים לחלוטין מהמציאות של מלחמה נגד טרוריסטים ג'יהאדיסטים, ארגונים שרוצים להשמיד את ישראל. בשום שלב בנאום שלך לא היה אזכור של חמאס וחיזבאללה במלחמתם נגד ישראל. שניהם אמרו מפורש שהם מחויבים להשמדת ישראל ולרצח יהודים, ושניהם שלוחים של הרפובליקה האסלאמית של איראן, שבעצמה קוראת בגלוי לחיסול ישראל."

הרב הוסיף כי דבריו של הכומר עלולים לגרום לפגיעה ביהודים באירלנד: "יתרה מכך, התברר יותר ויותר שרטוריקה מלהיבה כזו נגד ישראל, תרמה לשנאה נגד יהודים במדינה הזו בחודשים האחרונים. זה כמובן לגיטימי לחלוטין להיות ביקורתי על ישראל ועל פעולות צה"ל. אבל הנרטיב האנטי-ישראלי באירלנד הפך לשנוא כל כך, וכל כך מלא בדיסאינפורמציה ועיוות, שהוא יוצר אנטישמיות רבה."

עוד כתב הרב וידר: "אתה טוען שלישראל יש מדיניות של התמקדות בבתי ספר, בתי חולים ומסגדים, אבל אתה לא מזכיר שחמאס הציב את עצמו בכוונה בתוך ומתחת לאזרחים, והם עושים זאת בדיוק בגלל שהם יודעים שזה ימנע התקפות נגדם. חמאס הצהיר בגלוי כי זו האסטרטגיה שלהם להעמיד אזרחים בסכנה. גם כאן, בחרת בגרסה מאוד סלקטיבית ומעוותת של אירועים, שמכפישה את ישראל ומתארת שישראל תוקפת בכוונה אזרחים וילדים."

הרב ציין כי הכומר הודה שהוא לא מבין בנושאים פוליטיים: "הודת שאינך בקיא בנושאים עליהם דיברת. ובכל זאת היית בעמדה מוטה וחסרת ידע באופן קיצוני." לסיום כתב הרב: "אשמח לפגוש אותך בהקדם האפשרי כדי לדון בנושאים אלו. אולי ביחד נוכל לעשות צעד קטן לעבר הדברים אותם הזכרנו בטקס לחיות בשלום ובצדק."

https://rotter.net/forum/scoops1/879285.shtml

אירלנד בין היטלר למוחמד אל חוסייני

בגלל העוינות הקשה של האירים הקתוליים לאנגלים, עוינות שהתפתחה במהלך מלחמתם לעצמאות, תמכה אירלנד הקתולית בגרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה.

ב-30 באפריל 1945, יום התאבדותו של היטלר, הגיע ראש ממשלת אירלנד דה-ואלירה לשגרירות הנאצית בדבלין, והביע את תנחומיו לעם הגרמני "על מות אדולף היטלר" המנהיג הנערץ על ידו.

למזלנו אירלנד לא השתתפה בהחלטת החלוקה של האו"ם מכיוון שהוכרה כמדינה ריבונית – רפובליקה, רק ב-1948, והתקבלה לאו"ם רק ב-1955. (ישראל ב-1949)

באפריל 2018 הגיע ראש עיריית דבלין, הלורד מישל מק דונצ'ה, לרמאללה לכנס הזדהות עם כיבוש ערבי-מוסלמי של ירושלים, כנס שעמד בסימן של הזדהות עם אישיותו של המופתי הירושלמי, גנרל ה-ס.ס. חברו של היטלר, מוחמד אל חוסייני שמיזג באידיאולוגיה שלו את הגזענות המוסלמית עם הגזענות הנאצית.

הלורד האירי, האקטיביסט הפרו-איסלמי התומך באימפריאליזם הערבי-מוסלמי ובכיבוש ערבי-מוסלמי, וכמובן בתנועת החרם נגד ישראל, הוכיח את ה"פיליסטיניות" שלו כאשר אמר ברמאללה ש"שני העמים, האירי והפלסטיני, היו קורבנות של אימפריאליזם.

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5226677,00.html

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5227449,00.html

וזאת בשעה שהם, הערבים-המוסלמים, היו נושאי האימפריאליזם. (עד היום בידיהם שטחים כבושים של כ-13 מיליון קמ"ר, יותר מכל אירופה).

הזדהותם המוחלטת של האירים עם הגזענות הערבית-מוסלמית הנאבקת לחיסול מדינת היהודים, ורצח כל היהודים – ניתנת לשינוי. יש להילחם נגד הגזענות האירית הרווחת בדעת הקהל האירי, וכמובן שיש לאסור על הגזען האירי, ראש עירית דבלין, להיכנס לשטח ישראל.

האנטישמיות והאקטיביזם הפרו-איסלמי של האירים הקתולים השפיעו אף על הפוליטיקה הפנימית של אירלנד. דיויד נוריס, סנטור אירי, רץ בבחירות לנשיאות אירלנד ב-1911.[?].

בדעת הקהל עמדה לזכותו  העובדה שכאקטיסיבט פרו-איסלמי התומך בכיבוש ערבי-מוסלמי, הוא שהה תקופה ביו"ש בעזרה לערבים. אבל בסופו של דבר דווקא העובדה הזו עמדה לו לרועץ.

מתנגדיו גילו את העובדה שבתקופת היותו בארץ היה לו רומן עם האקטיביסט הפרו-איסלמי, עזרא נאווי (שהתפרסם בכך שהוא מתנאה בהלשנה על ערבים שמוכרים אדמות ליהודים כדי שיעשו להם זובור וגזנגה). זה כשלעצמו גם לא פגע בו, אלא העובדה שאותו עזרא נאווי כפדופיל – אנס נער ערפלישתי, ודיויד נוריס כתב מכתב בקשה לבית המשפט שיחונו אותו. פרסום הרומן שלו עם הפדופיל האנס הביא אותו לוויתור על מועמדותו. 

https://en.wikipedia.org/wiki/David_Norris_(politician)

מסתבר שהאנטישמיות האירית ממשיכה.

סטפן צוויג על היהודים

הסופר היהודי-אוסטרי סטפן צווייג, אחד הסופרים המפורסמים והנקראים ביותר בתקופתו שזכה לכבוד מלכים בטרקליני אירופה. ראה עצמו בראש ובראשונה אדם אירופי,  כלומר יהודי (לא גרמני) אדם שתרבותו אירופית. אבל זהותו היהודית לא היתה בראש מעייניו. למרות זאת הוא החליט להעביר את אוסף המכתבים הגדול שלו לבית הספרים העברי בירושלים שנוהל ע"י שמואל הוגו ברגמן. כך שמכתביו החשובים ביותר שמורים בספרייה הלאומית.  שטפן ליט, המומחה לצווייג האמון על האוסף, הוציא ספר ובו מקצת ממכתביו עם הערות.

(מכתבים על יהודים ויהדות / שטפן צווייג. תירגמה מגרמנית: קטיה מנור. הוצאת כרמל, 286 עמודים)

https://www.carmelph.co.il/product/briefe-zum-judentum/

בספרייה הלאומית בירושלים שמור גם מכתב הפרידה שחיבר שטפן צווייג בסמוך להתאבדותו, יחד עם אשתו, בברזיל בפברואר 1942. (שלא נמצא בספר) "עולמה של לשוני שלי שקע ואבד לי ומולדתי הרוחנית, אירופה, איבדה את עצמה לדעת." "מעדיף אני לסיים את חיי בזמן הנכון ובקומה זקופה... אני מברך את כל ידידיי: ולוואי ויזכו הם לראות את עלות השחר אחרי הלילה הארוך. אני, שחסר סבלנות הנני ביותר, מקדים ללכת לפניהם."

הנאצים כמובן ראו בתרבות "אירופה" של צוייג, את תרבות היהודי הקוסמופוליט הנדבק כפרזיט לפולק הגרמני ותרבותו.

כפי שסיפר בספרו "העולם של אתמול" מי שטיפח את צווייג בתחילת דרכו היה העיתונאי תיאודור הרצל. עורך המדור הספרותי של העיתון הווינאי "נויה פרייה פרסה", שבו פרסם הסופר את יצירותיו הראשונות. הרצל לקח את העניין היהודי ברצינות צווייג כתב ש"לא היה כוח לזה" (במכתב מוקדם מ-1913 הודה צווייג, "איני רוצה לגעת בנושא הזה." הוא הסביר כי את היהדות "אני מבין רק כעניין רגשי, נטול צורה וגבולות, שאין להציב לו סייגים והגדרות."

בדומה לנאצים צוויג האשים את היהודים באנטישמיות נגדם. אחרי התבוסה של גרמניה ואוסטריה במלחמת העולם הראשונה הוא ניבא: "בגרמניה יתלו את האשם בקריסה במנהיגים היהודים. יהודים רבים מדי בחשו בענייניה של הרפובליקה שקמה בגרמניה אחרי המלחמה. היהודים היו צריכים להתרחק מאור הזרקורים, ובוודאי לא להנהיג מהפכות רדיקליות, כפי שקרה במינכן ובברלין לאחר המפלה. "מראה היהודים המסתערים על הכול – על המהפכה, המשמר האדום, משרדי הממשלה – הפורקן העכשווי של תאוות כוח טמאה של אנשים טמאים מעורר בי חלחלה," כתב למרטין בובר ב-1918.

צווייג ביקר את רוזה לוקסמבורג ומהפכנים יהודים אחרים. וראה בהם אידיאליסטים נאיבים, שניסו להוביל את העם הגרמני לאור האידיאלים הנעלים שלהם, אבל למעשה לא הבינו עם מי יש להם עסק. "הם לא הרפו מן המחשבה שאפשר להפוך עם צבאי באופיו, המכיר רק הנאה אחת – לציית לפקודות או לפקד – לעם דמוקרטי," כתב.

צווייג אהד את הציונות לאחרים לא לעצמו. אם היה בוחר בה אולי לא היה מתאבד.

בהם זה הזכר של הבהמה?

עומרי בהם נאבק למען חיסול מדינת היהודים

פירוש השם בהם (בגרמנית: Böhm) הוא שם משפחה ממקור גרמני שפירושו "יוצא צ'כיה" בכלל או "יוצא בוהמיה" בפרט.

עומרי בֹּהם נולד בישראל וגדל בהתנחלות גילון בגליל לשני הורים שהם מרצים לעבודה סוציאלית. הוא למד בתוכנית הבינתחומית לסטודנטים מצטיינים באוניברסיטת תל אביב. את הדוקטורט בפילוסופיה כתב באוניברסיטת ייל ואת הפוסט-דוקטורט עשה באוניברסיטת מינכן. הוא מכהן כיום כפרופסור באוניברסיטת ניו סקול בניו יורק, שם הוא מתגורר עם אשתו הישראלית בין לבין הוא כותב בעיתונים הגרמניים "דר שפיגל" ו"די צייט", כמו גם ב"ניו יורק טיימס" וב"וושינגטון פוסט", ומתראיין תדיר בכלי תקשורת ברחבי העולם.

הפופולריות שלו בעולם היא תוצאה של אימוץ תורתו הישנה של מוחמד יאסר ערפאת משנות השבעים של המאה הקודמת על חיסול מדינת היהודים והחלפתה במה שהוא כינה אז "מדינה חילונית דמוקרטית."

בספרו " רפובליקת חיפה: עתיד דמוקרטי לישראל." הוא שולל את פתרון השמאל, שתי מדינות לשני העמים. וקורא להקמת מדינה אחת, קונפדרציה משותפת ליהודים וערבים בין הירדן לים, שבה יחיו בשוויון מלא פלסטינים ויהודים.

אוטופיה יפה בכיסוי פסבדו אינטלקטואלי-פילוסופי ע"פ הפילוסופיה של קאנט על אוניברסליזם, אבל למעשה פתרון שיביא לחיסול מדינת היהודים הדמוקרטית והחלפתה בדיקטטורה פשיסטית ערבית-מוסלמית כלל שאר המדינות הערביות.

 כעת הוא נאבק למען הצלת שלטון החמאס בעזה ושיקומו, באמצעות האשמת ישראל בפשעי מלחמה בעזה. מובן אם כן שהוא זוכה לתשואות בעולם. סביר שאם בהם היה חי בתקופת מלחמת העולם השנייה היה נאבק להצלת היטלר בנימוק של האשמת בנות הברית בפשעי מלחמה בדרזדן.

בנאום סמלי מאוד "הנאום השנתי לאירופה" לשנת 2024", פלטפורמה יוקרתית עבור אינטלקטואלים הוא פרש את תורתו לחיסול מדינת היהודים במקום סמלי מאד – רחבת ה–Judenplatz, כיכר שמסמלת את קיומה השוקק ואז את השמדתה האכזרית של הקהילה היהודית באוסטריה. מאחורי בֹּהם ניצבה אנדרטה עצומה לזכר קורבנות השואה, המדמה את ארון הספרים היהודי. בדבריו התייחס בֹּהם לעובדת היותו יהודי הנואם בכיכר הזאת.

(נטע אחיטוב, "הפילוסוף עמרי בהם הפך לכוכב עולמי. למה בישראל רק מעטים שמעו עליו?: "אל-ארצ'", 27.11.24)

https://www.haaretz.co.il/magazine/2024-11-27/ty-article-magazine/.highlight/00000193-6ca7-d334-a1f3-eeb75fb70000

ומה יותר משמח גרמנים ואוסטרים מאשר שחרור מרגשי האשמה שלהם ע"י האשמת יהודים בפשעי מלחמה ע"פ ההומניזם של קאנט.

ודוק: לפי "הפילוסוף" בהם, האוניברסליזם במשנתו של קאנט מחייב רק את התפישה הגזענית אנטישמית שרק יהודים אינם יכולים להיות ריבונים בארצם, לעומת 57 מדינות מוסלמיות בתוכן 22 מדינות ערביות על שטחים כבושים של 13 מיליון קמ"ר שהאוניבסליזם של קאנט אינו חל עליהם.

הטפתו המוסרית למען אוניבסליזם והומניזם" מזכירה את הצהרתו של היטלר שהסתמך על קאנט בהכרזתו שהוא הומניסט גדול. "אני הומניסט גדול"– Ich bin so colossal human – "היהודי לבדו אשם בכול" (פרידלנדר שאול, שנות ההשמדה 1945-1939 ת"א 2009 עמ' 330-326), והפתרון שלו פתרון המדינה האחת דומה לפתרון "המקלחות" של היטלר.

אולי בכל זאת עקב גזענותו האוטו-אנטישמית בהם הוא שם הזכר של הבהמה.

עקידת יצחק לפי בהם

בעולם דובר הגרמנית בֹּהם עשה לו שם בגלל פרשנותו לסיפור עקידת יצחק. שיצאה בספר בגרמנית ובאנגלית. על פי בֹּהם, הסיפור על המלאך שמורה לאברהם לא להקריב את בנו הוא למעשה תוספת מאוחרת שהוכנסה לסיפור המקראי, משום שאין היגיון בכך שהמלאך יסתור את דעתו של אלוהים. לטענתו, בסיפור המקורי אברהם החליט בעצמו לא להרוג את בנו.

דווקא אי-הציות ולא הציות הוא לפי התיאולוג בהם הבסיס לאמונה היהודית. "מוסר מונותיאיסטי," מסביר בֹּהם, "הוא שיש אמנם אלוהים אחד, אבל המוסר הוא החוק האבסולוטי, מעל אלוהים. בני אדם רשאים, אפילו חייבים, לענות לאלוהים, להתווכח איתו, לא לציית. בזכות העובדה שאברהם היה פנאט של צדק, לא של אמונה, הוא הפך לאבי המונותיאיזם. קריאה כזאת מזקקת את השאלה של האוניברסליזם, כפי שקאנט הבין אותה – האם יש סמכות מוסרית שרשאית לעמוד מעל המחויבות האישית שלנו לצדק, כמו למשל ציווי אלוהי. התשובה שלו היא 'לא', כי אם הצדק הוא אוניברסלי, אז אפילו לאלוהים אין אוטוריטה מעליו. לא לאלוהים, לא לנציגיו על פני האדמה, וגם לא למדינה שמתיימרת להחליף את אלוהים כריבון."

בזה בהם יוצא נגד מה שהוא מגדיר "פרשנות של היהדות המשיחית לסיפור העקידה, הרואה בנכונות של אברהם להקריב את בנו מעשה גדול של אמונה. כך, למשל, כותב הרב שלמה ריסקין מההתנחלות אפרת באתר של רשת החינוך שייסד, "אור תורה סטון": "הפרדוקס של ההיסטוריה היהודית הוא שאם לא היינו נכונים להקריב את בנינו לאלוהים, לעולם לא היינו שורדים כאומה בעלת השראה אלוהית, ומחויבות לאל."

מהפרשנות הזאת נובעת תפיסת עולם שלפיה הקרבה למען גאולת העם היהודי והתיישבות בארץ התנ"ך היא ערך מוביל. בניגוד לערך ההקרבה של היהדות המשיחית, הפרשנות של בֹּהם רואה בצדק ובחמלה ערכים חשובים יותר מציות דתי עיוור, דרך חשיבה זו קנתה לו אוהדים רבים. בעיקר שונאי היהדות (כמובן שלא מוסלמים).

מבחינה פוליטית זה נשמע אולי התנגחות יפה, שאפשר להסיק ממנה את הרציונל של חיסול מדינת היהודים כפי שמטיף בהם, אבל מבחינה תיאולוגית פחות. זה כמובן מנוגד לתורתו של הפילוסוף והתיאולוג החשוב פרופסור ישעיהו ליבוביץ.

ליבוביץ הלוחם הגדול ביותר נגד המשיחיות ביהדות טען שסמלה העליון של האמונה ביהדות היא עקדת יצחק. בעקדה מתגלה אברהם אבינו כמי שמוכן להקריב את בנו יחידו, ובכך גם לוותר על כל ההבטחות שניתנו לו על ריבוי זרעו וירושת הארץ, מפני יראת ה' ואהבת ה'. לדעת ליבוביץ, זהו האידיאל שהאדם המאמין אמור לשאוף אליו, וזהו הניצחון של האדם על טבעו. זו היפוכה של הנצרות. בעוד בסיפור העקדה האדם מקריב עצמו – את מאווייו הראשוניים ומה שנוח לו – לאלוהים, הרי מסר הצליבה הוא בדיוק הפוך – אלוהים מקריב עצמו עבור האדם. מסר העקדה הוא עשייה דתית "לשמה", כלומר ללא חישובי תועלת.

ליבוביץ טוען שבשביל קאנט אלוהים הוא רק גאראנט של מוסר.

נראה את בהם מטיף את תורתו למוסלמים ומשכנע אותם לחסל את מדינותיהם.

דאגלס מורי – "רבים באירופה רוצים לזרוק את ישראל לתנינים,

 ולא מבינים שהם הבאים בתור."

בניגוד ליהודי-ישראלי-אמריקאי בהם, גוי אנגלי רציונלי יותר. כשהסופר הבריטי (אם אנגליה, אבא סקוטי דובר גאלית) דאגלס מארי נלחם למען ישראל בעולם, הוא עושה זאת אחרי שהכיר מקרוב את המציאות הישראלית מאז 7 באוקטובר. בביקוריו הרבים בארץ, בעורף ובחזית, הוא ראה במו עיניו את בסיסי הטרור של חמאס וחיזבאללה, את הגבורה של הלוחמים, ואת העובדות שהתקשורת והדיפלומטיה האנטי-ישראליות מתעקשות להסתיר ולעוות – אלא שבניגוד לעבר, הוא אומר, לממסדים הישנים כבר אין מונופול על הידע

מארי "מפציץ" בתקשורת העולמית: משיב על טענות שווא, מנפץ עלילות דם, מגן על צדקתנו וחושף את ערוותם של אלה ששואפים להציג את ישראל המותקפת והנלחמת על קיומה כמקור הצרות והבעיות.

מארי נכנס ללבנון עם כוחות צה"ל כמה פעמים, וראה מקרוב את ההכנות של חיזבאללה לתקוף את יישובי צפון ישראל. ברור לו שמה שקרה בעוטף עזה, עלול היה להתרגש בגליל, רק בעוצמה מזוויעה פי כמה וכמה. "המנהרות של חיזבאללה כל כך קרוב לגבול היו הדבר המחריד ביותר שראיתי", נזכר מארי. "עמדתי באחד המתחמים של חיזבאללה, הסתכלתי לעבר הערים והכפרים בישראל, שאותם אני מכיר היטב, וחשבתי כמה מזל היה שישראל הצליחה למנוע התקפה כזאת. נראה מה יקרה בעקבות כניסת הפסקת האש לתוקף, אבל ברור שהסכנה האיומה של טבח בצפון נמנעה."

בשנת 2017 פרסם מארי את הספר "המוות המוזר של אירופה: הגירה, זהות, אסלאם", אשר התברג אל רשימת רבי-המכר של "סאנדיי טיימס" למשך 20 שבועות, ותורגם לעשרות שפות. מארי טען בספר שיבשת אירופה מתאבדת בכך שהיא מאפשרת הגירה זרה ועוינת מבחינה תרבותית לשטחה, ומאבדת את "אמונתה בדתה." בימים שבהם העילית השלטת באירופה, ובראשה קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, הובילה מדיניות של שערים פתוחים והציפה את המדינות העשירות של מערב אירופה במיליוני מוסלמים מן המזרח התיכון, האמירות של מארי נתפסו כחתרניות. במקום להתמודד עימן, השמאל – כדרכו – מיהר להדביק לו תווית של אסלאמופוב, לשלול ולבטל אותו כלאחר יד כקיצוני, ולהציג את חששותיו לגורל המערב לנוכח הכיבוש השקט של אירופה בידי מוסלמים כפרנויה.

ממרחק שבע שנים, גם מבקריו של מארי יתקשו להתכחש למציאות האירופית החדשה, אשר מוכיחה בכל יום מחדש שמרקל ודומיה טעו, ודווקא הוא צדק לאורך כל הדרך. אם בשנת 2017 המבקרים עוד העזו ללגלג על "התמונה האפוקליפטית" של אירופה העתידית בספר של מארי, כעת התמונה הזאת אינה תחומה לעמודי הספר. היא השתלטה על הסמטאות של אמסטרדם, התבססה בכיכרות פריז ואינה פוסחת על רחובות ברלין, בריסל או לונדון. האפוקליפסה הגיעה, ומי שעדיין אינו מבחין בנוכחותה מוזמן להתהלך בשכונות המוסלמיות של ערי אירופה עם מגן דוד או עם צלב נראה לעין.

בשנת 2022 פרסם מארי ספר נוסף – "הקרב על המערב: כך ינצחו האומות החופשיות את עידן הטירוף", הוא קונן על גל עכור של שנאה עצמית ששטף את המערב, וביקש להזהיר שמי שירוויחו ממנו הם רק משטרי הרשע והדיקטטורות ברחבי העולם. מארי הראה כיצד אחרי שהמערב התגבר על האויבים החיצוניים, אויביו הגדולים ביותר של המערב התפתחו בעשורים האחרונים דווקא בשורות העילית שלו עצמו, וכיצד נוצרה המציאות שכל מי שמנסה לעמוד מולם – מושחר ומושתק מיד בידי הטרור הפסיאודו-אינטלקטואלי. אם המערב רוצה לשרוד, סיכם, יש לנצח בקרב שנכפה עליו: להצביע על הצביעות והכחש שבטיעונים האנטי-מערביים ולפתח מחדש את הביטחון העצמי בציוויליזציה שהביאה לעולם את בשורת החירות והצדק.

"חשוב שישראל תחזיק את הראש למעלה. אחרי 7 באוקטובר הישראלים היו בהלם ובאבל, וגם בייאוש. במהלך החודשים שחלפו מאז זה התהפך. אני מרגיש שישראלים מכל חלקי החברה שוב הרימו את הראש בגאווה בעקבות ההצלחות, שהושגו במידה רבה הודות למנהיגות הפוליטית של המדינה. צווי המעצר שהוצאו נגד נתניהו וגלנט מחדדים את הברירה: האם המדינות הדמוקרטיות יוכלו להגן על עצמן, או שמא נהיה תלויים בחסדים של גופים בינלאומיים? המנהיגים האירופאים שמצהירים כי יאכפו את הצווים פשוט טיפשים. אם הם לא מבינים שאותם כוחות הרוע יתקפו גם אותם – הם אידיוטים. צ'רצ'יל אמר שפייסן הוא אדם שמאכיל תנין ומקווה שהתנין יאכל אותו אחרון. רבים באירופה רוצים לזרוק את ישראל כמאכל לתנינים, ולא מבינים שהם הבאים בתור."

מארי מודע לטרוניה הקבועה שישראל מפסידה לאויביה במלחמת המידע והתדמית, אף שהטענה הזאת משעשעת אותו במקצת. "הרבה יותר חשוב לנצח במלחמה אמיתית, מאשר במלחמה אשר מתנהלת באולפני הטלוויזיה – אבל עדיף כמובן לנצח בשתיהן," הוא מעיר בחיוך.

"במבט רחב יותר, צריך להודות שהתמונה התקשורתית לעולם לא תהיה מאוזנת, בדיוק כפי שיש חוסר איזון מובנה במוסדות הבינלאומיים כמו ארגון האומות המאוחדות. יש הרבה מדינות מוסלמיות, ורק מדינה יהודית אחת – והעדיפות המספרית משתקפת במאזן הכוחות במסגרות הבינלאומיות. באופן דומה, האוכלוסיות המוסלמיות והלא-מוסלמיות, אשר עוינות את היהודים, מרובות ברחבי העולם, ושיעורן עולה על אלה שתומכות בישראל. כך נוצר חוסר איזון, והוא ככל הנראה בלתי נמנע."

בדומה לאוניברסיטאות, גם אמצעי תקשורת בעלי עבר מפואר נחטפו על ידי אג'נדות אנטי-מערביות שמאלניות, שהן בהכרח גם אנטי-ישראליות.

"נכון, וגם בתחום הזה התיקון יכול לקחת זמן, אבל בימינו התיקון יכול לקרות מהר יותר מאשר אי־פעם. פעם תיקון של טעות או של הטייה בתקשורת הצריך המון זמן. היום, לעומת זאת, כבר אין צורך לארגן קבוצת אנשים שיכתבו מכתב למערכת 'טיימס' ויחכו לפרסומו כשבוע, כדי לחשוף מיצג שגוי שהופיע בשידורי BBC לפני חודש. היום חשיפת ההטיות נעשית בזמן אמת באופן מקוון, וזה בריא מאוד. במקביל, לאמצעי תקשורת החדשים יש השפעה גדולה והולכת: הם לא פחות טובים, ולפעמים יותר טובים מאמצעי התקשורת שהצטיינו בעבר."

העידן הנוכחי מעניק עוצמה גדולה יותר לחברה בכללותה, ולא רק לקבוצה סגורה של אליטה מטעם עצמה. היו ימים שבהם מה שנאמר ב־BBC היה החשוב מכל – הם נגמרו. היו ימים שבהם לאנשים היה אכפת מה כתוב ב'הארץ' – הם נגמרו. היו ימים שבהם כאשר CNN או MSNBC פירסמו משהו חלקי או מטעה יכולת רק לרתוח מכעס. היום אתה יכול פשוט להעביר לערוץ אחר."

מצד שני, גם אויבי המערב למדו לארוז את הרעל התעמולתי בעטיפה של תקשורת לגיטימית, כפי שעושה "אל־ג'זירה".

"'אל־ג'זירה' היא פשוט אגף יחסי הציבור של חמאס, ולעיתים, כפי שאנחנו יודעים, הם-הם חמאס. קטאר עושה שימוש ב'אל־ג'זירה' כדי להפיץ תעמולה אנטי-ישראלית ואנטי-מערבית, ואני לא חושב שהם צריכים לזכות בחסינות. הם מנוגדים לכל ערכי הדמוקרטיה, ומסמלים רשעות ושחיתות של המדינה הזאת. "אל־ג'זירה" מעולם לא עסקה, למשל, בחשיבה על כל המוני העבדים בקטאר, והאופן המחפיר והנצלני שבו מתייחסים שם לעובדים זרים. 'אל־ג'זירה' לא תעז לסקר את זה. אנשים אחרים חייבים לעשות זאת.

"צריך להפסיק לחוס על קטאר, להעביר את הבסיס האמריקני ממנה אל איחוד האמירויות, אם האמירותים חפצים בכך, ולטפל בקטארים באמצעות חרם וכיו"ב. שנית, צריך לשנות את היחס לטורקיה: ארדואן צריך לבחור אם הוא בצד של נאט"ו או בצד של חמאס, כי לא ניתן להיות בשניהם. שלישית, צריך להביא את האייתוללות באיראן למצב של 2020, לפני שביידן הציל אותם מפשיטת רגל. אני מקווה שטראמפ יחנוק אותם כלכלית, ונראה מה יקרה. זה לבטח יהיה מזרח תיכון הרבה יותר טוב."

(אריאל בולשטיין, "רבים באירופה רוצים לזרוק את ישראל לתנינים, ולא מבינים שהם הבאים בתור," "ישראל היום", 28.11.24)

https://www.israelhayom.co.il/magazine/hashavua/article/16868657

מזלנו שיש עוד אוהדי ישראל בעולם.

הפורטוגזי סרנה נגד ישראל

לא די לנו בהתערבותו של מזכיר האו"ם הפורטוגזי האנטישמי אנטוֹניוּ מנואל דה אוליביירה גוטרש מנעוריו תומך בטרוריסטים הערבים במדיניות ישראל – והנה קפץ עלינו גם פורטוגלי נוסף, יגאל סרנה.

הפורטוגלי סרנה עוד משווה עצמו לקפקא.

"כשהתעורר גריגור סמסא בוקר אחד מחלומות טרופים, גילה שנהפך בשנתו לפושע מלחמה," מלהג סרנה, "מוטל היה על גבו הקשה כשריון, וכשהרים קצת את ראשו ראה את חורבות עזה, את העשן העולה מהעוטף ומהגליל, את הרס לבנון. הוא ראה חיילים בוזזים, גנרלים מחריבים אוניברסיטה או מבצעים נוהל חניבעל באחיהם. ומעל הכול הזדקר הר עצום של גופות. רגליו הרבות, העלובות בדקיקותן יחסית לשאר מידותיו, ריצדו חסרות ישע מול עיניו. "אבל אני דרייפוס," לחש. "אולי צ'רצ'יל?"

"ציונות היא לא רק בניין ארץ ישראל," כתב לפני 96 שנים האיש שהקים לימים את המדינה הזאת, על כל ניסיה ומגרעותיה, פלאיה ופגמיה. "אפשר לבנות את ארץ ישראל ותקוות ישראל תכזב. אפשר להקים חברה שתהא לקלון. אין קסם בארץ ישראל. גם שם אפשר להתנוון. יש גם שם סוחרי נשים. אפשר ליצור קיני עבדות ערבית שיהיו לזוועה לעם היהודי ולאנושות. כדי לבנות עם יהודי ולחדשו... נחוצה אידיאה מוסרית גדולה." עם מחיקתה הסופית של האידיאה היתה מדינת ישראל לממלכת יהודה. חברה הנושאת עימה קלון, אפלה ופשעי מלחמה.

"בהרב־מיארה מצביעה על הדרך להיחלץ. לעמוד בלי לכוף ראש, כאילו את או אתה המגדלור האחרון. האם יהיו נוספים שילכו בדרכה, או שמא הנס של ישראל מסתיים פה?

בן־גוריון האמין גם בניסים. חילוניים."

(יגאל סרנה, "גלי בהרב־מיארה ניצבת כמגדלור אחרון, האם יהיו עוד אמיצים שילכו בדרכה?" "אל-ארצ'", 28.11.24)

https://www.haaretz.co.il/opinions/2024-11-28/ty-article-opinion/.premium/00000193-72b7-d09a-ab9f-ffff6ae00000

האמת, מספיקה לנו הביקורת של הפורטוגזי אנטיניו גוטרש. שהפורטוגזי סרנה יעזוב אותנו ויכתוב על מולדתו החדשה, שיכתוב על גיבור ארצו אנריקה הספן שכבש שטחים מהערבים והתחיל את הקולוניאליזם הפורטוגלי, וסחר העבדים.

שיכתוב על הטבלת יהודי פורטוגל בכוח לנצרות. הגליית כ-2,000 ילדים יהודים עד גיל 10 לאיי סאו טומה ופרינסיפה כחלק מתהליך הקולוניאליזם של מערב אפריקה.

ההטבלה הכפויה לנצרות של ילדים מגיל שלוש עד 14 הבאת היהודים למרכזי הערים, בתואנה כי ספינות מחכות להם בנמלים. אך שם, הותזו עליהם טיפות מים ש"קודשו". כך הוכרו יהודי פורטוגל על ידי המדינה כנוצרים. וטופלו באכזריות ע"י האינקוויזיציה.

מבחינה חוקית, לא נותרו בפורטוגל יהודים מאז שנת 1497.

כעשר שנים לאחר ההטבלה בכפייה, בין ה-19 לבין ה-21 בחודש אפריל 1506, נרצחו כארבעת אלפים יהודים שהוטבלו לנצרות, בפוגרום ליסבון.

שיכתוב סרנה על מולדתו החדשה. עלינו הוא נמאס.

הגזענות כלפי הערבים

עם פתיחתו של מושב הכנסת החלה הקואליציה לקדם במרץ תיקון לחוק יסוד: הכנסת, שיקשה על ערבים להתמודד בבחירות. הצעת החוק, שיזם יו"ר הקואליציה אופיר כץ, מבקשת להרחיב במידה ניכרת את העילות לפסילת מועמד או מפלגה לכנסת ולצמצם את כוחו של בית המשפט העליון מול ועדת הבחירות המרכזית. בחודש שעבר היא עברה בקריאה טרומית; 61 חברי כנסת תמכו בהצעה לעומת 35 מתנגדים.

כיום החוק קובע שעל בית המשפט העליון לאשר או לדחות כל החלטה של ועדת הבחירות המרכזית בעניין פסילה של מועמד בבחירות לכנסת. אף שהצעת החוק עדיין נותנת בידי העליון את "זכות המילה האחרונה" בנוגע לפסילת מועמד, היא מצמצמת את סמכויותיו. למשל, היא קובעת כי הדחת מועמד לא תהיה עוד טעונת אישור של בית המשפט. ואולם המועמד יוכל לערער לעליון על החלטת ועדת הבחירות המרכזית.

כך, הלכה למעשה, יצטמצם חופש הפעולה של בית המשפט. מלבד זאת, שופטים שמרנים כנראה ייטו שלא להתערב בהחלטה מטעם רשות אחרת – במקרה הזה ועדת הבחירות המרכזית. זאת בשונה מהמצב הקיים שבו החלטת בית המשפט עומדת בפני עצמה.

כיום החוק קובע שכדי לפסול מועמד יש להוכיח כי קיימת מאסה קריטית של קריאות, מהעת הזאת, שתומכות במאבק מזוין נגד המדינה. הצעת החוק החדשה מבקשת לשנות סעיף זה באופן שבו ייפסלו מועמדים שהביעו תמיכה במאבק מזוין נגד המדינה, "אף אם לא נעשו באופן מתמשך." כך החוק מבקש להחיל רף מקל בהרבה לפסילת מועמדים. יש להניח כי מועמדים שאושרו בעבר היו נפסלים על פי החוק החדש.

כך למשל ב-2020 ביטל בית המשפט העליון את פסילת מועמדותה של ח"כ לשעבר היבא יזבק ממפלגת בל"ד. בהחלטתו קבע בית המשפט כי "בהיעדר ביסוס בדבר פעולה חוזרת ונשנית ובעיקר נוכח הבהרותיה והצהרותיה של יזבק המגובות בתצהירים אישיים וכן בהבעת חרטה מצידה ביחס לחלק מהפרסומים – לא הצטברה בעניינה 'מאסה קריטית' של ראיות ברורות המצדיקות את פסילתה לפי אמות המידה שנקבעו בהלכה הפסוקה."

מקרה דומה נרשם גם בבחירות 2022, כאשר הפך העליון את ההחלטה לפסול את מפלגת בל"ד. נשיאת העליון לשעבר אסתר חיות כתבה אז כי "אין בראיות שהוגשו כדי לגבש את 'המאסה הקריטית' הראייתית הנדרשת כדי לפסול את המפלגה." דה-פקטו, ברוב הפעמים שבהן הפך העליון את החלטת ועדת הבחירות המרכזית, נימקו השופטים את החלטתם בהיעדר "מאסה קריטית" של ראיות שיוכלו לבסס את הפסילה.

ב-2019 בית המשפט העליון פסל את מועמדותו של מיכאל בן-ארי לפי הסעיף "הסתה לגזענות," בניגוד להחלטת ועדת הבחירות. זו היתה הפעם הראשונה שבג"ץ פסל מועמד, ולא רשימה, מהשתתפות בבחירות. "עולה תמונה ברורה, חד משמעית ומשכנעת לפיה בן ארי מלבה באופן שיטתי יצרים של שנאה כלפי הציבור הערבי בכללותו, תוך ביזוי מתמשך," כתבו השופטים. בית המשפט העליון פסל אז גם את מועמדותם של שניים ממועמדי רשימת "עוצמה יהודית" – בנצי גופשטיין וברוך מרזל – בגין הסתה לגזענות. על גופשטיין כתבו השופטים כי הוא "מסית באופן שיטתי לגזענות נגד הציבור הערבי, מציג את הציבור הערבי בהכללה כאוייב וכמי שאין לקיים עימו כל מגע העשוי להתפרש כדו-קיום." התבטאויותיו, פסקו, "מגלות נקודת שפל חדשה בשיח הגזעני אשר כמותה לא ידענו בעבר." ביחס למרזל נכתב כי "התמיד בהתנהלות שיש בה משום הסתה לגזענות."

(מיכאל האוזר טוב, נעה שפיגל ועופר אדרת,  "החוק שיקל על פסילת ערבים נועד להבטיח את ניצחון הקואליציה בבחירות", "אל-ארצ'", 28.11.24).

https://www.haaretz.co.il/news/politi/2024-11-28/ty-article-magazine/.premium/00000193-6f51-db73-afff-ff59c8220000

בניגוד לכתוב מטרת החוק אינה להקשות על ערבים להתמודד בבחירות, אלא רק להקשות על תומכי טרור להתמודד בבחירות. ודוק: עד היום הפר בית המשפט פעם אחרי פעם את חוקי המדינה. חבר הכנסת אחמד טיבי, לדוגמה, שתומך כל ימי כהונתו בטרור, ומזדהה עם אמנת החמאס, קיבל הכשר מבית המשפט להיבחר לכנסת בניגוד לחוק באמתלה שלא קיימת אצלו "מאסה קריטית של קריאות לטובת הטרור, ולחיסול מדינת היהודים." נו באמת.

אבל החמור יותר – מתנגדי החוק משקפים גזענות כלפי הערבים. לפי תפישתם לא ייתכן קיומו של ערבי המתנגד לטרור. מטבע הערבי לתפישתם הוא תמיכה בטרור הפלסטיני.

זו גזענות שיש לשרש ובעיקר לטובת הערבים.

נעמן כהן

* * *

הודעה לעיתונות

1.12.2024

מוזיאון הלובר בפריז וקבוצת לוריאל חוברים יחד למסע אל תוך עולם היופי

תוצג בלובר בפריז תערוכה חדשה ומרתקת בנושא יופי,

תחת השם: "מכל היופי!" (‘De toutes beautés!’)

מסע דרך 10,000 שנות אמנות והיסטוריה,

התערוכה חושפת את התפתחות תפיסות היופי לאורך התקופות, בתרבויות שונות.

קבוצת לוריאל ומוזיאון הלובר בפריז משיקים שיתוף פעולה תרבותי ייחודי, במסגרתו תוצג תערוכה חדשה ומרתקת בנושא יופי, תחת השם: "מכל היופי!" (‘De toutes beautés!’).

השת"פ נועד להנגיש את עולם היופי לקהל הרחב, ולחשוף את הרבגוניות והמורכבות של היופי לאורך ההיסטוריה.

התערוכה החדשה מזמינה את המבקרים למסע דרך 10,000 שנות אמנות והיסטוריה, וחושפת את התפתחות תפיסות היופי לאורך התקופות, בתרבויות שונות.

החל מהשבוע הקרוב ולמשך שלוש השנים הקרובות, מבקרי הלובר מוזמנים לחקור את עולם היופי דרך 108 יצירות אמנות נבחרות המתארות טקסי יופי, אידיאלים של יופי, ואת השאלות שהעלו תרבויות שונות בנוגע ליופי ודימוי גוף.

בנוסף לתערוכה עצמה, פותחה אפליקציה אינטרנטית ייעודית, להעשרת חווית המבקרים. האפליקציה, הנגישה באמצעות קוד QR מציגה חומרים כתובים וקוליים ומאפשרת למבקרים להעמיק את הידע שלהם על יצירות האמנות.

ניקולא הירונימוס, מנכ"ל קבוצת לוריאל אמר על שיתוף הפעולה עם מוזיאון הלובר: "בלב החזון שלנו 'ליצור את היופי שמניע את העולם', עומדת השאיפה להנגיש את היופי לכולם. מוזיאון הלובר היה הבחירה הטבעית לשותפות זו בהתחשב בעושר ובגיוון של האוספים שלו".

לורנס דה קאר, נשיאת ומנהלת מוזיאון הלובר: "המסע הייחודי הזה, שנולד משיח פורה עם צוותי לוריאל, מזמין את המבקרים לחוות את אוספי הלובר באור חדש. יחד עיצבנו מסע המדגיש את המגוון העצום של יופי על פני תקופות ותרבויות".

שיתוף הפעולה פורץ הדרך בין לוריאל ללובר שופך אור חדש על מגוון תפיסות היופי לאורך ההיסטוריה, ומעודד סובלנות וקבלה בין-תרבותית. התכנית החדשה מכוונת לדור הצעיר, וכוללת, בנוסף לחוויה המוזיאלית, גם סדרת רשת שתשודר בתחילת 2025 ותציג יצירות מופת דרך עיניהם של מבקרים צעירים. קבוצת לוריאל, הפועלת מזה 115 שנים, חקרה את היופי על כל גווניו ותרמה להנגשתו באופן מכיל, אישי ובר-קיימא. הלובר, המוזיאון הציבורי הראשון (1793), מהווה מרחב השראה וחלוקת ידע, המחבר אמנים, היסטוריונים ומדענים לקהל הרחב, ומקשר בין העבר לשאלות העכשוויות.

התערוכה תוצג בלובר בפריז עד דצמבר 2027.

לפרטים נוספים: בר - דניאלה רייבנבך תקשורת:  03-6360000

[דבר המפרסם ועל אחריותו בלבד. הפרסום עצמו חינם]

* * *

ממקורות הש"י [שירות ידיעות] של המכתב העיתי, נמסר בלעדית לקוראי "חדשות בן עזר":

* "בית המשפט העליון בהולנד פסק – שעל המדינה להפסיק לייצא רכיבים של מטוס הקרב F-35 לישראל." ["הארץ"  באינטרנט, 29.11] – זאת בהמשך להסגרת 100,000 יהודי הולנד בידי המשטרה ההולנדית – לשלטונות הכיבוש הנאצי לשם שליחתם ברכבות למשרפות במחנות הריכוז, ולפוגרום האיסלמו-נאצי שנערך באמסטרדם באוהדי קבוצת הכדורגל מכבי תל-אביב.

* אהוד יקר, בנעוריי שרגא בירן היה עדיין קומוניסט, ובתיכון ערב שבו למדתי הוא שימש כמזכיר ההנהלה. בשל אמונותיו הסוציאליסטיות דאז הוא התחשב במצבי (יתום מלחמת העצמאות), העניק לי הנחה ופרס את תשלומי שכר הלימוד.

 זוכר לו חסד.

בן-ציון יהושע

נ.ב.

באותו מחזור למדו איתי אלי עמיר, דן בניה-סרי ואורציון ישי - שלושתם סופרים עבריים (פלוס עבדכם הנאמן) והשופט הראשי של בית הדין לעבודה מרדכי כליף. "היזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה" (בבלי, נדרים פ"א א').

* * *

בצער רב וביגון קודר

אנו מודיעים על היעלמותה

של הקלמנטינה הארץ-ישראלית

דקת הקליפה, הקטנה, העסיסית, הרכה, כמעט בלי חרצנים ופלחיה מתפוצצים בפה!

האבלים

אגודת חובבי הקלמנטינה הארץ-ישראלית ז"ל

* * *

שועלה

מבחר חדש משירתה של אסתר ראב (פתח-תקוה 1894 – טבעון 1981), שכונתה "המשוררת הארצישראלית הראשונה", וששיריה משופעים בחושניות ובנופי הארץ.

בעריכת הלית ישורון

הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2020

בשנת 2021 נמכרו 648 עותקים של הספר

בשנת 2022 נמכרו 298 עותקים של הספר!

בשנת 2023 נמכרו 247 עותקים של הספר!

בס"ה נמכרו 1,193 עותקים

הספר זמין לרכישה ישירה באתר ההוצאה (kibutz-poalim.co.il)

ואפשר גם ליצור קשר טלפוני להזמנות עם רונית: 03-6163978

או במייל: sales@kibutz-poalim.co.il

המחיר 59 שקלים לפני משלוח

אהוד: זה הספר היחיד משירי אסתר ראב הזמין כיום לרכישה.

הכרך "אסתר ראב / כל השירים" אזל מזה שנים רבות.

לפני יותר מ-100 שנים, בתל-אביב, בסיוון תרפ"ב, קיץ 1922, התפרסמו מעל דפי חוברת "הדים", שיצאה לאור בעריכתם של אשר ברש ויעקב רבינוביץ, שלושת שיריה הראשונים של אסתר: "אני תחת האטד", "כציפור מתה על הזרם" ו"לעיניך האורות, המלאות".

* * *

הרמב"ם, הלכות תלמוד תורה [וליסטום הבריות]

כָּל הַמֵּשִׂים עַל לִבּוֹ שֶׁיַּעְסֹק בַּתּוֹרָה וְלֹא יַעֲשֶׂה מְלָאכָה, וְיִתְפַּרְנַס מִן הַצְּדָקָה – הֲרֵי זֶה חִלַּל אֶת הַשֵּׁם, וּבִזָּה אֶת הַתּוֹרָה, וְכִבָּה מְאוֹר הַדָּת, וְגָרַם רָעָה לְעַצְמוֹ, וְנָטַל חַיָּיו מִן הָעוֹלָם הַבָּא: לְפִי שֶׁאָסוּר לֵהָנוֹת בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, בָּעוֹלָם הַזֶּה.

 אָמְרוּ חֲכָמִים, כָּל הַנִּהְנֶה מִדִּבְרֵי תּוֹרָה, נָטַל חַיָּיו מִן הָעוֹלָם. וְעוֹד צִוּוּ וְאָמְרוּ, לֹא תַעֲשֵׂם עֲטָרָה לְהִתְגַּדַּל בָּהֶם, וְלֹא קֻרְדֹּם לַחְפֹּר בָּהֶם. וְעוֹד צִוּוּ וְאָמְרוּ, אֱהֹב אֶת הַמְּלָאכָה, וּשְׂנֹא אֶת הָרַבָּנוּת. וְכָל תּוֹרָה שְׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה, סוֹפָהּ בְּטֵלָה; וְסוֹף אָדָם זֶה, שֶׁיְּהֶא מְלַסְטֵם אֶת הַבְּרִיּוֹת.

מִשְׁנֵה תּוֹרָה לְהָרַמְבָּ"ם, סֵפֶר הַמַּדָּע, הִלְכוֹת תַּלְמוּד תּוֹרָה, פֵּרֶק ג

* * *

ועכשיו הגיעה שעת קריאת התפילה "אשר יצר"

בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה וּבָרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים חֲלוּלִים חֲלוּלִים. גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ שֶׁאִם יִפָּתֵחַ אֶחָד מֵהֶם אוֹ יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם אִי אֶפְשַׁר לְהִתְקַיֵּם וְלַעֲמוֹד לְפָנֶיךָ אֲפִילוּ שָׁעָה אֶחָת: בָּרוּךְ אַתָּה יי רוֹפֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת.

©

כל הזכויות שמורות

"חדשות בן עזר" נשלח אישית פעמיים בשבוע חינם ישירות ל-2185 נמעניו בישראל ובחו"ל, לבקשתם, ורבים מהם מעבירים אותו הלאה. שנה תשע-עשרה למכתב העיתי, שהחל להופיע ב-12 בפברואר 2005, ובעיני הדורות הבאים יהיה כְּתֵיבת נוח וירטואלית.

מועצת המערכת: מר סופר נידח, הסופר העל-זמני אלימלך שפירא, מר א. בן עזר, פרופ' אודי ראב, מר אהוד האופה. מזכירת-המערכת המגוּרה והמתרגזת: ד"ר שְׁפִיפוֹנָה פּוֹיְזֵן גוּרְלְךָ. מגיש הַצָּ'אי מַחְבּוּבּ אִבְּן סַאעַד. לאחר גריסת ספריו הצטרף למערכת מר סופר גָרוּס החותם בשם ס. גָרוּס. מבקר המערכת: יבחוש בן-שלולית

המערכת מפרסמת מכתבים המגיעים אליה אלא אם כן צויין בפירוש שאינם לפרסום

* * *

יוסי גלרון־גולדשלגר ב-Ohio State University

פתח באינטרנט אתר שבו אפשר למצוא

את כל גיליונות המכתב העיתי וגם את צרופותיהם:

http://benezer.notlong.com

http://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/index.htm

מי שמחפש אותנו ב"ויקיפדיה" ("אהוד בן עזר" – אפשר להיכנס לערך שלנו שם גם דרך שמֵנו ב"גוגל") ימצא שבתחתית העמוד שלנו כתוב "ארכיון חדשות בן עזר" או רק "חדשות בן עזר". לחיצה על הכתוב תיתן את אלפי הגיליונות שלנו, מהראשון עד האחרון, עם הצרופות בפנים, כפי שהם מופיעים באתר המתעדכן שעליו שוקד בנאמנות יוסי גלרון־גולדשלגר.

* * *

במקומון "ידיעות תל-אביב" (27.3.09) נכלל אהוד בן עזר ברשימת 100 האנשים המשפיעים שעושים את תל-אביב למה שהיא, והוא אחד מהחמישה שנבחרו בתחום הספרות: "אפשר לכנות את ה'נְיוּז לֵטֶר' הספרותי שהוא מפיץ באדיקות ובמסירות כסלון ספרותי אינטרנטי, בכך אולי הקדים את זמנו."

* * *

בן כספית: "אהוד בן עזר, תל-אביבי ותיק, מפרסם באינטרנט עיתון מקוון הנקרא 'חדשות בן עזר: מכתב עיתי לילי חינם מאת סופר נידח'. איש מיוחד, בן עזר. בן 73, מלח הארץ, סופר עברי, מחזאי, משורר, עורך, פובליציסט וביוגרף, פעיל בשדות העיתונות העברית יותר מחמישים שנה. הוא כותב בשפה צחה, בהירה ומיוחדת, שווה קריאה." ("מעריב", 25.12.09).

* * *

אמנון דנקנר ז"ל: "למחרת הגיע אליי בדוא"ל העיתון המקוון של אהוד בן עזר (מכתב עיתי לילי חינם מאת סופר נידח, כך הוא מכנה את יצירתו ואת עצמו), פרסום משובב נפש המגיע בהתמדה וברוחב יריעה והיקף נושאים – פעמיים בשבוע." ("מעריב", "סופהשבוע", 28.12.12).

* * *

מאיר עוזיאל: "הסופר אהוד בן עזר, סופר חשוב שכל איש תרבות מכיר, מפיק כבר שנים רבות מפעל מיוחד במינו, עיתון אינטרנטי שבועי ובו מאמרים ודברי ספרות מעניינים. בדרך כלל הוא מביא מאמרים של אחרים (ודברי ספרות פרי עטו)." ("מעריב", 31.7.20). "הסופר עמנואל בן סבו, מזועזע מהכיוון שהמחאה חושפת, כתב בעיתון האינטרנטי האינטלקטואלי המרתק של הסופר אהוד בן עזר מאמר..." ("מעריב", 10.5.2023).

* * *

אריה הוכמן: "'חדשות בן עזר' הוא העיתון הטוב ביותר שיש כיום בישראל ואני שמח להיות 'מנוי' על העיתון. אינני מפסיד אף לא גיליון אחד שלו ואם אין לי זמן אני משלים אחר כך אבל לא ייתכן מצב ש'אדלג' על גיליון ואמשיך הלאה. ככה זה – אני מכור קשה... כל הכבוד! הלוואי ותמשיך עוד שנים רבות."

* * *

ויקיפדיה: "בן עזר הוא מהסופרים הראשונים שהבינו את הכוח העצום הגלום באינטרנט: הוא יָסד עיתון אישי המופץ למנויים, וזוכה להתעניינות רבה ולתפוצה נרחבת. הכותר של מפעלו האינטרנטי הוא: "חדשות בן עזר – מכתב עיתי חינם מאת סופר נידח." סביב המכתב העיתי שלו נקבצו סופרים ומשוררים רבים, אנשי רוח ובעלי מקצועות חופשיים מתחומים שונים."

* * *

אל"מ (מיל') ד"ר משה בן דוד (בנדה): "...יוצאים מכלל זה 'חדשות בן עזר' והסופר הנידח, שהינם 'עופות די מוזרים' בביצה האינטלקטואלית המקומית, בהיותם חפים מכל שמץ של התקרנפות, תקינות פוליטית, אג'נדות מגדריות, אמוניות, חברתיות ופוליטיות – והתעקשותם  לשחות נגד הזרם." ["חדשות בן עזר", 14.6.2021].

  "שנה טובה אהוד, לך ולכל היקרים לך! מוריד בפניך את הכובע, על הכישרון, הנחישות וההתמדה כמו גם על עוז הרוח והיושר האינטלקטואלי. מי ייתן ותזכה לעוד הרבה שנים טובות ופוריות." ["חדשות בן עזר", 18.9.23].  

* * *

פינת המציאוֹת: חינם!

היכן שאין שם אחר – סימן שכתב אהוד בן עזר

נא לבקש כל פעם בנפרד לא יותר מ-2 עד 3 קבצים כדי להקל על המשלוח

רוב הקבצים פורסמו בהמשכים בגיליונות המכתב העיתי

*

מסעות

כל המבקש את המסע לאנדלוסיה ומדריד בצרופה יפנה ויקבלנה חינם!

עד כה נשלחו קבצים ל-69 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

*

ניתן לקבל באי-מייל גם את צרופת קובץ יומן המסע במצרים, 1989!

עד כה נשלחו קבצים ל-5 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

*

באותה דרך ניתן לקבל באי-מייל גם אֶת צרופת קובץ המסע לפולין!

05', עד כה נשלחו קבצים ל-62 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

*

את צרופת המסע אל העקירה, יומן המסע להונגריה ולסלובקיה

94', בעקבות משפחת ראב ונעורי יהודה ראב בן עזר בהונגריה!

עד כה נשלחו קבצים ל-9 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

*

אֶת צרופת יומן ומדריך לפאריס, אוקטובר 2008, תערוכות ומסעדות!

עד כה נשלחו קבצים ל-57 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

*

אֶת צרופת יומן הנסיעה לברצלונה, אפריל 2017, תערוכות ומסעדות!

עד כה נשלחו קבצים ל-9 מנמעני המכתב העיתי.

*

היסטוריה, ספרות ואמנות בארץ-ישראל

אֶת צרופת ההרצאה שילובן של האמנות והספרות ביצירת נחום גוטמן!

וכן "מנחום גוטמן לאליאס ניומן" ו"נחום גוטמן, מאמר", ס"ה 53 עמ'

עד כה נשלחו קבצים ל-2,082 מנמעני המכתב העיתי.

*

אֶת צרופת החוברת המעודכנת "קיצור תולדות פתח-תקווה"!

עד כה נשלחו קבצים ל-2,088 מנמעני המכתב העיתי.

*

את צרופת החוברת "הבלדה על ג'מאל פחה שתקע לאשת ראש הוועד היפָה בתחת, במלאת 100 שנים לרצח הארמנים ולארבה".

עד כה נשלחו קבצים ל-2,691 מנמעני המכתב העיתי.

*

אֶת צרופת גיליון 173 של "חדשות בן עזר" מיום 4.9.06, במלאת 25 שנה למות המשוררת הארצישראלית ה"צברית" הראשונה אסתר ראב,

צרופת גיליון 538 מיום 26.4.10, במלאת 116 שנים להולדתה,

וצרופת גיליון 675 מיום 5.9.11, במלאת 30 שנים למותה,

עד כה נשלחו קבצים ל-9 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

*

את צרופת גיליון 1134 של "חדשות בן עזר" מיום 4.4.16 במלאת 80 לאהוד בן עזר, יחד עם פיענוח הערב למכתב העיתי שנערך בבית הסופר ביום 11.4.16. 

עד כה נשלחו קבצים ל-2605 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

*

את צרופת 600 עמודי הכרך "ימים של לענה ודבש, סיפור חייה של המשוררת אסתר ראב", ללא התמונות!

עד כה נשלחו קבצים ל-23 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

*

את צרופה החוברת "רשימת הראשונים שאני זוכר עד לשנת 1900 במושבה פתח-תקווה" מאת ברוך בן עזר (רַאבּ), העתיק והוסיף מבוא אהוד בן עזר, עד כה נשלחו קבצים ל-2,453 מנמעני המכתב העיתי

*

את צרופת החוברת "אסתר ראב מחברת ה'גיהינום'", מונודרמה לשחקנית. אסף ועיבד: אהוד בן עזר.

אהוד בן עזר, עד כה נשלחו קבצים ל-2,441 מנמעני המכתב העיתי

*

אֶת צרופת החוברת "תפוחי זהב במשכיות כסף" מאת ברוך בן עזר (ראב) משנת 1950 לתולדות הפרדסנות בארץ עם התמונות המקוריות!

עד כה נשלחו קבצים ל-106 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

*

את צרופת החוברת "האבטיח" מאת ברוך בן עזר (רַאבּ) [משנת 1919, עם הערות ודברים מאת יוסי גמזו, א. בן עזר, שאול חומסקי, ברוך תירוש, אברהם קופלמן, אלישע פורת ושמשון עומר], העתיק וערך: אהוד בן עזר.

עד כה נשלחו קבצים ל-2,636 מנמעני המכתב העיתי

*

את צרופת החוברת "שרה, על שרה אהרנסון ופרשת ניל"י"

[זיכרונות משנות ה-20, עם קטעי ארכיון נוספים] מאת ברוך בן עזר (רַאבּ) עם תמונות, העתיק וערך: אהוד בן עזר.

עד כה נשלחו קבצים ל-107 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

*

אֶת צרופת החוברת "תל-אביב בראשיתה בראי הספרות"!

עד כה נשלחו קבצים ל-77 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

*

אֶת צרופת המחקר "צל הפרדסים והר הגעש", שיחות על השתקפות השאלה הערבית ודמות הערבי בספרות העברית בארץ-ישראל מסוף המאה הקודמת ועד ימינו; נכתב ללא הטייה אנטי-ציונית ופרו-פלסטינית!

עד כה נשלחו קבצים ל-76 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

*

אפשר לקבל גם נוסח מקוצר של המחקר הנ"ל בקובץ אנגלי

עד כה נשלחו קבצים ל-3 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

*

אֶת צרופת זלמן בן-טובים, יפה ברלוביץ, שולה וידריך, ב"ז קידר: לתולדות פרדס שרה-איטה פלמן והאסיפה בחולות 1908!

עד כה נשלחו קבצים ל-29 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

*

את צרופת "כובע טמבל" לתולדות טמבל וכובע טמבל

עד כה נשלחו קבצים ל-24 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

*

ספרֵי [וחוברות] אהוד בן עזר וחיימקה שפינוזה

אֶת צרופת הנוסח המוקלד במהדורה חדשה של הרומאן "המחצבה"!

עד כה נשלחו קבצים ל-40 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

*

אֶת צרופת הנוסח המוקלד במהדורה חדשה של הרומאן "אנשי סדום"!

עד כה נשלחו קבצים ל-39 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

*

את צרופת הנוסח המוקלד של הרומאן "לא לגיבורים המלחמה"!

עד כה נשלחו קבצים ל-11 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

*

אֶת צרופת הנוסח המוקלד והמלא של הספר "פרשים על הירקון"!

עד כה נשלחו קבצים ל-50 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

*

Ehud Ben-Ezer: Riders on the Yarkon River, Translated from Hebrew by Jeffrey M. Green

עד כה נשלחו קבצים ל-3 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

*

את צרופת הספר "ג'דע, סיפורו של אברהם שפירא, שומר המושבה"

עד כה נשלחו קבצים ל-39 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

*

את צרופת "מחווה לאברהם שפירא", הערב נערך בבית אברהם שפירא ברחוב הרצל בפתח-תקווה בתאריך 18.12.2005 בהשתתפות ראובן ריבלין, מאיר פעיל, מרדכי נאור, חנוך ברטוב ואהוד בן עזר

עד כה נשלחו קבצים ל-1680 מנמעני המכתב העיתי

*

את צרופת הספר "בין חולות וכחול שמיים"! – סיפר וצייר נחום גוטמן, כתב אהוד בן עזר, מהדורת טקסט ללא הציורים

עד כה נשלחו קבצים ל-15 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

*

את צרופת הנוסח המוקלד של הספר "אוצר הבאר הראשונה"!

עד כה נשלחו קבצים ל-5 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

*

את צרופת הנוסח המוקלד של הספר "בעקבות יהודי המדבר"!

עד כה נשלחו קבצים ל-7 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

*

את צרופת הנוסח המוקלד של הרומאן "לשוט בקליפת אבטיח"

עד כה נשלחו קבצים ל-3 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

*

את צרופת הנוסח המוקלד של הרומאן "השקט הנפשי"!

עד כה נשלחו קבצים ל-14 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

*

אֶת צרופת הנוסח המוקלד והמלא של הרומאן "הלילה שבו תלו את סרג'נט מורטון, או – תפוזים במלח"!

עד כה נשלחו קבצים ל-28 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

*

אֶת צרופת הנוסח המוקלד של הרומאן הארוטי "הנאהבים והנעימים"!

עד כה נשלחו קבצים ל-59 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

*

אֶת צרופת הנוסח המוקלד של הרומאן הארוטי "שלוש אהבות"!

עד כה נשלחו קבצים ל-32 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

*

אֶת צרופת הנוסח המוקלד של "הפרי האסור", שני שערי סיפורים!

עד כה נשלחו קבצים ל-6 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

*

אֶת צרופת הנוסח המוקלד של "ערגה", שני מחזורי סיפורים!

עד כה נשלחו קבצים ל-6 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

*

אֶת צרופת הנוסח המוקלד של הספרון המצוייר לילדים "המציאה"!

ללא הציורים של דני קרמן שליוו את המקור.

עד כה נשלחו קבצים ל-2 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

*

אֶת צרופת הנוסח המוקלד של הספר "מִי מְסַפֵּר אֶת הַסַּפָּרִים?"

 סִפּוּרִים לִילָדִים

עד כה נשלחו קבצים ל-11 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

*

אֶת צרופת הנוסח המוקלד של קובץ הסיפורים "יצ'ופר הנוער"!

עד כה נשלחו קבצים ל-9 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

*

אֶת צרופת ספר השירים הפרוע "50 שירי מתבגרים"!

עד כה נשלחו קבצים ל-27 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

*

אֶת צרופת הנוסח המוקלד של הרומאן ההיסטורי "המושבה שלי"!

עד כה נשלחו קבצים ל-55 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

*

אֶת צרופת הנוסח המוקלד של הרומאן הפרוע "חנות הבשר שלי"!

עד כה נשלחו קבצים ל-35 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

*

אֶת צרופת הנוסח המוקלד של הרומאן המשוגע "בארץ עצלתיים"!

עד כה נשלחו קבצים ל-11מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

*

אֶת צרופת הנוסח המוקלד של הסאגה "והארץ תרעד" עם מאמרי ארנה גולן ומשה גרנות.

עד כה נשלחו קבצים ל-31 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

*

אֶת צרופת ספר השירים "יַעַזְרֶהָ אֱלֹהִים לִפְנוֹת בֹּקֶר" עם מסתה של ש. שפרה, עד כה נשלחו קבצים ל-67 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

*

אֶת צרופת הנוסח המוקלד של הביוגרפיה של משה דיין "אומץ"!

עד כה נשלחו קבצים ל-26 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם.

*

אֶת צרופת הנוסח המוקלד של הספר על פנחס שדה "להסביר לדגים"!

עד כה נשלחו קבצים ל-9 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם.

*

את צרופת הקובץ (171 עמ')  "ידידי יצחק אורפז"!

עד כה נשלחו קבצים ל-7 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם.

*

את צרופת הקובץ "יהושע קנז – דברי חברים"!

רות אלמוג, אהוד בן עזר. עזי שטרן. יפה ברלוביץ.

עד כה נשלחו קבצים ל-2182 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם.

*

את צרופת הנוסח המוקלד של הספר "ברנר והערבים", 2001, עם הסיפור "עצבִים" של יוסף-חיים ברנר בהעתקת אהוד בן עזר.

עד כה נשלחו קבצים ל-16 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם.

*

את צרופת "100 שנים לרצח ברנר" מתוך "חדשות בן עזר", גיליון מס' 1641 ביום 2.5.2021, במלאת 100 שנה לרציחתם בידי ערבים של הסופרים יוסף חיים ברנר, צבי שץ ויוסף לואידור ביום 2.5.1921.

עד כה נשלחו קבצים ל-2,280 מנמעני המכתב העיתי.

*

אֶת צרופת הנוסח המוקלד של הספר "שרגא נצר סיפור חיים"!

עד כה נשלחו קבצים ל-7 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם.

*

אֶת צרופת הנוסח המוקלד של הספר "התלם הראשון" מאת

יהודה רַאבּ (בן-עזר). נרשמו בידי בנו בנימין בן-עזר (ראב).

מבוא מאת ג' קרסל. אחרית דבר מאת אהוד בן עזר.

עד כה נשלחו קבצים ל-58 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם.

*

הרצאת עמנואל בן עזר, נכדו של יהודה ראב, על תולדות פתח-תקווה.

https://www.youtube.com/watch?v=h81I6XrtAag

עד כה נשלחו קבצים ל-4 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם.

*

אֶת צרופת הנוסח השלם של לקסיקון "ספרי דורות קודמים"!

עד כה נשלחו קבצים ל-8 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם.

*

אֶת צרופת "חשבון נפש יהודי חילוני", שיחה בערב יום כיפור תשנ"א, 28.9.1990 בחדר-האוכל במשמר-העמק.

עד כה נשלחו קבצים ל-2,647 מנמעני המכתב העיתי

*

את צרופת המאמר "בעתיד הניראה לעין", נכתב באפריל 2003.

עד כה נשלחו קבצים ל-2,500 מנמעני המכתב העיתי

*

אֶת צרופת החוברת "רקוויאם לרבין" [מאמרים ו"רקוויאם", 1995]!

עד כה נשלחו קבצים ל-2,923 מנמעני המכתב העיתי, ואחרים.

*

את צרופת החוברת "פפיטה האזרחי 1963"

עד כה נשלחו קבצים ל-2,295 מנמעני המכתב העיתי.

*

את צרופת חליפת המכתבים והשידורים "יוסי שריד, רן כהן, אהוד בן עזר, הרב יואל בן-נון" אוקטובר-נובמבר 2000 בעקבות עזיבת מר"צ.

עד כה נשלחו קבצים ל-2,466 מנמעני המכתב העיתי מגיליון 808 ואילך.

*

את צרופת ספר הראיונות השלם "אין שאננים בציון"!

עד כה נשלחו קבצים ל-24 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

*

את צרופת ארנה גולן: הוויתור. אימי, זיכרונה לברכה, היתה צדקת גמורה. הדרמה השקטה בחייה של חלוצה וחברת קיבוץ.

עד כה נשלחו קבצים ל-1 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

*

את צרופת ההרצאה "נגד ההזנייה באוניברסיטאות", דברי אהוד בן עזר ב"יו-טיוב" ובתעתיק המלא, "אדם כשדה מערכה: מחמדה בן-יהודה עד סמי מיכאל", מתוך הכנס "רק על הסכסוך לדבר ידעתי", מאי 2005.

עד כה נשלחו קבצים ל-3 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

*

אֶת צרופת הנוסח המוקלד של הרומאן "ספר הגעגועים"!

עד כה נשלחו קבצים ל-9 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

*

אֶת צרופת התגובות, הראיונות והביקורות מינואר-יוני 2009 על ספרו של אהוד בן עזר "ספר הגעגועים"!

עד כה נשלחו קבצים ל-14 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

*

אֶת צרופת התגובות, הראיונות והביקורות מיולי 2013 על ספרו של אהוד בן עזר "מסעותיי עם נשים"!

עד כה נשלחו קבצים ל-10 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

*

אֶת צרופת הנוסח המוקלד של הרומאן "מסעותיי עם נשים"!

עד כה נשלחו קבצים ל-24 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

*

אֶת צרופת שירי המשורר חיימקה שפינוזה, לוטש מילים!

עד כה נשלחו קבצים ל-2,374 מנמעני המכתב העיתי

ואפשר לקבל גם רק את המבחר: "שירי החשק של חיימקה שפינוזה"!

עד כה נשלחו קבצי המבחר ל-10 מנמעני המכתב העיתי

*

את צרופת דאוד אבו-יוסף.

עד כה נשלחו קבצים ל-4 מנמעני המכתב העיתי

*

אֶת צרופת הנוסח המוקלד לרומאן של עדי בן-עזר "אפרודיטה 25"!

Adi עד כה נשלחו קבצים ל-7 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

*

את צרופת החוברת "תעלומת הגלוייה של תחנת הרכבת יפו-ירושלים משנת 1908" בהשתתפות: אהוד בן עזר, שולה וידריך, הניה מליכסון, יואל נץ, ישראל שק, נחום גוטמן, דייוויד סלע, ניצה וולפנזון, ליאוניד סמוליאנוב ויוסי לנג. שם הקובץ: "תחנת הרכבת".

עד כה נשלחו קבצים ל-27 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

*

את צרופת הרשימה "ספרי אהוד בן עזר" עם פירוט השמות של ההוצאות ותאריכי הפרסום.

עד כה נשלחו קבצי המבחר ל-3 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

*

את צרופת החוברת "חיי היום-יום בעיירה דָוִד הוֹרוֹדוֹק לפני השואה" דברים שנאמרו על ידי ליטמן מור (מורבצ'יק) בן ה-94 באזכרה השנתית לזכר קדושי דוד הורודוק, ערב י"ז באב תשע"א, 16 באוגוסט 2011, בהיכל דוד הורודוק בתל-אביב.

 עד כה נשלחו קבצי המבחר ל-17 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

*

שונות

את צרופת ההרצאות של אורי שולביץ: א. הכתיבה עם תמונות והציור הבלתי-ניראה. ב. כתיבת טקסט לספר מצוייר. ג. המחשת הזמן והפעולה שהושלמה בספר המצוייר. (מתוך הספר "סדנת הפרוזה").

עד כה נשלחו קבצים ל-20 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

*

הבלוג של דני קרמן

https://dannykerman.com/2021/10/28/ehud_ben_ezer

דברים שעשיתי עם אודי – שירים למתבגרים

כולל חלק ניכר מהעטיפות ומהאיורים שעשה דני קרמן לספרי אהוד בן עזר

כדי להיכנס לבלוג יש ללחוץ אֶנטר ועכבר שמאלי

*

את צרופת המחברת חיצי שנונים מאת צבי בן מו"ה שמען לבית זומרהויזן, שנת הת"ר ליצירה [1840].

עד כה נשלחו קבצים ל-8 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

*

אֶת צרופת השיר והתולדות של "לילי מרלֵן"!

עד כה נשלחו קבצים ל-2,232 מנמעני המכתב העיתי במלאת 70 שנה ל-1 בספטמבר 1939

*

את צרופת מִכְתבֵי אֲגָנָה וַגְנֵר מתוך המכתב העיתי "חדשות בן עזר"

בשנים 2005-2009!

עד כה נשלחו קבצים ל-7 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

* * *

ארכיון אסתר ראב, מהדורת תקליטור 2000, כולל מחברות "קמשונים", כל הפרוזה, כל המכתבים, כרוניקה ביבליוגרפית ועוד.

עד כה נשלחו קבצים ל-9 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

* * *

כרך "אסתר ראב / כל הפרוזה" בהוצאת אסטרולוג, 2001, אזל, נדיר.

עד כה נשלחו קבצים חינם ל-14 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

* * *

כרך "אסתר ראב / כל השירים" במהדורת קובץ  PDFחינם

עד כה נשלחו קבצים ל-2,253 נמעני המכתב העיתי

ניתן לקבלו גם בקובץ וורד עברי.

הספר הנדפס בהוצאת זב"מ – אזל!

* * *

אסתר ראב: "שמלת העץ". עיבוד והשלמה: אהוד בן עזר.

 איורים: דני קרמן.

עד כה נשלחו קבצים ל-2,186 נמעני המכתב העיתי

*

ישראל זמיר: "לכבות את השמש", הנוסח השלם, בקובץ אחד, של רומאן מומלץ, מסעיר ואישי, על מלחמת תש"ח. אזל כליל. נשלח חינם

עד כה נשלחו קבצים ל-33 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

*

יפה ברלוביץ: עם חגיגות מאה וחמישים שנה לעלייתם של זרח

 ורחל-לאה ברנט, או: זרח ברנט – הערות מביוגרפיה שבדרך". חינם.

קובץ: זרח ברנט1

עד כה נשלחו קבצים ל-4 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

*

יוסי גמזו: שלוש פואמות 1. פעמוני עין-כרם. 2. שירים לנערה על גדות הלתה. 3. "לא כולי אמות". נשלח חינם.

עד כה נשלחו קבצים ל-2,280 מנמעני המכתב העיתי

*

עקיבא נוף: "גאווה ושפל". ספר שירים חדש. ניתן להוריד ללא תשלום בלחיצה על הקישור:

https://drive.google.com/file/d/1HgqOvkPvGY8l1BWzdImFNXEbZhFLJ1gU/view?usp=sharing

*

נסיה שפרן: פג'ה. [זיכרונות ממזרח פתח-תקווה]. נשלח חינם.

עד כה נשלחו קבצים ל-3 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

*

דב מגד: "שופט בשר ודם". רומאן. מומלץ. נשלח חינם.

עד כה נשלחו קבצים ל-5 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

*

תקוה וינשטוק: כל מאמריה שהתפרסמו במרוצת השנים ב"חדשות בן עזר". 2 קבצים, 2 מגה-בייט כ"א. התקין אדי פליישמן. נשלח חינם.

עד כה נשלחו קבצים ל-3 מנמעני המכתב העיתי לפי בקשתם

*

צרופת ספר המתכונים של בן / צרופת ספר המתכונים של סבתא דורה

*

"פינת הנכד", עיתון לילדים מאת ותיקי סומליו"ן

יוצא לאור לעיתים מזומנות. גיליונות מס' 1-28, 2022-2024.

עד כה נשלחו קבצים ל-2182 מנמעני המכתב העיתי

*

המשתתפים מתבקשים לקצר בדבריהם כדי לקדם את סיכויי פרסומם!

נא לשלוח את החומר בצרופות קובצי וורד רגילים של טקסט בלבד!

נא לא להכניס הערות שוליים אלא לכלול אותן בסוגריים בגוף הטקסט

אנחנו מוצפים בכמויות גדולות של חומר ולכן לא כולו יוכל להתפרסם

ההודעות במכתב העיתי מתפרסמות חינם ורק לפי שיקול דעת המערכת

מי שאינו מוכן שדבריו יתפרסמו גם בבמות אחרות הלוקחות מאיתנו חומר

לפי שיקול דעתן – יציין זאת עם כל קטע מסויים שהוא שולח לנו

*

המבקש להסירו מרשימת התפוצה יְמַיֵל ל"חדשות בן עזר" וכתובתו תימחק

והמבקש להצטרף חינם, יעשׂ כן גם כן ויכול לצרף גם אי-מיילים של חברים/ות

*

news@ben-ezer.com

*

"מכתבים לחבריי במזרחי" מאת מלכיאל גרינוולד – אזל