ורק
עתּה / יחיאל
מר
© כל
הזכויות
שמורות.
החומר מובא ברשות
בעלי הזכויות.
וְרַק
עַתָּה, כָּל
כָּךְ הַרְבֵּה
אַחַר
צֵאתִי
לְלֹא חֲזֹר,
שֵׂאתִי
דְּרוֹרִי
עַל שֶׁכֶם
אֲנִי
פּוֹקֵד אוֹתְךָ,
בַּלַּיְלָה
מְאֻחָר
וְכָל
כָּתְלֵי בֵּיתִי
מְרַחֲפִים
אֵלֶיךָ.
וְכָךְ
אֲנִי חוֹשֵׁב:
עַד
מָה נִשְׁאַרְתִּי
זָר
וְלֹא
עָבַרְתִּי סַף
הוֹלְכֵי
תָּמִים בַּיַּעַר
וְעוֹד
אֲנִי חוֹשֵׁב:
בֵּין
צוּק לְבֵין מִשְׁבָּר
עוֹבֵר
גְּבוּל הַזָּהָב.
וְאֵין
מִלִּים לַנַּעַר.
© כל
הזכויות
שמורות.
החומר מובא ברשות
בעלי הזכויות.