בּוֹא וְנָשִׁיר לְךָ שִׁיר
שָׂמֵחַ. – נֹאמַר
תּוֹדָה
עַל הָאֲוִיר הַתָּכֹל,
עַל הַלֶּחֶם הַטּוֹב,
עַל הַחֲלוֹמוֹת.
נֹאמַר לְךָ:
הַבֵּט, אֲנַחְנוּ צוֹחֲקִים!
הִנֵּה גַּם הַתִּינוֹקוֹת.
בּוֹא וְנֹאמַר לְךָ רַק דְּבָרִים
טוֹבִים.
לֹא נְדַבֵּר אֵלֶיךָ דָבָר עַל הַכְּאֵב,
הָרָעָב וְהַמָּוֶת.
לֹא נֹאמַר לְךָ מְאוּם
עַל הַבֶּכִי…
בּוֹא, וְנָשִׁיר לְךָ שִׁיר שָׂמֵחַ.
אַתָּה מֻכְרָח לִהְיוֹת
גִּבּוֹר!
– אַל תֵּלֵךְ…
לַטֵּף אֶת רָאשֵׁינוּ
הַיְגֵעִים,
וְסַפֵּר לָנוּ
סִפּוּר.